## Abarbanel on Hosea Chapter 14

###### Abarbanel on Hosea 14:1:1
[Abarbanel on Hosea 14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:1:1)

ולפי ששומרון היה ראש המלכות וכן ראש המר לכן אמר עליו תאשם שומרון כלומר שוממה לפי שמרתה באלקיה בחרב יפולו כלומר שוכני שומרון ובדרך אכזריות גדול ביד האשורים, עולליהם ירוטשו כלומר שיפילום קטנים בקרקע או בקירות לבקעם על דרך ונפץ את עולליך אל הסלע (תהלים קלז, יב) והנשים ההרות יבוקעו:


###### Abarbanel on Hosea 14:2:1
[Abarbanel on Hosea 14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:2:1)

שובה ישראל וגומר. מפני שאמר למעלה ועמי תלואים למשובתי שהיו תלוים ועומדים מלשוב עד שישוב השם יתברך מחרון אפו מעליהם והנביא הוכיחם ע"ז באומרו ואתה באלקיך תשוב לכן סיים דבריו בהחזיקו באותה ההקדמה עצמה כאומר הנה אם כן ראוי לך ישראל שלא תעמוד עוד במשובתך אלא שאתה תשוב עד ה' אלקיך לפי שאתה כשלת בעונך, והנה שני אנשים המריבים זה עם זה כשירצו להשלים מי שפשע כנגד חברו הוא ילך לבקש ממנו מחילה כמו שאמר לך עד ה' אלקיך כי כיון שכשלת בעונך נגדו אתה ראוי שתשוב ראשונה ותלך עדיו אפים ארצה תשתחוה לו. והראב"ע פירש כי כשלת ואין מי יקימך רק השם, וכבר אמרו חכמים זכרונם לברכה במסכת יומא בפרק יום הכפורים (יומא פו, א) א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך, ובפסיקתא רבתי דרשו הפרשה הזאת על מלכי יהודה שאחרי שיעד הנביא על גלות ישראל הזהיר לבני יהודה שישובו מחטאם למען לא יקרם ככה.


###### Abarbanel on Hosea 14:3:1
[Abarbanel on Hosea 14:3:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:3:1)

ולימד הנביא כאן אופן התשובה שיעשו באומרו קחו עמכם דברים כלומר אינו צריך מכם עולות וזבחים רק דברים שתתודו לפניו ותשובו אל ה', ואמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ופירשו המפרשים שהוא הפוך כל עון תשא. ויותר נכון לפרש שיאמרו הנה השגגות אינן צריכות לשאול כפרה ממך כי שגיאות מי יבין אבל העון והוא הנעשה בכוונה ובדעת אותו נבקש מלפניך שתשא וזהו כל תשא עון רוצה לומר כל אשר תשא לנו הוא העון לא השוגג וקח טוב רוצה לומר קח במקומו אי זה טוב אי זהו מצוה שעשינו ונשלמה במקום פרים שפתינו, ואולי רמז בפרים העגלים שהיו עובדים ויאמרו שבמקום אותו פשע ישלמו וידויים וסליחות, ויש לפרש וקח טוב שהוא ההודאה כמו שאמר דוד טוב להודות לה' (תהלים צב, ב).

**Sefaria Community Translation:**
The prophet Hosea here is teaching how the reprentence is done. First, "take for yourself words" meaning you don't need sacrifices only words. And these words are that you confess befor G-d and return to Him. And say to Him "You forgive iniquity and take good". The meaning of this according to commentaries is that the opposite of the words "all sin you forgive". And in my opinion, they are saying here that one doesn't ask forgiveness for an unintentional sin as it says "as for the unintentional sins who understands them?" but the intentional sin you do need to ask that it be waved. This is the meaning of "He who forgives inquities." Meaning iniquities, not unintentional sins. And in it's place "take good". What is this good? Eiither it is as mitzvah that you do and "offer" up in the place of coews. Or it's a hint to the cows that they served and in it's place they will return and seek forgiveness. And it's possible to explain "take good" meaning to have recogntion and gratitude towards Gds like David Hamelech says "It is good to praise Gd" (Psalms 92:2)


###### Abarbanel on Hosea 14:4:1
[Abarbanel on Hosea 14:4:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:4:1)

ולפי שהתשובה השלימ' תהיה עזיבת החטא תאמרו אשור לא יושיענו כמו שהיינו בוטחים בו, וכנגד מצרים אמר ועל סוס לא נרכב כמ"ש ישעיה (ישעיה לא, א) הוי היורדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו, ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו כעגלים ועצבים שהיינו עובדים כי ידענו אשר בך ירוחם יתום ואין אלוה זולתך. והנה השם מבטיח אתכם שכאשר תשובו אליו בזה האופן ישוב מחרון אפו כי הוא אמר (ה) ארפא משובתם שאעפ"י שעד עתה אחרו מלשוב אלי הנה אני ארפא אותה משובה, ועם היות שלא היה משורת הדין לאהוב אותם כי האדם כשישלם עם אויבו לא יאהבהו בהחלט כי תמיד ישאר בלבו שנאה עליו הנה אני לא אהיה כן עמהם אבל אוהבם נדבה לפי שישוב ממני בהחלט, (ו) ולכן לא יבש מקורו כמו שאמרתי לרשעתם ולא יחרב מעינו אבל אהיה כטל לישראל שאינו נפסק כן טובי לא יפסק מהם, ואז יפרח כשושנה לפי שהיא לא תפרח עם גשם גדול שישטפנה אבל עם הטל תפרח כשושנה כן ישראל שנמשלו לשושנה בטללי ברכותי והשפעתי יפרחו, ואם תאמר שהשושנה אין לה שרשים והיא נוחה להעקר הנה אתה לא תהיה כן כי יהיו שרשיו כשרשי עצי הלבנון כמו ששרשי הלבנון יתפשטו תחת הארץ מאד (ז) כן ילכו יונקותיו של ישראל, והוא משל לזרעו ובניו באופן שיהיה כזית הודו ויהיה ריח לו כלבנון כי הלבנון הוא יפה למראה וטוב לריח, (ח) ואז ישובו בצלו של לבנון הנזכר שהם ישראל כי בארצם היה הלבנון ולכן קראם יושבי בצלו שישובו בשובה ונחת בארצותם ויחיו דגן ויפרחו כגפן ולא יכשלו עוד במעשים רעים אבל זכרו ושמו וגבורתו של ישראל יהיה כיין לבנון הטוב. והמפרשים פירשו זכרו כמו ריחו מלשון אזכרתה לה' (ויקרא ו, ח).


###### Abarbanel on Hosea 14:9:1
[Abarbanel on Hosea 14:9:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:9:1)

ואמנם אומרו אפרים מה לי עוד לעצבים המפרשים פירשו שהוא דברי אפרים שיאמר מה לי עוד לעצבים לעבדם כי בעוד שהייתי עובד אותם היו לי צרות רבות ורעות ועתה שעזבתים ישמע אל ויענני, ופירשו אני עניתי ואשורנו שהם דברי הש"י כלומר אביט אליו בעין רצון ואענהו לתת לו כל חפצו מלשון והכסף יענה את הכל (קהלת י, יט), ויהיה עניתי עבר במקום עתיד, ואני אהיה להם כברוש רענן לשיתלוננו בצלי תמיד ואל יפחדו בעבור שאין לברוש פרי כי ממנו פריך נמצא, ויהיה א"כ הפסוק הזה לשעורין ול"נ לפרש כולו שהם דברי הש"י יאמר אפרים מה לי עוד לעצבים כלומר מה לי להוכיחך עוד על העצבים ולהודיעך גנותם ושאין בהם כח להציל אני עניתי דברתי וספרתי לכם כל זה וג"כ אני אשורנו להשגיח עליו לראות אם ישוב עוד לכסלת העצבים ועבודתם אם לא ואין אני משתנה כי אני כברוש רענן קיים עומד מבלי שנוי, ולכן דע לך שממני פריך נמצא והפרי הוא כפי מעשיך רוצה לומר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי הפרי על כל פנים נמצא כראוי, (י) ומי שהוא חכם יבן אלה הדברים אשר אני דובר ואם הוא נבון ומבין דבר מתוך דבר ידע וישכיל כי ישרים דרכי השם בכל התוכחות האלה וצדיקים ילכו בהם ופושעים יכשלו בם, כי הנה כמו שהדרך הישר מגן הוא להולכי תום ואנשי השלום ישמחו ללכת בו לרוב העוברים והשבים עליו והרוצחים יפחדו מללכת בו וילכו ארחות עקלקלות ככה דרכי השם להיותם ישרים צדיקים ילכו בם ולא יכשלו, אמנם הפושעים יראו בהם מומם ולכן המה יכשלו בם כי לא יוכלו ללכת בהם. הנה זהו דעתי בפירוש הכתובים האלה והותרה בו השאלה השישית:


###### Abarbanel on Hosea 14:9:2
[Abarbanel on Hosea 14:9:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Hosea/r/14:9:2)

וחז"ל אמרו בויקרא רבה (א, ב) ישובו יושבי בצלו א"ר אבהו אלו הגרים שבאים וחסים בצלו של הקב"ה והוא גם כן פירוש נכון בכתוב, ובמסכת נזיר פ"ד (הוריות י, ב) דרשו כי ישרים דרכי ה' וגו' אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה זה שאכלו לשם מצוה עליו נאמר כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשם אכילה גסה עליו נאמר ופושעים יכשלו בם, רצו בזה שהמצות האלקיות צריכות כוונה טובה ומבלעדה אין בהם ממש כי אינם כמו המדות והמעשים המשובחים שמפאת עצמם ישובחו אבל כל השלימות והשפע אשר בפעל המצות הוא כשיעשה אותם האדם מפני שהשם צוה בהם והוא אמרם לשם מצוה: הנה נשלם פירוש ספר נבואת הושע והתהלה לאל יתברך: