## Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2

###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:1
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/35:1)

**כבר ביארתי לבני אדם כלם הד' הבדלים.** אחר שזכר הרב בפל"ב דעות בני אדם בנבואה וביאר הדעת אשר יאמינהו שהוא צורך ההכנות והכרח במציאות הנבואה, והתיר בפל"ג הספק אשר קרה על זה ממעמד הר סיני, ובפרק ל"ד הספק אשר יקרה בזה מפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך, רצה הרב לתת גדר בנבואה כפי שרשיו ודעתו בה. האמנם פן יחשוב חושב שיוכלל בגדר ההוא נבואת משה רבינו ע"ה אחר שנקרא נביא, הוצרך להביא הפרק הזה לבאר בו שגדר הנבואה שיזכור בפרק ל"ו שיביא אחרי זה הוא בצורת הנביאים כלם, אבל לא מצורת נבואת משה רבינו ע"ה, כי הוא לא נכלל באותו גדר ולא יתהפך עליו, ולכן אמר שכבר ביאר בפירוש המשנה ובמשנה תורה והוא בפרק ז' מהלכות יסודי תורה בספר המדע הד' הבדלים שהיו בין נבואת משה רבינו ע"ה לנבואת שאר הנביאים. האמנם ראוי שנתעורר למה אמר הרב כבר ביארתי לבני אדם כלם ולא הסתפק באומר כבר ביארתי הד' הבדלים, וגם כן למה אמר ואינו מענין זה המאמר, כי עם היות שבזה המאמר לא ידבר הרב מנבואת מרע"ה עדיין יקשה מדוע לא יהיה מענין זה המאמר באור אותם ההבדלים כ"ש שהיה מחק הראוי שיפרש אותם בזה הפרק אחד לאחד כדי להבדיל בין נבואת משה רבינו ע"ה לנבואת שאר הנביאים, ויוליד מזה מה שירצה. אבל אחשוב אני שהד' הבדלים שזכר הרב שמה אינם הבדלים עצמיים בנבואה ואינם ד' מפאת עצמם, עם היות שהוא מנאם כן, הלא תראה שההבדל הראשון שזכר שמה הוא שכל הנביאים היתה נבואתם בחלום או במראה ומשה רבינו ער ועומד שנאמר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו. וההבדל השני שכל הנביאים היו (מנבאים) ע"י מלאך לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה, ומשה רבינו ע"ה לא על ידי מלאך שנאמר פה אל פה אדבר בו ונאמר ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, ונאמר ותמונת ה' יביט, כלומר שאין שם משל אלא רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל, הוא שהתורה מעידה עליו במראה ולא בחידות, שאינו מתנבא בחידה אלא במראה שרואה הדבר על בוריו. ההבדל השלישי שכל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגים, ומשה רבינו אינו כן הוא שהכתוב אומר כאשר ידבר איש אל רעהו, כלומר כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חברו כך היה כח בדעתו של מ"ר ע"ה להבין דברי הנבואה והיה עומד על עמדו שלם. וההבדל הרביעי שכל הנביאים לא מתנבאים בכל עת שירצו ומרע"ה אינו כן אבל בכל עת שיחפוץ רוח הקדש לובשתו ונבואה שורה עליו ואינו צריך לכוין דעתו ולהזדמן לה שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת ולפיכך מתנבא כל עת שנאמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, ובזה העירהו האל ואמר לו לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי, הא למדת שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לאהלם שהוא צרכי הגוף (כלם) כשאר העם לפיכך אין פורשים מנשותיהם, ומרע"ה לא חזר לאהלו הראשון לפיכך פירש מן האשה לעולם ומן הדומה לה, ונקשרה דעתו לצור העולמים, ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור פניו ונתקדש כמלאכים, ע"כ דברי הרב בספר המדע בעניין הבדלים האלו. ואתה רואה שכל ד' הבדלים האלה ענינם אחד והוא היות הנביאים מנבאים על ידי הכח המדמה ומשה רבינו ע"ה בלתו, ולכן היתה נבואתם בחלום או במראה ששניהם הוא בבטול החושים לטרדת כחם הדמיוני בנבואה, ומשה רבינו ע"ה ער ועומד לפי שלא היה טרוד דמיונו בה, והוא ההבדל הא', גם ההבדל הב' שכל הנביאים ע"י מלאך ומרע"ה לא ע"י מלאך, כבר ביאר הרב מהו הנרצה באותו מלאך באמר לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה ובמשה אמר שאין שם משל אלא רואה הדבר על בוריו בלא חידה, ראה זה הוא ענין הכח המדמה ופעולתו. גם ההבדל הג' והוא היות הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגים אין ענינו אלא התפעלות המדמה בקבול אותה השגה המבהילה אצלו, ומשה רבינו ע"ה שלא היה משתמש במדמה לא היה נבהל. גם ההבדל הד' שהוא היות משה מוכן לכל עת להנבא ואין כן שאר הנביאים, אין ענינו אלא שמשה לפי שלא היה משתמש בנבואתו בכח המדמה ולכן לא היה צריך אל הכנה ופרישות, אמנם שאר הנביאים מפני היות האמצעי בנביאותיהם הכח הדמיוני לא היו מוכנים בכל עת. הנה הם היו ארבעה ההבדלים האלה לקוחים מפאת המקרים, האמנם ענינם העצמי הוא אחד והוא השתמשות הכח המדמה וגבורתו בנבואת הנביאים מה שאין כן בנבואת מרע"ה, ולהיות ההבדלים האלה הד' אשר זכר הרב שמה אינם כפי העיון המדוקדק לכן לא הביאם בזה הפרק, ואמר שאינם מעניני זה המאמר ר"ל שלא היה עיונם כפי האמת התוריי המיוחד לזה המאמר, ולהיות ההבדלים ההם אשר זכר שמה כפי הפרסום, אמר הרב כאן כבר ביארתי לבני האדם כלם הד' הבדלים, כי היה הביאור אשר עשה לבני האדם כלם ר"ל המון התלמודיים לא אל יחידי הסגולה:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:2
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/35:2)

**והוא ששם נביא כו',** יש ספרים שכתוב בהם בשתוף ויש שכתוב בספוק. והנראה מדעת הרב ושרשיו שהנסחא האמתי היא בשתוף, כי הנה שם המשותף הוא הנאמר על שני דברים בשם ולא בגדר, וכן אומר הרב שיאמר שם נביא על משה רבינו ע"ה ועל שאר הנביאים בשם אבל לא בגדר, כי הנה הגדר לא יכללם, ולפי שהיה דעת הרב ושאר חכמי התורה שהמופתים והנפלאות הם משיגים עצמיים לנבואה ושכפי שלמות הנביא יהיה שלמות הנסים הנעשים על ידו, מפני זה הוצרך הרב לדבר בנפלאות מרע"ה ובנפלאות שאר הנביאים להיותם לדעתו משיגים עצמיים לנבואה, ולכן נאמר שכמו שמרע"ה לא נשתווה לשאר הנביאים בהשגתו, כך לא נשתוה במופתיו ונפלאותיו. ואמנם שלא נשתווה בהשגתו הוכיחו הרב כפי חלקי הזמנים, אם בזמן העובר ר"ל שקדם למשה ממה שאמר לו ית' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם, ואח"כ כפי הזמן העתיד והוא בבחינת הנביאים שבאו אחר מרע"ה הוכיחו מזה שאמרה תורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, והנה אמר הרב בזאת הראיה ע"צ ההגדה לפי שהיה ראוי שיאמר הכתוב ולא יקום נביא עוד בישראל כמשה אם היה שידבר מן העתיד, והנה אמר בלשון עבר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, ודייק אומר בישראל שהם ממלכת כהנים וגוי קדוש כ"ש בשאר האומות, וזהו כנגד מ"ש ז"ל בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומי הוא בלעם. וא"ת אחרי שהיו חלקי הזמן שלשה עבר, עתיד, הווה, הנה כמו שהוכיח הרב מעלת נבואת משה על כל מי שקדמו בעבר ועל כל מי שיתאחר ממנו בעתיד למה לא הוכיחו גם על הנביאים שהיו בזמנו בהווה והיתה לו ראיה מפורשת על זה ממ"ש הש"י לאהרן ומרים אם יהיה נביאכם, במראה אליו אתודע לא כן עבדי משה. ואומר לך שהרב לא רצה לעשות כי אם שני חלקים עבר ועתיד לפי שחלק ההווה בלתי נמצא כי הוא אם שיהיה כבר עבר ואם לא הגיע עדיין, ואותם הפסוקים מאהרן ומרים כבר הביאם הרב בד' ההפרשים אשר זכר בספר המדע ולא נאה לשנותם הנה. **ואמנם** הבדל נפלאותיו זכר הרב שהיה מעלת נפלאות משה רבינו ע"ה על מעלת שאר הנביאים מפאת הפרסום אם לעיני הכת המנגדת ואם לעיני כל ישראל. ויפרש הכתוב כן ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אם במעלת נבואתו אשר ידעו ה' פנים אל פנים, ואם במעלת מופתיו לכל האותות ולכל המופתים והיה גזרת המאמר לעיני פרעה ולעיני כל מצרים, ר"ל לעיני החולקים ולעיני כללות המסכימים.


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:3
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 2 35:3](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/35:3)

**ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש כו',** לפי שהיו אותם משיגים עצמיים לנבואה והיה משיג ספק גדול מענין עמידת השמש ליהושע שהיה נס יותר גדול ומעולה מכל נפלאות משה כפי מעלת הנושא שהוא הגרם השמימיי ואם היו המופתים משיגים עצמיים לנבואה יתחייב שתהיה מעלת יהושע בנבואה גדולה ממעלת מרע"ה כפי מעלת מופתיו, הנה מפני זה ראה הרב להתיר זה הספק באומרו שלא היה הנס בבטול תנועת הגלגל כי אם במה שנתחדש שם אור מספיק לשיעשו מלחמתם בלילה כאלו היה ביום בהיר וז"ש מעמידת אור השמש ליהושע כי הנה היה הנס שחדש הקדוש ברוך הוא שזה אור מחודש מספיק אליהם ויהיה הנס הזה דומה לנס החשך שנעשה במצרים שהיה חשך למצרים ולכל בני ישראל היה אור במושבותיהם, לא שיהיה הנס בגרם הגלגל ובתנועתו, כי אם באור נברא מחודש שם, ולכן לא היה הנס כלל בכל העולם כמו שהיה ראוי שיהיה בבטול תנועת הגלגל, אבל היה הנס שם בגבעון בלבד וז"א שהיום ההוא היה אצלם בגבעון. ולפי שהחכמים ז"ל במסכת ע"ז פ"ב (דף כ"ה ע"א) חלקו בזמן הנס מהם אמרו שהיה ו' שעות ומהם י"ב שעות ומהם כ"ד שעות, כפי פירוש כיום תמים, לכן אמר הרב מעמידת השמש ליהושע השעות ההם, וביאר אומרו כיום תמים כיום הגדול שבימי הקיץ לא שהיה יום א' גדול כשני ימים. והנה עשה הרב זה לפי שהנס והפלא לא יהיה כי אם לפי הצורך וההכרח הגדול לא יותר מזה. והנרבוני אמר היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם, קשרו בשני קשרים אצלם ושם רצה שהיה הנס במהירות המלחמה והנצחון, ואין כן דעת הרב באמת כי אם שנתחדש שם אור נברא ע"ד הפלא, וכן עצמו יסבור הרב בצל המעלות שעשה ישעיהו שהיה הנס בשוב הצל עשר מעלות אחורנית, האמנם הנרבוני כתב בזה הפרק על זה וז"ל, אמנם צל מעלות אחז לא הזכירו הרב כי נקל הצל לנטות והתחלף בפחות ויתר מה שעשה ישעיהו עם מה שאמרו ראשונה. ר"ל שהיה לו לרב להשיב ספק אשר נראה מצל המעלות כמו שהשיב לספק עמידת השמש ליהושע כי שניהם היה נראה עניינם נס בתנועת הגלגל אבל לא זכרו לפי שנס הצל חזקיהו הרגיש בחולשתו כשאמר לנביא נקל הצל לנטות עשר מעלות ושישעיהו מה שעשה היה קרוב ונתחלף בפחות ויתר עם מה שאמר חזקיהו שהיה נקל, ולכן מפני חלשת הכח ההוא לא הוצרך הרב לזכרו בכאן ולהשיב על הספק הנראה ממנו ר"ל שהיה הנס בבטול תנועת הגלגל או בחזרתו, ואמנם מה הוא הקלות אשר מצא הנרבוני בנס הזה הנה הוא ביארו בפירושו לספר כוונות הפילוסופים, והוא כי בספר מלכים כתוב ויאמר ישעיהו אל חזקיהו זה לך האות מאת ה' כי יעשה השם את הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות, ויאמר חזקיהו נקל הצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחורנית עשר מעלות ויקרא ישעיהו הנביא אל ה' וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחורנית עשר מעלות, ופי' על זה הרד"ק והרלב"ג בפי' התורה שהנביא שאל לחזקיהו באי זה אות יבחר אם שילך הצל לפנים עשר מעלות ואם שישוב עשר מעלות אחורנית. ושזה פי' אומר הלך הצל עשר מעלות גם ישוב ר"ל אם תרצה שילך הצל עשר מעלות עוד או שישוב אחורנית, ושחזקיהו השיבו נקל לצל לנטות ר"ל שלא הי' בוחר שיהיה הנס בהליכת הצל, והיה זה לפי שכבר נראה בחוש שכאשר יהיו עננים תחת השמש באופן שיורשם בהם הניצוצות וירוצו הנה הם יורו פעמים שיהיה השמש בזולת מקומו ויראה אז נטות כל השמש שיעור רב במעט מהזמן מהמזרח למערב לצפון או לדרום כפי מצב העננים וצד תנועתם, ולפי שכבר ראה חזקיהו אז מצב העננים וצד תנועתם שהיה לצל לנטות עשר מעלות יותר על מה שהלך בזמן מועט כפי נטות העננים ותנועתם, לכן בחר שיהיה הענין בהפך מה שהיה נראה ממצב ותכונת תנועת העננים, והוא שישוב הצל אחורנית עשר מעלות. והפי' הזה הנה בלתי מתיישב בפסוקים, אם לפי שבא בעב הענן ר"ל שהיו דברי חזקיהו כפי תנועת העננים והוא דבר שלא נזכר בכתוב ואם לפי שאמרו הלך הצל כו' אינו ענין שאלה, והיה ראוי שיאמר אם ילך הצל עשר מעלות או אם ישוב, אבל עם כל זה כבר הרגישו המפרשים האלה בדבר אמתי והוא אומר לא כי ישוב השמש אחורנית שפירושו שזה לא יהיה נקל כי אם דבר זר מופת. האמנם הנרבוני להיות דרכו כל הימים לדבר על ה' תועה פירש הכתוב באופן אחר, והוא שכפי תנועת העננים הנה נקל לצל לנטות עשר מעלות לאי זה צד שיהיה ושג"כ לא היה דבר או לא היה נס אם ישוב עשר מעלות אחורנית ושזה וזה דברים נקלים בלתי מופתיים. ואתה רואה שהכתוב לא יסבול פירושו. אבל אמתת הכתובים לדעתי כך הוא שלפי שהיה מנהג הנביאים קודם שיעשו הנסים לישראל (ישאלו) עליהם את הרואים אותם אם היה אפשר לעשותם כפי הטבע. והיה זה כדי להגדיל פליאת הנס בעיניהם, וכמו ששאל הש"י ליחזקאל התחיינה העצמות האלה. ומרע"ה אמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים. להגיד שהיה הדבר בלתי אפשר כפי הטבע לעשותו ושהש"י יעשה אותו בדרך נס, לכן ראה הנביא ישעיהו קודם שיעשה זה הנס לשאל את חזקיהו הלך הצל עשר מעלות אם ישוב, ר"ל הנה כבר הלך הצל עשר מעלות כמו שהלכו ימיך אשאלך והודיעני האם כפי הטבע ישוב אותו הצל אשר הלך עשר מעלות לאחור. ואז השיבו חזקיהו נקל הצל לנטות לא כי ישוב, ואין הנטיה האמתי (צ"ל הנאמרת) בזה לצד אחד או לצד אחר כפי העננים, אבל הנטיה ההיא הירידה מהשמש להשתקע והוא על דרך אומר כי נטו צללי ערב (ירמיה ו' ד') ויהיה ענין המאמר נקל הוא לצל שיטה וישתקע וילך לדרכו להעריב כי תמיד סמוך לביאת השמש יטו הצללים, אבל אינו נקל אם ישוב לאחור כי הוא הפך הטבע, ובזה הודה על מעלת המופת באמרו שהיה הצל מתהלך לרוח היום ונוטה בערב להדריך אל החשך היה בנקל לפי שהוא כפי הטבע, אבל החזרה לאחור היה דבר קשה ויוצא מהמנהג הטבעי. וכאשר ראה הנביא שהודה חזקיהו בגודל הנס אז התפלל אל הש"י ושב הצל במעלות אשר ירדה, ר"ל שלא היתה החזרה פתאומית בבת א' ולא מתחלפת הסדר מאופן הירידה אבל באותם המעלות עצמם אשר ירדה שעה אחר שעה חזרה לאחור בהדרגה ההיא עצמה אשר ירדה, זהו פי' האמתי בכתובים האלה וכמו שכתבתי במקומו בפירוש לספר מלכים, ויצא מזה שהיה הנס בענין הצל בימי חזקיהו ובימי יהושע באותו אור נברא שנתחדש על דרך פלא, ואולם בגבעון לפי שהיה ענין יהושע עדות הכתובים יותר נפלא ראה הרב המורה להשיב עליו, וממנו נמשך ענין הצל כי היתה כוונתו בלבד להודיע שלא נעשה זה בגרם הגלגל ולא בתנועתו. **אמר יצחק,** כל הספקות האלה יתחייבו לרב המורה לפי שקבל הקדמה אחת והם שהנסים הם משיגים עצמיים בנבואה, ושכפי מעלתם ומדרגתם יהיו הנסים אשר יעשה אותם הנביא, וזה אצלי בלתי צודק ואמתי, לפי שמעלת הנביא היא כפי מדרגתו בנבואה, ואמנם הנסים שיעשה הנה הם כפי צורך השעה, ופעמים יהיה אדם מנבא במעלה עליונה ולא יעשה נסים לפי שלא הביא הצורך לעשותם, ונביא למטה ממנו יעשה נסים הרבה כפי צורך השעה. הלא ראינו אברהם אבינו שהיה כחו גדול בנבואה ועשה נסים מועטים, ואלישע עשה נסים הרבה, ואולי היה במדרגה למטה ממנו. והנה הרב עצמו כתב בס' המדע בהלכות יסודי התורה פ"ח משה רבינו לא האמינו בו בני ישראל מפני האותות, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלהט ובכשוף, אלא כל האותות שעשה במדבר לפי הצורך עשאן לא להביא ראיה על הנבואה, הוצרך להשקיע את המצריים קרע להם את הים והצלילם בתוכו, הוצרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו למים בקע להם את האבן, כפרו בו עדת קרח בלעה אותם הארץ, וכן כל שאר האותות. הנה הסכים למה שאמרתי שהיו המופתים כפי הצורך ולא כפי מעלת מדרגות הנבואה, ואמנם מש"ה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות והמופתים, אין פירושו שהיתה מעלתו במעלת הנסים ההם, כי אם שהיתה מדרגתו במה שידעו ה' פנים אל פנים, כי באותו דבוק והראות העליון היתה מעלתו באמת עד שבאותם האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים כפי צורך העת והכרח הענין שהיו בו, הנה היה הקב"ה נראה אליו באותם הנסים פנים אל פנים, אעפ"י שהיה יושב בארץ מצרים עיר מלאה גלולים בלתי מוכנת לקבול השפע וכמ"ש כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' (שמות ט' כ"ט) ולז"א אשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האותות והמופתים שהיתה מעלתו שידעו ה' פנים לכל האותות ששלחו לעשות בארץ מצרים הבלתי מוכנת, לא שתהיה המעלה בנסים כי אם בהתודעות, שהיה עושה תמיד לכל נס ונס עם היות הארץ בלתי עוזרת אליו. וממש"ה אשר שלחו ה' תדע ותשכיל כי אם משה לא עשה נסים אחרים לא היה זה לקוטן מעלתו, כי הוא לא עשה כי אם הנסים שהעת וההכרח הביאו אליהם, ושהש"י שלחו לעשותם, ואם לא קרה עת צרה ושיצטרכו ישראל לאור המאורות, ולא הוצרך משה להעמיד השמש ברקיע וקרה זה בימי יהושע, למה יהיה מפני זה כחו גדול מרבו מרע"ה. וכבר זכר ן' חסדאי בספרו שאם היה נס יהושע גדול מפאת נושאו שהוא באמת בטול תנועת הגרם השמימיי הנה הוא מופת דבקות השכינה עם משה רבינו ע"ה נס יותר גדול להיות נשאר יותר חשוב לאין תכלית, וכמו שהעידו על זה במסכת סוכה באומר שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו ע"ה ושלשים מהם ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע ובאמרם שתשרה עליהם שכינה רמזו אל זה הדבקות אשר בו נתייחד משה רבינו ע"ה כמו שאמרתי. ואומר אני מסייע לדעתו שכבר באה גם הטענה הזאת בסוף התורה באומר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, והתבונן למה לא אמר ביד החזקה ולכל המורא הגדול אשר שלחו ואמר בלבד אשר עשה משה. ולמה בנסים אמר אשר שלחו ה' ולא אמר בהם אשר עשה משה. וידוע שבכלם שלחו, וכלם עשה משה. אבל היה להודיע ששאר הנסים שלחו ה' לעשותם כפי הצורך כמו שאמרתי, אמנם דבקות השכינה בעם ישראל לא שלחו לעשותו, לפי שהיה הקב"ה שולח לפניהם מלאך ואמר כי לא אעלה בקרבך, ומשה הפציר בדבר עד שהלך האל ית' עמהם וכמה שאמר נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא, ועז"א ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה, ר"ל שמשה בידו החזקה עשה המורא הגדול ההוא, או אמר ולכל היד החזקה על מדרגת נבואתו ושהיא יד ה' באמת. ואמנם המורא הגדול כבר פירשו חז"ל שהוא גלוי שכינה, ר"ל היות השכינה האלהית מגולה ונראית לעין כל כמ"ש וכבוד ה' נראה על המשכן לעיני בני ישראל כי זה עשה משה שיהיה לעיני כל ישראל, ר"ל שיהיו כלם רואים הכבוד פתח האהל מועד בכל יום ויום, ובסבתו ובידו היה, וזו היא באמת תכלית המדרגות אשר זכה אליו ילוד אשה ברוך שבחר בו. הנה התבאר מכל זה שהנסים אינם משיגים עצמיים לנבואה ושלא יתחייב שתהיה מעלתם כפי מעלת הנביא, כי הם כפי צורך והכרח השעה ושלכן לא יתחייב בטול אף שנודה שעשה יהושע נס בגרם השמימיי עצמו מה שלא עשה משה כ"ש שכבר עשה משה נס אחד יותר גדול ממנו כדבקות השכינה גם כי כבר קבלו חז"ל שגם למרע"ה עמדה חמה ברקיע, וכמו שהרחבתי הדבור בזה הפירוש לספר יהושע בפרשת שמש בגבעון דום, ויותר בשלמות בספר מחזה שדי אשר לי. הנה זה מה שנראה לי בענין הנפלאות. **ואמנם** בענין נבואת משה ומדרגתה לא תסכים דעתי גם כן לדעת הרב המורה שיאמר נביא עליו ועל שאר הנביאים בשתוף השם ושלא יכללם גדר א', אבל נאמר עליהם שם נביא בספוק שהוא השם הנאמר בקדימה ואיחור, כי היתה נבואת משה קודמת למדרגת שאר הנביאים במדרגה ובמעלה וגם בסבה, כי מנבואתו נמשכה ההשגה באומה לשאר הנביאים ולכן איננו מהבטל שגדר אחד יכללם, ולכן לראות ה"ר בן חסדאי בתתו גדר כולל למשה ולשאר הנביאים שהוא שפע שופע מאתו ית' באמצעי או בזולת אמצעי, אבל מה שראוי שיובן באמצעי הזה אינו הכח המדמה שחשב הרב המורה כי אם השכל הנבדל אשר ממנו תגיע ההשפעה על הנביא, שהוא היה אמצעי בין ה' ובין הנביאים כלם, מזולת מרע"ה שהיתה נבואתו מהסבה הראשונה מבלי אמצעי שכל אחר, וההבדל הזה הוא הבדל עצמיי לקוח מפאת הפועל, ומלבד זה יש הבדל אחר מפאת שהוא הכח המדמה שזכר הרב ואין המקום שתאות בו החקירה הזאת עד תכליתה כי אנחנו בה בביאור דברי הרב. והחקירה מטבע הדרוש הלא היא בשלמות בספר מחזה שדי: