## Abarbanel on Amos Chapter 1 ###### Abarbanel on Amos 1:1:1 [Abarbanel on Amos 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:1) הנבואה הראשונה תחלתה דברי עמוס וגומר עד שמעו הדבר הזה פרות הבשן. ויש בה י"א פרשיות: האחד, דברי עמוס. השנית, כה אמר יי' על שלשה פשעי דמשק. השלישית, כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה. הרביעית, כה אמר ה' על שלשה פשעי צור. החמישית, כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום. השישית, כה אמר ה' על שלשה פשעי עמון. השביעית, כה אמר ה' על ג' פשעי מואב. השמינית, כה אמר ה' על ג' פשעי יהודה. התשיעית, כה אמר השם על שלשה פשעי ישראל. הי', שמעו את הדבר הזה. הי"א, לכן כה אמר השם. וראיתי לשאול בנבואה הזאת שש השאלות: ###### Abarbanel on Amos 1:1:2 [Abarbanel on Amos 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:2) השאלה הראשונה מה ענין אומרו אשר היה בנוקדים מתקוע, והנה לא מצאנו בשאר הנביאים שיספר הכתוב מה היה אומנותם ופועל ידיהם אבל יסתפק בזכירת שמו ופעם בייחוסו אל אבותיו או לארצו ולמה אם כן בעמוס מלבד שזכר ארצו שהיא מתקוע זכר עוד אומנותו שהיה מהנוקדים רוצה לומר שהיה רועה מקנה ומה ענין זה לענין נבואתו: ###### Abarbanel on Amos 1:1:3 [Abarbanel on Amos 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:3) השאלה השנית באומרו אשר חזה על ישראל כאלו לא חזה על יהודה ולא על שום אומה אחרת, ואין הדבר כן כי הוא ניבא גם כן על יהודה כמ"ש ה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואמר על שלשה פשעי יהודה ואמר הוי השאננים בציון ואמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ועל אומות אחרות ניבא ג"כ: ###### Abarbanel on Amos 1:1:4 [Abarbanel on Amos 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:4) השאלה השלישית בנבואות דמשק ועזה צר ואדום עמון ומואב אשר זכר, כי מה לו להקב"ה להודיע לנביא משפטי שאר האומות וחטאתיהם כ"ש שסיפר לו ענין ו' האומות האלה והשמיט אומות אחרות שהכעיסו יותר את ה' כאלו תאמר אשור שהגלה י' השבטים ובבל שהחריב את ירושלם וכן מצרים ורומי שהחריבו בית שני ויון ופרס ומדי ובכלל שאין לך אומה שלא עשתה עול וחמס לאומה אחרת בזמן מהזמנים ולמה א"כ ייחד ו' האומות האלו מבין השאר בספור משפטיהם: ###### Abarbanel on Amos 1:1:5 [Abarbanel on Amos 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:5) השאלה הרביעית במה שזכר ראשונה כה אמר ה' על שלשה פשעי יהודה ואחר כך אמר כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל, וידוע שחרבן יהודה וירושלם ע"י נבוכד נצר היה אחרי שגלו השבטים יותר מק"ל שנה ולמה אם כן נזכר האחרון יהודה הראשון וישראל באחרונה: ###### Abarbanel on Amos 1:1:6 [Abarbanel on Amos 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:6) השאלה החמישית מה זה שאמר בכל שמונת הנבואות האלה על שלשה פשעי כלומר ועל ארבעה לא אשיבנו האם כולם נשתוו במספר הפשעים של כל אחת מהן כי היו לה ג' פשעים והאריך להם הקב"ה עד הרביעי, ומה שאמרו במסכת יומא פרק יום הכפורים ונמשכו אח"ז המפרשים כמו שאבאר בפירוש הפסוקים הנה הוא באמת דבר קשה שיסבול הדעת שלא היו בדמשק ובעזה ובשאר האומות מלבד אלה שזכר כי אם ג' פשעים, ועוד שהעיקר חסר מן הספר שהיה לו לומר על שלשה פשעי פלוני אסלח או סלחתי וכיוצא בלשון זה ואיך בכל שמנה אלה נשמט מלזוכרו, אף כי אומרו לא אשיבנו לא יורה על העונש והיה לו לומר לא אעבירנו או לא אכפרנו או לא אקבלנו בתשובה, כ"ש שהדבר קשה שנאמר שינעול דרכי התשובה משום אדם, ונינוה יוכיח אם כן המאמר הזה הנאמר בנבואה הזאת ח' פעמים על שלשה פשעי פלוני ועל ארבעה לא אשיבנו בשוה תמיד הוא זר מאד, ובביאור הכתובים אזכור לך עוד דעות המפרשים וחולשתם: ###### Abarbanel on Amos 1:1:7 [Abarbanel on Amos 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:7) השאלה השישית שאתה תמצא שבכל האומות והמלכיות האלה אמר בענשם ושלחתי אש בפלו' ואכלה ארמנותיה או והצתי אש ואכלה ארמנותיה וכן ביהודה אמר ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם אלא בישראל שלא אמר שליחות האש ואכילת הארמונות, וכבר כתבו המפרשים שהאש הנזכר בכל הנבואות האלה הוא חרב האויב שיחריב כולם כאש השורפת ולמה אם כן לא נזכר בישראל לענין האויב גם כן ושלחתי אש בישראל ואכלה ארמנו' שמרון: והנני מפרש הכתובים באופן יותרו השאלות כולן: ###### Abarbanel on Amos 1:1:8 [Abarbanel on Amos 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:8) הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להודיע שעמוס עם היותו בלתי מלומד בחכמה כי הוא היה בנוקדים אשר בתקוע נחה עליו רוח השם והשפעתו מציון אשר שם היה ארון האלקים מקור השפע והנבואה לנביאים כולם כדי שינבא על מלכות ישראל ועשרת השבטים מה שהיה עתיד לבוא עליהם אם מן הצרות והרעות בארצותם ואם מהחרבן והגלות והרעות והגלות, ולכן עשה טענתו מאשר האל יתברך על דמשק ועל עזה על צור ועל אדום על עמון ועל מואב בסבת מה שהרעו לישראל ויהודה הכביד הקדוש ברוך הוא ענשם יותר מעל כל שאר הפשעים שעשו בימיהם, וכן על בני יהודה וירושלם לפי שמאסו את תורת ה' וחוקו לא שמרו היה עתיד לשלוח אש ביהודה ולאכול ארמנות ירושלם עם היות ששם ביתו ומעון שכינתו וקדושת עבודתו ואם לכל אלה האומות ככה איך לא יעשה כזה בישראל שנמצאו בהם אותם השלשה פשעים שנמצאו בשאר האומות, ועוד נתוספו בהם לא לבד פשע רביעי אבל פשעים רבים ועצומים כמו שיזכר בפ' ולכן ביאר ענשו לא בכלל כמ"ש באחרים ושלחתי אש ואכלה ארמנות אבל יספר אותו בפרט בנבואה הזאת וביתר הנבואות הנמשכות אחריה, וכמו שיתבאר כל זה בפרט בפירוש הכתובים: ###### Abarbanel on Amos 1:1:9 [Abarbanel on Amos 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:9) דברי עמוס וגומר, כבר כתבתי בהקדמה שלדעת המפרשים עמוס זה היה מבני אשר כי הוא היה מעיר תקוע שהיתה לדעתם מנחלת בני אשר, ורחוק הוא אצלי שתהיה נבואתו בימי מנשה בן חזקיהו מלך יהודה כי הכתוב פירש שנביא בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש, וכדי שתדע ענינו צריך אני להודיעך פה ענין הנבואה ובריש מלין אומר, הנה הרב המורה בפל"ב בח"ב מספרו כשהתחיל לדבר בנבואה עשה בה יסוד מוסד שהנבואה לא תמצא בשום צד ולא תחול כ"א באדם המוכן לקבלה אם בהכנה טבעית כפי מזג גופו בכלל ומזג מוחו בפרט וכח דמיונו ואם בלמוד החכמות והמדות בהשתלמותו בהם, וכאשר עם כל ההכנה תשוטט מחשבת הנביא ויתעסק דמיונו בדבר מה ירד עליו השפע מהנבדל וינבאהו, ומפני זה גזר הרב שא"א שילין האדם בלתי נביא וישכים נביא, והיה כל זה אצל הרב לפי שהוא יקבל מהפילוסוף שהנבואה היא דבר טבעי מגעת לאדם כשאר הצורות הטבעיות שלא יחולו בנושאיהם כי אם אחרי ההכנות הראויות אליהם, ואין הפרש בין דעת הרב בנבואה לדעת הפלוספים אלא בענין הרצון שהוא חדש וגם הרצון ההוא אין דעת הרב שיצטרך ויהיה תנאי הכרחי במציאות הנבואה אלא שכבר תמנע הנבואה מהמוכן ברצון השם, והדעת הזה מהרב בצורך ההכנות ובהיות הנבואה דבר טבעי אינו דעת תורתנו ולא יסוד דתנו כמו שהוא חשב כי כפי התורה אין הנבואה דבר טבעי ואין ההכנות הטבעיות והלמודיות צריכות אליה בהכרח וכבר יורה ע"ז טבע המציאות אחרי שלא מצאנו הנבואה כי אם באומת ישראל בלבד וגם באותה אומה לא תחול הנבואה כי אם בהיותה בארץ הנבחרת לא בגלות כמו שנאמר גם נביאיה לא מצאו חזון מיי (איכה ב, ט), ולא היה זה מפני עצבון כמו שכתב הרב כי אותם שכבר נולדו בגלות הם ואבותיהם ואבות אבותיהם בכמה מהשנים בהיותם שלוים ושקטים ומצליחים בעניניהם למה יתעצבו אל לבם עד שתמנע מפני זה הנבואה מהם. ###### Abarbanel on Amos 1:1:10 [Abarbanel on Amos 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:10) אבל היתה אמתת הדבר כמו שזכר בעל ספר הכוזר בספרו מעלת ארץ ישראל שכל מי שנתנבא לא נתנבא אלא בה או בעבורה, והוא ממה שיוכיח שאין הנבואה דבר טבעי אחר שלא נמצאה בשום אדם משאר האומות והארצות ולא בזמן מהזמנים בהיות ביניהם כמה מהחכמים והפלוסופים וא"א שלא יולדו בהם אנשים מתחלפי המזגים ומאותו מזג שהיה צריך כפי דעת הרב להכנת הנבואה ולהיות הנבואה, דבר נסיי נאמר למשה במראת הסנה (שמות ג, יב) וזה לך האות כי אנכי שלחתיך לפני ששליחותו ונבואתו היה נס נפלא היותר גדול שאפשר וכמו שנאמר במתן תורה (דברים ה, כז) היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי, כי כל כח משיג יש לו יחס שמור ומוגבל עם הדבר המושג אליו ונפש האדם אין לה ייחס ולא ערך עם הסדור האלקי לשתקבלהו בדרך טבעי אם לא יהיה בדרך נס, ובהיות הנבואה מכלל הנפלאות לא יתחייב צורך הכנות במציאותה כדעת הפילוסופים והרב המורה שנמשך אחריהם כי מעשה הנסים הם תלויים ברצון האלקי ולא בהכנת הדברים המשתנים בדרך נס והראיות שהביא הרב לאמת דעתו שמאמרם זכרונם לברכה (שבת צב, א) אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר כבר כתבתי אני בפירוש הפרשה ההוא שאין המאמר ההוא בסגנון שהביאו הרב ולא כוונו זכרונם לברכה לדבר מזה שעלה בדעתו, והוכחתי דעתי בראיות ברורות מהכתובים ומדבריהם ואין זה הדרוש מזה המקום ודי עתה בשנדע שההכנות הטבעיות מהמזג והאברים אינם תנאי הכרחי בנבואה וכ"ש שאין תנאי הכרחי בהם למוד החכמות המחקריות והתפלספותם כי השם ישלח מי שירצה ואין מעצור לפניו מפאת המזג ולא מפני חסרון הידיעות המחקריות טבעיות ואלקיות בנביא לבד בזה יצטרך הנביא שיהיה איש ירא את השם במצותיו חפץ מאד מרוחק מהפחיתיות והתאוות המותריות ואמיץ לבו בגבורים להוכיח את העם ולספר שם ה', ולכן היה שעמוס בהיותו בנוקדים אשר בעיר תקוע עם היותו בלתי מלומד בחכמה חלה בו הנבואה וכמ"ש על עצמו (להלן ז, יד) לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי רוצה לומר שלא היה מוכן לנבואה מפאת התלמדותו וגם לא היה מוכן אליה מצד טבעו ומפאת אביו כי בוקר אנכי כלומר רועה בקר ובזה היה התעסקותו ולא בלמוד החכמה, וגם שלא היה מהרועים הגדולים העשירים כ"א בולס שקמים רוצה לומר לוקט שקמים למאכל בקריו, וזה ממה שיורה שלא היה עמוס חכם כי רועה הוא, ואולי שלא היה רועה מקנה שלו כי לכן לא אמר נוקד בנוקדים כי נוקד הוא בעל הצאן או הבקר כמו ומישע מלך בני עמון היה נוקד (מלכים ב ג, ד), אבל אמר אשר היה בנוקדים להגיד שהיה רועה מקום אדם אחר או היה משרת לרועים כי זהו מה שכיוון באמרו אשר היה בנוקדים לא כמו שכתב הרד"ק שהיה גדול הרועים כפי תרגום יונתן, ובזה עצמו נאמר במשה אדוננו ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו (שמות ג, א), להגיד שבהיותו עמוס השפל והרש שברועים שלא למד חכמה ודעת קדושים חלה עליו הנבואה וחזה על ישראל שאליו היתה עיקר נבואתו הנבואות שיספר בספר הזה, כי הנה נבואות דמשק ועזה ושאר האומות וגם נבואות יהודה אשר זכר לא באו מכוונות מפאת עצמן כ"א לעשות מהם טענה לענין ישראל. ###### Abarbanel on Amos 1:1:11 [Abarbanel on Amos 1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:1:11) וזכר שהיתה נבואתו בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש שמלכו בזמן א' וכבר בא בדבריהם (ויקרא רבה י, ב) אמר ר' פנחס למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וכן אמרו שהיו קורין אותו פסילותא רוצה לומר קטיע לישנא, ואמנם אמרו שנתים לפני הרעש אפשר לפרש שהוא להגביל התחלת נבואתו שהיה אז לפי שהרעש היה בימי עוזיהו ודבר גדול היה כמו שנאמר לעתיד ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה וגומר, ולזה החשבון עצמו אמר ישעיהו (ז, ח) ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם שהיה מספר השנים ההוא לנבואת עמוס כדברי חז"ל, ור' אברהם בן עזרא כתב שזכר הרעש להודיע שעמוס ניבא עליו קודם בואו כמו שנאמר והכתי בית החורף על בית הקיץ, ואינו נכון כי הפסוק ההוא יותר נכון לפרשו כפי פשט הפרשה על חרבן שמרון מעל הרעש שהיה בימי עוזיה מלך יהודה על כן אמרתי שאין פי' שנתים לפני הרעש כי אם הגבלת כל זמן נבואתו והתמדתה שאותם שתי שנים קודם הרעש ניבא עמוס ולא עוד בכל ימיו ולכן אמר אשר חזה וגומר שנתים לפני הרעש כי אותם שנתים חזה לא עוד. ###### Abarbanel on Amos 1:2:1 [Abarbanel on Amos 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:2:1) ואמנם אמרו השם ומציון ישאג וגומר, הפסוק הזה מוכיח שיואל נביא קודם עמוס ולכן הונח ספרו קודם ספר עמוס כי הנה יואל (ד, טז) אמר הכתוב הזה עצמו ויי מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ועמוס לקח דבריו אלה ועשה מהם התחלת נבואתו, ורש"י פירש מציון ישאג מבית קדשי הקדשים הדבור יוצא, רצה הרב בזה שזה הפסוק הוא הקדמה לנבואות עמוס שיבאו בזה הספר ושרצה לומר הנביא שעם היותו בתוך עם טמא שפתים מלכות ישראל הנה השם מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ונבואתו לנביאים בכל מקום שהם, והענין שבהיות שמה השכינה וארון ברית השם משם היתה יוצאת הנבואה לכל הנביאים ומגיע השפע בקלות באמצעות הארון, וכמו שכתב הרב רבינו נסים זכרונו לברכה, ואמר זה להגיד שאף על פי שהוא היה בלתי ראוי לנבואה מצד מעלתה וכבודה הנה השם יתברך ישאג כארי עליו ואם ה' אלקים דבר מי לא ינבא. ורבי אברהם בן עזרא פירש רעש גדול שיהיה ואז ימנע הגשם ויהיה להם חסרון לחם ומים, ושעליו אמר ואבלו נאות הרועים ויבש ראש הכרמל רוצה לומר מעצירת הגשמים וכן פירשו הרב רבי דוד קמחי, ואינו נכון כי חסרון המים לא יחייב הרעם בהכרח, גם שלא יקרא הרעם שאגת השם כי אם הנבואה כמו שאמר זה הנביא עצמו אריה שאג מי לא יירא (לקמן ג, ח) ופי' מה היא השאגה באמרו ה' אלקים דבר מי לא ינבא ולי נראה שמ"ם מציון ומירושלם אינה מ"ם המקום אבל היא מ"ם הסבה כמו שפירשתי למעלה, ושהמאמר הזה הקדים הנביא לנבואות אשר יזכור להגיד שהשם יתברך מסבת מה שעשו האומות בישראל ישאג להענישם כי ציון הוא ראש ישראל וגם כן מפני הרעות שנעשו בירושלם וכל ארץ ישראל שירושלם הוא ראש כל המלכות יתן קולו לאבד את בני יהודה וישראל, ולכן אמר כנגד האומות ואבלו נאות הרועים שהם האומות אשר הלכו לרעות בארץ הקדושה ולאוכלה ולהחריבה יאכלו ויחרבו הם גם כן כמו שיזכור מדמשק ועזה צור ואדום עמון ומואב שיהיה חרבנם מפאת מה שעשו כנגד ישראל שה' מציון ישאג עליהם, ולזה נטה יונתן במה שתרגם ויצדון מדורי מלכיא, וכנגד מה שינבא על יהודה וישראל אמר ויבש ראש הכרמל שהוא ירושלם וכל ארץ ישראל ר"ל כמו שיפקוד וישאג השם להעניש לכת האומות המרשיעות לישראל ככה ישאג על ישראל עצמו לפקוד עליהם חטאתם. ואם על כל פנים נרצה לפרש מ"ם מציון ומירושלם שהיא מ"ם המקום יהיה ענין הכתוב שמפני שהיתה השכינה בציון וירושלם לכן יחס שמה קנאת השם והתעוררות הנקמה על כל מה שעשו האומות בכל ארץ ישראל בכלל ועל יהודה וישראל גם כן החטאים בנפשותם, והותרו עם מה שפירשתי בפסוקים האלה שתי השאלות הראשונות שזכרתי: ###### Abarbanel on Amos 1:3:1 [Abarbanel on Amos 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:3:1) כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק וגומר. עמוס הנביא ניבא כאן על שש מלכיות האומות דמשק שהוא ראש מלכות ארם ועזה שהיא ראש מלכות פלשתים וצור ואדום ועמון ומואב. ואמנם למה לא זכר שאר האומות שהחריבו את ישראל נראה לי בסבתו א' מב' טעמים. הא' שעמוס ראה דברי יואל ונסמכה נבואתו לנבואת יואל וכבר פירשתי שיואל ניבא על חרבן המחריבים את א"י וירושלם אם בחרבן ראשון ואם בחרבן שני כמ"ש וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת עמי חלקו (יואל ד, ב), ואמר ג"כ מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה, שכמש"ש אמר מצרים על אומת הישמעאלים שנתהוו מהבבליים שעשו חרבן ראשון ואמר אדום על רומי שהחריבה בית שני ולכן לא הוצרך עמוס להנבא עליהם וניבא על שאר האומות שלא ניבא יואל, האמנם זכר יואל צור וצידון וחזר עמוס וזכר צור לפי שצור נחרבה ב' פעמים כמ"ש בפי' ספר ישעיהו האחד ע"י נבוכדנצר שכבש את צור ועשה בה טבח גדול והב' ע"י אלכסנדר"וס מוקדון שאז החריב צור חיל וחומה יחדו אומללו והשמימה בהחלט מאין יושב עוד עליה עד היום הזה, ויואל דיבר מזאת החרבן הגדול והאחרון ועמוס דיבר מהאחד שעשה נבוכדנצר, וכן ניבא יואל על אדום ואדום למדבר שממה וחזר עמוס וניבא על אדום אבל יואל ניבא על מלכות רומי כמ"ש ועמוס זכר פשעי אדום הסמוך לירושלם ושריפת תימן וכמו שאבאר. והטעם הב' הוא שהביא הנביא ראיה וטענה לישראל משכניהם הרעים שעם היותם אומות בלתי מיוחדת להנהגת הש"י והשגחתו ובגוים אין תורה הנה הענישם הש"י על הפשעים שבהם ואיך לא יעניש ג"כ את ישראל עמו ונחלתו, ושקבלו תורתו בהיותם נלכדים באותם הפשעים עצמם יותר מאותם האומות ולכן לא הביא להם ראיה מהאיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעם כי אם משכניהם הקרובים לא"י. והנה אבאר בפי' פרשת ישראל איך הפשעים שייחס לאומות האלה ולבני יהודה כולם יחד נמצאו בישראל באופן יותר חמור ממה שהיו באומות ולכן לא זכר פשעים אחרים שלא היו מתיחסים לישראל. **Sefaria Community Translation:** 1. "Thus said Hashem for the three sins of Damascus..." Amos the prophet was prophecising here about six non Jewish nations. Damascus was the head of the kingdom of Aram, Aza the head of the Phillistine kingdom, Tzur, Edom, Amon and Moab. Why aren't the other nations who also attacked and destroyed Israel mentioned here (eg Babylon, Egypt...). I see two possible reasons. The first is that Amos connected his prophecy to that of Yoel. Yoel's prophecy mentioned the two destructions of the Temple and their judgement ("I will gather the nations and bring them to the valley of judgement and there I will judge them regarding my lot, Israel, that they scattered among the nations and my people they divided" Yoel 4:2) and there it specifically mentions Egypt and Edom becoming a waste. Egypt there refers to the lands of the Ishmaelites who joined the Babylonians in destroying the first temple. Edom refers to Rome who destroyed the second temple. Amos therefore doesn't need to include these nations (Rome? Egypt? Babylon?) in his prophecy about the other nations. He includes nations that Yoel didn't speak of. Yosel does mention Tzur and Sidon and Amos also speaks of Tzur because Tzur was destroyed two times likes it says in Isiah. The first was through Nevudnezer who conquered Tzur and made a great slaughted there. The second conquering of Tzur was through Alexander (the Great?) who destroyed Tzur's army and walls and throughoughly destroyed it that no inhabitants were left there until this day. And Yoel spoke of the final great destruction of Tzur, whereas Amos's prophecy about Tzur referred to the first destruction that would take place through Nevuchadnezer. Also regarding Edom, Yoel said it would become a "desolate wilderness" and Amos also mentioned Edom in his prophecy. Yoel was referring to the Roman Empire and Amos was discusing the sins of Edom connected to Jerusaem and the burning of the south. This is the first reason why the prophet Amos doesn't bring up the other nations who attacked Israel. And the second reason is that the prophet is bring a proof and a reproof for Israel from their wicked neighbors. That if Gd punishes the nations who don't have a connection to Him and don't have the Torah for their sins, how could He also not punish His nation, Israel. And because they accepted the Torah they were more stricken by punishment than the other nations and therefore Amos only brought up examples of close by neighbors to Israel who were punished and not far out island nations (for example Rome). And now I will explain how the punishments are connected to these nations and to Judah together when Israel found themselves in a more serious judgement than the nations and therefore the other sins aren't mentioned only the sins that nations did that are connected to israel. ###### Abarbanel on Amos 1:3:2 [Abarbanel on Amos 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:3:2) ואמנם מה הם הג' פשעים שזכר אותם בכל האומות בשוה חז"ל בפ' יום הכפורים (יומא פו, ב) כמו שזכרתי אמרו אמר רבי יהודה בר' יוסי עבר אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שנייה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנו ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, והנה רש"י בשלימות דעתו וזכות שכלו לא יכול לסבול שהיו המספרים האלה מהפשעים בכל האומות בשוה, ולכן כתב זכרונו לברכה ואם יש יותר כל שכן שיש בכלל המרובה המועט ועל ארבעה לא אשיבנו על פשע רביעי אין עלי עוד להשיבו מקחת גמולו מאתי וכל שכן אם בידם פשעים הרבה ע"כ, ואם היה בכתוב כל מה שאמר הרב היה היתר השאלה השלישית שזכרתי ממה שיקל אבל עיקר פירושו חסר מן הספר, ורבי אברהם בן עזרא כתב והטעם כי יזהירנו ואם לא ישמע יענישנו בפעם הרביעית, ויפה אמר על הדור הרביעי אם היו כל הדורות רשעים ואתה רואה גם כן שאין כאן התראה באומות וגם לא עברו דורות. ולכן נראה לי לפרש שלא אמר בנבואות האלה על שלשה פשעי כי אם על שלשה הפשעים החמורים מכל הפשעים שהם עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים ששלשתם נמצאו מסתמא בכל אומה ואומה אחרי שאין להם התורה האלקית שתרחיקם מהם, כי הנה עם היותם נכללים בשבע מצות בני נח כבר סרו האומות משמירתם וכמו שדרשו חכמינו ז"ל על ראה ויתר גוים, ויאמר כאן שכל אומה מאלה היתה חייבת להשם יתברך בשלשת הפשעים האלה כפי שטיפתם במעשים המגונים וכשיתוסף עליהם פשע רביעי תתמלא סאתם ויקבל מיד עונש כולם ולכן אמר כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק שהיא ראש ארם שהם העבודה זרה והגלוי עריות והשפיכות דמים אשר בקרבם, ועל ארבעה שהוא פשע אחר שעשו כנגד ישראל כמו שיזכור לא אשיב גמולם, ויהיה אם כן אמרו לא אשיבנו בתמיהה כלומר האם ראוי שעל שלשה פשעי דמשק ועל הרביעי לא אשיב לו גמולו באמת ראוי הוא שאשיב גמולם בראשם ומלת אשיבנו הוא מלשון וחרפתו ישיב לו אדניו (הושע יב, טו), ישוב עמלו בראשו (תהלים ז, יז) תשיב להם גמול השם כמעשה ידיהם, וביאר הפשע הרביעי שעשה דמשק באמרו על דושם בחרוצות הברזל את הגלעד והוא מה שנאמר ויכם חזאל בכל גבול ישראל מן הירדן ועד הגלעד (מלכים ב י, לג), רוצה לומר שהיו עושים דרך נקמה ובזיון ליושבי הגלעד שהיו מעבירים חרוצות ברזל על גופם כמו שדשין בהם את התבואה, וכבר עשה דוד ככה בבני עמון וישם במגרה ובחרוצי הברזל (שמואל ב יב, לא), וכאשר על שלשה פשעיהם החמורים עשו זה נתמלא סאתם, (ד) ויצא דבר מלכות מלפניו ית' לשלח אש בבית חזאל כלומר במלכים הבאים מזרעו והאש הוא רמז אל האויב אשר יבא ויחריב ביתו, וירמוז כאן באש אל מלך אשור שכבש דמשק והמית את רצין שהיה מזרעו, ולפי שארמון בית המלך אשר בדמשק בנאו בן הדד מלך ארם לכן אמר ואכלה ארמונות בן הדד, וחכמי הנוצרים כתבו שהאש אשר יעדו הנביאים ענינו חרון אף ה' שלא ישוב ממנו בשום צד ואין זה רחוק ממה שפירשתי. **Sefaria Community Translation:** 2. And what are the three sins that are mentioned about all the nations that Gd overlooked. Our Rabbis in Yom 86:2 say, "says Rabbi Yehuda son of Rabbi Yose, Edom did a sin one time and it was overlooked. He sinned a second time and it was overlooked. he sinned a third time and it was overlooked and the fourth time it was not overlooked. And from this we learned that it relates to man as well as a nation that a person who sins 2 or 3 times." On this, Rashi with his knowledge and intellect isn't able to understand that it is talking about the sins of the nations equally. And he therefore writes that if one contineus to increase his sin making what is small greater regarding the fourth sin, Gd will exact judgement from him on the fourth sin and even more so if he committed many sins. This raises the third question that I asked (why these specific nations). And the Ibin Ezra writes the reason they that the fourth sins is not overlooked is because they are warned and don't listen before this. And it could be it speaks about the fourth generation. If the whole generation is wicked and you see that there is no warning for the nations here or passing of generations mentioned here. Therefore I believe that the three sins mentioned here don't refer to just any sins or to generations of sinners but they refer to the three specific and heavy sins that are idolatry, immorality and murder that are found among these nations who don't have the the Torah to distance themselves from them. These three sins are specifically included in the 7 Noahide laws. And he says here that each of these nations is obligated to Gd for these three sins but when they add onto it to the fourth sin, their cup is filled and they are ready to recieve punishment immediately. And therefore "thus says Hashem for three sins of Damascus..." whic is the capital of Aram and had the three big sins (idolatry, immorality and murder) among them. And the fourth sins was a different sin that they attacked Israel. It seems surprising for Gd to not exact judgement for the first three sins. The word "ashivenu" which is translated as "revoking the sin" is the same word used in Hose 12:15 and Tehillim 7:17 and means to receive what is deserved from Gd according to the work of their hands. And the fourth sins is explain that Damascus threshed Gilad with iron threshing boards. And it is what is explained in Kings 10:33 that Hazael attacked all the borders of Israel. Meaning that he did a vengeful and disgraceful act to the inhabitants of Gilad by putting iron threshing boards on their bodies as if they were threshing th produce. And in Shmuel 12:31 it mentiones King David acting this way to the nation of Ammon. And via these three sins their cup was filled. ###### Abarbanel on Amos 1:5:1 [Abarbanel on Amos 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:5:1) ואחר שזכר חרבן המלכים ואמונותיהם זכר חרבן ארצם באמרו ושברתי בריח דמשק ר"ל כי אם היותה גדולה וחזקה דלתים ובריח ישברם השם, והענין שלא יצילוה דלתותיה ובריחיה ולא תעמוד לפני האויב, ואומרו והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן חשבו המפרשים שבקעת און היה עיר גדולה בארם וכן בית עדן, אבל אני אגידך אמתת הדבר הזה מפי השמועה ועדות אמת בקעת און היא הבקעה הסמוכה לדמשק שהיא הבקעה היותר דשנה ומשובחת מכל בקעות העולם בכל מיני פירות ותבואות משובחים לאין תכלית ובאותה בקעה בכל כרם ובכל פרדס ושדה אשר שם יש בית ומגדל ושם מתישבין אוכלוסין רבים מאנשי דמשק, ועל אותה בקעה אמר כאן באמת והכרתי יושב מבקעת און שבבוא האויב נחרבה הבקעה מפני שברחו היושבים משם ולרשעת אנשי דמשק קראו בקעת און, ואמנם בית עדן הוא עצמו דמשק שלהיותה עיר מעודנת ומעונגת לאין תכלית נקראת בית עדן עד שאומרים הישמעאלים שהנביא אשר להם מחמ"ד בא לדמשק וקודם שנכנס בה ראה הבקעה והעיר מהר אחר ואמר לא אבא הנה בשום צד לפי שהיא גן עדן ומי שיכנס בעדן הזה לא יכנס בעדן של מעלה כי אין אדם זוכה לשני גני עדן ושהלך משם ולא נכנס בדמשק, ולפי שמלך אשור בא עליה והמית כל זרע המלוכה והחריב העיר והבקעה לכן אמר פה הנביא ותומך שבט מבית עדן כי המלך והשוטר או מושל הוא תומך השבט בידו לרדות העם ואמר שזה יכרת כולו ממנה בבוא האויב, ואחרי שזכר הרג המלכים וחרבן הארץ זכר גלות העם באומרו וגלו עם ארם קירה שקירה הוא שם עיר בארץ אשור וכ"כ בספר מלכים (מלכים ב טז, ט) ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית, הנה ביאר שהפשע אשר עליו נתמלאה סאתה של דמשק היה בעבור הרעה שעשה לישראל רוצה לומר ליושבי גלעד בדרך בזיון והכנעה: **Sefaria Community Translation:** And after the prophet mentions that destruction of the kings and their palaces, he mentions the destruction of the land when he says "I will break the gates of Damascus..." The meaning of this is that even if its gates are big and strong, Gd will break them. Meaning that even the strongest gates will be unable to withstand the enemy. And Gd said, "I will remove the inhabitants from Bikat Aven and grasp the scepter from Beis Aden ." The commentaries generally define Bikas Aven and Beis Aden as large cities in Aram. But I will explain the truth of the matter that actually Bikas Aven is the valley next to Damascus and it is the most fertile and praiseworthy valley in the world full of fruits and produce. And in the valley in every vineyard and orchard and field there is a house and a tower and there they store the food for the inhabitants of Damascus. And the enemy will come and destroy the valley after the inhabitants flee from them. And because of the wickedness of the people of Damascus, it is called "Bikas Avon" (Avon meaning sin). And the meaning of Beis Aden is that it is a name for Damascus itself that it is a city that is "aden" pleasant and luxurious to no end. To the point that the Ishmaelites saw the city from afar on a mountaintop and they saw the valley of Aven also and they feared to enter it because they thought it was literally the Garden of Eden. And they thought if they entered the Garden of Eden on Earth they would give up their place in the Garden of Eden in heaven since a person can't merit two Gardens of Eden. And they therefore left and didn't enter Damascus. And then the Assyrian king came and attacked it and killed all the descendants of the king and destroyed the city and the valley. Therefore the prophet says "I will grasp the scepter from Beis Aven" because the king/ruler holds a scepter in his hand to rule over the people. And he will lose his leadership when the enemy attacks. And after mentioning killing the kings and the destruction of the land, the prophet expounds on the exile of the people by saying "all of Aram will be exiled to Kira" and Kira is a city in Assyria as we know from Malachim 2 16:9) where we told that the Assyrian King attacks Damascus and conquers it, exiles them to Kira and kills the leaders. And it is explained here that the sin that caused Damascus's cup to overflow was the wicked way they treated Israel when they shamed and humbled the residents of Gilad. ###### Abarbanel on Amos 1:6:1 [Abarbanel on Amos 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:6:1) כה אמר ה' על שלשה פשעי עזה וגומר. סיפר גם כן שכן אמר השם על עזה ראש מלכות פלשתים הסמוכה לירושלם שלהיות בין הפלשתים ההם שלשת הפשעים עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ועוד נתוסף עליהם פשע אחר ממה שעשו לישראל האם היה ראוי שלא ישיבנו רוצה לומר לעם עזה ברעתו כי באמת ראוי היה שישיב להם גמול השם כמעשה ידיהם, והנה הפשע הד' אשר עשה היה כנגד ישראל והוא אמרו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום, ורש"י פירש גלות שלמה גלות ישראל שתהא שלימה שלא ימלט איש שהיו עומדים על הדרכים ותופשים הנמלטים מישראל ומסגירים אותם וכך עשו אנשי צור, ויותר נכון הוא מה שכתב הרד"ק שהפלטים מהמלחמה מארץ ישראל היו בורחים דרך ארץ פלשתים שהיא סמוכה להם לפי שהיו בשלום עמהם ופלשתים היו לוקחים ומסגירים אותם ביד אדום, ויהיה לפ"ז שיעור הכתוב על הגלותם את ישראל גלות בהיותם בשלום עמהם כדי להסגירם לאדום, ואם אמר זה על חרבן בית שני יהיה אדום חיל הרומיים שבאו עם מלכי ישראל והיה ענינו שבני אדום ישבו מבנ"י שבי כי כן דרך המלחמות שפעם ינצח זה ופעם ינצח זה ובהיותם שבויים בארץ אדום יברחו משם בנ"י השבויים ויבאו לפלשתים שהיו בשלום עמהם ובטחו בהם והפלשתים ברשעתם היו מסגירים אותם ביד אדום הפך מה שאמרה תורה לא תסגיר עבד אל אדוניו (דברים כג, יז), ועז"א על הגלותם גלות שלימה להסגיר לאדום שהיו מגלים לבני ישראל היושבים שלמים עמהם ומחזיקים אותם באונס בהסגירם לאדום. **Sefaria Community Translation:** "Thus says Hashem, for three sins of Gaza..." This refers to Gaza, the capital of the Phillistines that was near Jerusalem and the Phillistines also committed the sins of idolatry, adultry and murder and then added a fourth sin when they harmed Israel and therefore were wholly deserving of Gd's recompense. What was the fourth sin? The prophet says that they exiled fully. Meaning they ensured the exile was complete, by standing on the pathways and catching the refugees who were escaping from Israel and returning them to their captives. And likewise did the people of Tzur. And I think, the Radak's explanation is more correct. That the refugees from the war in Israel ran by way of the land of the Phillistines, since it is nearby to them and they had a peace treaty with them. And the Phillistines took them and returned them to Edom. And the text explains about how they sent the Israelites into exile despite the peace treaty. Can this be referring to an event that took place during the destruction of the second temple then Edom would refer to the Roman army that captured the Israelite kings. And it means that the Edomites captured the Israelites becuase often in war, one wins a battle and then the next one wins a battle and when the Edomites captured Israel, the Israelites ran from them and came to the Philistines who were at peace with them and they trusted them. But the Philistines in their wickedness would return them immediately to the Edomites which is the opposite of the halacha in the Torah (Devarim 23:17) that one is forbidden to return a servant to his master. And this made it a complete exile in that they returned them to the exile. ###### Abarbanel on Amos 1:7:1 [Abarbanel on Amos 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:7:1) ולכן גזר השם לשלוח אש האויב בחומת עזה שתאכל ותשרוף הארמנות היפים שלהם, (ח) וכן יכרית העם היושב באשדוד ותומך שבט מאשקלון שהם כולם ערים מפלשתים עזה ואשדוד ואשקלון ועקרון, ולא זכר גת כי למלכי יהודה היתה, וממ"ש ואבדו שארית פלשתים יראה אמתת מה שזכרתי שהיתה נבואת עמוס אחר נבואת יואל בזמן ומפני שעמוס ראה נבואות יואל על חרבן צור וצידון וגלילות פלשת לכן לא ניבא עליהם וניבא על שאר הערים ואמר מפני זה ואבדו שארית פלשתים. **Sefaria Community Translation:** 1:7 Therefore Gd decreed to send the enemies fire in the walls of Aza that it would consume the fine palaces of theirs. ###### Abarbanel on Amos 1:9:1 [Abarbanel on Amos 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:9:1) וכן זכר בפשע הזה בעצמו על צור באמרו על הסגירם גלות שלמה לאדום שהיו מסגירים פליטי ישראל בהיותם בשלום עמהם לאדום, ולא זכרו ברית אחים שהיה ברית ושלום בין ישראל וצור, וכן היתה מקדם בין חירם ובין שלמה כמו שנאמר ויכרתו ברית שניהם (מלכים א ה, כו), והיו קוראים זה לזה אחים כמו שנאמר מה הערים אשר נתת לי אחי, (י) ולכן גזר השם לשלוח אש בחומת צור שהוא רמז לנבוכדנצר שבא והחריב את צור וארמנותיהם, הנה התבאר שעזה וצור השתתפו ונשתוו בפשע הד' כמו שנשתוו בשלשת הפשעים של שאר האומות. **Sefaria Community Translation:** 1:9 And the sin of Tzur is mentioned here when it says they made Israel have the complete exile meaning they sent the refugee israelites who were living peacefully amongst them to Edom. And they didn't remember the convenant that there was between Israel and Tzur. That was in the days of Chiram and Shlomo Hamelech like it says (Malachim 1 5:26) they made a covenant of peace. And they called each other brothers as you see from the pesukim "what are these cities you have given to me my brother?" ###### Abarbanel on Amos 1:11:1 [Abarbanel on Amos 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:11:1) ואחר כך גזר גזרת אדום, וכבר פירשתי אני במשמיע ישועה על שלשה פשעי אדום שהיה הראשון מהם בימי עשו שרדף אחרי יעקב אחיו, והשני בימי משה כשעברו ישראל בגבול אדום שלא נתנו עבור בגבולו שנאמר פן בחרב אצא לקראתך (במדבר כ, יח), והשלישי בחרבן בית ראשון וכמו שנאמר זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו (תהלים קלז, י), והד' הוא מה שעשו האדומיים שנתישבו ברומי שהחריבו את בית שני ושפכו בני יהודה כמים סביבות ירושלם ושעל זה אמר עמוס על שלשה פשעי ישראל וגומר, וביאורם כי באמרו על רדפו בחרב אחיו רמז אל הראשון שעשו רדף אחר יעקב להרע כי עם היות שלא עשאו בפעל כבר היתה כוונתו רצויה, ועל הב' אמר ושחת רחמיו, ועל הג' אמר ויטרוף לעד אפו שהוא החרבן ראשון, ואולי אמר לעד מלשון בבקר יאכל עד (בראשית מט, כח), עד שבאו אז בני אדום לירושלים לשלול שלל, ועל חרבן בית שני והגלות הארוך הזה והרעות שסבלנו בו מאומת אדום אמר ועברתו שמרה נצח שמפני אורך זה הגלות אמר בו לשון נצח, האמנם כפי מה שפירשתי בפרשיות האלה כולם יותר נכון לפרש שאמר השם שעל שלשת הפשעים החמורים שיש להם לאדום שהם עבודה זרה וג"ע וש"ד ועל הד' שהוסיף עליהם כנגד ישראל האם ראוי שלא ישיבהו כמעשיו הנה באמת ראוי הוא שיקח ענשו, והפשע הרביעית שעשה אדום כנגד ישראל הוא אמרו על רדפו בחרב אחיו והוא שכאשר עברו ישראל על אדום במדבר אמר ויצא אדום לקראתו עם היות שמשה שלח אליו דברי שלום ואמת וקראו באמרו כה אמר אחיך ישראל והוא באכזריותו שחת רחמיו והקורבה והיחס שהיה ביניהם ורדפו בחרב כמ"ש פן בחרב אצא לקראתך, ואותו אף ועברה שהיה לו עם ישראל שמרה נצח כי אחרי שישבו ישראל בארצם תמיד אדום היה להם כאויב. ולכן היתה גזרת השם עליו מדה כנגד מדה הוא שמר עברתו לנצח גם השם ישמור להם עברתו לנצח אם באותה ארץ אדום הסמוכה לירושלם שעליה אמר, (יב) ושלחתי אש בתימן שהיא בארץ אדום הקרובה לארץ ישראל, וגם ישמור הש"י עברתו עד שבאחרית הימים תאכל ארמנות בצרה שהיא העיר הגדולה, וכבר פירשתי בפי' ספר ישעיה בפרשת קרבו גוים לשמוע שעם היות רומי מארץ יון הנה יוחסה לאדום לפי שבני אדום נתישבו בה ומלכו בה המלכים הראשונים מבני אדום, ושם כתבתי ראיות ברורות על זה מספורי דברי הימים אשר לשרים, ובארתי גם כן שעם היות שהיתה במואב עיר אחת ששמה בצרה הנה נקראת רומי גם כן באותו שם לפי שענין בצרה הוא בצורה, ולהיות רומי עיר בצורה גדולה וחזקה מאד נקראת כן, וכבר כתבתי למעלה שניבא עמוס כאן על חרבן ארץ אדום הסמוכה לירושלם ועם זה ניבא גם כן על חרבן רומי העיר הגדולה לבני אדום בפרט, אמנם יואל ניבא על כל מלכות אדום שהוא שם נאמר על כללות. **Sefaria Community Translation:** The prophet then goes on to decree regarding Edom. I already explain the meaning of the three sins of Edom. The first was that in the days of Esau, he pursued Jacob his brother. The second sin was in the days of Moshe Rabbeinu when the Israelites sought to pass in Edom's land they didn't allow them to pass through and threatened (Bamidbar 20:18) lest a sword come to greet you. The third sin occured during the destruction of the first Temple (Psalsm 137:10) as it says "Gd remembers regarding the sons of Edom, the day of Jerusalem that they said Aru, aru" and the fourth sin was that the Edomite descendants, who were the Romans destroyed the second Temple and spilled the blood of the Judeans like water around Jerusalem. And the prophet Amos says about this "for the three sins of Edom..." The explanation is that the prophet says "he pursued his brother with a sword" this refers to the first sin of Esau pursuing Jacob to do evil to him because even though he wasn't able to harm him, his intention was murder. The second sin is referenced by Amos's statement "he curbed his mercy". The third sin is referenced by "his anger raged unceasing" and refers to the destruction of the first temple and possibly here the word "l'ad" or "unceasing/forever" comes from the same root as in (Breishis 49:27) where the word "ad" means the spoils of the war, and during the destruction of the first temple, Edom came to Jerusalem to take the spoils. And regarding the destruction of the second Temple and the extended exile and the all the tragedies that Judah has borne from the nation of Edom, the prophet says "his fury lasted forever" and the word "netzach/forever" references the length of the exile. But, I also gave a different explanation that can be correct where the three sins that are overlooked refer to the three more serious trangressions which are idolatry, immorality and murder and the fourth references their persecution of Israel. In which case they were certainly deserving of punishment for the first three sins alone but were only punished for the fourth. And the fourth sin is mentioned in the pesukim. The prophet says "he pursued his brother with the sword" this was when Israel passed them in the desert and Edom came out to meet them and Moshe Rabbenu sent them word of peace "thus said your brother Israel" and Edom in their cruelty, curbed their compassion and their brotherly feelings and chase them with the sword. And they continued to display rage and animosity towards the nation of Israel that lasted eternally even after Israel settle in their land Edom continually acted as an enemy. And therefore, Gd decreed that midah k'neged midah, deservingly, since their animosity towards Israel was everlasting, Gd would also harbor animosity towards them eternally. ###### Abarbanel on Amos 1:13:1 [Abarbanel on Amos 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/1:13:1) וזכר גם כן גזרה אחרת שגזר השם יתברך בבני עמון באומרו האם ראוי שעל שלשה הפשעים עבודה זרה וג"ע וש"ד שיש בבני עמון ועל הד' שעשו כנגד ישראל על כולם לא אשיבנו באמת אשיב להם גמול כמעשה ידיהם, והפשע הד' הוא על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם והרות הוא מלשון הרים אם לא שהרים הוא שם הרבים לזכרים והרות הוא שם רבים לנקבות וכולם מגזרת הר הם, והענין שלפי שהיו בני עמון סמוכים לארץ הגלעד היו בוקעים ההרים שהיו סמוכים לארץ הגלעד להרחיב בהם גבולם והיו מסיגים גבול הגלעד וארור מסיג גבול רעהו, וכן אמר ירמיהו (מט, א) לבני עמון כה אמר ה' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב, וזכר גד והוא הדין לארץ הגלעד כי בו עבר הירדן למזרח היה גם כן, ורש"י פירש הרות כמשמעו הנשים ההרות והוא רמז למיעוט החמלה וכדי שלא ישאר שריד בישראל ושלכן אמר הנביא הבנים אין לישראל אם יורש אין לו, (יד) ואמר שלכן יהיה עונש עמון שיבא אש האויב בחומת רבה שהיא רבת בני עמון העיר הגדולה שלהם, ויאכל ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה שילחם עמהם האויב, וזכר שתבא פתע פתאום רעתו ומפלתו במהרה ועל זה אמר כסוער ביום סופה על דרך מה שאמר שלמה (משלי א, כז) בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה, (טו) ואמר שלא לבד הארץ תלכד אבל גם מלכם ושריהם יחדיו ילכו בגולה כי נחתם גזר דינם על הגזל ואכזריות ההרות שעשו: **Sefaria Community Translation:** And here the decree that Hashem put on the Amonites is mentioned including the three sins of idolatry, immorality and murder that the Amonites did and the fourth sin that was regarding Israel. For all these, Gd will not overlook and will truthfully repay them according their deeds. And the fourth sin was ripping open the "haros" of Gilead in order to expand their boundary. And the word "haros" comes from the word "harim" mountains and it's the feminine form of the word. And this means that since they were neighbors with Gilead, they would break open the mountains that they were neighbors to to expand their borders and since we know "cursed is the one who encroaches on his fellow man's borders" and Jeremiah (49:1) said "to the sons of Amon thus said Hashem, 'has Israel no sons to inherit taht you inherited their land of Gad and dwelled in their cities" . Jeremiah mentions Gad because it is capitol of Gilead nad has access to crossing the Jordan. And rashi provides another explanation for the word "haros" and says it refers to pregnant women. The Amonites were so unmerciful in their quest to destroy every remnant of Israel that is why the prophet says "has Israel no children to inherit"