## Abarbanel on Joel Chapter 2

###### Abarbanel on Joel 2:1:1
[Abarbanel on Joel 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:1:1)

תקעו שופר בציון והריעו וגומר, ממה שראוי שתתעורר בדברי הנביא הזה שבאו בדבריו שתי פרשיות אלו התחלת שתיהן באופן אחד האחד תקעו שופר בציון והריעו וגומר והשנית תקעו שופר בציון קדשו צום, והיה זה לפי שניבא בהן על שני הגליות והחרבנות חרבן בית ראשון ופקידתו בפרשה הראשונה וחרבן בית שני וגאולתו בפרשה השנית, ואמר בפרשה הא' הזאת תקעו שופר בציון הריעו בהר קדשי לפי שיואל על מלכיות יהודה בפרט היה מנבא ועל ירושלים כולה אמר תקעו שופר בציון להכריז ולהודיע חרבנה, ואמר הריעו בהר קדשי על בית המקדש שיחרב כמ"ש מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו (תהלים כד, ד), וכנגד כל ארץ יהודה אמר ירגזו כל יושבי ארץ, ותהיה התרועה ותקיעת השופר להודיע כי בא יום ה' כי קרוב כלומר, בבוא היובל היו תוקעים בשופר ומכריזים בכל הארץ לפי שהוא הזמן האלקי שישובו בו איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו ישובו וכן יתקעו עתה שופר על יובל החרבן הזה שיצאו איש מאחוזתו ואיש ממשפחתו ילכו בגלות, וכל זה להודיע כי בא יום ה' ופירש שלא אמר כי בא מפני שכבר בא יומו אלא כי קרוב כלומר שהוא קרוב לבוא או להעשות הרי הוא כאלו הוא כבר בא ונעשה, והענין שמפני שאמר למעלה חגרו וספדו הכהנים שיעשו זה לפני בא יום ה' אמר עתה שבבוא היום גם כן יתקעו בשופר וכל זה להודיע שגם בעת הצרה טוב לשוב אל ה'.

**Sefaria Community Translation:**
1. "Blow a shofar in Zion..." The prophet brings two separate topics here. The first begins with "blow a shofar in Zion" and the second begins with "blow a shofar and call a fast". And this is because they both deal with the destruction of the temples. The destruction of the first temple in the first section and the destruction of the second temple and it's redemption in the second section. And it says in this first section "blow a shofar in Zion. call out at My holy mountain" because it's specifically discussing the kingdom of Judah and therefore it specifies Jerusalem. Blow a shofar to publicize her destructions. And the "holy mountain" is about the Temple which is destroyed like it says (Tehillim 24:4) "who will ascend on the mountain of Gd and who will get up in His holy place" and there as well the "holy mountain" refers to the Temple. And regarding the land of Judah it says "all the inhabitants of the land will tremble' and the blowing of the shofar will let them know that the day of Gd is close, similarly to how the shofar is blowing to start the Yovel year and it lets the inhabitants know that it is a Gdly time for each man to return to his portion and to his family. And therefore the shofar is also blown at the time of Gd to go into exile and leave portions and leave families. And this is all to let us know that the day of Gd is coming. The explanation is it is coming close and it's like it is already here and happening. And this is related to the mourning of the priests in earlier psukim that we are told about the mourning before it actually happens as well. And this is all to let us know that also at the time of the trouble it is good to repent and return to Gd


###### Abarbanel on Joel 2:2:1
[Abarbanel on Joel 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:2:1)

וזכר שאותו יום החרבן שהיה מיעד יהיה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל שהוא כולו כנוי לחרבן בית ראשון והצרות שיהיו בו, ועל הדרך הזה אמר איוב (ג, ה) על יום לדתו יגאלהו חושך וצלמות תשכון עליו עננה, ואולי רמז בזה אל היום הנועד לצרותינו שהוא יום ט' באב כי הוא היה יום השם אשר הוא יתברך הבדיל והפריש לנקמות עמו והוא היה חשך ואפלה לדור המדבר שבו נגזרה גזרת המרגלים והוא עצמו יהיה יום ענן וערפל בחרבן בית ראשון, ואומרו כשחר פרוש על ההרים רוצה לומר כאלו לא היה אור בעולם אלא שחרות וקדרות היה פרוש על ההרים כי שחר הוא מלשון שחרות וע"כ נקרא הבקר שחר לפי שיש עדיין שחרות מחשך כי לא יצא האור עדיין על הארץ, ופירש שהיה החשך ההוא רומז לעם רב ועצום אשר הביא נבוכדנצר על ירושלם שהיה רב בכמותו ועצום באיכותו, וכמוהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור רוצה לומר שמעת שנברא העולם לא נתחבר לבוא למלחמה עם רב ועצום כמוהו אמנם אחריו אמר שלא יוסף עד שני דור ודור כי לא שלל הדבר בהחלט לפי שהעמים אשר באו עם טיטוס אחר כך להחריב את ירושלם היו יותר מאותם אשר באו עם נבוכד נאצר ולכן אמר עד שני דור ודור כי חרבן טיטוס היה דורות הרבה אחרי חרבן נבוכד נאצר בכמו ת"ק שנה.

**Sefaria Community Translation:**
1. and it mentions the day of the destructions that it will be a day of darkness and dense clouds, smoke and gloom. These descriptions all apply to the destruction of the first Temple and the troubles that came along with. And on this Ivoy (3:5) says about the day of his birth "may darkness and gloom claim it and a cloud lie on it". And maybe it is a hint to the day that is decreed for our troubles that is the 9th of Av. Because that is the day of Gd that he put aside to take vengence on His nation and it was darkness and gloom for the generation who was in the desert because on that day the decrees of the spies took place. And it was a day of clouds and smoke when the Temple was destroyed. And it is say it is spreaking on the mountains meaning that it is like there was no light in the world except the darkness and that was spreading on the mountains. The word in the pasuk "shachar" is from the root of the word "black" and therefore the daybreak is called "shachar" because the light has not yet started to spread on the world. And the meaning is the darkness hints to a great multitude of a nation that Nevuchad nezer brought to Jerusalem that was great in number and mighty in stregnth and there was never before like it in the world and never again afterwards for gerenations. This means that from the time the world was created, no nation had ever gone to war with such a great and mighty army like him and afterwards this will never be for generations. even the army led by Titus to destoruy the second Temple was much larger than Nevud Nezers and therefore it says "for generations" since Titus's army was many generations later after 500 years.


###### Abarbanel on Joel 2:3:1
[Abarbanel on Joel 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:3:1)

וזכר מהשחתתה אשר יעשה עם הבבליים בארץ יהודה וירושלם באומרו לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כלומר, שאשר היו מהם באים בתחלת מחנהו היו כמו אש שורפת כל הארץ ואשר היו אחריו רוצה לומר באחרית מחנהו עם היות מדרך המלחמות ששם ילכו הנשים והטף והזקנים היותר חלושים שבמחנה שלא יעשו מלחמה הנה באותו המחנה מהבבליים לא היה כן כי הבאים באחרונה היו גם כן כלהבה שתלהט הארץ עד שמפני זה הארץ שהיתה כגן עדן לפניו רוצה לומר שקודם בואם היתה כגן עדן נשארה אחריו מדבר שממה, ואמנם אומרו וגם פליטה לא היתה לו רמז בו לדעתי לענין גדליה בן אחיקם והנשארים אתו אשר השאיר מלך בבל בארץ יהודה שגם אותה פליטה לא היתה לו לפי שלימים מועטים בא ישמעאל בן נתניה והפריצים אשר עמו והרגו והחריבו כל אותה הפליטה בענין שלא נשארו שמה תחת יד נבוכדנצר. וסיפר עוד מגבורת הבבליים באומרו (ד) כמראה סוסים מראהו כלומר שהאנשים היו גבורים וגדולים כסוס המוכן ליום מלחמה, וכבר תיאר הכתוב הסוס בגבורת המלחמה באומרו התתן לסוס גבורה אם תלביש צוארו רעמה (איוב לט, כ), ואמר סוס מוכן ליום מלחמה (משלי כא, לא), וכבר כתבו הקדמונים מהיונים ממספרי דברי הימים מענין האנשים אשר קראו צינטאורו"ס שהיו אומרים שהם היו ממראה מתניהם ולמעלה אנשים וממראה מתניהם ולמטה היו סוסים, והמאמתים מהם כתבו שהיה אמתת הענין הזה שבימים הקדמונים ההם התחילו אנשים לרכוב בסוסים בגבעה אחת והיו רבים בהם לשלול שלל ולבוז בז ושאר בני אדם שהיו בעמק היו בורחים מהם והיו חושבים שהם היו בריות משונות ושאדם והסוס היה כולו גוף אחד אלא שחציו של מעלה היה איש ומחציו ולמטה היה סוס ובא אירקולי"ש הגדול וילחם עמהם והרגם ותפש מהם חיים ואז נודע האמת שהיו אנשים רוכבים על סוסים, ואולי על זה עצמו אמר כאן הנביא כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון או שהיו פניהם גדולים ואבריהם עצומים כמראה סוסים ושהאנשים הרגליים מהם היו רצים במהירות רב כמו הפרשים הרוכבים על הסוסים.

**Sefaria Community Translation:**
(3)-And remembering the destruction that the Babylonians wrought in the land of Judah and Jerusalem, the prophet describes it as "a consuming fire goes before it and afterwards a lit flame" meaning that what came first in their camp was like a fire burning the land and what was at the end of their camp, which, as in the normal way of war, was the women, children and elders that are more weak that can't make war. But in the case of the Babylonians they did not have this weak stragglers to the army because the end of the army was also like a flame that lights the land up. In that the land was like the Garden Eden previously. Meaning that before they came it was the Garden of Eden and all that was left afterwards was a desolate desert. And it says there was no remnant. This is a hint in my opinions to the matter of Gedalia the son of Achikan and those who remained in the land with him after the exile that the king of Bavel allowed to stay there as a remnant. Then Yishmael ben Netanya and his conspirators came and killed Gedalia and destroyed the remnant. The pasukim continue to describe the might of the Babylonian army in (4)- like a vision of horses was it's appearnance. This means that the men were strong and powerful like a warhorse. And the prophet already describes the might of horse in battle when it says (Iyov 39:20) "do you give the horse its' might and clothe his neck with a man". And (Mishlei 21:31) "the horse is prepared for a day of war". These quotations show the might of a horse. And the earlier ones already wrote about the Greek centaurs who are half man and half horse. This mythology may trace back to the early days when they first began to ride horses in a valley and they would use them to garnish spoils of war and the others in the valley would flee from them and thought the men on horses were different creatures and the man and the horse were like one body. And only once tthey were defeated and killed and searched it became clear that they were only men riding on horses. And maybe this is what the prophet was speaking of. Like the appearance of horses was its appearance. that they were horse riders or that they had large faces and bodies that were powerful like horses and even the foot soldiers were swift as horses when running.


###### Abarbanel on Joel 2:5:1
[Abarbanel on Joel 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:5:1)

וזכר עוד מקולות האנשים ההם שהיו כל כך גדולות וגם עצומות עד שהיו מפחידים בהם בני אדם והוא אמרו כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון רוצה לומר שהיה קולם כקול המרכבות אשר על ראשי ההרים ירקדון שאותו קול הוא נשמע למרחוק מפני המרכבה ומפני ההרים, והראב"ע כתב הטעם כי המרכבה איננה הולכת על מקום גבוה ואלה על ראשי הרים ירקדון וג"כ כקול להב האש כשאותה להבה אוכלת את הקש שהוא קול גדול כשתבער הלהב בעצים הדקים וכמו שנאמר כקול הסירים תחת הסיר (קהלת ז, ו) כן היה קולם של הבבליים, וזכר עוד שעם הבבליים לא היה כעם שוקט ובוטח שלא נסה ללכת במלחמה אבל כולו היה כעם עצום ערוך מלחמה כלומר שהיה עצום בטבעו והיה מלומד מלחמה מנעוריו.

**Sefaria Community Translation:**
1. And it mentions the sounds of the men that the sounds are loud and powerful and they scare the people. They are like the "voice of chariots on the mountaintops" that the same voice that is heard from a distance because of the chariots and because of the mountains. And the Ibin Ezra writes that the chariots don't travel on high places but these are able to go on the mountaintops. And also like the sound of a flame. That flame is the one that consumes the straw and creates a loud sound when it burns the sticks, like the "cracklings of nettles under a kettle" (Koheles 7:6). that was the sound of the Babylonians. Meaning that they weren't a people that was shy and timid and not tested by war, but rather were powerful and were trained for war from youth.


###### Abarbanel on Joel 2:6:1
[Abarbanel on Joel 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:6:1)

ובעבור זה מפניו יחילו עמים שכל האומות והעמים היו יראים ומפחדים מהם וכל פנים קבצו פארור רוצה לומר שחרות וקדרות כד"א ובשלו בפרור (במדבר יא, ח), (ז) והיה זה לפי שהבבליים כגבורים ירוצון וכאנשי מלחמה מלומדים בה כן יעלו החומה, ועם היות שפעמים במלחמה הלוחמיים יעכבו זה את זה לפי שהאחד יקדם לחבירו ולא ישמרו סדר לכן אמר שלא היו הבבליים כך שאיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון רוצה לומר לא יעוותון ארחותם, וגם (ח) איש את אחיו לא ידחקון אבל כל גבר במסלתו הולך, ותהיה כ"כ גבורתו שבעד השלח יפולו השלח הוא הסייף וכן מעבור בשלח, יאמר שהמה לא יפרודו מהחרב ולא יברחו ממנו ולכן יפלו בו. ואפשר לפרש ובעד השלח יפולו שהיה מגבורתם בראותם את אויביהם שהיה שלח וחרב בידו יתאמצו לקחתו מידו ופעמים בעד השלח כדי למשכה וללקחה יפלו וימותו ואמר שלא היה זה מפני חמדת החרב כי הם לא יבצעו ולא יחמדו לשלול שלל ולבצוע בצע אבל היה כל זה לגבורתם.


###### Abarbanel on Joel 2:9:1
[Abarbanel on Joel 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:9:1)

ואומרו בעיר ישוקו פירש רש"י שהוא לשון השמעת קול כמו כמשק גבים שוקק בו (ישעי' לג, ד), וי"ת לשון נשק מזויינים. ונראה לי לפרש הכתוב כפי כל א' משתי הדעות הישרות האלה אם לפי' דעת רש"י שהיה מספר מגבורתם שבהיותם צרים על העיר יעלו על החומה בזדון רב ויתנו קולם על העיר קול ענות גבורה וז"ש בעיר ישוקו ויזעקו כאשר בחומה ירוצון ויעלו בבתים ובעד החלונות יכנסו כמו הגנבים, ואולי אמר בעיר ישוקו על אנשי העיר שכאשר ישמעו האויבים יתנו קולם בעיר ובחומה ירוצון ג"כ אנשי העיר להשגב בה שלא יכנסו האויבים אבל לא יועיל להם כל זה דבר לפי שהבבליים בבתים יעלו והם הבתים אשר בקיר החומה הם יושבים ובעד החלונים אשר על החומה שהם מקומות צרים יבאו כגנב רוצה לומר כמו שיבא ויכנס גנב א' בחלון אחד כן יבא הגוי הגדול הזה. אמנם לדעת יונתן יאמר הכתוב ששאר האויבים אחרי שיכנסו לעיר יטו לאכול ולשתות ולנאוף הנשים אבל אלו לא יהיו שבעיר ישוקו ויזדיינו להלחם יותר בחזקה ובראשונה בחומה ירוצון לשלח את הלוחמים משם ולהשגב בה אחר כך בבתים יעלו ואף שבעלי הבתים יסגרו דלתותיהם הלא אלה בעד החלונים יבואו כגנב. וגם מהכתובים האלה יתבאר אמתת מה שפירשתי שעל עם הבבליים ניבא הנביא הנבואה הזאת לא על הארבה ולכן אמר איש את אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ואיך יקרא את הארבה גבר, גם אומרו ולא יבצעו ששבחם שלא היו פונים אל החמדה כי אם אל הגבורה כי בצע כסף לא לקחו וכן פירשו רש"י לא יקבלו ממון ואיך יאמר זה על הארבה, עד שמפני זה הוצרך הראב"ע לפרש יבצעו כמו יפצעו מלשון פצע תחת פצע (שמות כא, כה), ואין לנו צורך לדבר מזה.

**Sefaria Community Translation:**
Rashi translates "bair yishoko" as meaning hearing the sound, similarly to how the word "shok" is used in Isiah (33:4). And some translate as "armed weapons". And I say the meaning incorporates both ideas. According to Rashi there was a numerous amount and when they besieged the city they rose up on the wall and let their voices out on the voice. A voice of power. And this is the meaning of the "bair yishoko" and call out. The next phrase "on the walls they axcend and go into the houses through the windows like thieves." and maybe the "bair yishoko" refers to the inhabitants of the city. That when they heard the enemeis call out in the city and on the wall, the men of the city wanted to defend themselves to the enemies not to come in. But it did not help them to do anything because the Babylonians were in the houses. This refers to the houses that stood against the wall and had windows into the city wall. These were narrow and they came into them like theives meaning just like a thief sneaks in the window so too this great nation. According to the translation of Yonaton it says that the most enemies after entering the city after a siege will turn to food, drink and women. But these enemies befor they enetered the city prepared to battle with strength and initally on the wall they ascend to send fights from there and afterwards in the houses they entered and even though the inhabitants closed their doors, they came in through the windoes. And from this we can explain the truth that this prophecy refers to the Babylonians (and not locuts) and therefore it says "each man does not push his fellow. they walk in their own path" and how could the locuts be referred to as "man". Rather the word "man" must refer to soldiers. And also how it says they didn't take spoils but came in to dominate. And how could you say "taking spoils" refers to locuts. To the point where the Ibin Ezra translated the word as "not being injured"


###### Abarbanel on Joel 2:9:2
[Abarbanel on Joel 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:9:2)

ואחר שזכר הנביא מגבורת עם בבל אמר, (י) לפניו רגזה ארץ כלומר שבעבור זה רעשו יושבי ארץ ישראל מפניהם, ולרוב הצרה אמר רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נוגהם שהוא כולו משל לצרות בני יהודה על דרך מה שאמר שלמה במקרי הזקן עד אשר לא תחשך השמש (קהלת יב, ב). ויתכן אצלי שמאמר רעשו שמים וגומר הוא כפשוטו שגם הכחות העליונים השמים שמים לה' והשפעתם חייבו רעה על ישראל וזהו אומרו קדרו וכוכבים אספו נגהם שכולם אספו עליהם רעות מפני שבאו ישראל להסתר פני השם. ואמר הנביא שהצרה הזאת מביאת הבבליים להחריב את ארץ יהודה וירושלם כבר ייעד הקדוש ברוך הוא אותה קודם בואה לעמו והתרה בהם כדי שישובו בתשובה והוא אומרו (יא) וה' נתן קולו לפני חילו שקרא את הבבלים חיל השם ומחנהו ועושה דברו לפי שהיו שלוחי ההשגחה לנקמת השם כמו שקרא בעבור זה למלך בבל נבוכדנצר עבדי, והודיע ה' ע"י נביאיו כי רב מאד מחנהו ר"ל שהיה רב מאד עם בבל כמו שאמר על ידי ישעיהו (ה, כז) ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבא אין עיף ואין כושל בו וגו' אשר חציו שנונים וגו' שאגה לו כלביא וגו' וסוף דבריו ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה, ומסכים לזה אמר הנביא כאן שה' נתן קולו ונבואתו לפני בוא חילו והודיע ע"י נביאיו כי רב מאד מחנהו של בבל בכמותו ובאיכותו כי עצום הוא ושהיה עושה דברו ר"ל שליחותו כי גדול יום ה' אשר בו ינקום נקמתו וגדול יום צרה ותוכחה יום ט' באב בבוא כשואה פחדו כי הוא נורא מאד ומי יכילנו ויסבלהו.

**Sefaria Community Translation:**
And after the prophet discusses the power of the bablyonians he says (10)- before them the earth trembles. Meaning that the inhabitants of the land of Israel tremble before them. Because of the great trouble coming it says tat the heavens, sun and moon and stars gathered together to trouble the Judeans on the way. That's what Shlomo Hamelech teaches in Kohelet (12:2) "before sun and light and moon and stars grow dark". And it's possible to me that it means that the upper powers in the heavens also poured bad on Israel when Israel entered the state of "hester panim" (Gd hiding His Face). And the prophet describes the troubles that the Babylonians brought when destroying the land, letting us know beforehand and giving an opportunity for teshuva (11)- and "Hashem raised His Voice before the army (aka the Babylonians)". The Bablyonians are called His army because they were sent by Him through hashgacha pratis to avenge His Name like it says that the King of Babylonia, NevudNezer is called My servant. And Hashem lets us know trhough His prophet that the Babylonian camp is numerous and mighty (Isiah 5:26) "and He will raise a banner to the nations from afar and call out to the end of the earth and before, quickly they come. None are weary or stumble...their arrows are sharpened...they roar like lions...and He looks to the land and behold it is darkness in the lowerfing cloud" And this prophecy also shows how Hashem put out His Voice and prophecy before the army came and it let us know the army is mightly in power and number and that it was sent by Hashem. Because "great is the day of Gd" that on that day He wreaks his vengence and great is the day of trouble and rebuke, the day of the 9th of Av that comes like a great destruction of fear because He is Awesome and who can stand before Him


###### Abarbanel on Joel 2:12:1
[Abarbanel on Joel 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:12:1)

ואמנם אומרו עוד וגם עתה נאם ה' שובו עדי והפסוקים הנמשכים אחריו הם לדעתי רמז לפקידת בית שני, והוא אומרו וגם עתה ר"ל אעפ"י שלא שבתם קודם בואו עד עתה אחרי החרבן והגלות אומר השם שובו עדי כלומר שתעשו תשובה שלימה בלב ובענוי הבשר בצום ובכי ומספד, ושיקרעו סגור לבם וטפשותם (יג) והוא אמרו וקרעו לבבכם ואל בגדיכם שיעשו התשובה מבפנים לא מבחוץ בבגדים כי חנון ורחום הוא וינחם על הרעה ויפקוד אותם וישיב שבותם, ובפסיקתא אמר ריב"ל אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעים בגדיכם על בניכם ועל בנותיכם.

**Sefaria Community Translation:**
(12)- And it says "even now says Gd, return to me" and the following pesukim are in my opinion a hiunt to the second Temple. And it says "even now" meaning even though you didn't return before the destruction and exile still return to me and do a complete teshuva with your heart, affliction, fasting, crying and prayer and tear your closed hearts open. (13)- and he says "and tear your hearts rather than your clothing" do the teshuva internally not just externally with your clothes because Gd is merciful and compassionate and He will forgive the wickedness and remember you and return your exiles. And the R'ibl? says "if you tear your hearts with teshuva you won't need to tear your clothing in mourning for your children"


###### Abarbanel on Joel 2:14:1
[Abarbanel on Joel 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:14:1)

ולפי שיציאתם מבבל בימי זרע נבוכדנצר היה בעיניהם דבר נמנע לכן אמר הנביא מי יודע ישוב ונחם כלומר מי יודע דרכי ה' כי הרבה פתחים למקום די לך שתדע שישוב ה' ונחם על הרעה בהשיבו את עמו לירושלם, או יאמר מי יודע דרכי התשובה ישובו ונחם השם יתברך והשאיר אחריו ברכה בארץ באופן שתשוב העבודה לביתו ומנחה ונסך לה' אלקיכם, ומאשר אמר והשאיר אחריו ברכה גילה שלא ישובו שמה כל הגולים בפקידת בית שני כי אם שארית מה מעט מהרבה שתהיה ברכה בארץ, ומאשר אמר מנחה ונסך לה' אלקיכם גילה שלא תשוב הנבואה בבית שני ולא אורים ותומים ולא ארון ושכינה ושאר הדברים שחסרו שם אבל בלבד תשוב עבודת הקרבנות כמו שנאמר בכלל מנחה ונסך לה' אלקיכם. הנה התבאר שבפרשה הזאת יעד הנביא על חרבן בית ראשון על ידי הבבליים ושיעד גם כן על פקידת בבל:

**Sefaria Community Translation:**
(14)- and becasue they left Babylonian in the days of Nevuchadnezer therefore it says "who knows if Gd will relent..." who knows the Ways of Gd because there are many ways for Hashem to make things happen and Hashem relented on the bad to allow His nation to return to Jerusalem. Or it means, "who knows the ways of repentence that Hashem relented and returned the blessings to the land in the manner that He returned the Avodah service to the Temple and renewed the mincha offering and libations." And when it says "leave behind a blessing" it is revealed that not all the exiles will return to build the second Temple but only a small portion of the many that were in the original blessing of the land. And when it says "mincha and libation to Hashem" it is revealed that the power of prophecy will not return and neither will the Urim V'tumim or the aron kodesh or the Shechina or the other things except only the korbanot will return like it says "mincha and libation". It's explained in this parsha that the prophet is discussing the destruction of the first Temple and the return from Babylon


###### Abarbanel on Joel 2:15:1
[Abarbanel on Joel 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:15:1)

תקעו שופר בציון קדשו צום. וגו' בפרשה הזאת גילה הנביא שעוד יבא על יהודה וירושלם חרבן אחר, ועליו אמר שנית תקעו שופר בציון כי תקיעת השופר היא להזהיר העם על ביאת האויבים וכמו שאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו (עמוס ג, ו) אם תהיה רעה בעיר ואמר שיקדשו צום ויקראו עצרה וענין העצרה היא מה שזכר מיד (טז) אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ואפילו יונקי שדים יתקבצו שמה וכדי שיהיה האבל כולל אפילו החתן יצא מחדרו וכלה מחופתה כי כולם יתענו וכולם יהיו באסיפה ויבכו היונקי שדים לרעבונם והגדולים יכנע לבבם לבכייתם ואפילו החתן שמוטל עליו לשמח את אשתו אשר לקח הוא וכלתו יבכו ויתענו, אמנם בירושלמי דתעניות דרשו יצא חתן מחדרו זה הנשיא וכלה מחופתה זה אב בית דין דבר אחר יצא חתן מחדרו זה ארון וכלה מחופתה זו ספר תורה, (יז) וגם הכהנים הנגשים אל השם בין האולם ולמזבח יבכו ויאמרו חוסה השם על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים, ואי אפשר לנו לפרש אל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים כי אם על הגלות הארוך הזה אשר אנחנו בו לחרפה בידי אדום, ולפי שנתפזרנו בעמים רבים בזה הגלות לכן אמר למה יאמרו בעמים איה אלקיהם, והיטיב לומר הרב רבי אברהם בן עזרא שאין נכון לבכות בהיכל השם ומפני זה אחשוב אני שהבכיה הזאת בגלות היתה שבכו העם והתאבלו בגלותם כל כך מהשנים ובכו הזקנים כי נאסף כבודם והעוללים שפורש אין להם ויבכו הכהנים על כי נכרת מבית השם מנחה וזבח ותמיד בגלותם יאמרו בתפלותיהם חוסה השם על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים בגלותם למה יאמרו בעמים איה אלקיהם כמו שאמר בשירת האזינו (דברים לב, לז) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו.

**Sefaria Community Translation:**
(15)- (15)- "blow a shofar in Zion, declare a fast" this section the prophet reveals that a second destruction will come on Judah and Jerusalem.And about it says "blow a shofar in Zion" because the shofar warns the people about the arrival of the enemy. As it says Amos (3:6) "when a shofar sounds who isn't rattled". If bad comes up a city it is said to make a fast and call an assembly. And the matter of the assembly is what is immediately mentioned (16)- "gather the people and tell them to purify themselves. gather elderly and infatns and even little babies. the bridegrooom from his chamber and the bride from her canopy" they will all fast and gather and even the suckling will cry from hunger and the older ones will hear the cries and it will move their hearts and even the groom who is supposed to rejioce with his wife and his bride will both cry and fast. In the Yerushalmi on Taanit it explains that the groom is the leaders and bride is the head of the beis din. Another explanation. The groom is the aron kodesh and the bride is the Sefer Torah. (17)- and also the priests that are before Hashem between the hall and the altar will cry and say "have mercy Hashem on Your people and don't let Your portion be a disgrace among hte nations." and the only possibly explanation for "don't let Your nation be a disgrace" would be ot refer to the long exile where we are a disgrace continually among the Edomites. And because we are spread among hte nations in this exile therefore the nations say "where is your Gd". And the Ibin Ezra correctly said that is not right to cry in the courtyard of Hashem and because of this I think that the crying will take place in the exile that the nation will cry and mourn their exile and the elders throughout the years because their honor has been gather and the infants cry and the priests cry because the Temple is destroyed and often say, have mercy on Your ppeople and dont let Your portion be a disgrace among the nations in their exile like it says in parshat haazinu (Devarim 32:37) "they will say where is your Gd the Rock you trusted in"


###### Abarbanel on Joel 2:18:1
[Abarbanel on Joel 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:18:1)

ומפני שהגאולה העתידה סבתה תהיה שיחוש ה' על חלול כבודו כמו שאמר יחזקאל (לו, כג) לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים, לכן אמר הנביא ענין הגלות השני בקיצור דברים הביא אחריו זכרון הגאולה העת ד' ועל זה אמר ויקרא ה' לארצו ויחמול על עמו רוצה לומר שיקנא לארצו אשר היה בידי אדונים קשים והיא גם כן מקוללת ונגרעת מתבואותיה מעת שגלו ישראל מעליה, וכן יחמול על עמו היושב כעבד בין העמים, ואמר ויקנא ויען בלשון עבר עם היותו לעתיד לפי שהדברים הנגזרים היו לפני הנביאים כל כך ודאים כאלו כבר עברו. וזהו, (יט) ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן וגומר כי מפני שעשה ייעוד החרבן בענין הארבה שאכל את כל הארץ והגפן הובישה והתאנה אומללה עשה הגאולה גם כן במשל הברכה והשובע מצורף למה שיורה עליו הנגלה שתתברך הארץ בתבואותיה ופירותיה במקום שעד עתה בזמן הגלות היתה מקוללת, וכנגד העם אמר ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים כי בהיותם נגאלים ויוצאים מגלותם לא יהיו עוד לחרפה בתוכם, (כ) ואמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם ושם כולל הוא צפוני לאשור שהגלה עשרת השבטים והוא צפוני לארץ ישראל והוא גם כן כולל את בבל שהחריב בית ראשון וצפוני הוא כמ"ש (ירמי' א, יד) מצפון תפתח הרעה, וכלל גם כן בצפוני מלכות רומי שהיא גם כן צפונית לארץ ישראל אך אשור ובבל הם צפוניים מזרחיים ורומי ובני אדום צפוניים מערביים, וחזר לתת משפטים בכל אחד מהם בפני עצמו וכנגד אשור ובבל אמר ארחיק מעליכם לפי שכאשר ישובו השבטים על אדמת ישראל הנה יתרחקו מאותו גבול, וכנגד רומי אמר והדחתיו אל ארץ ציה ושממה כי כן ניבא ישעיהו (לד, יג) על שוממות רומי ועלתה ארמנותיה סירים קמוש וחוח במבצריה וגומר, ואמר עוד על הצפוני המזרחי ההוא את פניו אל הים הקדמוני כי להיותו מזרח כינה אותו בשם פנים וקראו קדמוני מלשון קדם, ועל הצפוני המערבי שאמר וסופו אל הים האחרון כי הסוף הוא המערב והוא האחרון בתנועה היומית, וכנגד הצפוני המזרחי אמר ועלה באשו, וכנגד המערבי אמר ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות.


###### Abarbanel on Joel 2:18:2
[Abarbanel on Joel 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:18:2)

וענין זה כולו כי מפני שהמשיל את האויבים בארבה המשיך בו משלו ולכן אמר שירחיק מעליהם אויביהם ויוליכם אל ארץ ציה ושממה ויחסם אל הימים כפי ארצותיהם, ולפי שבאחרית הימים תהיה נקמת השם בהם לכן אמר על המזרחיים ועלה באשו ועל רומי המערבית אמר ותעל צחנתו כי היא הבאשה המופלגת רומז בזה אל חורבנם, ונתן הסבה בזה באמרו כי הגדיל לעשות לפי שרומי הגדיל לעשות כנגד ישראל יותר מהמזרחיים. ומה יפו דברי רש"י שכתב על הצפוני העם הבא מצפון מלכי אשור, ורבותינו שפירשו זה יצר הרע שצפון בלבו של אדם דרשו שני הימים האלה במקדש ראשון ומקדש שני כלומר המחריבים אותם, הנה הרב עם היות שפירש כללות הפרשה על הארבה הציץ באמתת הענין כפי מה שפירשתי, (כא) ולכן אמר הנביא כנגד ארץ ישראל אל תראי אדמה גילי ושמחי כלומר אל תראי עוד מן העמים כי הנה יגדיל השם לעשות עוד כנגדם ויגדיל לעשות בגאולתך ולכן אל תיראי מאורך גלותך ומשיקרך בו כלייה, (כב) וגם על האומות שהם נכנעות לארבע המלכיות יראות ופוחדות מהם תמיד אמר אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר רוצה לומר שלא יעלה עוד ארבה על הארץ שהוא האויב המולך בכפה וכובש כל הארצות ויהיה העולם בשלום ולא ישאו גוי אל גוי חרב (ישעי' ב, ד) וגומר, (כג) ואמנם אתם בני ציון בפרט יותר מכל שאר האומות גילו ושמחו בה' אלקיכם כי בו תהיה השמחה שלמה בזמן גאולתכם כי הוא יתן לכם את המורה לצדקה והוא מלך המשיח שיורה את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון וכן ת"י ארי אתיב לכון ית מלכוון לזכות, ועוד שיתברכו תבואות הארץ כאשר היו בימי קדם וזהו ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון רוצה לומר כבראשונה קודם הגליות, (כד) ואז ימלא הגרנות בר וכן ישיקו היקבים רוצה לומר ירימו ויציפו היקבים תירוש ויצהר, (כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל וגומר רוצה לומר שאחר הגאולה יהיה על אדמתם כשנים אשר היו בגלות וכמו שנאמר שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה, (תהלים צ, טו) והוא אחד מן הדעות שנאמרו בפרק חלק כמה יהיו ימות המשיח עד תחיית המתים, והנה זכר ד' המלכיות אשר זכר למעלה במשל הארבה והילק והחסיל והגזם וקראם חילי הגדול אשר שלחתי בכם כי הם היו חיל השם ושלוחי השגחתו להעניש את ישראל על ידיהם כמו שנזכר, (כו) ואכלתם אז אכול ושבוע והללתם את שם השם אלקיכם ולא כמו שהיה בהיותכם בגלות שהייתם רעבים ללחם ולא הייתם יכולים לעבוד את השם אבל אז תהללו את שם ה' אשר עשה עמכם להפליא בגאולתכם ותשעותכם ואל תיראו ואל תפחדו שתגלו גלות אחר כי לא יבשו עמי לעולם עוד.


###### Abarbanel on Joel 2:27:1
[Abarbanel on Joel 2:27:1](https://torahapp.org/share/book/Abarbanel%20on%20Joel/r/2:27:1)

ואמנם אומרו פעם שנית וידעתם כי בקרב ישראל אני וגומר ולא יבשו עמי לעולם אינו כפל דברים אבל הוא נתינת הסבה למה לא יבשו עוד לעולם, ואמר שהוא לפי שתמיד תהיו יודעים ומאמינים כי בקרב ישראל אני שהיא אמונת פנת ההשגחה ותדעו גם כן שאני השם אלקיכם ואין עוד ועם זה לא יהיה מקום לשום ע"ז ביניכם, ומזה ימשך לכם מה שזכרתי למעלה שלא יבשו לעולם כי בהיותכם מחזיקים אז כראוי באמונתכם לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד. ומפני שכל זה ייעד הנביא על הגאולה העתידה עם היות שבאו בדבריו דברים בלשון עבר שהם לעתיד כי כן דרך הנבואות לכן אמר אחריו והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וגומר, שהפרשה ההיא כל המפרשים האמתיים הסכימו כאן ערעור שהיא על הגאולה העתידה וכמו שיתבאר בפירושו, ואם היו הפרשיות הקודמות מדברות בארבה מבלי זכרון גלות יקשה מאד פרשת והיה אחרי כן שניבא הנביא על הגאולה העתידה כי איך ינשא על הגאולה מבלי שינבא על הגלות, אלא שהדבר כולו הוא כמו שפירשתי שעל הגליות ניבא ואחר כך על הגאולה, האמנם ישאר לדעת אם היו מיני הארבה אשר זכר רומזים על ארבע המלכיות למה אם כן לא זכרם כאן כסדרן כמו שזכרם בראשונה בתחלת הנבואה גזם וארבה ילק וחסיל ונזכר כאן הארבה הרומז לפרס והילק הרומז ליון והחסיל הרומז לרומי כסדר אבל הגזם הרומז לבבל זכר באחרונה והיה ראוי לזוכרו ראשון, והיה הענין בזה לפי שפרס ויון הם אשר הרעו מעט לישראל אמנם החסיל והגזם שהם רומי ובבל שנכללו בהם כולם לפי שכל אומות העולם היום הזה הם אם מבני ישמעאל ואם מבני אדום כפי אמונותיהם הם היו המחריבים ראשונה ושנית, ולפי שהגלות הראשון כמו שזכרתי למעלה הוא אשר כלנו ואשר דמה לנו לכן נזכר החסיל אחרי יון כפי סדר הזמנים, וזכר הגזם בבל באחרונה לפי שזה האחרון עצמו נבוכד נצר מלך בבל כי הוא היה ראש מגלינו ומחריבנו והוא היה ראש אמונת ישמעאל כי בבבל נתיסדה האמונה ההיא, גם כי שני אלה רוצה לומר אדום וישמעאל הם אשר משלו רוב זמן הגלות על הארץ הנבחרת ועל כן נתחברו בדברי הנביא פה ונזכר הגזם הרומז לבבל באחרונה לפי שאף על פי שהוא התחיל בכיבוש ירושלם הנה היא בידה היום הזה, וכתוב בפרקי ר' אליעזר בסוף פרק כ"ט שבני ישמעאל עליהם בית דוד יצמח, וכמו שבארתי זה בחלק הא' ממאמר ישועות משיחו אשר עשיתי: