## Abarbanel on Amos Chapter 4

###### Abarbanel on Amos 4:1:1
[Abarbanel on Amos 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:1)

הנבואה השנית תחלתה שמעו הדבר הזה פרות הבשן וגו' עד כה הראני ה' והנה יוצר גובי. ויש בה ח' פרשיות. הא', שמעו הדבר הזה פרות הבשן. הב', לכן כה אעשה לך. הג', שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נושא עליכם קינה. הד', כי כה אמר ה' לבית ישראל. הה', לכן כה אמר ה' אלקי צבאות. הו', הוי המתאוים את יום ה'. הז', הוי השאננים בציון. הח', כי הנה ה' מצוה. וראיתי לשאול בה ו' השאלות:

**Sefaria Community Translation:**
The second prophecy begins with the pasuk "listen you cows of Bashan" and goes until "Gd showed me the locusts He was creating... (Amos 7:1). And it has 8 sections to it. The first is "listen cows of Bashan" (Amos 4:1). The second is "therefore I will do thus to you" (Amos 4:12). The third is "listen to this matter that I am bringing upon you as a dirge" (Amos 5:1). The fourth is "because thus said Gd to the house of Israel" (Amos 5:4). The fifth is "thus said Gd the Host of Legions" (Amos 5:16). The sixth is "Woe to those who wish for the day of the Lord" (Amos 5:18). The seventh is "Those who are at ease in Zion" (Amos 6:1). The eight is "For the Lord will command" (Amos 6:11). And about these I have six questions. ...


###### Abarbanel on Amos 4:1:2
[Abarbanel on Amos 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:2)

השאלה הראשונה מה היה שבסיפור הרעות אשר סיפר שבאו על האומה סיפר רעת הרעב ב' פעמים, כי ראשונה אמר וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם ולא שבתם עדי ואחר זה אמר וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגומר ולא שבתם עדי, ושני היעודים האלה אחד מהם שהוא רעת הרעב ולמה אם כן נשנה ב' פעמים ואמר וגם אנכי כאלו הוא יעוד אחר:

**Sefaria Community Translation:**
The first questions is that when listing the troubles that will come upon the nation, the famine is listed two times. First it says "I will give you cleanness of teeth in all your cities and lack of bread in all your places yet you did not return to Me" (Amos 4:6). And after this, the propeht says "and I will also withhold from you the rain..." (Amos 4:7) And these are both telling us about the terrible famine and if so why is it told two times using the words "and I will also" like it is new thing.


###### Abarbanel on Amos 4:1:3
[Abarbanel on Amos 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:3)

השאלה השנית במה שזכר הנביא בתוכחה הזאת ה' פעמים ולא שבתם עדי נאם ה' והוא תימה למה אמר הדבור הזה כ"כ מהפעמים והיה די באחת או בשתים ולא תמצא בכל נבואותיו הדבור הזה פעם אחרת:

**Sefaria Community Translation:**
The second question is that in the rebuke, the prophet says 5 times that you did not return to Hashem. Why does he need to repeat this so many times. Wouldn't one or two times be enough. He doesn't use this phrase anywhere else in his prophecy.


###### Abarbanel on Amos 4:1:4
[Abarbanel on Amos 4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:4)

השאלה השלישית אינה נדפסת כאן לפי שחסרה מספר ההעתק והמעיין יעיין מתוך התשובה:

**Sefaria Community Translation:**
The third question is not printed here because it's missing from this copy. But we will be able to understand the question from the Abarbenel's answer.


###### Abarbanel on Amos 4:1:5
[Abarbanel on Amos 4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:5)

השאלה הרביעית באמרו נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, כי יראה מזה שהשבטים לא יחזרו מגלותם והוא בהפך מה שניבאו נביאים רבים וישעיהו זכר קיבוץ ישראל ונפוצות יהודה יקבץ ואמר (ישעי' יא, יג) אפרים לא יקנא את יהודה וגו', וניבא זה יותר בפרט ובביאור יחזקאל אם במ"ש בפרשת העצים (יחזקאל לז, יט) הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי ואמר ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו לשתי ממלכות עוד, גם בסוף ספרו זכר חלוקת הארץ לעת"ל בכל שבט ושבט בפני עצמו ואם לא היו עתידים לחזור לא יצדקו הכתובים האלה:

**Sefaria Community Translation:**
The fourth question is the phrase "She has fallen and will rise no more, virgin of Israel" (Amos 5:2). This makes it seem that the tribes won't return from their exile. Which is in direct contradiction to many other prophecies including Isiah who described the ingathering of the exiles of Israel and the scattered ones of Judah as it says (Isaiah 11:13) "and Efraim will not be jealous of Judah..." and this concept of the ingathering of Israel is repeated in detail and explained in Ezekiel (Ezekiel 37:19) "I am going to take the stick of Joseph—which is in the hand of Ephraim—and of the tribes of Israel associated with him, and I will place the stick of Judah upon it and make them into one stick; they shall be joined in My Hand" and then says "And I will make them into one nation in the land in the hills of Israel and they will have one king and will not longer be two nations or divided into two kingdoms again. And in the end of the book the prophet discusses the division of the land of Israel to each and every tribe. So how could these prophecies be accurate if the tribes of Israel were not be returned.


###### Abarbanel on Amos 4:1:6
[Abarbanel on Amos 4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:6)

השאלה החמישית באומרו ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעבורו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון, ויקשה בזה למה אמר בבאר שבע לא תעבורו אם היה לענין הע"ז ולא אמר לא תדרשו או לא תבאו כמו שאמר בבית אל ובגלגל, ולמה זכר פורענות הגלגל וענשו ופורענות בית אל וענשו ולא זכר דבר מבאר שבע אם היה העון בשלשתם שוה שהיו עובדים בהם ע"ז:

**Sefaria Community Translation:**
The fifth question is one the pasuk "don't seek Beitel and the Gilgal don't come to and Beersheva don't pass through, because the Gilgal will go into exile and Beitel will be for sin" (Amos 5:3). And this is difficult to understand why the prophet designated Beersehva not to pass through. If this was for idolatry, then why doesn't it say don't seek or enter it like with Beitel and Gilgas. And why are the punishments of Gilgal and Beitel mentioned but nothing about Beersheva if they were also involved in the same sin of idolatry.


###### Abarbanel on Amos 4:1:7
[Abarbanel on Amos 4:1:7](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:7)

השאלה הששית בפרשת הוי המתאוים את יום השם, כי איך יתכן שהאנשים ההם החטאים בנפשותם יתאוו את יום השם שהוא יום החרבן והגלות שלהם, והנה הנביא הזה ושאר הנביאים כולם ניבאו שיום השם שהיה עתיד לבא עליהם היה יום צרה ותוכחה ואיך אם כן יכספוהו הכל, גם אומרו שנאתי מאסתי וגומר כי אם תעלו לי עולות ומנחותיכם וגומר איך יתכן לאומרם על מלכות ישראל שלא היו הם עולים לירושלם ולא מקריבים שם קרבנות ואיך יאמר עליהם הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר והנני מפרש הכתובים באופן יותרו השאלות כולם:

**Sefaria Community Translation:**
The sixth question in this parsha is about hte phrase "those who desire the day of Gd". How is possible that the sinners desired the day of Gd when He would destroy their idols? And this prophet and other prophets have generally used the phrase "day of Gd" to refer to a future time that will come among them and will be a day of trouble and rebuke so why are they looking forward to it at all. And Gd says "I hate and am disgusted..." about the sacrifices. Can this indeed refer to the kingdom of Israel who weren't oleh regel to Jerusalem and did not bring sacrifices there? And how can the prophet say "Did you bring sacrifices to Me in the desert"? I will now explain the pesukim according to these questions.


###### Abarbanel on Amos 4:1:8
[Abarbanel on Amos 4:1:8](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:8)

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להוכיח וליעד בעונש בני אפרים בפני עצמם ובני יהודה בפני עצמם כי הוא התחיל ראשונה לספר רשעת מלכות אפרים אם בנשים בנות שמרון שהיו סבות ברעות רבות לבעליהן, ויעד ענשם וגודל רעתם שיהיה בגלות, והוכיח ג"כ את האנשים שהיו מכוונים למרוד ברבונם יתברך בעשותם לעבודה זרה הזבחים והקרבנות שהיו מיוחדים לבית השם, וזכר שהקב"ה התרה בהם חמש התראות מרעות פרטיות שהביא עליהם אשר השלש מהם הם בענין הרעב שיביא עליהם פעם מיד האויבים הבוזזים ושוללים תבואותיהם ופעם בהעצור המטר ופעם בסבת הארבה אוכל התבואות, וכל שלשתם הם תחת סוג הרעב, וההתראה הרביעית היא מהדבר, והה' מהאויבים שהחריבו את הארץ בגליות הראשונים, ולפי שלא אבו שמוע נשא עליהם קינה מהחרבן הכולל משמרון ושארית השבטים ולכן נתן להם עצה שידרשו את השם ולא ידרשו את הבעלים כי אם במסדר את הכוכבים יתברך בורא יומם ולילה כי הוא היכול להחריבם אם לא ישובו בתשובה אליו באופן שיגדל המספד והנהי בכל חוצות שמרון, אחר כך ניבא על בני יהודה שהיו מתאוים חרבן מלכות ישראל והוכיחם עליו ואמר שאין חפץ לה' בעולותיהם וזבחיהם כי אם בעשות משפט והצנע לכת עם אלקיהם, ושמפני העבודה זרה שהיתה ביניהם יגלה אותם מהלאה לדמשק וילכו לבבל ועמון ופלשתים לפי שלא נתנו אל לבם הרעה העתידה לבוא עליהם והיו נוטים לתענוגים ולכן יגדל עונשם בדם ובחרב, ואחר כך ניבא על שתי המלכיות יחד וכמו שיתבאר היטב בפירוש הכתובים:

**Sefaria Community Translation:**
The overarching intention of the prophecy is to rebuke and make known the sin of the children of Efraim individually and the sin of the Judeans individually. The prophecy begins with the wicked deeds of the kingdom of Efraim, specifying the women of Shomrom who were the reason for the perversion of their husbands. And the prophecy makes known their punishment for these deeds, which is exile. And he also rebukes the men who rebelled against Gd by turned to idolatry and giving the sacrifices normally reserved for the house of Gd to idolatry. And Gd warns them of five specific punishments that He will bring to them. Three involve famine: famine caused by the enemy taking their wealth and produce, famine caused by the lack of rain and famine caused by the locusts. All three are types of famine. And the fourth warning is the plague. And the fifth warning is the enemy who will destroy the land with the first exile. And because htey would not listen the prophet declared a lament for the total destruction of Shomron and the rest of the tribes. Therefore the prophet advised them to sek Gd and not the baal idols because if Gd could arragne the stars and create day and night, He is also capable of destroying them if they don't do teshuva with a devastating destruction that the moans will be heard in all neighborhoods of Shomron. Afterwards, he prophecized about the Judeans who were desiring the destruction of the Kingdom of Israel. He rebuked them saying, "Gd doesn't desire your offerings, rather for you to do justice and walk humbly with Gd." And because they were also idolaters among them, he reveleaed to them that they would be placed in the hands of Damascus and Phillistines because they didn't take the prophet's warning seriously about the troubles that would come to them and they turned to satisfy their desires. And therefore their punishment would be great with blood and swords. And afterwards, he prophecized about the two kingdoms together like I will explain when explaining the pesukim.


###### Abarbanel on Amos 4:1:9
[Abarbanel on Amos 4:1:9](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:9)

שמעו את הדבר הזה פרות הבשן וגומר. בעבור שהיו הנשים אשר בשמרון מתענגות ושמנות מרוב העונג והיו מושלות בבעליהן והן היו מסבבות לבעליהן שיעשקו ויגזלו הדלים לתת להן לתענוגי מאכליהן ותכשיטיהן, לכן ניבא הנביא עליהן וקראן פרות הבשן שהבשן הוא מקום מרעה והפרות הרועות בו היו שמנות וטובות ככה קרא את נשי המלכים והשרים שבשמרון בעבור שהיו שמנות ויפות פרות הבשן, וביאר שהיה אומר זה על אותן שהיו בהר שמרון שהנה היו עושקות דלים ורוצצות את האביונים שרוצצות הוא מענין על כמו עשוק ורצוץ, וביאר שלא היו הנה עושקות ורוצצות את האביונים בעצמן אלא במה שהיו אומרות לאדוניהם רוצה לומר לבעליהן הביאה ונשתה והבעלים כדי למלאות שאלתן היו עושקים ורוצצין ומשברים את האביונים שאין להם יכולת כדי להביא לנשותיהן והרי הן אם כן עושקות ורוצצות בהיותן סבה לעושק, (ב) ומפני זה נשבע ה' בקדשו כלומר שגזרה חכמתו העליונה שיבאו על הפרות המעונגות ההן ימי הרעה והגלות שהאויב והצר שזכר בפרשה של מעלה ישא אתהן בצנות באופן שיהיה אחריתן בסירות דוגה, והנה צנות פירשו המפרשים שהוא מלשון צנה וסוחרה אמתו (תהלים צא, ד), שהוא כלי המלחמה יביאו אותם הגבורים להגן בפניהם כדמות מגן סקוד"ו בלע"ז וכן תרגם יונתן ויטלון יתכון עממיא על תריסיהון, אבל הוקשה לי מה ענין הצנה והמגן ביעוד הזה כי הנושא אשה לא ישאנה במגנהו או בצנתו, האמנם תרגם ואחריתכן בסירות דוגה ובנתיכון בדוגות ציידין, והיה אם כן הסיר נאמר כאן על ספינה קטנה שקורין לה בלשון המשנה דוגיתא בבבא בתרא כאילו אמר שבנותיהם שהן אחריתן כי זרעו של אדם הוא אחריתו וכמו שאמר בדניאל (יא, ד) על אלכסנדרו מוקדון ובעמדו תשבר מלכותו ותתן לארבע רוחות השמים, ולא לאחריתו תלכנה בדוגיאות שצודין בהן את הדגים וכמו שכתב רש"י, ולפי דרכו של יונתן נראה לפרש גם כן צנות שהוא שם לאניות כי כמו שצנות הוא שם לאניות הקטנות מאד להיותן בתמונת סיר, והוא שם מסופק כן יש אניות אחרות גם אצלנו היום כתמונת צנה וכאילו אמר שיבואו עליהן ימי הרעה והגלות שישא אותן האויב כרצונו באניות גדולות הנעשות כצנות ובנותיהן הבתולות שהן אחריתן ישא אותן בדוגיאות קטנות הנקראות סירות שצדין הן את הדגה וכדי בזיון וקצף שהשרות הנכבדות ההן תלכנה בדוגיאות עם הפחותים כדרך הזונות, וכן פירשו אבן כספי.

**Sefaria Community Translation:**
"Listen to this matter cows of Bashan..." Because the women of Shomron were used to luxury and were fat from the luxury and ruled their husbands and they caused their husbands to pervert justice and steal from the poor in order to sustain their desires for luxury and good foods and fancy dress, therefore, the prophet spoke about them. They are called cows of Bashan becase Bashan is a place where the fruits are ripe and good and fat, and therefore the wives of the kings and officers in Shomron who were fat and beautiful are called cows of Bashan. And the explanation of this is about those who were in the mountain of Shomron who perverted the justice towards the destitute and afflicted the poor. The explanation is not that they would beat and afflict the poor themsleves rather they would tell their husbands to bring them to drink wine. And in order to fulfill their desires for wine they would abuse the poor who didn't have the ability to fight back in order to bring their wives the money so it's like the wives themselves abused them. (pasuk beis)- And because of this Hashem promised by His Holiness- this means that He made a decree according to His Heavenly Wisdom to bring bad days upon the luxurious cows and to bring an exile of the enemy and a siege that is mentioned in the above text that they would end up in the fishing boats. The word Tzinah according to commentaries means shield, like in the psasuk in Tehillim (Psalms 91:4) meaning the warriors bring their war equipment to protect them and it's in the form of a shield. And thus did Targum Yonasan translate. But the Abarbenel questions why they would carry away the woman on their shields? And then they end up in the fishing boats and fishing nets. So it seems to be referring to a small boat. And the word "achariso" means the children as it is used in (Daniel 11:4) "but not for any of his posterity, nor with dominion like that which he had; for his kingdom will be uprooted and belong to others beside these.". And no that their children will be brought in fishing boats like Rashi said. Rather what Yonasan explains that the Tzinus were names of the ships because they shielded the smaller ships. And we have ships today that are in the form of shields. When he prophecies that the bad days will come and the exile and the enemy will take them at will in large shield like ships and their virgin daughters who are thier "acharisan" will be taken in smaller fishing boats called "sirot" and it will be a disgrace for honorable, officials women to be taken in fishing boats like prostitues. This is the eplanation of the Even Kaspi.


###### Abarbanel on Amos 4:1:10
[Abarbanel on Amos 4:1:10](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:1:10)

ולפי דעתי שאין הכתוב הזה יוצא מידי פשוטו והצנות הוא לשון קרירות מלשון כצנת שלג ביום קציר (משלי כה, יג), עד שמפני זה נקרא אותו כלי מלחמה צנה מפני שהוא מונע מהכאת ניצוץ השמש בפני האיש ובגופו ובזה יעמוד האדם קר ולא חם, ואחריתכן הוא גם כן כפשוטו מתכלית האדם ואחרית ימיו מלשון ואחריתך ישגא מאד (איוב ח, ח), וגם סירות הוא כמשמעו מלשון סיר הבשר, יאמר שיבאו על הנשים המעונגות האלה הגלות והשביה באופן שישא אותן האויב בצנת שלג כי במקום שהיו בימי הקור יושבות בבתים חמים כמו שנאמר למעלה והכתי בית החורף עתה ילכו בגלותם לשלג ביום ולקרח בלילה, ובמקום שבהיותן בשומרון היו מעונגות בבשר ובלחם ומינים ממינים שונים ויין מלכות כמו שנאמר הביאה ונשתה הנה אחרי גלותן תהיה אחריתן רעה שלא יהיה להם כי אם סירות דוגה ויזכרו את הדגה אשר אכלו במצרים בעבדותם כי אליה בגלותם זה ישאו את עיניהם לא לדבר אחר עם היות הרעה שבמזונות כי כן נותנין בארצנו לעבדים מאכל הדגה להיותה בחנם.

**Sefaria Community Translation:**
But in my opinion, the pasuk can be translated in a more simple way. The word "tzinah" means "cold" in the pasuk in Mishlei (Proverbs 25:13) (tangentially, the Abarbenel suggests the that the word "tzinah" meaning cold maybe whyit means shields and armor since these shade a person from the sun keeping him cold). The word "acharischen" means the end of a person as it is used in Job (Job 8:7). The word "sirot" is from the word "sir" meaning a pot of meat. So altogether the pasuk means that the women will go into exile and will be exiled through cold and snow, despite having lived in warmed palaces (as the pasuk states they had winter and summer palaces) and now will be forced into the cold winter night. And in Shomron they ate delicacies of meat, bread and many other foods and royal wine, but in their exile they will have a bad end since they will only be able to eat pots of fish. We know from the Israelites complaint in the desert that "we remember the fish we ate in Egypt" that slaves are generally given the free cheap fish to eat.


###### Abarbanel on Amos 4:3:1
[Abarbanel on Amos 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:3:1)

עוד זכר מעונשן באמרו ופרצים תצאנה אשה נגדה כלומר שתהיה הצרה והרעה כל כך בתוך שמרון עד שהנשים הנכבדות תצאנה משם ולא תצאנה בשערים כי אם בפרצי החומה אשה נגדה כלומר יחידה כל אחת לעצמה מבלי איש עמה כנשים מתיאשות והוא מלשון ויעל העם איש נגדו (יהושע ו, ה), או יאמר שתצאנה בפרצים אשה בפרץ שתמצא נגדה, ואמנם אמרו והשלכתנה ההרמונה כתב רש"י והשלכתנה מעליכן השררה והגאוה שנטלתם ולשון ארמי כי הורמנא דמלכא הוא צווי המלך, ולפי דרכו יהיה ההרמונה לשון צווי כאלו אמר אליהן שאז ישליכו מעליהם הצווים שהיו מצוות לבעליהן הביאה ונשתה, והראב"ע פירש שוהשלכתנה חוזר לואחריתכן שזכר למעלה שנאמר לרעתו על הבנים והבנות ושההרמונה הוא הר שומרון וכאילו אמר והשלכתנה אחריתכן ר"ל בניכם ובנותיכן אל ההר כדי שלא תראינה עיניכן במיתתן מרוב הצער והצרה הוא על דרך ותשלך את הילד תחת אחד השיחים (בראשית כא, טו). ויותר נכון לפרש שנאמר שפחד האויב תצאנה מן העיר בפרצי החומה וכדי שלא ימצאו אתהן האויבים וישבום תשלכנה עצמן ויכנסו אל ההר הגדול אשר אצל שומרון ע"ד מה שאמרה רחב למרגלים ההרה לכו פן יפגעו בכם הרודפים (יהושע ב, יז). והיותר מתישב אצלי בזה הוא שהיה ארמון המלך סמוך לחומת העיר והשרות ההנה תצאנה בפרצי החומה מן העיר ותשלכנה עצמן לארמון המלך להשגב שם, וכבר ידעת שהיה מנהג המלכים בימים הקדמונים וגם היום בארץ ישמעאל וגם בתוך הנוצרים כן הוא במלכות ספרד שארמנות המלכים אינם בתוך העיר מבפנים לחומה כי חרפה היה להם לשבת בתוך החומה דלתים ובריח אבל היו חוץ לחומה סמוכה לעיר, ולכן אמר כאן שהנשים בבא האויב לפי שיהיו שערי שומרון סגורים אין יוצא ואין בא תצאנה בפרצי החומה רוצה לומר במקומות ידועין אליהן שהיו פרוצים ותשלכנה עצמן בארמון המלך כדי להשגב שם, ותהיה הה"א אשר בסוף ההרמונה במקום למ"ד כאלו אמר אל ההרמון.


###### Abarbanel on Amos 4:4:1
[Abarbanel on Amos 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:4:1)

ואחרי שיעד אותן הנביא ברעה אשר ימצא להן בגלותן אמר כמהתל בואו בית אל ופשעו וגומר, והוא על דרך מה שאמר אליהו לנביאי הבעל קראו בקול גדול כי אלקים הוא (מלכים א יח, כז), כי לפי שהיו בני שומרון עובדים את העגל בביתאל והיו להם גם כן במות לע"ז בגלגל אמר עתה באו ביתאל ופשעו שם בעבודת העגל וכן בגלגל הרבו לפשוע רוצה לומר וכן בואו הגלגל ששם תרבו לפשוע, ושם הביאו לבקר זבחיכם כלומר בכל בקר ובקר הביאו שם זבחיהם, וכן לשלשת ימים שהרצון בו שלש שנים ע"ד ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה, כט), הביאו שמה מעשרותיכם כמו שצותה תורה מקצה שלש שנים (דברים יד, כח), כי בית אל והגלגל יהיו לכם במקום בית ה' להביא שמה זבחיכם ומעשרותיכם, (ה) וכן קטרו מחמץ תודה שהיו מקטירים לעבודה זרה מחמץ במקום מ"ש תורה על חלות לחם חמץ יקריב בקרבנו (ויקרא ז, יג), וכמו שהיה ראוי להביא אל בית השם נדריכם ונדבותיכם כן קראו והשמיעו שיעלה כל אדם נדריו ונדבותיו לבית אל ולגלגל, כי כן אהבתם בית ישראל רוצה לומר אין אני אומר לכם שתעשו כל זה להיותו הישר והטוב כי אם לפי שכן אהבתכם בני ישראל לעשות ולכן אמרתי שתעשו כמעשיכם כי הנה תקבלו גמולכם. ורש"י פירש והביאו לבקר זבחיכם התורה אמרה לא ילין חלב חגי עד בקר (שמות כג, יח), וכומרי העבודה זרה אומרים והביאו לבקר זבחיכם שהיו מלינים אותם ומקריבים אותם לבקר, התורה אמרה בקדשים קלים ביום זבחיהם יאכל וממחרת (ויקרא יט, ו), ואתם אוכלים לשלשת ימים מעשרותיכם רוצה לומר מעשר בהמה שהיו מהקדשים קלים, התורה אמרה שאור לא תקטירו ועבודה זרה אומרת וקטר מחמץ תודה, התורה אמרה לא תאחר לשלמו (דברים כג, כג), ועבודה זרה אומרת וקראו נדבות השמיעו שיכריזו הנדבות אשר ישכחו, וגם כן פי' על פי יונתן קראו והשמיעו שקרבן זה מרוצה בנדבה, והענין שעושים הפך כל מה שאמרה תורה:


###### Abarbanel on Amos 4:6:1
[Abarbanel on Amos 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:6:1)

וגם אני נתתי לכם וגומר. כאן ביאר הנביא ההתראות שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל קודם שהביא עליהם את האויב והם חמש התראות, ועל כל אחת ואחת אמר ולא שבתם עדי נאם השם לפי שהיו ההתראות ההן עונשים פרטיים באים על האומה כדי שיראו ויקחו מוסר וישובו אל השם והם לא עשו כן כי העם לא שב עד המכהו וכבר בארתי בפירוש לספר ישעיהו שההתראות האלה ישעיהו התחיל בזכרונם בנבואה הז' תחלתם דבר שלח ה' ביעקב ואם אינם בסדר הזה ויאחז הצדיק עמוס דרכו, כי הנה אמר כאן בהתראה האחת וגם אני נתתי לכם נקיון שנים וגומר רוצה לומר כמו שאתם לא הבאתם זבחים ולא מעשרות לביתי והנה מזבחי נקי אין עולה ואין מעשר כן אנכי החסרתי לכם בכל עריכם הבשר והלחם באופן שיהיה לכם נקיון שנים מהבשר כי השנים עם מאכל הבשר הן מלאות וכמו שנאמר הבשר עודנו בין שיניהם (במדבר יא, לד), ובחוסר לחם האדם רעב. ורש"י פירש נקיון שנים כפירוש יונתן אקהיו' שניא, והנה היעוד הזה אינו מה שזכר אחר כך מעצירת הגשם וחוזק הרעב אבל היתה ההתראה הא' מהעונש הראשון הזה שהיו באין האויבים בארצם מדי שנה בשנה והיו אוכלים התבואות וגוזלים המקנה ובזה היה להם נקיון שנים וחוסר לחם לאמר ואף על פי כן לא שבתם עדי נאם ה', ודומה לזה אמר ישעיהו ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה והעם לא שב עד המכהו.


###### Abarbanel on Amos 4:7:1
[Abarbanel on Amos 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:7:1)

וההתראה הב' זכר באומרו וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם שהיתה עצירת הגשמים בארצם וכל שכן בעוד שלשה חדשים לקציר שהוא זמן צורך הגשם, כי אילו היה נעצר הגשם בתחילת השנה לא היו זורעים ולא יפסידו הזרע וישאר להם לאכול ועתה לא יהיה כן כי ימטיר השם על הארץ בתחילת השנה באופן שתזרעו ותוציאו הזרע מבתיכם ואחר כך ימנע את הגשם בעוד ג' חדשים לקציר באופן שתפסידו הזרע שזרעתם ולא תהיה לכם תבואה, וכדי שלא תאמרו שהוא מקרה שקרה לשנה שלא היתה גשומה תראו פלא עצום שאמטיר על עיר אחת ועל עיר א' לא אמטיר, ולא לבד יהיה ההבדל הזה בערים אבל חלקה אחת תמטר שירד עליה הגשם וחלקה אשר לא תמטיר עליה קללתי ועונשי תיבש אותה חלקה, (ח) עד שינועו וילכו שתים או שלש ערים אל עיר אחת רוצה לומר אשר אמטיר עליהם לשתות מים ולא ישבעו כי תהיה מארת ה' בהם. ואין ספק אצלי שהעיר או החלקה והשדה אשר תמטר תהיה לזכות בעליה או לתשובת היושבים בעיר או בעל השדה, ואמר השם כנגדם ואף על פי שהייתם בהתראה הזאת נדונים ברעב ובצמא לא שבתם עדי נאם ה', וכנגד זה אמר ישעיהו (ט, יח) ויהי העם כמאכלות אש רוצה לומר שבהעצר המטר היה השמש בחומו מכה כל הארץ, ולהיותם בשנת בצורת ורעב רב איש את רעהו לא יעזורו וסוף הדברים שם בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. הנה התבאר שאין ההתראה הב' ככח ההתראה הא', והותרה בזה השאלה הא'.

**Sefaria Community Translation:**
The second warning is that "I will cause the rain to cease". And this especially during the three month harvest season when rain is most needed. Because if the rains ceased at the beginning of the year there would be no planting (due to the drought) and at least the seeds wouldn't be lost and they would still have food. But now, it will not be the case. The year will start with rain, in order to encourage planting and then Gd will stop the rain for three months during the harvest in order for the seed that you planted to be lost and not produce a harvest. And so that you don't assume it is a natural occurance, the ceasure of rain will take place in a wonderous wonder that it will affect city by city with one experiencing rain and another not. And not just that it will rain in one city and not another, even more so, it will rain on parts of a city and My curse will dry out your portion. (8)-until two-three cities will gather in one place, because Gd will provide water but not enough to satisfy. And I have no doubt that the places that will experience the rain are through the merit of the people living there or through their teshuva. Gd says about them, even though you were incuded in the warning and judged for famine and thirst and didn't return to Me. About this Isaiah says (Isaiah 9:18) "the nation will be a like a fiery knife" meaning that when the rain stops the sun will strike the land with eat and because of the trouble caused by the famine and drought, man will not help his fellow and in the end you will not return to Me, although My Hand is outstretched. This makes it clear that a second warning doesn't have the power of a first warning. And it answers the first question


###### Abarbanel on Amos 4:9:1
[Abarbanel on Amos 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:9:1)

וזכר ההתראה הג' באומרו הכיתי אתכם בשדפון רוצה לומר עוד הבאתי עליכם רעה אחרת שנפסדה והוכאה תבואתכם בשדפון בשבלים שבסבת הרוח החזק אשר יבא עליהם יהיו שדופות קדים, ובירקון שמוריקות השבלים, וגם שגנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם כל מיני פירות יאכל הגזם, ובמקום שהייתם מרבים בגנות ופרדסים להתענג בפירותיהם לא תזכו בהם כי יאכלם הגזם, וגם בזאת ההתראה לא שבתם עדי נאם ה' ואולי שכנגדה אמר ישעיהו (י, א) הוי החוקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו שהיו יגעים ועמלים להרבות בגנות ופרדסים וגוזלים קרקעות העניים להחריב גבולם ומה יעשו ליום ה' בשיאכלם הגזם ולכן אמר שם בסוף כל דבריו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה.


###### Abarbanel on Amos 4:10:1
[Abarbanel on Amos 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:10:1)

וזכר הרעה וההתראה הד' באומרו שלחתי בכם דבר בארץ מצרים רוצה לומר כשהייתם שולחים בחוריכם וסוסיכם להביא תבואה מארץ מצרים מפני זלעפות רעב שלחתי בכם דבר שקצת ההולכים שמה היו מתים במגפה ואותם שלא ימותו היו הורגים אותם בדרכים בחרב הלסטים, וכשהיו הורגים הבחורים היו שבים סוסיכם והיה עולה סרחון ובאוש מחניכם מאותם המתים בדרכים וגם באפכם היה עולה אותו סרחון כי כאשר הייתם שבים למצרים הייתם רואים אותם המתים מושלכים על פני האדמה והיו דראון לכל בשר, ואעפ"כ לא שבתם עדי להתחנן אלי להשיב אפי מעליכם וכנגד זה אמר ישעיה (י, ד) בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפולו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה.


###### Abarbanel on Amos 4:11:1
[Abarbanel on Amos 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:11:1)

וזכר ההתראה הה' באומרו הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ואת עמורה ואמנם מה היתה ההפכה הזאת הנה הראב"ע פירשה כפשוטו שירד עליהם רעמים ואש מן השמים, והנר"ל בזה הוא שאמר זה על החרבן הראשון אשר נעשה בראובני ובגדי ובחצי שבט המנשי שהיו מעבר לירדן וגם כן על הגלות שנעשה אחר כך בעיון ואבל ובית מעכה וינוח וקדש וחצור ואת הגלעד ואת הגליל כל ארץ נפתלי שהגלם תגלת פלאסר מלך אשור ויגלם אשורה, ועליהם אמר הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ואת עמורה שהיו אותן הערים של קצת השבטים שוממות מבלי יושב כסדום, וכנגד שמרון ובנותיה אמר ותהיו כאוד מוצל משרפה לפי שניצול אז מיד מלך אשור, ואף על פי כן שהיה לכם לשוב אלי להציל אתכם מיד מלך אשור שלא יבא עוד עליכם לא שבתם עדי וכנגד זה אמר ישעיהו (ט, ח) וידעו העם כולו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגודל לבב לאמור לבנים נפלו וגזית נבנה וגו'. הנה התבאר מזה למה אמר ה' פעמים ולא שבתם עדי נאם ה' שהוא להיותם חמש התראות מחמש רעות, ולמה אמר הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדום ועמורה שלא נזכר ככה בספורי ספר מלכים כי היה זה מאמר המשלי נאמר על חרבן השבטים שהיו קודם שמרון שנזכר שם, והותרה בזה השאלה השניה והשלישית:


###### Abarbanel on Amos 4:12:1
[Abarbanel on Amos 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Amos/r/4:12:1)

והיה סוף דברי הנביא לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך והקשו המפרשים בפירושו כי יראה שהוא מאמר כפול, וענינו אצלי כה אעשה לך כלומר כל אלה הרעות שזכרתי אעשה לך ישראל זו אחר זו בדרך התראה עקב כי זאת אעשה לך רוצה לומר שעוד אני עתיד לעשות לך רעה אחרת יותר גדולה ולכן התריתי בך כל כך טרם בואה, ולכן הכון לקראת אלקיך כאיש היודע אשר אויבו יבא עליו ויכין עצמו כדי להשגב ממנו כן הכון אתה לקראת אלקיך שהוא יוצא להלחם בך, (יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ואמר יוצר הרים כנגד הר שמרון ושאר ההרים סביב לו, ובורא רוח רוצה לומר רוח בני אדם הוא יתן ברוח סנחריב לבא להחריב הר שומרון והוא המגיד לאדם מה שיחו כי הוא המדבר דבריו לנביאים כדי שיתרו בכם, ויהיה לפירוש זה מה שיחו חוזר להקב"ה שהוא מגיד לאדם שהוא הנביא מה שיחו ורצונו של האל יתברך, והדבר הזה אשר יעשה השם יתברך לך הוא שיעשה השחר עיפה כלומר השחר ברב נוגהו ישוב עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים יהיה השם דורך על במות ארצכם כי הוא אלקי הצבאות צבאות עליונים ותחתונים והוא יביא עליכם צבאות מלך אשור, ולכן אמר אחר זה שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נושא עליכם קינה בית ישראל נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקומה שיעדה בזה על גלותם בכללי ועל חרבן שמרון כאילו אמר שאינכם שמים על לב התראותי הנני מביא עליכם רעה אחרת יותר גדולה אשר כל שומעה תצלנה שתי אוזניו. והמפרשים פירשו כדרך חז"ל הכון לצאת לקראתו בתשובה ובמעשים הטובים וייטיב לך ויהפך הרעה לטובה כי הוא אלקיך ומשגיח בך והוא יוצר הרים החזקים ובורא הרוח שמפיל אותם בהכנסו בבטן הארץ ובצאתו ממנה בוקע הארץ ופותחה, וזהו ענין הרעש כי לפירושם זכר הרים ורוח והוא מגיד לאדם מה שיחו כלומר מה שידבר בינו לבין עצמו הפך דברי הכופרים האומרים אין ה' רואה אותנו, והוא יעשה השחר עייפה וחשך ודורך על במותי ארץ ר"ל שהוא משפיל רשעים וגסי הרוח וגבוהים כן יעשה לכם אם לא תשובו ואם תשובו ה' אלקי צבאות שמו כי הוא אלוה צבאות ישראל וירחם עליהם. ומה שפירשתי אני ראשונה הוא היותר נכון בעיני: