## Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi

###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:4:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:4:1)

אלה (בראשית ב ד) האמורים למעלה. דהכללא אל"ה פסל את הראשונים הוא רק כשמדבר אחר כך איזה ענינים שאינו מדבר למעלה, וכאן אינו מפרש כלום ואחר כך מתחיל בגיזרה בפני עצמו וכל שיח וכו', על כרחך אלה האמורים למעלה, נ"ל. ובמדרש רז"ל (ב"ר פי"ב ג') אלה פסל תה"ו ובוה"ו:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:4:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:4:2)

בא"ד ללמדך שכולם נבראו בראשון. וקאי ביום עשות על התולדות, ר"ל תולדות שמים וארץ נבראו ביום שנבראו שמים וארץ עצמן:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:5:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:5:1)

ומה טעם לא המטיר לפי שאדם אין וכו' (בראשית ב ד), ואין מכיר בטובתן וכו' התפלל עליהן וכו'. דהוקשה לו כי לא המטיר וכו' ואדם אין וכו', דמשמע אלו היה אדם בארץ היה אפשר לצמוח בלי מטר, ולזה אמר דהוא טעם למה שלא המטיר. ובעיקר הענין נ"ל דהנה יוקשה אלא מאי כל הבריות נבראו בלא תפלת אדם, ומה שנא צמחים ומטר. והנראה על פי מה שאמרו רז"ל כי אילולא דצורך גדול יש לעולם תמיד במטר, אזי הוי בעי רבנן רחמי ומבטלי ליה שמטריח על הבריות. ונמצא להיות בריאת המטר נראה טרחא לעולם, אזי המתין השי"ת עד שיבקש עליו אדם הראשון בעצמו, שיבין הטובה וגודל חסדיו ית':


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:5:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:5:2)

בד"ה י"י הוא שמו אלקים שהוא שליט וכו'. והא דלא פירש רש"י זה תיכף בפסוק ד', דשם אצטריך לדרשת השתתפות מדת הרחמים למדת הדין, כמ"ש רש"י ז"ל בעצמו. שפתי חכמים:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:6:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:6:1)

ואד יעלה (בראשית ב ו). לענין ברייתו של אדם. דאם לא כן יקשה הרי אמרת לא המטיר, ואם תאמר דזה ענין אחר שלא בענין הגשמים, אף על פי כן מה צורך למטר כיון שהשקה השי"ת את הארץ בלא מטר, נ"ל. #


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:7:1)

וייצר (בראשית ב ז). ב' יצירות. דקשה למה נכתב וייצר בשני יודי"ן : בד"ה עפר מן האדמה, צבר עפרו וכו'. דק"ל דלא יצדק עפ"ר מן האדמ"ה : בא"ד דבר אחר נטל אפרו וכו'. ויונתן בן עוזיאל תירגם שניהם, ועיין מ"ש שם:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:7:2)

בד"ה ויפח באפיו (בראשית ב ז). עשאו מן התחתונים וכו'. דק"ל לא היה לו לומר רק ויהי לנפש חיה, על כן פירש דאשמועינן ויפח באפיו נשמת חיים, שנשמתו הוא נשמת חיים מן העליונים. ודקדק רש"י ז"ל עוד שפירש בלשונו עשאו מן התחתוני"ם ומן העליוני"ם, הנה תפס בלשונו תחתונים קודם לעליונים, לתרץ מה דקשה דהכי הוה ליה למימר וייצר י' אלקים את האדם נשמת חיים והלביש אותו בעפר מן האדמה כו', דגם בזה היה קנאה שהתחיל בשני להבראות רקיע לעליונים קודם לתחתונים, ואם כן גם לענין הקדימה יש קנאה, על כן בבריאת האדם הקדים בריאה התחתונה לעליונה, נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:3
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:7:3)

בד"ה לנפש חיה וכו' (בראשית ב ז). אך זו של אדם. דהוקשה לו דהוה ליה למימר ויהי האדם נפש חיה, והלמ"ד מיותרת. על כן פירש לנפש המיוחדת שבחיות כל הנבראים:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:8:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:8:1)

מקדם (בראשית ב ח). במזרחה של עדן. לא רצה לפרש כמתרגם מלקדמין, דאם כן הוה ליה למימר ויטע י' אלקים מקד"ם ג"ן בעד"ן, נ"ל : בא"ד נטע את הג"ן. עיין ברא"ם:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:8:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:8:2)

בא"ד ואם תאמר הרי כבר כתב ויברא וכו'. קישור הענינים נ"ל, דאי כמתרגם מלקדמין, אי אפשר לטעות דמיירי מבריאה חדשה, דהרי גם הגן כבר נברא ומספר ממנו כעת. אבל לרש"י אפשר לטעות, על כן פירש כרבי יוסי הגלילי:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:9:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:9:1)

ויצמח (בראשית ב ט). לענין הגן הכתוב מדבר. ר"ל מן האדמה פירושו אדמת הגן. דאי על כלל האדמה, כבר נאמר שם מה שצוה השי"ת להוציא : בתוך הגן. פירש כמתרגם, ועיין מ"ש שם:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:10:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:10:1)

פישון (בראשית ב י). הוא נילוס ועל שם שמימיו מתברכין. דעת רש"י במה שמפרש שמות אנשים ועיירות לאיזה לימוד, ופעמים אינו מפרש. נ"ל דהנה אם מדבר עוד בתורה מאותו האיש או העיר, אינו צריך לפרש השם דהוצרך להזכירו כאן בשם, כדי כשיבוא שוב במקום אחר לדבר בו נדע מי הוא. מה שאין כן כשאינו מדבר ממנו כלום בתורה, למה ליה להזכירו בשמו, על כרחך לאיזה לימוד, וכן הוא כאן גבי נהרות נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:14:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:14:1)

כוש ואשור עדיין לא היו וכו' קדמת אשור וכו' (בראשית ב יד). מתחלה פירש כסדר כל הארבע נהרות, ואחר כך פירש העניינים אחרים:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:15:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:15:1)

ויקח (בראשית ב טו). לקחו בדברים וכו'. דלא הוה ליה למימר רק וינח י' אלקים את האדם בגן עדן:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:15:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:15:2)

בא"ד ופתהו ליכנס. הנה ענין הפיתוי נ"ל, שהוא על דרך חכמי האמת שהקשו אלו היה אדם נשאר בגן והיה עומד ברוחניותו, האיך היה יכול להעמיד תולדות וכן כל המצות המתקיימים בגשמיות. ותרצו שהיה משתמש בגן עדן ובארץ כמו אדם המשתמש בבית ובעליה, והנה כמו המלאך כשבא לעולם הזה נתגשם לבושו ומתלבש בדמות אנשים, כן היה האדם אלו לא חטא, היה גופו ספיריי יסבלוהו הגן עדן, וכשהיה מצטרך להעמיד תולדות יבא על הארץ ויתגשם לבושו ויעשה הפעולה, וישוב לאיתנו ולא יעצרהו הגשם, כמו שהוא עתה שהגשם מונע אותו עד כי יתפשט מלבוש החומר לגמרי שהוא מזוהמת הנחש. והנה להיות האדם נברא מן האדמה היפוך המלאך נברא מעליונים, הנה קודם בואו אל הגן לא היה מבין עדיין תענוג הגן ברוחניות, כיון שעדיין היה בעולם הזה ולא קיבל גופו עדיין אותו הבהירות עד בואו אל הגן, הגם שהיה גם בעולם הזה גופו ספיריי, עם כל זה אין ערך ודמיון הגוף כשעומד בו בעולם הזה למה שעומד בו בגן עדן, ששם מתבטלים כל ענייני עולם הזה, והוא כמשל כמו שאין אנחנו בעולם הזה מבינים תענוגי העולם הבא, כי אנחנו בעולם הזה רואים תענוגים מוגשמים, רק נדע מציאות תענוגי העולם הבא. ולזה קודם שבא אדם אל הגן היה צריך פיתוי ליכנס, מה שאין כן אחר כך הבין שכל תענוגי עולם הזה הם אין ואפס לנגד תענוגי עולם הבא, על כן גרשהו השי"ת כי בעצמו לא היה רוצה להתפרד משם, והבן נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:18:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:18:1)

שלא יאמרו שתי רשויות וכו'. דקשה דמשמע שח"ו היה איזה השתנות הרצון, שמתחלה בראו לבדו ואחר כך נמלך. לזה פירש דבאמת מעולם היה דעת השי"ת לבראות לו עזר ועל מנת כן בראו, רק היה גלוי וידוע לפניו שעתידין באי עולם לקרוא תגר למה נשאר אדם יחידי, שאז לא היה מיתה בעולם, ואם על מציאות התולדות, היה באפשר להמציא כח תולדותיו מיניה וביה, דדו פרצופין בראו (ברכות ס"א ע"א), ואין מעצור להשם מעשות כל. לזה קאמר תירוץ לבאי עולם שטובה הוא בבריאת האשה, בכדי שלא יטעו באי עולם באדם ויעשוהו עבודה זרה ח"ו, נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:18:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:18:2)

זכה עזר, לא זכה כנגדו (בראשית ב יח). דק"ל דהוה ליה למימר עזר נגד"ו, מהו כנגדו. על כן פירש לא זכה כנגדו מתנגדת לו:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:20:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:20:1)

ולאדם לא מצא עזר ויפל י' אלקים תרדמה (בראשית ב כ). כשהביאן הביאן וכו'. דק"ל סמיכת קריאת השמות לתיבת ולאדם לא מצא וכו'. לזה קאמר דהיות גלוי וידוע לפניו שעתיד לקרוא תגר האשה אשר נתת עמדי (בראשית ג יב), על כן המתין השי"ת שיתבענה בפיו, כן פירשו רז"ל (ב"ר י"ז ד'):


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:21:1)

מצלעותיו (בראשית ב כא). מסטריו וכו'. ר"ל מצדדיו, היינו שלקח ממנו צד האשה שהיתה בו מקדם, דדו פרצופין נבראו (ברכות ס"א ע"א). ודקדק זה דאי צלע ממש, הוה ליה למימר ויקח ממנו צלע, אלא על כרחך מצלעותיו פירושו מצדדים הידועים, נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:21:2)

ויסגר (בראשית ב כא). מקום החתך. דאי צלע ממש אם כן נחסר מקום הצלע, שפיר יצדק ויסגר אותו המקום בבשר. אבל לפי מ"ש (ברכות ס"א ע"א) דו פרצופין נבראו, אם כן לקח רק מה שהיה שייך מקודם לאשה, אם כן למה לו למלאות בבשר, לזה פירש מקום החתך, נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:3
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:21:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:21:3)

ויישן ויקח (בראשית ב כא). ר"ל למה בשינה, ולמה לא לקחה בפרהסיא, וכן הוא בגמרא:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:22:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:22:1)

ויבן (בראשית ב כב). כבנין. דקשה ליה דהוה ליה למימר ויעש. או דק"ל כיון דדו פרצופין נבראו (ברכות ס"א ע"א), אם כן כבר נבנת מקודם:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:23:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:23:1)

זאת הפעם (בראשית ב כג). מלמד שנתקררה וכו'. דזאת הפעם (משמע) שהיה איזה פעם אחר, והוא על פי רז"ל (יבמות ס"ג ע"א) שבא אדם על כל בהמה וכו' ולא נתקררה דעתו, ופירשו בדבריהם שבא במחשבתו לטבעי כולם, והבין שאין בכולם קרירות דעת לו, כי אין ביניהם יחוס ושינוי המזג:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:23:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:23:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:23:2)

שם מכאן שנברא העולם בלשון הקודש. כי בשאר לשונות אין איש ואשה לשון נופל על לשון, כגון בלשון אשכנז שאנו מדברים הם מאן פרויא, ואין שום התייחסות לאשה על האיש. ומכאן שנברא העולם בלשון הקודש, ר"ל שזה היה הלשון הראשון שבו ברא הקב"ה את עולמו, ולא תטעה שהוא הסכמיי כמו שאר לשונות, רק אותו הלשון היו משתמשים בו כל באי העולם קודם דור הפלגה, כי בו ברא הקב"ה את עולמו עד שהציב גבולות עמים ופלג לשונם:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:24:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:24:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:24:1)

על כן יעזב איש (בראשית ב כד). רוח הקודש אומרת כן לאסור על בני נח העריות. וכתבו המפורשים דאי אפשר לומר שאדם אמר כן, הרי לא היה אב ואם ובנים. ואי משום הא לא אריא, דאפשר לומר שאדם אמר כן בנבואה שעל כרחך יהיה העולם מתנהג כך. והנ"ל דאי ס"ד שאמר כן אדם, למה משמיענו זה, דבשלמא מה שאמר זאת הפעם, משמיענו שנקראה הנקבה אשה ושנברא העולם בלשון הקודש, מה שאין כן פסוק זה לא אשמועינן כלום. על כרחך צריך לומר שרוח הקודש אומרת כן לאסור העריות, וזה שדקדק רש"י לאסור העריות, ולפי מ"ש אתי שפיר דהוצרך לאשמעינן איזה ענין בזה, נ"ל:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:25:1
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:25:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:25:1)

לא ניתן בו יצר הרע. ורצ"ל על כן לא היה צריך לצניעות, כי היה כל עניינו לטוב, וגם הזיווג היה למצוה כענין הנחת תפילין:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:2
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:29:2)

פסוק (בראשית ב) ב' ויכל וכו'. נכנס בו כחוט השערה. ר"ל בכניסת שבת ממש ברגע ראשונה שבת, ולהבריות היה נראה שכבר התחיל השבת. וזה שמשמיענו זה בתורה הק', הוא להורות וללמדנו דעת, דהנה היוצר כל הוא אלהינו ברא ויצר עד הרגע האחרונה של יום הו' ובפתאום שבת, ממילא נשמע אם לא היה קדושת היום, עדיין באפשר עדיין היו העולמות מותחין והולכין בגזירת היוצר. ממנו נלמוד אנחנו ישראל עם קרובו, אפילו אם יהיה לאדם כל ענייני משא ומתן, בהגיע סמוך לכניסת היום הקדוש, ישליך הכל מידו ויקבל קדושת היום בשמחה:


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:3
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:29:3)

בא"ד בא"ת שב"ת בא"ת מנוח"ה. ענין המנוחה להבין דאינו בריאה, אך הוא בריאת הצורה, דהעבודה מגיע להחומר, והמנוחה באת מצד הצורה. והנה שבת הוא צורת הזמן, וישראל הם צורת העמים כי העמים חומר להם, כענין שאמרו רז"ל (יבמות ס"ב ע"א) עם הדומה לחמור. וקודם שבא אור קדושת שבת עדיין היו הנמצאים הנבראים תחת הזמן כחומר בלי צורה, עד הופיע עליהם קדושת יום השבת שהוא צורת הזמן הוא ענין המנוחה השייך להצורה דוקא, ומאז הנחילו לישראל עם קרובו דייקא שהם גם כן צורת כל הגוים, ולא עשה כן לכל גוי, כי גוי ששבת חייב מיתה (סנהדרין נ"ח ע"ב), כענין זר שאכל את הקודש. כי ענין קודש פירושו הבדל, שהוא דבר הנבדל נקרא קדוש, על כן שבת נבדל מכל הימים בזמן נקרא קודש, וישראל עם קרובו נבדלים מכל האומות בנפש נקראו קודש. והנה עולמות השכליים נבדלים מן החומריים נקראים קודש, והבן מה שאמר בספר יצירה כללות הנבראים עול"ם שנ"ה נפ"ש, והנה אין שום מבוא לחומר להבין ענין הקודש רק באמצעות תורתינו הק', (ויובן על ידי זה והר סיני עש"ן כולו ([שמות יט יח]), הוא ר"ת "עולם "שנה "נפש, והבן):


###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:4
[Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 2:29:4](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/2:29:4)

והנה אנחנו ישראל עם קרובו להיותינו מלובשים בחומר ויושבים בצל חומריות עולם הזה, אין לנו שום מבוא לפאר ולהלל את מלך הכבוד רק באמצעיות התורה, והיום הקדוש הנבדל בזמן וגם כן נקרא קוד"ש, ונשפע הקודש העליון על ידו לישראל עם קרובו, על כן אנו משבחים ומפארים את מלך הכבוד ואומרים (תפלת שבת) נשמת כל חי וכו', (תפלת שבת) הכל יודוך (ר"ל אפילו החומרים והגשמיים) וכו', (תפלת שבת) לאל אשר שבת מכל המעשים וכו' ויום השביעי משבח ואומר וכו', לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו וכו' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. והמשכיל יבין דבר מתוך דבר ויתלהב לבבו בתשוקה הנכבדת לרומם ולהדר את מלך הכבוד אשר בחר בנו מכל העמים והנחילנו את יום הקדוש הזה, וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך (מגילה ט' ע"א). והבן מה שפירש רש"י ז"ל במגילה שהוא לא יקבל מדרש חכמים, כי באמת אין לו מבוא לקבל ענין הנכבד הזה, כי מאין ולאין יבין החומר ענין הצורה, והבן. יצאנו מעט חוץ מגדר הקיצור מחמת חביבות יום הנכבד אשרי העם שככה לו: