## Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1

###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:1
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:1)

**יחשב שענין תמונה ותבנית בלשון העברי אחד וכו'.** ראוי שנדע היכן מצא הרב שיחשב שתמונה ותבנית עניינם אחד. ולמה אמר בלשון העברי. ואחשוב שאמר זה לפי שמצא בפרשת ואתחנן (ד' ט"ז י"ז) אמרו פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל, תבנית זכר או נקבה, תבנית כל בהמה, ויורה מענין הפסוק שלקח שם תמונה ותבנית בענין אחד שהוא הדמות שיעשו מהדברים במקריהם וצורותם, מפני זה אמר שיחשב שענינם אחד, אבל אינו כן, כי הוא יאמר שיש בתמונה שתוף לא ימצא בתבנית. והנה אמר הרב בלשון העברי, לפי שיקרה בלשון העברי שיתדמו השמות האלה מפני מה שמצאנו אותם כאחד בזה הפסוק שזכרתי, אבל בלשון ערב שמושם מתחלף ולא יצדקו שם דבריו:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:2
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:2)

**כי תבנית שם נגזר כו'.** ברבוע ועגול, יאמר שתבנית נגזר מן בנה, ומזה נדע שהנחתו הראשונה על המלאכותית, ולפי שלא נחשוב שתבנית יאמר לבד על הנעשה במלאכה, אמר הרב עוד וענינו בנין הדבר ותכונתו, ר"ל אין השמוש בזה מפאת הפועל, אם הוא מחוץ, לשיצדק לבד על המלאכותית, אבל ענינו בנין הדבר ותכונתו והרכבתו, אם מה שיעשה הטבע ואם שיעשה במלאכה. ולפי שלא נבין שאמר בנין הדבר ותכונתו על האיכיות שהם דברים מיוחסים לבנין הדבר ותכונתו, הוסיף ביאור ואמר ר"ל תארו ברבוע ועגול:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:3
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:3](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:3)

**אמר את תבנית המשכן כו'.** בפסוקים האלה שהביא הרב יראה בלבול גדול, כי הביא ראשונה פסוקים נאמרו על הדבר הנראה בנבואה ואינה מוחשת, לא טבעית ולא מלאכותית, והם תבנית המשכן ותבנית כל כליו כתבניתם אשר אתה מראה בהר. אחר זה יביא תבנית כל צפור אמור על המלאכה הגמורה, והוא אמר תבנית הנעשה. אחר זה יביא תבנית יד תבנית האולם, וגם אלה במראה הנבואה הם לא בהקיץ. ויקשה א"כ למה לא עשה הרב בתבנית החלוקים שעשה בתמונה. שיש ממנו המושג בחושים וממנו המושג בדמיון וממנו המושכל ומושג בשכל. והאפוד השיב לזה, שרצה הרב לגלות כי בבחינה אחת יוכל ליקח הענינים המדומים כמו הגשמיים, ובבחינה אחרת נוכל ליקח הענינים המדומים מצד היותם מופשטים מהחמריות נבדלים מהגשמים. ועוד אמר בזה תשובה אחרת כי לפי שלא מצא הרב בלשון תבנית באל ית', לא הוצרך לעשות בו חלוקה ובחינה לקרבו לענין הרוחניי, אבל במלת תמונה שנאמרה בשם ית' הוצרך לדקדק הענין ולעשות בחינות לתרץ התמונה אשר נאמר בו ית', ואמר שכזה קרה לרב בפרק נגש ונגע (בפרק י"ח) שהניח פסוק ויגע על פי (ישעי' ו' ו') גשמיי, אעפ"י שהיה במראה הנבואה, ע"כ דעת החכם. ומלבד הטענות האלה שהם מספיקות באמת, אומר אני עוד בתשובת זה, שעם היות שאלה הפסוקים שהביא מהם במראה הנבואה, הנה לא נזכר בכתוב כאשר הם שם שענינם במראה הנבואה, ועם היות שהוא כן ושהרב בספר זה יגיד אח"כ שהם דברים אירעו במראה הנבואה, הנה עתה בתחלת ספרו בביאור השתופים והוכיחו אותם, ראה לזכור הפסוקים נבואיים, ובמקומות שיזכור שהיה הענין במראה הנבואה ישימם נבואיים, ובמקומות שלא יזכור זה, יקבל אותם כפשוטם, ואח"כ ידקדק הענין כפי הנאות להיות במקום הראוי. והיא הסבה החמישית מסבות הסתירה ולכן הביא תבנית המשכן תבנית כל כליו כתבניתם כפשוטם, ותבנית יד תבנית האולם מאשר לא זכר הכתוב בביאור שהם כפשוטם כמו שהביא תבנית כל צפור שהוא תמיד כפשוטו. אמנם בתמונה לא עשה כן לפי שמצא פסוקים יזכור הכתוב בהם שהם בנבואה כמו תמונה לנגד עיני (איוב ד' ט"ז) לפי שתחלת הדבר בשעיפים מחזיונות לילה כמו שיזכור לפנים, וכדומה לזה נמצא בשאר השתופים, ודומה לו ג"כ פסוק ויגע על פי (ישעיה ו' ו') שהרב הביאו כפשוטו ולא נבואיי, לפי שהפסוק לא יגלה בפירוש היותו בנבואה:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:4
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:4](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:4)

**וזה שהוא יאמר כו'.** הנה המין הראשון מהתמונה הוא הנאמר על הצורה המוחשת, ולפי שהקול הוא דבר מוחש לחוש השמע, והחם והקר לחוש המשוש, והמר והמתוק לחוש הטעם, הוצרך הרב לפרש אחר אמרו המושגות בחושים חוץ לשכל, ואמר עוד ר"ל תארו שהוא המושג לחוש הראות בלבד. ואמנם למה לא עשה הרב בחינה אחרת מהדבר המושג בחוש המשותף ואחרת מהצורה הנמצאת בדבר, ויהיו א"כ חמשה מינים, הצורה שבדבר עצמו, והמוחשת בראות, והמקובל בחוש המשותף, והמדומה בדמיון, והמושגת בשכל. הוא לפי שהרב יסבור, שתמונה פירושו האמתי הוא שיאמר על הצורה אשר תלקח מהדבר בעצמו, ויהיה תמונה מקום תמורת הדבר ודמיונו, ומפני זה לא הביא הרב צורת הדבר בעצמו לפי שאינה תמונה כפי מובנה האמתי, ולא הביא הנמצאת בחוש המשותף, לפי שאינה בו כי אם בהיותה בחוש והיא תמונת הדבר בכל מקריו:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:5
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:5](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:5)

**והנמצאת בדמיון כו'.** והיא כבר מופשטת הפשטה מה מהמוחשת, והנמצאת בשכל היותר מופשטת מכל המקרים. ועם היות שהתמונה לא תמצא בשכל, הנה ילקח ממנה הדבר העצמיי והכולל כמשפט השכל עם הדברים הלקוחים מן החושים:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:6
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:6](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:6)

**והוא אמרו בשעיפים כו'.** הבן דברי הרב בזה שהנה נשמר בדבריו אלה מפירוש אחר אפשר שיעשה בפסוקים סותר לדעתו, והוא כי תחלת הדברים בדברי אליפז אמר בשעיפים מחזיונות לילה פחד ורעדה ורוח על פני יחלוף ויעמוד ולא אכיר מראהו ויחשוב חושב שיהיה פירוש הכתוב שבהיותו ישן על מטתו בסעפים מחזיונות לילה, אז פחד קראהו ורעדה, ורוח על פניו יחלוף, ר"ל שהקיצהו והעירהו משנתו, ואחר זה יזכור שבהיותו כבר ביקיצה, ראה איש מדבר אליו, וזהו יעמוד ולא אכיר מראהו, והיה אומר לו הדברים שיזכור. האנוש מאלוה יצדק וגו', ולפי זה יהיה אמרו תמונה לנגד עיני כפשוטו, מהמין הראשון שזכר שיהיה צורת המושגת בחושים, הנה בעבור זה אמר הרב שהתחלת הדברים הוא אמר בשעיפים מחזיונות לילה, וסוף הדבר הוא נאמר יעמוד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני, ר"ל שאין סוף הדבור פחד קראני ורעדה ושנאמר על הפסק השינה והחלום, אבל הענין אינו כן כי בתוך השינה יהיה הפחד ורעדה וסמור הבשר, וסוף הענין הוא המראה והתמונה שראה באותה השינה, ולכן אמר הרב תמונה לנגד עיני בשינה, ירצה שגם זה הוא בשינה שזכר למעלה:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:7
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:7](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:7)

**ויאמר על הענין האמתי וכו'.** הוקשה לי, למה לא הביא הרב פסוקים לאמת השתוף הג' הזה, ואח"כ אמר שלפי הענין ההוא הג' יאמר בו ית' תמונה. ואם נאמר שלא מצא הרב פסוק יורה על זה, ישאר א"כ לאומר שיאמר שהשמוש שהביא אינו אמתי, כיון שלא הכריחו מהפסוקים. ואחשוב בהיתר זה, שהחומר הענין ואיכותו יורה על זה השתוף היותו כן, וזה כי אם היה שנאמר תמונה על הגעת צורת הדבר בחוש הראות אחרי כן בהפשטתה מהחלקיות המקרים והגעתה לכח הדמיון וקרא ג"כ תמונה, אין ספק שמאותה בחינה בהעתקתה משם והגעתה אל הכח השכל, ראוי שיקרא ג"כ תמונה, ולכן ראה הרב שהשתוף יחוייב מצד עצמו. והנה ראה עוד שאמרו ותמונת ה' יביט (במדבר י"ב ח') כפי פשט הכתובים א"א שיאמר על הצורה הנמצאת בחוש, כי האל ית' לא יושג כלל, וגם מאחרי שאמר אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, לא כן עבדי משה במראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט, אין ספק שהיה כל זה בנבואה, ולא בראיית חוש, ולכן הפסוק מצד עצמו יורה שהתמונה הנאמרת בכאן, היא מצד כח השכל, ואינה המושגת בחוש ולא המושגת בדמיון כיון שהיה זה בנבואה, ושמשה בנבואתו לא היה משתמש במדמה כמו שאזכור, ובעבור זה הניח הרב השתוף הג' הזה לתמונה ויחסו לאל ית', עם היות שלא מצא אליו פסוק אחר, כי אם ותמונת ה' יביט:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:8
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1 3:8](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%201/r/3:8)

**ענינו ופירושו כו' ישיג,** ידמה זה סותר למה שיאמר הרב בפרק ל"ז מחלק ראשון באמרו ואמתת מציאותו ית' על מה שהיא לא תושג, ונוכל לומר בפירוש זה שהוא מהסבה החמישית מסבות הסתירה והוא הכרח למוד וההכנה שזכר הרב בהקדמת ספרו, או יהיה מהסבה הז' שזכר שמה. והאפוד פי' שפי' אמתת השם ישיג לא כוון הרב בו על מהות האל בעצמותו, ולכן לא אמר ואמתתו, מציאותו, או אמתת מהותו, אבל יאמר שמשה רבינו ע"ה היה משיג מהאל ית' הדברים כפי אמתתם, כיון שלא נשתמש בהשגת הכח המדמה, וזהו אמרו ואמתת השם ישיג, ר"ל אמתיות ישיג מהשם ית'. ולפי שיקשה לזה מלת יביט שיחשוב חושב שיאמר תמיד בראות העין, ולכן הוצרך הרב להביא הפרק הד' הנמשך לזה לבאר הביט וראה וחזה שיאמר על ההשקפה שכלית לא החושיית כמו שיזכור, וכלל העולה מדברי הרב שתמונה שם מסופק יאמר על ג' ענינים שזכר: