## Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara

###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 1
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 1](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/1)

**ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא.** לכאור' תיבת ביני ובינך יתו"ר נפיש הוא ויובן בס"ד דהנה כתבו חז"ל דעפרון היה רע עין ולכך בקש ת' שקל במנין רע עין עב"ד ז"ל והנה אפשר לפרש בס"ד דחשש עפרון פן אברהם אע"ה ירגיש כי ת' שקל גי' רע עין ובזה ישיב לו כמדתו שגם הוא לא ישקול שקלים גדולים שהם קנטדין אלא שקלים קטנים ואע"גב דעפרון לא חזי מזליה חזי ולכן החכים דבריו לעשות טעם לארבע מאות שקלים והוא כי אותיות האמצעיים אשר בשם אברהם ובשם עפרון הם ב' רישין כי באמצע שם אברהם ממש יש אות רי"ש ובאמצע שם עפרון ממש יש ג"כ אות רי"ש ומספרם סך הכל ארבע מאות ורצה בזה ליתן טעם למה שלוקח ממנו ארבע מאות שהם כנגד אותיות התוך של שמותם שהם שוים להורות בזה כי גם לכותם שהם בתוך גופם שוים ואוהבים זה לזה ולכן רוצה ארבע מאות דוקא. ובזה יובן בס"ד ארץ ארבע מאות שקל כסף שהם כנגד מספר אותיות אשר יש ביני וביניך ר"ל בין אותיות שמי ובין אותיות שמך מה היא.


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 2
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 2](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/2)

**ובזה** יובן בס"ד המדרש וז"ל וישקול אברהם לעפרון את הכסף וכו'. הה"ד נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו שחסרתו התורה וא"ו ע"כ. והנה יש לדקדק דמה יחוש עפרון בחסרון זה ומה איכפת לו אם יכתב שמו בוא"ו או בלא וא"ו וכפי האמור אתי שפיר דאם יכתב בלא וא"ו א"כ נפל הרמז שלו שעשה כנגד אותיות אמצעיים דאם יכתב עפרן בלא וא"ו אזי אותיות הפ"ה והר"יש יהיו אמצעים ואין אות הר"יש נקרא אמצעי יותר מן הפ"ה משא"כ אם הוא בו"או אזי אות הר"יש הוא אמצעי גמור וא"כ נפל הרמז שלו שאמר ביני ובינך ואין זה כי אם להיותו רע עין בקש ת' כסף כמנין ר"ע ע"ין וזהו נבהל להון איש רע עין. ולא ידע כי חסר יבואנו גם עוד דהשתא שנכתב עפרן בלא וא"ו אז יבא אברהם לומד שבקש כמנין שמו שעפרן בלא וא"ו גי' ת':


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 3
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 3](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/3)

**ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל.** יובן בס"ד דהנה יש אדם שלא בא בימים עדיין ואמנם נראה זקן גמור בשביל רבוי הצרות שבאו עליו נעשה זקן ולא בשביל שחי שנים הרבה ויש שכל ימיו היו בטובה ונעשה זקן בטבע העולם שחי שנים הרבה ובא בימים ולכן נעשה זקן ובזה יובן ואברהם זקן ר"ל מה שנעשה זקן אל תחשוב שמרבוי הצרות נעשה זקן אלא נעשה זקן בשביל שבא בימים והוא בדרך טבע העולם יען כי וה' ברך את אברהם בכל ומהיכן יהיה לו צרות וא"כ בודאי הוא שהזקנה באה לו כדרך הטבע בשביל שבא בימים ולא שקפצה עליו זקנה מחמת הצרות.


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 4
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 4](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/4)

**או** יובן בס"ד דהנה הקב"ה הבטיח את אברהם אבינו ע"ה בריש פ' לך לך ואברכך ואגדלה שמך וגו' ופי' רבי' מוהר"ם אלשיך ז"ל שהבטיחו שיברכהו הוא ית' בעצמו ולא שיתברך ע"י שליח ולכן אמר לו ואברכך דייקא שאני אברך אותך ולא ע"י שליח ע"ש והנה אפשר לרמוז בס"ד דבר זה בשם אברהם שהקב"ה הוסיף לו ה"א וקראו אברהם ונעשה מספר שמו רמ"ח במנין ה' ברך בדקדוק ר"ל שהש"ית הוא הוא המברך אותו כאשר הבטיחו ואברכך. ובזה יובן בס"ד קישור הדברים ואברכך אני בעצמי ולכן ואגדלה שמך שאקרא אותך אברהם שאז יהיה לך מספר רמ"ח לרמוז על הבטחה זו ובזה יובן בס"ד רמז הפסוק וה' ברך את אברהם שמספר אברהם עולה גי' ה' ברך.


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 5
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 5](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/5)

**ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.** יובן בס"ד דרך רמז הנה היצ"הט אומר לנשמה שימי על לבך בת מי את כי הלא את חלק אלוה ממעל בתו של הקב"ה כביכול ולכן הגידי נא לי הגידי לשון המשכה מלשון נהר די נור נגיד ונפיק וזהו הגידי נא לי תמשיכי אותי לך לעזרתיך:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 6
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 6](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/6)

**או** יובן נ"א ל"י גי' הוי"ה אדנ"י והכוונה תמשיכי ב' שמות הוי"ה אדנ"י ותייחדי אותם בתורה ותפלה ועי"ז היש בית אביך הי"ש רמז לשט"ו ניצוצי הקדושה כמנין הי"ש שהם מספר ז' פעמים אד"ם שצריך להעלותם למעלה במקומם וז"ש הי"ש רמז לשט"ו ניצוצות בית אביך אזי יתבררו ויהיו בית אביך שבשמים אוצר ה' יבא ואז ממילא ע"י כן יהיה מקום לנו ללין הוא בית שלישי שיבנה במהרה בימינו אכי"ר ותאמר אליו הנשמה בת בתואל אנכי ר"ל גם אנכי ידעתי שבתו של אל אנכי וצריכה אני לתקן כל זאת בן מלכה רמז למ"ש רז"ל כל ישראל בני מלכים הם וזהו בן מלכה קרי ביה מלכה המ"ם בפת"ח לשון מלכות אשר ילדה לנחור רמז לרפ"ח ניצוצין כי הוא"ו של לנחור אינו יוצא במבטא ונמצא כי תיבת לנחו"ר עולה גימט' רפ"ח בדקדוק וזה בן מלכה אשר ילדה לנחור:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 7
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 7](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/7)

**ולרבקה אח ושמו לבן וגו'.** יובן בס"ד דרך רמז ולרבקה היא הנפש אח ושמו לבן הוא היצ"הר שהוא ערמן ומעשהו כמעשה לבן שנאמר בו ארמי אובד אבי והוא לפתח חטאת רובץ ולכן קראו אח גם קראו אח שהוא מקודם בא בתורת אחוה ועושה עצמו כאלו הוא חס על האדם כדרך האח המרחם על אחיו ואז הוא נותן לו עצות נכזבות הנראים טובים לעינים. וירץ לבן אל האיש הוא הגוף החוצה ר"ל שהריצו והוציאו החוצה כלומר חוץ מן השורה וסייג חכמים וכל זה מסיבת אל העין שמראה לו לפי ראות עיניו כי עצתו היא טובה וכמ"ש רבינו מוהר"ם אלשיך ז"ל ע"פ וכי תאוה הוא לעינים כי תאות החטא הוא לעינים ולא לאחר זמן ולכן א"ל היצ"הר לאדם איך תוכל להניח הנראה לעין בעד אשר לא תראינה עיניך כי הלא נגד עיניך נכון בידך נופת צופים אכול ושתה והתענג ביום טובה ואל אשר יהיה אחרי מותך אל תשית לבך ואין לך רק מה שבעיניך תביט וכאשר האריך הרחיב עוד בזה רבינו מוהר"ם אלשיך ז"ל בפירוש משלי ע"ש. ולז"א וירץ לבן אל האיש החוצה שהוציאו חוץ מן הכלל וסייג חכמים אל העין בשביל ראות העין שלו שמראה לו דבר שהוא תאוה לעינים שהיצ"הר פורע לאלתר דבר הנראה לעין:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 8
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 8](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/8)

**בא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.** יובן בס"ד דקדוק תיבת ואנכי דלכאורה יתו"ר נפ"ש הוא. ויובן בס"ד כי הנה דרך האורח אשר נוטה ללון בבית בע"הב כשילך לדרכו אזי יתן דבר מה למשרת של הבע"הב כי לא יבצר שודאי זה טרח בשבילו לפנות לו מקום וכיוצא והנה לבן היה צר עין וידע שבודאי כשילך אליעזר לדרכו יתן איזה דבר מתנה למשרת שלהם כדרך העולם ואמנם הוא עינו רעה ואינו רוצה שיהנה שום אדם מאליעזר אלא הוא והכל רוצה ליקח לעצמו על כן תכף ומיד קודם שנכנס לביתו עשה לו הקדמה שאל תחשוב שהמשרת טרח בשבילך אלא כל הטורח היה עלי שאפי' פינוי הבית בידי עשיתי וזהו ואנכי פניתי הבית אנכי דייקא שאני לבדי פניתי הבית ולא המשרת וא"כ כל מה שיש לך ליתן צריך ליתן לי ולא לזולתי:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 9
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 9](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/9)

**או** יובן בס"ד דרמז לו שאנכי בנו של הבע"הב בידי פניתי הבית ואפי' המקום שהוא לגמלים וא"כ אחד כל הכבוד הגדול הזה שעשיתי לך צריך אתה להזמין לי ג"כ מנה הראויה להתכבד:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 10
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 10](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/10)

**או** יובן בס"ד דרך רמז בא ברוך ה' רמז שהקב"ה אומר לכל איש ישראל בא ברוך ה' ר"ל אתה שהיית מקודם ברוך ה' שהיית צדיק ואחר כך עשית עונות ונתרחקת ממני הנה עתה בא והתקרב אצלי למה תעמוד בחוץ ר"ל למה גרמת בעונותיך לעמוד בחוץ בחו"ל שע"י עונותיכם גליתם מארץ ישראל ונתרחקתם ממני כי הלא תראה כמה וכמה אתם חביבים עלי כי גם שחטאתם לפני והכעסתם אותי עכ"ז לא רציתי לכלות אתכם אלא שפכתי חמתי על העצים והאבנים הוא הב"המק שהחרבתי ופניתי הדרו ממנו וזהו ואנכי פניתי הבית הוא ב"המק שפניתי אותו מכל כלי העבודה שהיה בו והוא ע"ד פנה הודה פנה הדרה והמקום הוא הקרקע של ב"המק שנשאר ג"כ נעשה לגמלים הם או"הע שהוא בידם ועשו אותו בעו"הר לבית תפלתם וזהו ומקום ר"ל המקום עצמו ג"כ נשאר לגמלים הם או"הע וכל זה בשביל אהבתכם שפכתי חמתי על עצים ואבנים כדי שלא לכלות אתכם ואם כן כמה וכמה צריך להתעורר בתשובה שלימה ולהתקרב אצלי כדי שגם אנכי אחזיר עטרה ליושנה ואבנה בית שלישי שהוא קיים לעד לעולם אכי"ר:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 11
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 11](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/11)

**או** יובן בס"ד והנה לכאורה י"ל דהול"ל למה עמדת בחוץ ומאי קא"ל תעמוד דהא ודאי אחר שיצא לקראתו להביאו אצלו לא יעמוד עוד בחוץ ויובן בס"ד דלבן היה רשע גנב בעל ערמה ותחבולה וכשראה כל הממון אצל אליעזר נתן עיניו בו לגנוב ממונו ואמנם רצה לגנוב קודם שיכניס אליעזר הממון לביתו כי אחר שיכניס הממון לביתו בשלימות א"כ המחסור יהיה עליו ואיך יגנוב ממנו ולכן רצה לבן שיכנס אליעזר תכף לבית ואח"כ המשרתים יכניסו הממון והוא יהיה עומד עליהם להכניס כדי שבין הביניים יגנוב בעודנו הממון בחוץ ואמנם אליעזר ידע את לבן שהוא רע בלייעל ולא רצה ליכנס עד שיכניסו כל ממונו בשלימות לפניו כדי שאם אח"ך יחסר ממונו דבר לא יוכל לבן לומר אולי כעת שהכנישו החפצים בעודם בחוץ עבר גנב וגנב זה ולא הרגישו בו המשרתים והנה לבן הבין בדעת אליעזר שרוצה לעמוד בחוץ עד שיכניסו תחלה כל הממון לפניו ולכן א"ל למה תעמוד בחוץ עד שיכניסו הממון תחלה הלא אנכי פניתי הבית ומקום לגמלים וא"כ אחר שעשיתי שירות פחותה כזאת כ"ש שאעשה לך שירות זו להיות עומד ושומר את הנכסים עד שיכניסו אותם לבית והשתא שפיר יפול לשון למה תעמוד:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 12
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 12](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/12)

**ויאמר עבד אברהם אנכי.** יובן בס"ד שבא להגדיל שבח אברהם אע"ה ולומר איש כאברהם להיותו אהוב ונחמד לשמים ולבריות אין צריך לקנות עבדים במעות אלא כל אדם יתרצה להיות לו עבד עולם ולהקנות לו גופו בחנם מאליו ומעצמו וז"ש עבד אברהם אנכי ר"ת אנא נפשאי כתבית יהבית ר"ל אפי' עבד פקח וטוב כמוני אין צריך אברהם לקנות במעות אלא אנא נפשאי כתבית יהבית לאברהם להיות לו לעבד כי מי יזכה להסתופף בצלו וכמ"ש גבי תמנע שהיתה פילגש לאליפז בן עשו שהיא היתה בת מלכים שאמרה מוטב תהיה פילגש לזרעו של אברהם ולא גברת באומה אחרת ונמצא שהם מעצמם באים ומקנים גופם לעבדים ולשפחות לזרעו של אברהם אע"ה וכ"ש לאברהם אע"ה בעצמו:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 13
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 13](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/13)

**וה' ברך את אדוני מאד ויגדל וכו'.** יובן בס"ד כי הנה יש אדם שמקודם לא היה לו מעות ועשרות אלא מחמת שהיה פקח ודעתן גדול מינוהו אנשי העיר נשיא עליהם וממילא נתעשר והיה לו נכסים וכמו שאמדו אם אין לו גדלהו משל אחיו ונמצא שהגדולה שכאה לו היא גרמא לו את כל העושר שאחר שנתגדל מוכרח יהיה עשיר ויש שהענין הוא להפך והוא שמתחלה היה לו עשרות גדולה ומרוב עשרותו באה לו הגדולה שקבלוהו אנשי העיר שר ונשיא עליהם משום דהשררה והנשיאות ראויה להיות לבעל עושר ונכסים ואין ראוי להיות דוגמת למדני ואני רבך שהם העשירוהו והוא ימשול עליהם ונמצא שזה העשרות שלו היא גרמא לו הגדולה והנה ידוע הוא לכל שאברהם הוא נשיא בארץ כנען וכמ"ש נשיא אלהים אתה בתוכנו שמינוהו נשיא ושר עליהם ובא אליעזר להפליג שבח אברהם שאל תחשבון שהעושר שלו באה לו מכח הגדולה שלו דאחר שמינוהו נשיא ושר ממילא בא לו העושר הזה דלא כן הוא אלא אדרבא להפך שהעושר שלו גרם לו הגדולה וז"ש וה' ברך את אדוני מתחלה שהיה עשיר גדול ואח"ך ויגדל שהעושר גרם לו שנתגדל שהיה נשיא ושר בארץ ולא להפך באופן שכל עשרו הוא מאתו ית' ולא מכח אנשי ארץ כנען:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 14
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 14](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/14)

**ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה וכו'.** לכאורה י"ל למה רע או טוב דבשלמא רע לא יוכלו לומר בשביל שמן ה' יצא הדבר ואיך יהיו חולקים אבל טוב למה לא יוכלו לומר ועוד למה א"ל הנה רבקה לפניך קח ולך שמורה דבריהם שאינם רוצים הם ליתנה לו אלא שהוא מעצמו יקחנה וילך ודבר תימא הוא דלמה ירצו בכך הלא אדרבא צריכים הם בעצמם לשלוח אותה עמו בתופים ובמחולות ולא שיקחנה מעצמו וילך וכדי בזיון וקצף להם בזה ואין זה כבוד להם. ועוד באמרם ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'. למה חזרו ואמרו כאשר דבר ה' והלא כבר אמרו תחלה מה' יצא הדבד. ויובן בס"ד דהנה איתא בילקוט וז"ל מפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואח"ך חוזרת לבעלה ונתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעושה לבנותינו מוטב ואם לאו נהרוג אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה עכ"ד ע"ש. והנה השתא לפ"ז הא ודאי שפיר היתה כוונתם שלא להכניס עצמם בדבר זה שאם הם בעצמם ישלחוה עמו וגם שהסכימו על הנישואין ג"כ כפיהם אזי צריך שגם הוא יעשה לבתו בעת שהוא משלחה כדרך שעושה לבנות העיר ואם לא יעשה יהרגו אותו ואת רבקה אבל אם הוא לא יתרצה להדיא בפירוש על הנישואין אלא אליעזר יקחנה מעצמו בדבר ה' אז יש לו תקוה להנצל מאנשי העיר כי ישיב להם שהוא אין לו רצון בנישואין הזה כדי שיעשה עמה כדרכו ואליעזר בעל כרחו לקח אותה מעצמו בדבר ה' ולכן א"ל הנה רבקה לפניך קח ולך מעצמך ואנחנו לא נטפל עמך בזה וכאילו אנחנו נכרים וזרים בדבר הזה. גם עוד בכאן לא תעשה שום קידושין אלא אחר שתקח ותלך אז ותהי אשה לבן אדוניך שיקדשנה הוא בעצמו ובכאן לא תעשה כדי שיהיה הענין כאשר דבר ה' ולא כאשר דברנו אנחנו כי אין אנחנו מסכימים לא כך ולא כך ולכן א"ל לא נוכל דבר אליך רע או טוב שרע לא יוכלו לומר בשביל שמן ה' יצא הדבר וגם טוב לא יוכלו לומר בשביל פחד אנשי העיר כדי שאז יאמרו לאנשי העיר אין זה חשוב נישואין מאחר שאנחנו לא הסכמנו בזה ולא שלחנו אותה בידינו אלא הוא מעצמו בא ולקח אות' והנה הקב"ה ידע דטענות אלו לא היו מספיקין לאנשי העיר והיו מקיימין דבר הם שהיו הורגים אותו ואת רבקה לכן המית את בתואל כדי שתנצל רבקה דאז אין להם פתחון פה לאנשי העיר בעת שתלך רבקה מאתם דמי יבעול מאחר שכבר מת בתואל וממילא ניצולה רבקה:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 15
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 15](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/15)

**ובזה** יובן בס"ד ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לה' וק' למה הוצרך לזכור כאן עבד אברהם ולא אמר כאשר שמע אליעזר את דבריהם ובזה אתי שפיר דאליעזר היה עבד ופסול לקידושין שאין יכול להיות שליח לקדשה והוא בהאי פחדא הוה יתיב פן יאמרו לו קדשנה כאן ואחר כך תלך פן אח"ך לא תיטב בעיני יצחק וישלחנה לנפשה אבל אחד שקדשת אותה לא אפשר לשלחה ובע"כ יקח אותה דאין אחר מעשה כלום ובאמת הוא אינו יכול לקדשה בשביל שהוא עבד אבל אחר שראה שהם מעצמם לא רוצים לקדשה בכאן אז שבח להקב"ה כי לא יהיה דבר זה לפח ומוקש לעכב הענין ולז"א ויהי כאשר שמע עבד אבדהם את דבריה' וישתחו ארצה לה' הזכיר כאן עבד אברהם לרמוז לזה בשביל שהוא עבד אברהם ואינו יכול לקדש וחשש פן בשביל זה יתעכב הענין וכשרא' שדבר זה בטל מעצמו מכחם אז שמח וישתחו לה' ובזה יובן הטעם שהקדים תחלה ואמר עבד אברהם אנכי כדי שלא יאמרו לו לקדש ובזה אתי שפיר דבריו האחרונים אח"ך שא"ל שלחוני לאדוני שאחר שראה שכבר מת בתואל א"כ עתה אין להם פחד אם ישלחו אותו ואת רבקה להדיא ולכן א"ל עתה שלחוני לאדוני דליכא פחד בדבר כלל וגם לא פחד פן יאמרו לו קדש אותה כאן כי אחר שמת אביה הרי היא ברשותה וידע שהיא לא תבקש כזאת:


###### Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 16
[Aderet Eliyahu (Rabbi Yosef Chaim), Chayei Sara 16](https://torahapp.org/share/book/Aderet%20Eliyahu%20%28Rabbi%20Yosef%20Chaim%29/s/Chayei%20Sara/r/16)

**הפטרת חיי שרה**
**והמלך דוד זקן בא בימים וכו'.** יובן בס"ד דרך דמז כי ידוע שדוד המלך ע"ה הוא המשיח שיבא במהרה בימינו אכ"יר והנה ירמוז על ימי הגלות הזה המר והנמהר אשר כלו כל הקצים ועדיין לא בא. וזהו והמלך דוד הוא משיח צדקנו שיבא במהרה בימינו זקן ר"ל זה כמה שנים משנולד וכמה שנים משבא זמנו לבא ולא בא ונעשה כמו בחינת זקן וידוע מ"ש רז"ל ששה אלפים שנה הוי עלמא ב' אלפים תוהו ב' אלפים תורה ב' אלפים ימות המשיח והכוונה שבשני אלפים האחרונים שהם אלף החמישי ואלף הששי אפשר שיבא המשיח וכל עת וזמן שבשני אלפים אלו הוא זמנו אלא שהדבר תלוי בישראל אם ישראל היו עושים תשובה כראו יהיה אפשר שיבא תכף כשהתחיל אלף החמישי והנה עתה בעו"הר נכנס אלף הששי ג"כ ועבר רוב האלף ולא בא וז"ש בא בימים ר"ל בשני אלפים שיומו של הק"בה אלף והכוונה כבר עבר אלף החמישי כולו ונכנס מאלף הששי ולא בא ויכסוהו בבגדים ר"ל והסיבה שכסוהו להיות נגנז ונטמן בג"ע ולא בא ונתגלה לעיני הכל הוא בבגדים ר"ל בסיבת העונות וזהו בבגדים מלשון בגדה יהודה ולכן ולא יחם לו כביכול להק"בה שאינו לובש קנאה וחימה על או"הע וגואל אותנו כי העונות הם המעכבים הגאולה ח"ו. ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך מלכו של עולם נערה בתולה רמז לשכינה כביכול שהיא עמנו בגלות וצריכים אנחנו להיות כל מגמתינו ובקשתינו בשביל כבוד השכינה דאתתרכת לבר מהיכלא ואז ועמדה לפני המלך בהיכל מלכו של עולם ותהי למלך מלכו של עולם סוכנת שיהיה ייחוד קבה"ו ושכבה בחיקך ושכבה מלשון ירידה ושפיכה כמו ותעל שכבת הטל והכוונה שהשפע אז יורד וישפך בחיקך רמז לירושלים ובה"מק שהם עומדים בחיק העולם שאז עיקר השפע יהיה לישראל דוקא ולא לאו"הע ובזה אז וחם לאדוני המלך מלכו של עולם ע"ד ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני שיתמלא הק"בה חימה על או"הע ויגאלנו גאולת עולם במהרה בימינו אכ"יר או יובן בס"ד וחם לאדוני המלך רמז שימשך לשכינה ב' שלישי החסד שהם גי' מ"ח וכמו שכתבו המפרשים ז"ל משם רבינו האר"י זיע"א ע"פ ושמתי כד"כד שמשותיך ע"ש וזהו וחם גי' מ"ח אורות שהם ב' שלישי החסד לאדוני המלך השכינה כביכול: