## Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot

###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 1
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/1)

**טענות לקוחות מטבע הכתובים ימאנו מה שפירש הרמב"ם במרכבת יחזקאל.**


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 2
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/2)

**ואלה הם:.**


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 3
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 3](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/3)

**טענה ראשונה** כ"א היה מה שהשיגו יחזקאל כדעת הרב וכמו שביארו, היה א"כ השגתו דומה למה שהשיג אחד מהחוקרים טבעיים או אלהיים, והוא זר מאד שישתוה המחקר השכל השכלי אל השפע הנבואיי, ואם היה זה כן, לא היו חז"ל מזהירים כל כך בהעלמתו, באמרם במסכת חגיגה תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אכתי לא קשאי, ושאר הדברים שהביאו שמה. והנה בכל מדרשות חכמי האומות ידרשו הדברים האלה במקהלות ברבבות עם העניינים נער וזקן ואינם משתדלים כלל בהעלמתו. וכבר הרגיש בספק וטענה הזאת, רבי שמואל בן תבון ז"ל, והשלימו הרב חסדאי בספר אור ה' שחבר. ואמנם הנרבוני כתב שכוונת הרב הוא שכל זה הוא המושג למעיינים ושלכן אמר בהקדמת הח"ג ששכר המעלים סתרי תורה המבוארים והגלויים לבעל העיון עצום מאד, ולהתיר הספק הזה הביא הפ"ו מאותה מרכבה באומר שכל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו, כדי להוליד מזה שאחרי היות מה שהשיג ישעיהו השגה שכלית יתחייב שכן היתה מראת יחזקאל. והטענה הזאת שעשה הרב אינה נותנת האמת על כל פנים, לפי שמראת ישעיהו היתה נבואיית ולא מחקרית. ומה שאמר הרב הגלויים לבעלי העיון הוא בדאו מלבו כי חז"ל בדבריהם לא אמרו כן, ותשאר א"כ במקומה הטענה הראשונה הזאת:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 4
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 4](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/4)

**טענה שנית** כ"א היו החיות רומזות לגלגלים, והאופנים ליסודות, והאדם לעולם השכלים, א"כ איך לא באו ההשגות כסדר, אם מהקודם למתאחר כישעיהו, ויתחיל מהאדם ואחריו החיות ואחריו האופנים, או מהמאוחר אל הקודם כיעקב במראת הסולם, ויתחיל מהאופנים ואחריו החיות ואחריו האדם, ויחזקאל לא עשה כן לדעת הרב וכי זכר ראשונה החיות שהם הכדורים המצויירים ואחריהם האופנים שהם הידות ברקיע שהוא הכדור, ואחריו האדם, כשהוא אמר שמה שהתחיל בחיות להיותם קודמות במעלה והקדים האופנים לאדם להיותו קודם בסוד הלמוד, ושתיהם מהמרכבה, וחשב להרכיב העניינים ולפייס המעיין בדברים בטלים יעויין משם:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 5
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 5](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/5)

**טענה שלישית** כי אם היו החיות רומזות לכדורים איך מנאם ארבעה והם תשעה כמו שהביא הרב בפ"ד ח"ב. וכבר חשב להנצל מהספק הזה במה שכתב בפ"ט מאותו ח"ב שהיה דעת קדום שנוגה וכוכב הם למעלה מן השמש, וכתב הרב שמה שהוא דבר בחלוף מה שהסכימו עליו האחרונים שירדו לאמתת הענין. ואמר שלפי זה יהיו הכדורים המצויירים ארבעה, כדור הלבנה, כדור השמש אשר עליו, וכדור החמשה כוכבים הנבוכים, וכדור הכוכבים הקיימים. ואמר כל זה לישב ענין הד' חיות. והוא באמת דעת בטל, כי איך יהיה יסוד הנבואה דבר בלתי אמתי והוא היות נוגה וכוכב למעלה מן השמש. ואף שיהיה כן מבטן מי יצא מספר הארבעה, כי הנה לא נמצא לקדמונים מי שימנם כן, וכמו שביאר הלבנה נמנה לאחת וכדור השמש לאחת מי המונע שימנה נגה וכוכב שבתי צדק ומאדים, ויהיו הכדורים אם כן המצויירים שמנה לא ארבעה. ועוד כי אם מנה הכדורים בזה האופן, למה לא מנאם חמשה עם הכדור העליון שאין בו כוכבים. ולמה זכרם ארבעה והפסיק עם זכרון האופנים שהם יסודות, ואחרי כן חזר לזכור אותו כדור בפסוק וממעל לראשי החיות רקיע. ומה שהביא הרב שמה שמחז"ל היה מי שמנה הרקיעים שנים, אין ראיה לדעתו, כי האומר הזה אולי כלל כל המצויירים בשם רקיע אחד והגלגל שאין בו כוכב בשם רקיע אחר, לא שיבדל בין מצוייר למצוייר וימנה אחד בפני עצמו וימנה חמשה מהם בכדור אחד, כ"ש שבמאמר הזה כיון דבר אחר, נמשך למאמר המים העליונים והמים התחתונים ולא כיון לדעת הרב כלל. סוף דבר מספר הארבעה הרב בדאו מלבו ואין לו על מה שיסמוך:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 6
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 6](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/6)

**טענה רביעית** כי איך נאמר שבאו בנבואת יחזקאל דברים משובשים כפי המחקר האמתי, אם בסדרו נגה וכוכב למעלה מן השמש שהוא בחלוף האמת, ואם באומר שכיון הנביא שהיו לגלגלים קולות, והוא דבר משובש לפי שהוא בנוי על דעת האומר גלגל קבוע ומזל חוזר, שהתבאר שטעו בו חכמי ישראל ונצחו חכמי אומות העולם וכמו שהביא הרב בפרק ח' חלק ב', ואם היה זה כזב ושוא, איך יסכים עליו הנביא באומר וקול כנפי הכרובים. וזה ממה שיורה שהיה דעת הרב שאין זה ליחזקאל בנבואה כי אם בחקירה ועיון, ולכן אמר הרב שהביא יחזקאל המראה השנית לבאר בה עניינים לא ביאר בראשונה, ובפ"ז מהמרכבה אמר שענין נפתחו השמים הוא על דרך פתחו שערים, ודלתי שמים פתח. רומז אל היות הענין כלו בעיון לא בנבואה. והנרבוני כדי לנשוא פנים אל בני עמו כתב בפירושו בסוף אותו פרק, אפשרות הטעות גם בנבואה בהיות שהנביא לא שאל על הדרוש ההוא והיה מקובל אצלו. אבל כל זה לבבו לא כן יחשוב, כי אם שהיה כל זה עיון וחקירה כמו שיראה מתוך דבריו בפרקים האלה כלם, ולזה לא הרחיקו היות לנביא דעת קדומים מן הפילוסופים שנשתבשו בעיונם:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 7
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 7](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/7)

**טענה חמישית** באמרו דמות אדם להנה וחשב הרב שהיו כל פני החיות פני אדם אם לא שקצתם היו נוטות לפני שור ולפני אריה ופני נשר, כמו שהביא בפ"ה (צ"ל בפ"א) מהח"ג הזה, ויקשה אליו א"כ וארבעה פנים לאחת ואומר עוד ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן, והפסוקים האלה כלם יעידון יגידון שכל אחת מהחיות היו לה פני אדם ופני אריה ופני שור ופני נשר. ואם היו כלם בצורת אדם ג"כ היו כלם בצורת אריה והיו כלם בצורת שור ובצורת נשר והיו א"כ כלם שוות מכל הצדדים. ואם זה כן איך ייוחד אחת מהם ליסוד אחד והאחת ליסוד אחר אחרי שכלם ישתתפו וישתוו בצורותיהם, ולא הועיל א"כ הרב דבר להתייחדות ההוא אשר כיון לדעתו כמ"ש במראה השנית אופן אחד אצל הכרוב האחד וכמו שהעיד הרב עליו בפ"י ח"ב, וא"א (שוא) שהיתה כל חיה בצורה אחת ושהיו לה ד' פנים כלן מאותה צורה כי היו לאחד מהן ארבעה פנים כלם פני אריה, וכן ההקש בשאר הצורות, כי הנה הכתוב אומר ופני אריה אל הימין לארבעתם יורה שלארבעת החיות היו פני אריה וכן השאר:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 8
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 8](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/8)

**טענה ששית** מה הועיל הרב לדעתו באמרו באותו פ"ה (צ"ל פ"א) ח"ג הנזכר שפני שור ופני אריה ופני נשר הם כלם פני אדם (אם לא שהביא) נוטים לאותם הפנים מהב"ח, ואם נאמר שאמר זה כדי להעיד על היותם משכילים כמו שפירש רבי שמואל בן תבון ונמשך אחריו הנרבוני, אני אשיבך שהיות החיות משכילות כבר נרמז בארבעת הכנפים שפירש הרב שהן כדוריות הגלגל ונפשו ושכלו וחשוקו, וגם כבר נאמר בזה שהיה להם שכל וציור למה לא יהיו הפנים רמז לדבר אחר, ויהיו בעצם פני שור פני אריה ופני נשר. ועוד שהרב עצמו אמר שהכנפים הם תאר הגלגלים בעצמם, והפנים הם משל לכחות הנמשכות מהם בעולם השפל וליסודות, ואם היה כזה כן איך נאמר שהפנים היותם פני אדם יורו על ענין החיות בעצמם שהוא היותם משכילים. כיון שהפנים לא יורו על זה כי אם על היסודות והכחות. ועוד שהדבר הזה ר"ל היותם משכילים הנה יורמז בהיות לכל אחת מהם פני אדם. אמנם היות להן מצד אחד פני שור ופני אריה יהיה רמז לדבר אחר, ואין צורך לומר שיורו על השכלתם אחר כי זה כבר נרמז באחת מהפנים שזכר שהם פני אדם. ואם נאמר שהניח הרב זה כדי לבאר שעם היות הגלגלים יבינו הדברים להתהוות, הנה הצורה יתן אותה הנבדל שהוא השכל הפועל ואינה מהם, ולרמוז לזה אמר שהיו כל צורותיהם פני אדם וכמו שכתב האפודי. הנה יקשה לדעתו כי הרב הניח שבוארא הראשון הזה לא הביא כי אם ענין הגלגלים, ולפי זה א"א שנאמר שנרמז בו ענין הנבדלים אשר הורה לדעת הרב בוארא השלישי וכמ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, כי שם ביאר ענין השכלים הנבדלים לא כאן בפסוק דמות אדם להנה. ועוד כי אם היו הד' פנים רומזים לארבעה יסודות וארבעה כחות, כאשר תקח פני אדם לרמוז לנבדל הנה לא ישארו כי אם ג' פנים ליסודות והכחות, לא ארבעה. ואיך יאמר דמות אדם להנה שהוא תאר להן בעצמם או תאר פעולותיהן:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 9
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 9](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/9)

**טענה שביעית** מאמרו הנה וארבע כנפים לאחת להם. ואתה תראה שהרב כתב שהיו לגלגל ד' סבות לתנועתו, כדוריותו ונפשו ושכלו וחשקו כמו שהביא פ"י ח"ב הנזכר, וחשב שאליהם כיון הנביא בארבעת הכנפים. ותראה עוד שכתב בפ"ו ח"ג הזה שהשגת יחזקאל וישעיהו היתה אחת, ויקשה א"כ איך ישעיהו אמר שש כנפים לאחת ויחזקאל אמר ארבעה כנפים. ותראה שבפמ"ג ח"א בשתוף כנף כתב הרב שבשתים יכסה פניו ר"ל שיש שתי סבות להעלם מציאות המלאך, והם קוצר המשיג ועומק המושג, ובשתים יכסה רגליו ממנו ובשתים יעופף, הוא לתאר אליהם העופפות על צד המשל שהוא להתקרב אל הנאות ולהתרחק מהמזיק, וכמו שהשלים ביאורו בפרק מ"ט באותו ח"א, וכן אמר יחזקאל בכנפים, לאיש שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויותיהנה ע"ד ובשתים יכסה רגליו, ולפי זה לא יהיו סבות ההתעופפות ארבעה כי אם שתים, ולמה א"כ זכר יחזקאל לדעתו ארבעה כנפים כלם רומזות לד' סבות התנועה. וא"ת שישעיהו דבר מהמלאך ויחזקאל מהגלגל ואין בהם סתירה. א"כ אני אשיבך שא"כ לא כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו ואין השגתם אחת כמ"ש, הוכחתי שלענין התנועה יצטרכו ג' סבות וכנפים לארבעה, וכ"ש שלפי האמת הם לבד שתי סבות ר"ל כדוריות הגלגל וציורו כי בציורו יוכלל נפשו וחשוקו שהוא אשר יצייר:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 10
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 10](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/10)

**טענה שמינית** ממאמר ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל, וכתב הרב פ"ב מהמרכבה שבא זה ללמד שאין ישיבה למעלה ושלזה אמר עגל מגזרת עגול. והנה זה קשה לדעת הרב כי היה שכדוריות הגלגל כבר נמשל באחת מארבעת הכנפים למה בא עליו עוד משל שני ככף רגל עגל ללא צורך. ויקשה עוד לדעת הרב למה הביא הנביא ענין הרגלים קודם זכרון הידים. ואתה תראה בדברי הרב שלא זכרם כן כי בדבריו זכר ראשונה הידים בתאר עניניהם אח"כ הביא הרגלים. ויקשה עוד למה ברגלים אמר ונוצצים כעין נחשת קלל, ואם כיון לספיריות הגלגל היה ראוי לאמר בחיות בכלל לא שייחס אותו לרגלים. ואתה תראה מדברי הרב שפירש ונוצצים על החיות בכלל לא על הרגלים לבד, אבל זה איננו מתיישב כפי סדר הכתובים, ויקשה עוד למה לא אמר הנביא מספר הרגלים כמה היו ולא אמר ג"כ בהם ורגליהם רגל ישרה מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם כמ"ש בידים:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 11
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 11](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/11)

**טענה תשיעית** מאמרו וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם, וכתב הרב פ"ב מהמרכבה שהיו שתי ידים, והכתוב מוכיח שאינו כן, כי אחרי שאמר מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם יורה שהיו הידים ארבעה כמספר הכנפים ומכל עבר היה לחיה יד אחת. ואין לנו לומר שדייק הרב זה מאמרו וידי אדם שידי האדם הם שנים. כי זה בצורתם אמרו לא במספרם, אבל מאשר אמר למעלה ברגלים שהיו ככף רגל עגל אמר שהידים לא כן היו כי בצורות ידי אדם היו, אבל זכר שיהיו במספר הכנפים, ויורה על זה אמרו אחריו ופניהם וכנפיהם לארבעתם, וזה כבר אמרו בחיות שנאמר וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים לאחת ונשנה כן לסמיכות הידים, וכן אמר במראה השנית וכל בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם, כי היו הידים כמספר הכנפים:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 12
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 12](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/12)

**טענה עשירית** מאומר חוברות אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן, וכתב הרב בפ"ב הנזכר שחוברות אשה אל אחותה רומז שאלו הד' חיות אין ביניהם הפרש ולא מקום פנוי כדעת הזוהר ממש, ולדעתו יהיה ללא ענין אומר כנפיהם כי לא היה החבור בכנפים שהם משל לסבות התנועה כי אם אל גויותיהנה, והרב אמר שמה כי הגופות מחוברות אמנם פניהם וכנפיהם היו פרודות, א"כ אין ראוי לדעתו שיהיה פירוש הכתוב חוברות אשה אל אחותה כנפיהם. וא"ת שמלת כנפיהם סמוכה לאומר לא יסבו בלכתן. זה ג"כ בלתי אפשר כי החיות היו ההולכים לא הכנפים שהם סבות התנועה, והיה די כשיאמר חוברות אשה אל אחותה לא יסבו בלכתן. וכן אמר אח"ז אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתם ולא אמר שם מלת כנפים:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 13
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 13](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/13)

**טענה יא** מאמרו ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, וכתב הר"ב בפ"ב מן המרכבה והשתכל אמרו מלמעלה, ופי' על זה המפרשים "כי מצד החשמל שהוא המניע לגלגליהם פרודות". וזה אמנם יצדק בכנפים כי היו סבות תנועתו כפי החשוק שהוא מלמעלה, אבל בפנים לא יצדק זה, כי לא אמר הרב ולא נמצא בדבריו שהכחות הבאות מהגלגל שהמשיל בפנים הם כפי המניע, ואיך אמר א"כ בפנים פרודות מלמעלה ויותר היה ראוי שיאמר וכנפיהם פרודות מלמעלה ופניהם פרודות מלמטה, כי התחלפות הפנים והכחות הוא בדברים השפלים ולא בעליונים, וכבר הרגיש הנרבוני והאפודי בספק הזה והשתכלו בדבריהם בפי' הפרק הנזכר לבאר שהכחות הם כפי המניעים. ודבריהם בזה אין בהם ממש יעויינו משם. וגם בכנפיהם אומר אני שלא יצדק אומרו פרודות מלמעלה אם הם רומזות לארבע סבות תנועת הגלגל, כי הנה כדוריותו ונפשו ושכלו שהם שלשה מהסבות ההם אינם פרודות מלמעלה, כי אינם כפי המניעים כי אם כפי הגלגלים בעצמם. והסבה הרביעית בלבד והיא חשוקו או אמנם שתי הסבות שכלו וחשוקו יצדק לומר בהם פרודות מלמעלה, לא בשתים האחרים, וזה כלו ממה שיורה שכנפים ופנים לא כיון הנביא בהם מה שעלה על לב הרב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 14
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 14](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/14)

**טענה יב** מאומרו ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק. והנה הרב לא כתב על הפסוק הזה כי אם דברים מועטים אמר בפ"ב הנזכר ואח"כ זכר שהחיות זכות כעין נחשת קלל. ואח"כ זכר שהם ג"כ מאירות אמר מראיהן כגחלי אש. וכתב עליו הנרבוני שהם זכות כעין נחשת קלל כי הן ספיריות, וג"כ מאירות מצד גשמיים קבועים בהם וכן כתב האפוד שהגלגלים ספיריים מצד עצמותם ומאירים מפאת הכוכבים אשר בהם. והנה מה שאמרו לא יסבלהו הכתוב מפנים, האחד מאמרו ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, יורה שזה הוא תאר עצמי לגלגלים מצד עצמם ר"ל ההארה, ולא מפאת כוכביהם, ולכן אמרתי אני שלמעלה באומרו ונוצצים כעין נחשת קלל לא אמרו על החיות כי אם על הרגלים אשר זכר, וכמו שיראה מפשט הכתוב, וכאן תאר החיות מצד עצמם, וכמו שפירש הרב באומרו ודמות פניהם פני אדם על החיות ולא על הכוכבים אשר בהם, ככה אומר אני שהוא דמות החיות מראיהם כגחלי אש שהוא תאר עצמם, ואם הוא כן אי אפשר שיפורש בהיות על הגלגלים שהם לדעת הרב אינם מאירים מפאת עצמם. השני, באמרו היא מתהלכת בין החיות, ויראה מזה שהאיש אשר זכר הוא המהלך בין חיה לחיה, וזה אין ענין לא בגלגלים ולא יצדק זה בכוכבים, והנה למעלה בתחלת המראה אמר וארא והנה רוח סערה, הנה ביאר שם שהחיות הם בתוך האש, וכאן אמר שהאש היא מתהלכת בין החיות, וזה אין ענין לו בנמשל שחשב הרב, והוא ממה שיורה שלא כיון הנביא למה שחשבו. השלישי, מאומר ונגה לאש ומן האש יוצא ברק והסתכל שתמיד אמר הנביא בפרשה לשון נגה סביב האש, אמר בתחלה ואש מתלקחת ונגה לו סביב וכאן אמר ונגה לאש ומן האש יוצא ברק, ואחרי זה יאמר בחשמל כמראה אש ונגה לו סביב. האם יצדק זה על הגלגל שהוא באש ושסביבו ימצא נוגה זה א"א לדעת הפילוסוף, ולא יצדק ג"כ בכוכב כי האור הוא לכוכב בעצמו ואינו חוצה לו סביבו כמו שאמר ונגה לו סביב, ואם היה כל זה מיוחד לגלגל או לכוכב איך יצדק בנבדל שאמרו בזה הלשון בעצמו. אין זה כי אם להיות הנמשל בלי דבר אחר:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 15
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 15](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/15)

**טענה יג** מאמרו והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק והרב בפ"ב הנזכר אמר שבזק הוא ברק שהשלימו לו להיות תנועתו ממהרת, הנה שם משל הבזק מורה על מהירות התנועה ולא על מראהו, והנה הפסוק לא יסבול זה שאמר כמראה הבזק יורה שהיה הדמות במראה לא בתנועה כי אם היה כן היה ראוי שיאמר והחיות רצוא ושוב בבזק לא כמראה הבזק שנאמר על הגוון. ותמהתי הפלא ופלא על הרב המורה שהביא בפסוק הזה תרגום יונתן בן עוזיאל ונתעדן בסיועתו וחשב שהיה מסכים לדעתו במה שתרגם רצוא ושוב חזרן ומקפן ומכסן ית עלמא, ולפי דעתי דברי יונתן יורו שהענין אינו כדעת הרב שתרגם חזרן ומקפן ית עלמא ותיבן בריתא כחדא וקלילן כחיזו ברקא, הנה במלת רצוא לבד תרגם חזרן ומקפן ית עלמא, ולא אמר על הגלגלים כי אם על המלאכים שהם שלוחי ההשגחה וכאמרו התהלכנו בארץ ואומר השטן משוט בארץ, ותרגם ושוב ותיבן בריתא כחדא. ראה איך זה סותר דעת הרב ומחשבותיו כי לא יצדק בגלגלים. ותרגם כמראה הבזק וקלילן כחיזו ברקא יורה פה המשל הוא בגוון ולא במהירות התנועה כמו שחשב הרב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 16
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 16](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/16)

**טענה יד** במה שאמר באופנים מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש, והרב בפ"ד מהמרכבה רצה להתחכם בזה ואמר שיונתן תרגם ועובדיהן כעין אבן טבא, ושבזה הלשון תרגם אונקלוס ג"כ כמעשה לבנת הספיר כעובד אבן טבא וחתם דבריו באמרו והבן זה, וכפי מה שפירש עליו המפרשים רמז הרב לחמר ראשון שהוא אשר השיגו אצילי בני ישראל, והוא חמר האופנים שהם כעין תרשיש. ודברי הרב בזה אין ענין להם מפנים. האחד מאומרו מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש, והנה מראיהם מורה על הצורה, ומעשיהם נאמר על הפעולות וכן תרגמו יונתן עובדיהון, ובזה לא יצדק אומר כעין תרשיש אם היה רומז אל החמר הראשון כי צורות היסודות ופעולותיהן הנמשכות לצורות אינם כפי החמר הראשון, וכן אמר במרכבה השנית ומראה האופנים כעין אבן תרשיש ומראיהם דמות אחת לארבעתן, ולשון דמות ומראה אי אפשר שיפורשו כי אם על הצורה לא על החמר המשותף בהם. והמורה על מה שאמרתי, אומרו עוד ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן, וכתב הרב שזה אמרו על ההרכבה, ז"ל, ואח"כ הודיע באלו האופנים שהם מורכבים קצתם בקצתם והוא אומר ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן עכ"ל. הפן השני, שלפי דעת הרב הנה הפסוק הראשון הנאמר והנה אופן אחד בארץ אצל החיות הוא הנאמר על החמר הראשון, והפסוק השני מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש נאמר על היסודות, שהחמר ההוא שזכר יקבל ד' צורות היסודות, ולפי זה אם היה כעין תרשיש נאמר על החמר הראשון היה ראוי שיונח בפסוק הראשון ויאמר והנה אופן אחד בארץ כעין תרשיש אצל החיות כי החמר הראשון המתורגם כעין תרשיש לא היסודות שהם מורכבים ובעלי צורות. הפן הג' כי אם הרב מודה בפיו באותו פ"ד הנזכר שיונתן תרגם האופנים גלגליא, ושהיה דעתו שהם השמים, איך (אמר) בנה על אומרו כעין אבן טבא שנאמר על החמר הראשון, אחר שהאופנים לדעתו הם השמים ואינם היסודות כדעת הרב. ונראה שהנרבוני הרגיש בספק הראשון העצום הזה, וכתב בפירושו לאותו פרק בסופו, ואיך שיהיה הנה חזרן ומקפן ית עלמא אשר הביא הרב בעצמו, יורה שהחיות אצל יונתן נאמרים על השמים לא האופנים, ויהיו האופנים אם כן הם היסודות, ע"כ רצה החכם להסמך לאותו דיוק אשר זכר, והוא מבואר החולשה כי יונתן לא פירש החיות על השמים עם היות שאמר חזרן ומקפן וכמו שכתבתי, והוא אומר בפירוש שהאופנים גלגלים, ומה לנו לדיוק אחר. ואמנם הפן הרביעי הוא כי איך יאמר הרב שכעין תרשיש הוא החומר הראשון ויעשה גז"ש מהתרגום. הנה אני אומר שמאמר אונקלוס כעובד אבן טבא לא כיון על החמר הראשון ושאצילי בני ישראל לא ראו אותו דבר שחשב הרב, ויותר נכון הוא שנעשה הגז"ש מהפסוק אל הפסוק, משנעשה אותה מהתרגום. והנה הכתוב אומר שם ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וכאן אמר הנביא וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, וכמו שכאן נאמר על הנבדל או על הגלגל ככה נאמר שם באצילי בני ישראל על השגת הנבדל, ואונקלוס בתרגומו להם כיון באומרו כעובד אבן טבא, ויונתן ג"כ באומרו הנה על עין תרשיש אבן טבא, ואינו נאמר על החמר כדעת הרב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 17
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 17](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/17)

**טענה טו** מאומרו על ארבעת רבעיהן, כשהאופנים הם מתנועעים ברצון ומעצמם, אחרי (צ"ל ואח"כ אמר) לא יסבו בלכתם באותו לשון עצמו שאמר בחיות, והרב אמר כדי להשיב לזה ז"ל, ואמנם (תנועת) האופנים אמר (בהם) שאין בתנועתם עקמימות ולא עקלתון אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו ע"כ. ואם היו האופנים הם היסודות שאין להם תנועה מעצמם כי אם בהניע אותם הגלגל כדעת הרב, איך יאמר בהם לא יסבו בלכתן, והמאמר הזה נאמר בחיות ויפורש בהם על תנועתם הרצונית הסדורות התדירה, ואיך יפורש כן על היסודות. ומה שנסתייע הרב ממאמר כי רוח החיה באופנים והאופנים ינשאו לעומתם שיורה שהם היסודות שהם מתנועעים מהגלגלים, הנה טבע הכתוב לא יסבלהו שאמר והאופנים ינשאו לעמתם ואמר רוח החיה באופנים, יורה שהאופנים הם בעלי נפש ושיש בהם רוח מניע, ושהם מניעים ושהם מעצמם ינשאו אם שתהיה תנועתם מפאת החשוק, והמאמרים האלה יותר יצדקו בגלגלים שרוח המניע בהם וציורו ושהם אשר ינשאו מעל הארץ, כי תמיד יושבות במקומם הטבעי. והוא המורה שדעת יונתן ישר ונכון ודעת הרב בזה בלתי מתיישב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 18
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 18](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/18)

**טענה טז** מאומרו וגביהן וגובה להם ויראה להם וגבותם מלאות עינים, והרב לא דבר בזה הפסוק כלל, ומי יתן ואשאלהו ואיך יצדק ביסודות גובה להם ויראה להם. והנה הם מרכז העולם ובשפל הם יושבים כ"ש המים והארץ שהם בשפל המקומות. ואם אין להם נפש ולא ציור השכל איך יאמר עליהם ויראה להם. ואמנם אומר וגבותם מלאות עינים כתב עליו הרב פרק ב' מהמרכבה הנזכר שאפשר לפרשו עינים ממש, ר"ל כפי מה שפירשו עליו המפרשים שהמורכבים מהיסודות הרבה מהם בעלי חיים אשר עינים להם, ושג"כ אפשר לפרש עינים על הגוונים על דרך ועינו כעין הבדולח, ירמוז לגוונים אשר יתחדשו במורכבים, ושאפשר לפרשו מלשון דמיונות כמו שנהגו חכמים, כעין שגנב, כעין שגזל. והפרושים האלה שפירש הרב בעינים הבל המה מעשה תעתועים, כי איך יאמר הנביא כפי הפירוש הראשון וגבותם מלאות עינים על עיני הבעלי חיים ולא יזכיר האזנים ושאר האברים, וכפי הפי' השני שיהיה עינים גוונים ולמה יזכיר הגוונים אשר יתחדשו במורכבים ולא הריחות והמזגים ושאר הדברים המתחדשים בהם. והפירוש האחרון שהוא מגזרת דמיון, דמיון הוא באמת, ולמה כפי כל אחת מהפי' ייחס העינים ההם לגבותם, והיה ראוי שיאמר והם מלאות עינים. אם לא שזה כלו רומז לדבר אחר ולא כדעת הרב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 19
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 19](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/19)

**טענה יז** מאומרו בלכתן ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים, והמאמר הזה יקשה לדעת הרב מפנים. האחד שאיך אמר באופנים שהם היסודות, בלכתם ילכו כאלו האופנים מתנועעים מעצמם בחיות. ב' מאומרו ובעמדם יעמודו ואם החיות הם הגלגלים איך אמר בהם לשון עמידה שיורה על המנוחה בהיותם מתנועעים תמיד וא"א בהם המנוחה. וכן אמר אחרי זה בעמדם תרפינה כנפיהם, שהורה בזה היות המנוחה אפשרית ונמצאת בהם, ולכן אמר שבעמדם יבא בכנפיהם רפיון רמז למנוחה, כי הכנפים הם כלי התנועה ובהעדרה תרפינה כנפיהם. ג' באומרו ובהנשאם מעל הארץ, והנה הגלגלים לא יצדק בהם התנשאות מעל הארץ כי הם מתנועעים תמיד סביב למרכז שהוא הארץ ולא ינשאו ולא ישפלו ממנה. ד' אומרו ינשאו האופנים לעומתם כאלו היתה תנועת האופנים ממין תנועת החיות, ואינו כן לדעת הרב, כי האחת סבובית והאחרת ישרה ואיך אמר ינשאו האופנים לעומתם:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 20
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 20](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/20)

**טענה יח** מאומרו ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה, ויקשה הכתוב הזה לדעת הרב מצדדים. א', למה לא הביא זכר זה שהוא לדעתו הכדור העליון שאין בו כוכבים סמוך לחיות שזכר למעלה אחרי שהם כלם גלגלים והפסיק ביניהם בענין האופנים. ב', למה לא קרא הכדור הזה כמו שקרא שאר הכדורים אשר זכר בהיות כלם חיים משכילים ולבד הארבעה כדורים המצויירים קרא חיות והכדור העליון תאר בקרח הנורא. ג', למה לא ייחס הקרח הנורא ההוא בכלל לחיות, יאמר ודמות על החיה רקיע נטוי עליהם מלמעלה, וראה תמיד לייחס הקרח לראשי החיה באומרו ודמות על ראשי החיה ואמר נטוי על ראשיהם, והנה גלגל הוא גשם מתדמה ואין לו דבר ימשול בראש. ד', מה הוא ענין נורא והיה לו לומר לבד כעין הקרח והנה אומר נורא אם היה מדבר בגלגלים אין ענין לו. ה', אומר נטוי על ראשיהם מלמעלה והגלגל הוא מתדמה ואין לו ראש ולא ישוער בעצמותו מעלה ומטה. והנה הרב המורה לא דבר מזה הפסוק והמפרשים פירשוהו לדעתו:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 21
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 21](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/21)

**טענה יט** מאומרו ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויותיהם, וגם בפסוק הזה לא דבר הרב ולא ג"כ מפרשי ספרו, ויקשה לדעתו מצדדים. הא', בצורך הפסוק כלו כי יראה שאין לו ענין כלל כי אם בא להודיע שמתחת הרקיע היו החיות שהיו להם כנפים, הנה כבר ביאר שהיו להם ארבע כנפים, וכבר הודיע שממעל לחיות היה זה הרקיע, וכבר הודיע (שבניהם) שבכנפים היו מכסים את גויותיהם, והוא כלו מותר. ב', למה לא אמר ותחת הרקיע חיות שכנפיהם ישרות וזכר הכנפים ולא החיות. ואם יאמר שהכנפים האלה הם לרקיע ולא לחיות, יקשה א"כ אומר ותחת הרקיע והיה ראוי שיאמר ולרקיע כנפים ישרות. ויקשה אומר לאיש שתים מכסות ולאיש וגו' כי הכדור ההוא אחד הוא לבד ואיך יאמר עליו לאיש לאיש. ואיך יאמר ג"כ להנה בהיות בעל הכנפים אחד בלבד. ג', אומר לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות את גויותיהם, והנה למעלה בחיות לא ייחס מארבעת הכנפים לכסות את גויותיהם, והחוברות היו לעופפות ע"ד מה שאמר ישעיהו ובשתים יכסה וגו' ובשתים יעופף ולמה א"כ בכאן ייחס על ארבעת הכנפים לכסוי ולא ייחס מהם לעופפות. ד', מה הוא שאמר כאן בכנפים שהן ישרות ולא זכר זה למעלה כי אם ברגלים שאמר ורגליהם רגל ישרה, ובכנפים לא זכר לשון יושר כי אם בכאן. ואם היו הכנפים משל לסבות התנועה איך יפול בהם לשון ישרות על הדרך שפירש הרב ביושר הרגלים:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 22
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 22](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/22)

**טענה כ** מאומרו אשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה, ויקשה הפסוק הזה מצדדים. א', איך ייחס קול לחיות אם הם הגלגלים, בהיותו דעת נפסד ובלתי אמתי בנוי על שורש מבואר ההפסד כשגלגל קבוע ומזל חוזר, כמו שביארו הרב בפ"ט ח"ב. ב', למה ייחס הקול ההוא לכנפים והיה ראוי לייחסו בכלל לחיות או לתנועותיהם לא לכנפים שהם לדעתו סבות התנועה, כי הסבות ההם לא יחדשו קול כי אם עצם התנועה ועצם המתנועע. ג', מה ראה להמשיל אותו קול ולתארו בארבעה תארים, קול מים רבים, קול שדי, קול המולה, קול מחנה, והיה די באחד מהם אם לקול המוחש יכוין כדעת הרב. ד', למה לא זכר הקול הזה שהיו עושים החיות בתנועתם למעלה כאשר דבר מהחיות שהוא היה המקום הנאות אליו, ולא שיזכרהו אחרי שהשלים דבור החיות והפסיק עם דבור האופנים ובא לבאר ענין הכדור העליון, או ישוב לתאר הקול שהיו עושים החיות. ואין לנו שיאמר האומר שאמר זה על הקול שהיה עושה הרקיע בתנועתו, כיון שהכתוב אומר ואשמע את קול כנפיהם, ואמר בעמדם תרפינה כנפיהם תמיד בלשון רבים אמרו, רומז לכל החיות שזכר:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 23
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 23](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/23)

**טענה כא** מאומרו ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן, והפסוק הזה יקשה מאד ענינו היותו שלא לצורך, מבחינות. א', שזה כלו כבר אמרו אם התחדשות הקול ואם אמרו בעמדם תרפינה כנפיהם. ב', כי הקול הוא הנשמע לחוש השמע ולכן אמר למעלה ואשמע את קול כנפיהם ויקשה א"כ אמרו כאן ויהי קול מעל לרקיע, כי הקול ההוא שהיו מחדשים הגלגלים בתנועתם לא יהיה הקול ההוא מעל רקיע שהוא על ראשיהם כי אם בהם בתנועתם או למטה מהם בשומעים מליהם. ג', כי איך ייחס הקול הזה פעמים לחיות ולא ייחסו לרקיע, ואם היה דעת הנביא שכל גלגל מחדש קול בתנועתו מי המונע שהכדור העליון הבלתי מצוייר יחדשהו ככדורים האחרים שלמטה ממנו. והפסוקים האלה לא ייחסו קול לרקיע כי אם לחיות:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 24
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 24](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/24)

**טענה כב** בפסוק וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, ויורה שלמעלה מן הרקיע שהוא הגלגל העליון מצא גלגל אחר וכנה אותו בשם כסא ושהוא כמראה לבנת ספיר, והרב בסוף הפרק ב' הנזכר מהמרכבה הביא הפסוק הזה ולא ביאר ולא העיר עליו דבר, אמנם מפרשי ספרו השתדלו להסיר הספק הזה, וכתב הנרבוני בפירושו לאותו מקום ז"ל, ועל הרקיע דמות כסא הוא גלגל אחר יקראוהו קצת החכמים הראשונים שמי ההצלחה. עכ"ל:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 25
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 25](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/25)

**טענה כג** מאומרו ממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ואין חלוק ביניהם א"כ. והסתכל שהרב יסבור שהחלוק היה ממראה מתניו ולמעלה ולמטה הוא לאדם שעל הכסא, וכפי דעת חז"ל בגמרא וכפי מה שיורו עליו מאמר הפסוקים אינו כן, כי ענין האדם בא מדובק עם הכסא, באומרו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ואמרו וארא כעין חשמל הוא דבר אחר ואינו תואר לאדם אשר זכר, ומפני זה אמר בו וארא שהוא הלשון שינהג הנביא בתחלת כל השגה מהם כמו שזכרו הרב בפ"ה מהמרכבה, ואם היה החשמל תואר האדם, היה ראוי שיאמר וארא על דמות הכסא דמות כמראה אדם והוא כעין החשמל, ולז"א ז"ל עד היכן מעשה מרכבה, ר' אומר עד וארא בתראה רבי יצחק אומר עד חשמל. הנה לא זכר אחד מהם האדם כי אם וארא כעין חשמל, בדעתם שהיא היתה התחלת ההשגה ההיא ולא אמר זה על דמות אדם (ואני כבר כתבתי בדבר הזה דברים טובים בפירוש הפ"ה מהמרכבה יעויינו משם), הצד הג' באומר כאן וארא כעין חשמל, והנה חשמל אחז"ל שהיא מלה מורכבת פעם חשות פעם ממללות, וזה לא יפול בהשגת הנבדלים אם היה החשמל מורה עליהם כדעת הרב. ואתה תראה דבריו בפ"ז מהמרכבה הנזכר ז"ל. וזאת מלת חשמל ביארו שהיא מורכבת משני עניינים חש מל כלומר המהירות המורה עליו ח"ש וההפסק המורה עליו מ"ל, הכוונה התחבר שני עניינים חלוקיה בבחינות שני צדדים עליון ותחתון על צד הדמוי, וכבר העירונו הערה שנית שהיא מורכבת מן הדבור והשתיקה, ואמר עוד (על דברי חז"ל) ואין ספק שאמרם פעמים חשות ופעמים ממללות אמנם הוא על דבר נברא, וראה איך ביארו לנו שזה דמות אדם שעל הכסא החלוק אינו משל עליו ית' אבל הוא משל לדבר נברא וכן אמר הנביא הוא מראה דמות כבוד ה' וכבוד ה' אינו ה' כמו שביארנו פעמים וכל מה שהמשיל בכל אלו ההשגות הם כבוד ה' ר"ל המרכבה לא הרוכב כי לא ימשילוהו ית' והבן זה עכ"ל. ויש מי שפירש על דברי הרב שרצה בעליון ובתחתון הנה עלה ועלול, ושביאר זה באומרו שהעליון שבו כעין חשמל, ותחתון שבו כמראה אש, שהחשמל מצד הראותו המיוחדת שמורה על העליון בייחוד ירמוז לסבה הראשונה, והתחתון שבו ירמוז וימשול לעלולים ממנה. והנרבוני כתב שעשה הרב חלוק בדמות האדם שעל הכסא ואמר שהעליון שבו ממראה מתניו ולמטה הוא אש, ושהחלק ההוא העליון שתאר חשמל, הוא יתחלק לשני חלקים כפי הבחינות כי בבחינה אחת יאמר עליו מל ובבחינה אחרת יאמר עליו חש, ואמר שזהו העלול הראשון, כי הוא מורכב משני ציורים האחד והוא העליון ציור עלתו, והשני והוא התחתון ציור עצמו:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 26
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 26](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/26)

**ואתה** עתה המעיין ברוך ה'. שמעני אדוני וכל בעלי דעת שפטו נא ביני ובין הרב המורה כפי דבריו ושרשיו אם יסבלו דברי הכתוב דעתו כפי כל אחד מהמפרשים, כי אם כיון שממראה מתניו ולמעלה שנראה לו כעין חשמל הוא משל לסבה הראשונה יתברך כמו שפירשו, יקשה מאד מה שחלק הרב מלת חשמל אל המהירות וההפסק, או אל הדבור והשתיקה, ואמר שיורה התחברות שני עניינים בבחינות וצדדים שונים, והנה אין באל ית' הרכבה ולא התחברות עניינים ולא יאמר עליו מהירות והפסק ולא דבור ושתיקה, ולא בחינות שונות. ואם אמרנו כפי הפירוש השני שהחלק העליון שתאר בחשמל הוא העלול הראשון, ולכן היו בו בחינות יען נתחברו בו שני הציורים מצד עלתו ומצד עצמו, אשאלך והודיעני, והחלק התחתון ממראה מתניו ולמטה שהיה כמראה אש מה הוא, כי הוא אינו דבר מהמורכבים השפלים, וגם אינו מהגלגלים אחרי שהוא מחלק האדם שעל הכסא, ואינו מהחיות ולא מהרקיע. ואם נאמר שהחלק העליון שתאר החשמל הוא העלול הראשון, והחלק התחתון שתאר באש הם שאר העלולים ממנו, יקשה מאד למה בחלק העליון ההוא אמר הרב שתאר בחשמל לפי שיתחברו בו שני הענייני', וכמו שפירשו עליו ציור עצמו וציור עלתו, והנה בכל אחת משאר העלולים ימצא זה כי יהיו בו שני ציורים ציור עצמו וציור עלתו, ולמה א"כ ייחד זה בעלול הראשון לבד והוא הדין בכל העלולים והם א"כ כלם מהחלק העליון ובכלם יתוארו מחשמל. סוף דבר לשון הכתובים לא יסבלו דעת הרב:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 27
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 27](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/27)

**טענה כד** מאומרו כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר. וכתב הרב פ"ז מהמרכבה חומר הקשת המתואר הנזכר ואמתתו ידוע, וזה נפלא בדמוי ובהמשלה מאד, והוא בלא ספק בכח נבואה והבינהו, עכ"ל. ודעת המפרשים בכוונת הרב הוא שאמר הרב זה על הכנת נפש הנביא להנבא מבין שאר השכלים, וכמו שהענן הזך ביום הגשם מבין שאר העננים בהכנתו תקבל זה הרושם מהשמש, מה שלא יקבלהו שאר העננים, כן נפש הנביא להכנתה בהשכילה פרטי הנמצאות חודשה אצלו הנגה לקבל השם הנבדל ולהדבק בו, וזהו ענין הנבואה וזהו הדמוי הנפלא והמשל החזק שעשה הנביא להמשיל ולתאר ענין הנבואה. ואם זה הוא דעת הרב וכוונתו היא באמת רחוקה ממני, לפי שהנביא היה מספר ענין השגת נבואתו ומה שראה, ולא היתה כוונתו הנה לבאר ולדמות איך תבא הנבואה לנביאים, ואינו מצורך דבריו ולא מהמשך הענין. ועוד כי אם היה הדמוי וההמשל כלו איך תקבל נפש הנביא שפע השכל הנבדל, איך יאמר הכתוב כן מראה הנגה סביב, והיה ראוי שיאמר כן מראה הנבואה או כן מראה נפש הנביא בהדבקה, לא שיאמר כן מראה הנגה סביב והנגה אינו נפש הנביא, ועוד אומרו הוא מראה דמות כבוד ה' כי זה על הדבר הנראה אליו אמר לא על הכנת נפש הנביא, והנה כבוד ה' אם הרב יסבור שהוא עולם השכלים, איך יאמר שהכבוד האלהי ההוא בעצמו הוא כמראה הקשת, כי אותו הדמוי אינו לכבוד ה' כי אם לנפש הנביא בהדבק בכבוד ה', ואתה תראה בדברי הרב פס"ד ח"א בשתוף כבוד ה' שכתב שפעמים רוצה בו האור הנברא אשר ישכינהו השם במקום על צד המופת להבדלה, ופעמים רוצה בו עצמו ואמתתו, ופעמים רוצה בכבוד הגדלת האנשים כלם את השם ית', ולא זכר שיאמר כבוד ה' על הנבואה שיזכה הנביא אליה, כ"ש באומרו כן מראה הנגה מראה דמות כבוד ה', הכי שני דמיונים זה אחר זה מראה הנגה מראה דמות כבוד ה' וזה על דבר נמצא או על הנבואה, והראיה לזה אומרו ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר שהוא היוצא ממה שראה:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 28
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 28](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/28)

**טענה כה** ממה שבא במראה השנית שראה יחזקאל (פרשה י') שהכרובים הם החיות כמו שאמר וירומו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר, ואם החיות הם הגלגלים כדברי הרב, יקשה מאד למה יקראם כלם כרובים, כי עם היות לכלם פני אדם כמו שהניחו, לא יתחייב שיהיו פני כרוב שהוא הצעיר לימים מבני אדם והיה ראוי שיקראם אנשים לא כרובים שהם ילדים לדעתו, הלא תראה הכתוב אומר פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר, ואם היה כמ"ש הרב שכל הפנים האלה היו פני אדם, אם לא שיהיו נוטות בייחוד אל אותם הפנים המיוחדות שזכר, א"כ לא היה ראוי לקרוא כלם כרובים שהיא האחת מהצורות המיוחדות כמו שלא יקראו כלם אריות או נשרים, ולכן אמרתי שהיה ראוי שיקראו בשם הכולל שהוא אנשים לא בשם המיוחד והקצתי שהוא כרובים אחרי שלא היו כלם כרובים לפי האמת:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 29
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 29](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/29)

**טענה כו** כי אם היו החיות הם הכרובים והם הגלגלים איך אמר הכתוב שמה, בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר, ויבא לעיני והכרובים עומדים מימין לבית בבוא האיש והענן מלא את החצר הפנימית, וירם כבוד ה' מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה', ואמר ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית ויעמוד על הכרובים, וישאו הכרובים את כנפיהם וירמו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעומתם ויעמוד פתח שער בית ה' הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה, האם השכל הישר השופט האמת יסבול שהיה אש בין הגלגלים ויהיה דבר אחד בינות הגלגל ודבר אחר כרוב, ואם הגלגלים הם עומדים לימין או לשמאל הבית או העולם, ומהו כבוד ה' הנוסע מהכרוב אל מפתן הבית. ואיך הכרובים הגלגלים ירומו מן הארץ ויעמדו פתח שער הבית. ואיך היה כבוד ה' עליהם. כי כפי שרשי הרב כבוד ה' הוא למעלה מן הרקיע אשר הוא על ראשי החיות:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 30
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 30](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/30)

**טענה כז** כי אם היו האופנים הם היסודות כדעת הרב איך יאמר עליהם הנביא שמה וכל בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם, והנה כפי שרשי הרב אין באופנים גופים וידים כיון שהכנפים לדעתו הם כדוריות הגלגל, והנפש והשכל והחשוק אשר לו, וכל זה לא יתכן שנאמר ביסודות שהם גשמים מתים, והידים ג"כ הם לדעתו פעל הגלגלים בהתהוות ופעולותם בשמירת המתהווה, ועם היות שיאמר באופנים בשר וגב, הנה ידים וכ"ש כנפים הוא דבר בלתי מתיישב ובלתי משוער בהם:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 31
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 31](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/31)

**טענה כח** כי אם היו האופנים הם היסודות איך אמר בהם וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר, והנה הצורות האלה לדעת הרב הם הכחות המיוחדות הבאות מהגלגל ביסודות ובמורכבים מהם, וזה א"א שיאמר ביסודות עצמם כי אין גם להם פנים כ"ש שנאמר שהיו בהם אותם הפנים עצמם שזכר בחיות. ונראה שהרב הרגיש בספק העצום הזה מתוך דבריו שכתב בפרק ג' מהמרכבה ז"ל ואח"כ אמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, והשיב הצורות בעצמם והתנועות בעצמם, והתבאר שהחיות הם הכרובים והכרובים הם החיות עכ"ל. נראה מדברי הרב שחושב שאלה הצורות שאמר בכאן על החיות אמרם ולא על האופנים. אבל הכתובים צעקו חוצה קראו אחריו מלא שאין הדבר כמו שחשבו, לפי שהפסוקים ההם כלם על האופנים ידברו לא על החיות, הלא תראה התחלת הדברים וארא והנה ארבעה אופנים, ואח"כ אמר וכל בשרם וגביהם וזה על האופנים אמרו, כמ"ש קודם זה בהם וגביהם וגובה להם, ואח"כ אמר והאופנים מלאים עינים, ואח"כ לאופנים להם קורא הגלגלים באזני, ועל זה אמר וארבעה פנים לאחד, היתכן לפרש זה כי אם על האופנים אשר אחר שהיה הדבור בהם והדרוש. והראיה המורה עוד על זה היא שאח"כ בדברו על החיות אמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר, הנך רואה בעיניך שהפנים שזכר למעלה פני האופנים, ולזה לא נאמר בהם פני שור כי אם פני הכרוב, שזה יהיה ההבדל אשר ביניהם לחיות, וגם לא אמר בפני האופנים ההם אשר היו לימין או לשמאל כאשר אמר בחיות. והסתכל כי למעלה בדברו באופנים אמר וכל בשרם וגביהם וידיהם וכנפיהם, ולפי שזכר בהם בשר וגב וידים וכנפים ולא זכר בהם פנים, לכן הוצרך לומר עליהם וארבעה פנים לאחד וכל זה על האופנים אמרו, ולכך בדברו אחר זה בחיות אשר זכר שהמה הכרובים, הוצרך לומר שהיו להם כנפים וידים ופנים, ושהפנים היו אותם הפנים אשר ראה בנהר כבר, ר"ל פני אדם, ופני אריה, ופני שור, ופני נשר, הנה לא יאמר שהיו הפנים אותם אשר זכר למעלה כי הם היו צורות האופנים, (כי אם) אשר ראה בנהר כבר, ומפני זה הוצרך לומר ודמות פניהם המה הפנים, ואם היו הפנים שזכר למעלה פני החיות כדעת הרב היה הפסוק האחרון הזה ללא ענין. והאמת יורה דרכו:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 32
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 32](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/32)

**ואין ספק** שהרב המורה ראה בפסוקים כל הדברים האלה אשר העירותי או רובם, אבל הוא היה נשען כל כך על דעתו ועל חקירותיו, שאחרי חשבו שהיה זה האמת ושכן ראוי שיהיה, לא חשש לפסוקים והוא חשב לשנותם, או אולי בחשבו שענין יחזקאל היה חקירה עיונית ומשובשת, אולי חשב שהיה כל זה ממנו באותו אופן. רחמנא לצלן מהאי דעתא:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 33
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 33](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/33)

**זהו** מה שראיתי לכתוב בענין הגדול הזה להתיר מעל הנביא תלונת הרב המורה ומחזיקי דעתו. והיה זה ממני כמעט מהעיון גנובתי יום וגנובתי לילה בעיר **מולינא** בבית המעולה אברהם צרפתי יצ"ו, טוב למאכל ותאוה הוא לעינים ונחמד להשכיל, והתהלה לאל המהולל בתושבחות:


###### Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 34
[Abarbanel on Guide for the Perplexed, Strictures to Maimonides' Interpretation of the Account of the Chariot 34](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Strictures%20to%20Maimonides%27%20Interpretation%20of%20the%20Account%20of%20the%20Chariot/r/34)

חסלת מהאברבנאל