## Against Flaccus Chapter 3

###### Against Flaccus 3:1
[Against Flaccus 3:1](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:1)

**פרק שלישי: סבת התמורה שחלה בנפש פלאקוס היו חילופי גברא בשלטון רומי. ראשית אכזריותו של הקיסר החדש קאיוס קאליגולה.** 
[8] הוא נתמנה לשש שנים. בחמש השנים⁷ הראשונות, בחיי טיבריוס קיסר, שמר על השלום, והשלטון נכון בידו עד שעלה על כל (הנציבים) שקדמו לו.

footnotes:
⁷ בחמש השנים, ובכן מסוף שנת 32 או מראשית שנת 33 עד למות טיבריוס בשנת 37. עיין הערה לסע' 2.

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[8] Flaccus held his prefectship for six years and for the first five of these while Tiberius Caesar was alive maintained peace and held command with such activity and vigour that he excelled all his predecessors.


###### Against Flaccus 3:2
[Against Flaccus 3:2](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:2)

[9] אך בשנה האחרונה, אחרי מות טיבריוס⁸ עם עלית קאיוס לשלטון־יחיד, התחיל מזלזל בכל זלזול גמור. סבת הדבר היה צערו העמוק על מות טיבריוס – את אבלו הכבד על ידיד נפשו הראה לעין כל, באשר ילל בלי הרף וכמתוך מעין פרצו דמעות מעיניו באין הפוגות – או שנאתו ליורשו (של טיבריוס), כי על כן בכר פלאקוס את בניו יוצאי חלציו (של טיבריוס), על פני בניו האסופים; ואולי הסבה לכך הוא דבר היותו לפנים בין האנשים אשר התנכלו לאמו של קאיוס וטפלו עליה האשמות שגררו אחריהן משפט מות⁹. פלאקוס ירא לנפשו, פן יתפש (על חטאיו), ולכן נחבא אל הכלים.

footnotes:
⁸ הקיסר טיבריוס (Tiberius Claudius Nero), מת בששה־עשר לירח מרץ שנת 38 לספה"נ. בבטוי בניו של טיבריוס מתכוין הסופר לטיבריוס (Tiberius Nero Gemellus) בנו של דרוסוס בן טיבריוס הקיסר. טיבריוס הצעיר שעליו מדובר בסעיף הבא היה איפוא נכדו האמתי של הקיסר, כי דרוסוס היה מיוצאי חלציו, בעוד שגרמניקוס, אבי קאיוס, לא היה אלא בנו המאומץ של טיבריוס קיסר. – אמו של קאיוס היתה אגריפינה אשת גרמניקוס. היא שנאה מאד את טיבריוס, כי חשדה בו שגרם למיתתו החטופה של גרמניקוס בעלה (שנת 19). סיאנוס הפיח את אש הקנאה והתחרות במשפחת הקיסר טיבריוס, ובסופו של דבר נדונה אגריפינה לגלות. היא מתה בגולה בשנת 33. פלאקוס עשה איפוא יד אחת עם סיאנוס להשמיד את בית גרמניקוס, ואף־על־פי־כן לא נכשל בהכשל סיאנוס בשנת 31, כי רחוק היה מנכלי סיאנוס נגד טיבריוס עצמו, וטיבריוס ידע להבחין בין סיאנוס החייב ובין רעי סיאנוס לשעבר המסורים לקיסר בלבם. –
⁹ משפּט מות – לאו דוקא, הכונה היא שעינויי הגולה החישו את מות האלמנה העזובה אגריפינה.

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[9] But in the last year when Tiberius was dead and Gaius had been appointed Emperor he began to let everything slip from his hands. This may have been due to his profound grief at the death of Tiberius. For how greatly he mourned the loss of one whom he looked on as his closest friend was shown by his constant depression and the stream of tears which poured ceaselessly from him as from a fountain. Or it may have been the ill-will he bore to his successor, since he had been a devoted partisan of the actual rather than the adopted children. Or again as he had been one of those who had attacked Gaius’s mother when she lay under the charges for which she was put to death, his fear of being held guilty on this count caused him to neglect his duties.


###### Against Flaccus 3:3
[Against Flaccus 3:3](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:3)

[10] אמנם זמן מה משל עוד ברוחו ולא הסיח דעתו ממשרתו, אך בהגיע השמועה כי נכדו של טיבריוס אשר היה שותף לשלטונו (של קאיוס) הומת בפקודת קאיוס, נפל ארצה כהלום הולם ונאלם דום, אך רוחו פגה בו משכבר.

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[10] And for a time he held out and did not entirely lose his grasp of affairs, but when he heard that the grandson of Tiberius, who shared the sovereignty, had been killed by Gaius’s orders, this misfortune was so terrible a blow that he threw himself down and lay speechless, and for a considerable time before this his thinking powers had become feeble and paralysed.


###### Against Flaccus 3:4
[Against Flaccus 3:4](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:4)

[11] כל עוד היה הצעיר בחיים, נשקפה גם לו שארית הצלה, אך לאחר שהובל הלז לקברות חשב פלאקוס, שגם תקוותיו הוא ירדו שאולה יחד עם הצעיר. ועם זאת נותר לו גם עזר מעט, והוא ידידותו עם מאקרון¹¹ אשר היה תחילה כל־יכול לפני קאיוס. ולפי השמועה הוא שגרם יותר מכולם להמלכתו (של קאיוס), ויותר מזה להצלתו.¹⁰

footnotes:
¹¹ מאקרון (Neavius Sertorius Macro) אחרי מותו של סיאנוס בשנת 31 ירש מאקרון את משרתו הגבוהה כמפקד הפלוגות של שומרי ראש הקיסר. פקיד עליון כזה (שנקרא ברומית praefectus praetorio), אשר מימי טיבריוס ואילך חיב היה להמנות על מעמד הפרשים, השפּיע במדה מרובה על מהלך הענינים במדינה, וביחוד בחצר הקיסר. מאקרון השתמש בהשפּעתו לטוב קאיוס. – יש להזכיר גם את דברי טציטוס (Annales VI, 50) על מאקרון בקשר עם מותו של טיבריוס קיסר. תחלה מת הקיסר, לפי ספּורו, רק מיתה מדומה, שכן טיבריוס התעלף והאנשים חשבוהו למת ומהרו לברך את קאיוס כשליט חדש. והנה התעורר טיבריוס ופקח את עיניו, מיד צוה מאקרון לחנקו בשמיכות עד יציאת נשמה, וככה החיש באופן ישר את שלטונו של קאיוס. יתכן כי מתכוין פילון באמרו כי לפי השמועה גרם מאקרון יותר מכלם להמלכת קאיוס. אך ספּוריהם של סופרים אחרים סותרים את דברי טציטוס, השוה יוסף ב"מ, קדמ' י"ח, (לספורו יש אופי אגדי) וסוויטוניוס, חיי טיבריוס, 73.
¹⁰ שתי כתות היו בין החצרוניים בימי טיבריוס, אחת תמכה בקאיוס והשתדלה להשפּיע על הקיסר, כי יכתירנו ליורש אחריו, והשניה התנגדה לקאיוס ושאפה לפעול לטובת טיבריוס בן דרוסוס, נכד הקיסר. על כתה זו נספח פלאקוס.

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[11] For while the youth lived, his hopes of preserving his own safety were still alight, but with his death it seemed that his personal hopes had died also, even though some little waft of possible assistance still reached him in his friendship with Macro, who originally was all-powerful with Gaius, said to have contributed more than anyone to his gaining the principate and still more to his preservation.


###### Against Flaccus 3:5
[Against Flaccus 3:5](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:5)

[12] כי פעמים רבות זמם טיבריוס להגות את קאיוס מעל דרכו, מפני שראה בו איש רע לבב ובלתי ראוי למלוכה. גם חרד היה לשלום נכדו, פן ישלח קאיוס יד בו אחרי מותו¹². אך מאקרון הפיג תדיר את החשד מלבו ושבח את קאיוס, כי איש ישר הוא, לא ידע מרמה, דעתו מעורבת עם הבריות והוגה חבה לבנו של אחי אביו, ובנפש חפצה ימסור לו את כל השלטון, או למצער את החלק הנכבד ממנו.

footnotes:
¹² פּן ישלח קאיוס יד בו וכו', טיבריוס שהיה חשדן מטבעו כאילו חזה מראש את גורל טיבריוס נכדו, כי סופו לפול בידי קאסיוס הלובש צניעות ושבע תועבות בלבו. לפי טציטוס (Annales VI, 46), פנה טיבריוס פעם אחת אל קאיוס במעמדו של טיבריוס הצעיר ואמר אליו בזה הלשון: "אתה תהרוג אותו (ז"א את טיבריוס נכדי), וסופך שתהרג בידי אחרים".

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[12] For Tiberius had been often minded to get Gaius out of the way as a person ill-disposed and devoid of natural gifts for rulership, and also because he was concerned for his grandson, who he feared might at his death be got rid of as an encumbrance. But Macro often tried to eliminate his suspicions and would praise Gaius as straight-forward and free from vice and liberal and particularly devoted to his cousin, so much so that he would willingly relinquish the principate to his sole charge, or, at any rate, the premier place.


###### Against Flaccus 3:6
[Against Flaccus 3:6](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:6)

[13] ככה הטעה את טיבריוס עד שלא הרגיש, כי הוא משאיר אחריו שונא גדול,

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[13] Deceived by these representations Tiberius unwittingly left behind him an implacable enemy to himself, his grandson, his family, Macro the intercessor and all mankind.


###### Against Flaccus 3:7
[Against Flaccus 3:7](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:7)

[14] שונא לו ולנכדו ולכל משפחתו, ואפילו למאקרון עצמו אשר המליץ עליו, ולכל האנשים. בראות מאקרון, כי שחת קאיוס את דרכו ולא ידע לכבוש את תאוותיו אשר נמשך אחריהן כסומא בארובה, הוכיחו על פניו ודבר על לבו. כסבור היה שזהו אותו קאיוס עצמו אשר הצטיין בדרך ארץ ובמשמעת בחיי טיבריוס. אכן אומלל זה היה לו לקאיוס לטורח ולמשא, ולסוף קבל עונש חמוּר על חטאו, היא החבה היתרה (לקאיוס), ונשמד כליל הוא ואשתו ובניו.¹³

footnotes:
¹³ על סופו של מאַקרון מסופר בפרוטרוט ב"המלאכות אל קאיוס" סע' 59 וכו'.

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[14] For when Macro saw him straying from the regular way and letting his impulses range unbridled anywhither and in any way he would admonish and exhort him, thinking that he was the same Gaius who while Tiberius still lived was reasonable and docile. But, alas, poor wretch, for his excessive goodwill he paid the extreme penalty, being slain with his whole house, wife and children as a burden, a superfluity and a nuisance.


###### Against Flaccus 3:8
[Against Flaccus 3:8](https://torahapp.org/share/book/Against%20Flaccus/r/3:8)

[15] כי מדי ראות אותו קאיוס מרחוק והוא הולך וקרב, דבר אל אנשיו כדברים האלה: "בל נצחק, נעמיד נא פנים זעומות, כי בעל־המוסר הקפדן הלזה קרב. זה עתה התחיל מחנך איש מושלם במעלות ושליט־יחיד, אם כי הגיע גם הגיע כבר הזמן להרחיק מעל פניו את מחנכיו משחר ילדותו".¹⁴

footnotes:
¹⁴ תחלה חפץ קאיוס להפּטר ממאקרון בדרך כבוד, וכבר הועידו לנציב מצרים במקומו של פלאקוס (דיון קאסיוס LIX, 10), אך לא נסתייע הדבר. אפשר שמאקרון עצמו השתמט מזה מתוך ידידותו לפלאקוס אשר קאיוס חפץ להדיחו ממשרתו. על כל פנים נתרופפה עמדת פלאקוס עוד בימי מאקרון. (עיין הסעיף הבא).

**Loeb Classical Library, Harvard University Press, 1941:**
[15] For whenever Gaius caught sight of him at a distance he would talk in this strain to his companions, “Let us not smile, let us look downcast, for here comes the monitor, the stickler for straight speaking, who has begun to take charge as tutor of a grown man and an emperor, at this very time which has dismissed and set aside those who tutored him from his earliest years.”