## Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:1) פסוק (בראשית א) א' ד"ה בראשית. אמר רבי יצחק. רבים כתבו דאין זה המאמר בשום מקום, וכתבו דהוא אביו של רש"י. ובאמת הוא בתנחומא (ישן י"א), (וכן הוא בזוהר הק' ([ח"ב ל"ט ע"ב])). אבל יש ליישב דבריהם דבבראשית רבה (ב"ר פ"א ב') הביא זה המאמר בשם רבי יהושע דסיכנין. ורש"י ז"ל הביאו בשם רבי יצחק כמ"ש בתנחומא, כדי לחלק כבוד לאביו להזכיר שמו בתחילת ספרו, כן הוא בתפארת יוסף. ונ"ל עוד דהיה לו להביא המאמר בסתם, כמו שהביא כל המדרשים בסתם, הגם שבמקומות מיוחדים הביא שמות בעלי המאמרים, זעירין אינון ובודאי לאיזה כוונה הביאם, כמו שנפרש אי"ה אם יהיה השם עמנו. על כרחך צריך לומר בכאן דלכבודו של אביו הביאו, ובפרט לפי המקובל מדור אל דור ונמצא כתוב בשלשלת הקבלה ובסדר הדורות, שרצו ליקח מאביו של רש"י ז"ל אבן טוב לעבודה זרה בעד הון רב ולקחו והטילו לים, ועל כן הבטיחוהו מן השמים שיהיה לו בן שיאיר עיני כל ישראל בתורתו. ומקובל ביד חכמי האמת שצריך כל אחד לרמז את שמו בתחלת ספרו, (עיין בפי' על תנא דבי אליהו), ומאור עינינו רש"י ז"ל לגודל ענוותנותו רמז שם אביו בתחלת ספרו אמר רבי יצחק, לרמז על כל הספר מתחילתו ועד סופו שכל זה אמר רבי יצחק, להיות אביו הצדיק ברוב חסידתו פעל זה, ולאורו נסע ואילך בכל התורה, והיה זה שכר מאת הש"י, נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:2) בא"ד להתחיל. ר"ל [באמת] צריך להשמיע לבאי עולם, ובפרט לישראל עם קרובו בריאת העולם שחידש בטובו היוצר כל מאין ליש, רק למה לו להתחיל זה, היה לו להשמיענו בסוף כמ"ש בסמוך: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:3 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:3) את התורה. שנקראת תור"ה שמורה אותנו דרכי השם ומצותיו (הרא"ם). ואם כן הוה ליה להתחיל במצות, שהוא עיקר הוראת שמה: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:4 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:4) בא"ד שנצטוו בה ישראל דייקא, מה שאין כן המילה וגיד הנשה הגם דכל ישראל מצווים, עם כל זה ראשית הציווי לאבות נאמרו ותורה צוה לנו כתיב (דברים לג ד), הרא"ם. ובזה מדוקדק מ"ש רש"י ז"ל בלשונו הצח אלא מהחדש הזה לכ"ם (שמות יב ב), דהוה ליה למימר אלא ממצות קידוש החודש, דהרי על כרחך אי אפשר לומר שכוונתו להתחיל בתיבות אלו, אלא מן וידבר ד' אל משה וכו' (שמות יב א), ואם כן יותר היה מדוקדק בדברי רש"י כאשר כתבתי. אלא על כרחך בזה הורה לנו כוונתו הטהורה, שזה הוא המצוה הא' שנצטוו תיכף לכל ישראל, באומרו ית' תיבת לכ"ם דייקא, והבן: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:5 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:5) בא"ד ומה טעם פתח בבראשית (בראשית א א). עיין במפורשים אם הוא סיום הקושיא או תחלת תירוצו. ולי הקטן נראה אחר שנדקדק ששינה לשונו מהתחל"ה לפתיח"ה, יורה שהוא סיום הקושיא שהקשה, דמן הראוי היה להתחיל מהחודש, וסיפור בריאת העולם שאינו מענין תורה ומצותיו לבסוף, ועל כרחך צריכין אנו לומר מדהתחיל בסיפור הבריאה, שהוא הקדמה למצות התורה. וזה ענין לשון פתיחה בדברי רז"ל פתח לה פתחא להאי פרשתא, וכן הוא במדרשים מר פתח, ומר פתח, שהוא ענין הקדמה, שאי אפשר לכנוס באותה פרשה אלא על ידי הקדמה הלזו. וזה ענין אומרו בכאן ומה טעם פת"ח בבראשית, שעל כרחך צריך לומר מדהתחיל בבראשית שהוא פתיחה והקדמה למצות התורה, והבן: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:6 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:6) בא"ד משום כח מעשיו (תהלים קיא ו). ר"ל דרשת כח מעשיו (הרא"ם). גם כ"ח מעשיו דבפסוק בראשית (בראשית א א), כ"ח אתוון: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:7 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:7) בא"ד שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים וכו'. וכיון דירושת הארץ הוא שכר המצות, חשובה כמצות עצמן (הרא"ם). ואי אפשר להשמיעני כל זה בספר בפני עצמו, דבתורה דייקא מאמינים כל האומות שנזדעזעה העולם כשנתנה בקולות וברקים עד שנתקבצו אצל בלעם (זבחים קט"ז ע"א), נ"ל. אך עדיין למה לו לפתוח בבראשית, הוה ליה לאשמועינן כל זה בסוף או באמצע, ומדהתחיל בזה שמע מינה שהוא כעין פתיחה למצות התורה, שאי אפשר לקיימם כשלא נדע זה כמ"ש לעיל. על כן נ"ל דאי כסברת האומות דארץ ישראל גזילה, לא יהיה קיום למצות התורה דהשי"ת שונא גזל בעולה (ישעיה סא ח), ואיך יוכשרו אתרוג ולולב מארץ ישראל וכדומה, גם לאו דגזל הוא גם כן ממצות התורה (ויקרא יט יג). על כן צריך לפתוח פתח דייקא במעשה בראשית דארץ ישראל שלנו ברצון הבורא ית"ש: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:8 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:8) בא"ד לסטים אתם. בב"ר אודות חלוקות ארץ ישראל, ארץ ישראל בחלקו של שם נפלה (כמ"ש רש"י בלך לך ([בראשית יב ו]) אצל והכנעני אז בארץ), ארץ ישראל בחלקו של חם נפלה (כמ"ש רש"י בשלח לך ([במדבר יג כב]) בפסוק וחברון שבע שנים וכו'), ממילא למאן דאמר בחלקו של חם נפלה, אתי שפיר לסטים אתם כפשוטו. וגם על זה הקשו הרי כנען עבד ועבד שקנה נכסים הם לרבו (עיין מגילה ט"ז ע"א), [תירץ השפתי חכמים בשם הנחלת יעקב דזה לא שייך בירושה שירש העבד מאביו. ולפי זה יקשה מהגמרא (סנהדרין צ"א ע"א) מטענת גביהא בן פסיסא שהשיב לפני אלכסנדרוס מוקדן במה שתבעו הכנענים ארצם, והשיב להם עבד שקנה נכסים וכו', הרי זה לא שייך בירושה כדברי הנחלת יעקב. וצ"ל דהנה יקשה עוד מה היה הרבותא בתשובת גביהה עד שהוצרך לבקש מהחכמים שילך הוא, (ועיין עוד דקדוקים בשל"ה פסחים מצה עשירה דרוש א'). אך דקודם בואם לדין סברו דתביעתם הוא מכח ירושת אביהם, והיה קשה הדבר לחכמים שיצטרכו לסדר ולהסביר לאלכסנדרוס כח מעשיו הגיד לעמו וכו' (תהלים קיא ו), הוא בראה וכו' וברצונו נטלה מהם וכו', ובבואו לדין שאל הוא בחכמה תיכף מהיכן אתם מביאים ראיה שהיא שלכם, אמרו מן התורה שנאמר (במדבר לד ג) ארץ כנען לגבולותיה, אז שמח בשמחה גדולה הרי נקרא ארץ כנען ולא ארץ חם, וכנען עבד ועבד שקנה נכסים וכו', נ"ל ודו"ק]. והרא"ם תירץ שלא נתנו חלק לבני יפת. ולי הקטן נראה דהקושיא מעיקרא ליתא, כי אלו לא נכתב כל הסיפור עד החודש הזה וכו' (שמות יב ב), לא הוי ידעינן מעבדות כנען גם כן. והנה למאן דאמר בחלקו של שם נפלה, כתב הרא"ם שצריך לומר שיתרעמו עלינו במה שלא נתנה חלק לשאר בני שם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:9 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:9) בא"ד שבעה גוים. לכאורה למה לא אמר בסתם אר"ץ ישרא"ל, מה נפקא מינה שהוא של ז' גוים. ונ"ל דהנה למאן דאמר בחלקו של שם נפלה, התרעמות לסטים אתם הוא שלא נתננו לשאר בני אדם חלק, כמ"ש לעיל בשם הרא"ם. והנה אפשר לומר שבני שם האחרים לקחו חלקים נגד זה משאר ארצות, לזה קאמר שזה אי אפשר, דהנה זה היה חלק שבעה אומות, ממילא הוא חלק עשירית מהשבעים חלקים שנתפלגו בדור הפלגה, ונטלו ישראל עשור נכסים של בנות קבועים כנודע (כתובות ס"ח ע"א) , ואינו מגיע כ"כ לחלקם, נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:10 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:10) ובדרך דרש נ"ל לפרש המאמר על פי דברי חכמי האמת. ונקדים בראשונה פלוגתת רבי אליעזר ורבי יהושע אי בתשרי נברא העולם או בניסן (ר"ה י"א ע"א), וכתבו חכמי האמת דיציבא מילתא אלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי היה המחשבה, וכענין שפירש האר"י ז"ל היום הר"ת (מוסף לר"ה), לשון הריון ועיבור שעדיין לא היה התגלות בפועל, ובניסן היה המעשה בפועל. וזה ידוע דימי תשרי הם ימי דין, וניסן ימי חסד. ובזה תבין (ב"ר פי"ב ט"ו) עלה במחשבה לבוראו במדת הדין, ר"ל בתשרי. ובעשיה שיתף מדת הרחמים, ר"ל ניסן. ולמשכיל יונעם הא דאמרינן בגמרא (יומא כ"ט ע"א) הרהורי עבירה קשים מעבירה, כי יפגום ח"ו בעולם המחשבה ותמן לא יגורך רע כנודע למשכיל. אך לפי זה גדלה התמיה דהרי נמנו וגמרו רז"ל (קידושין ל"ט ע"ב) דמחשבה רעה בישראל אין הקב"ה מצרפה למעשה. אך כל זה יובן בהקדים להבין דהרי אמרו רז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) דבאומות העולם מחשבה רעה כמעשה, ובאמת הוא לכאורה דבר מתמיה בחקו ית', דלמה ישתנו אם הדין נותן שלא יצטרף המחשבה, ובאם הדין נותן שיצטרף הוי משא פנים בדבר לישראל. על כן אומר אני הקטן ברתת ובזיע, דבאמת מחשבה רעה הוא דבר גדול, רק ישראל יש להם אחיזה בעולם המחשבה ששם הוא מקור הדין שעלה במחשבה, וישראל עלו במחשבה קודם בריאת העולם (ב"ר פ"א ד'), על כן הכח בידם לעשות בריה חדשה מאותן אותיות המחשביות שלא יצאו עדיין לפועל במעשה, ולצרפם בצירופים אחרים כנודע למשכילים בחכמה. מה שאין כן אומות העולם שלא עלו במחשבה והם מאתרא דפרודא, ואין בעולם המחשבה מגע גוי כנודע, והמ"י. עוד נקדים להבנת המאמר מה שידוע (סוטה ט' ע"א) שאין הקב"ה נפרע מאומה על ידי אומה אחרת, עד שתתמלא סאתה של אותה אומה, כדכתיב (בראשית טו טז) כי לא שלם עון האמורי עד הנה, וזה ודאי כיון שאצלם מצורפים המחשבות למעשיות, יוחשבו במילוי סאה המחשבות עם המעשים. והשתא נבוא לכוונת המאמר אמר רבי יצחק ל"א ה"יה צרי"ך להתחי"ל א"ת התור"ה מבראשי"ת (בראשית א א), דתרגום יונתן בן עוזיאל בראשי"ת בחוכמת"א, דהוא מחשב"ה ראשי"ת חכמ"ה (תהלים קיא י), ומשום הכי בראשי"ת אותיות א' בתשר"י דהם ימי דין, ומה צורך לנו להתחיל בזה את התורה כיון דבאמת אין העולם מתקיים בדין, אלא מהחוד"ש הז"ה לכ"ם (שמות יב ב) שהוא ניסן ימי החסד והרחמים, על כן אמר לכ"ם שהחסד והרחמים הוא לנו ולבנינו עד עולם. ועל זה תירץ משום כ"ח מעשי"ו (תהלים קיא ו) ר"ל הכח של מעשיו כשהמעשה הוא עדיין בכח היינו במחשבה, הגי"ד (ר"ל המשיך) לעמ"ו כדי שיהיה להם אחיזה גם בעולם המחשבה, ועל ידי כן יתן להם נחלת גוים שאם יאמרו אומות העולם לסטים אתם שכבשתם וכו', שלא נתמלא סאתם עדיין במעשיות לבד רק בצירוף המחשבות, ובאמת גם אתם אינכם נענשים על המחשבות. הם אומרים כל הארץ של הקב"ה ונתנה לאשר ישר בעיניו מאז ומקדם, שעלו במחשבה מבראשית ויש להם אחיזה בעולם המחשבה, מה שאין כן אתם. וכבר אמרנו בזה דרך יותר רחב בעזהי"ת ועת לקצר, השי"ת יאיר עינינו בתורתו: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:11 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:11) בא"ד הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו וכו'. לכאורה יש כאן יתור לשון ברש"י ז"ל תיבת הו"א ברא"ה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, לא הוה ליה למימר רק ברצונו נתנה. ונ"ל דבא לומר בכאן דבר עמוק, דהנה יקשה לפי זה כיון שהכל הוא בגזירת היוצר, אם כן ח"ו משתנה מרצון אל רצון, שמקודם היה רצונו ליתנה לכנענים ואחר כך לישראל. והיתר הספק הזה הוא על פי מה שהקשו הראשונים דהשי"ת ברא את העולם בזמן הזה, ומקודם לא היה ברצונו לבראה, ואם כן נשתנה ח"ו מלא רוצה אל רוצה. ותירצו שתמיד היה ברצונו לברוא את העולם בזמן ההוא, ואם כן לא נשתנה רצונו ח"ו. וזה הוא גם כן בכאן, שתמיד היה ברצונו ית' שיהיה הארץ ביד הכנענים עד זמן ביאת ישראל ויקחוה מידם. וז"ש רש"י בלשונו הצח הוא בראה, וצריך אתה לומר שתמיד היה ברצונו לברוא בזמן ההוא, כן הוא ונתנ"ה לאש"ר יש"ר בעיני"ו מימות עולם, ברצונו (הקדום) נתנ"ה לה"ם, וברצונ"ו (הקדום) נטל"ה וכו', והבן מאוד: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:12 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:12) בא"ד אלא דורשני. שלא מצינו תיבת בראשית (בראשית א א) שלא תהיה דבוקה לאחריה: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:13 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:13) בא"ד בשביל התורה ובשביל ישראל. במדרש (ב"ר פ"א ד') איתא עוד בשביל חלה וביכורים ותרומה, עיין ברא"ם. ולפי הדרש דלעיל תבין היטב כוונת רש"י בתורה וישראל דייקא: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:14 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:14) בא"ד. ואם באת לפרשו כפשוטו וכו'. להיות הפשט דחוק יותר מהדרוש, על כן הקדים הדרוש: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:15 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:15) בא"ד. בראשית בריית וכו'. ויתפרש תיבת ברא הבי"ת בשו"א והרי"ש בחולם, כי התורה נמסרה בלא ניקוד: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:16 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:16) בא"ד. בריית שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחושך (בראשית א ב) ויאמר וכו' (בראשית א ג). המשיך הסיפור עד ויאמר, מפני שתיבת והארץ הוא שם דבר, לא שייך לומר בוי"ו שבה שמורה על הפועל בזמן רק שהיא נוספת (וגם שהיא בשו"א. וכן וא"ו דורו"ח אלקים), מה שאין כן ויאמר אינו שם דבר (גם הוא בפת"ח), הוי"ו שבה מורה על הפעולה בזמן (הרא"ם). והסמיך ויאמר לתיבת וחושך, להורותנו סיבת הציווי לאור, הוא בסיבת החושך (הרא"ם): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:17 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:17) בא"ד. ופירושו בראשית הכל. ויהיה בראשית סמוכה להכ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:18 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:18](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:18) בא"ד. אם כן תמה על עצמך שהרי המים קדמו. דאי לאו תיבת הכל, הוה אמינא דלא מיירי רק מן הבריות שנבראו אחר שמים וארץ (ת"י ושפתי חכמים): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:19 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:19](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:19) בא"ד. ועדיין לא גילה לנו המקרא בסידור הקודמים והמאוחרים כלום, בריאת המים מתי היתה, הא למדת וכו'. ר"ל אי פירוש בראשית שהפסוק מגלה לנו סידור הקודמים והמאוחרים, עדיין לא גילה בסיפור זה בריאת המים, דנהי דאפשר לומר דהמים מאוחרים לשמים וארץ, אף על פי כן אי מיירי בסידור הקודמים ומאוחרים, היה לו על כל פנים לאשמועינן בריאת המים מתי היתה, והבן נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:20 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:20](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:20) בד"ה ברא אלהים (בראשית א א). ולא אמר ברא י"י. עיין ברא"ם ומפורשים. ולי נראה כי הוה ליה למימר י"י, כי ברא אלהים משמעותו שהדין היה נותן שיברא העולם, ובאמת לא היה מוכרח בבריאתו, רק בראו לגודל רחמנותו וטובו להטיב לברואיו. לזה תירץ שאלקים מורה שברא העולם במדת הדין, באם עברו יענשו ח"ו: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:21 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:21](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:21) בא"ד. שבתחלה עלה במחשבה. לכאורה תיבת שבתחל"ה שפת יתר, והוה ליה למימר שעלה במחשבה. אך נ"ל כי היכי דלא תקשה וכי יש ח"ו שינוי רצון והתחדשות ידיעה אצלו ית', לזה דיקדק שבתחל"ה עלה במחשבה וכו' וראה שאין וכו' ושיתף וכו', ר"ל שכל זה ראתה חכמתו ית' תיכף שצורך להיות בתחילת המחשבה דין, וראה שאין העולם מתקיים במחשבתו הזאת, ושצריך להשתתף בעשיה מדת הרחמים ודין, ולא היה מעולם השתנות ידיעתו, כי הוא וידיעתו ומחשבתו אחד ברוך הוא. ותבין היטב על פי מ"ש לקמן: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:22 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:22](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:22) עלה במחשבה. לכאורה איני יודע לשון רש"י ז"ל והוא מרז"ל (ב"ר פי"ב ט"ו) על"ה במחשבה, דהוה ליה למימר היה במחשבה. והנ"ל דהנה יקשה כיון דאי אפשר להתקיים במדת הדין, למה היה גם המחשבה במדת הדין. והנראה כי מדרך הטוב להטיב לברואיו, ואלו היה באפשר להתנהג במדת הדין, היה השכר ביתר שאת ועוז כנודע מעלת הזהב על הכסף, וכן לעתיד לבא במהרה בימינו כשיתבטל יצר הרע מן העולם, יהיה הנהגת מדת הדין במעלה יותר על מדת הרחמים, ויהיו הלויים במעלה על הכהנים, ובאם שלא היה במחשבתו של בעל הרצון לברוא במדת הדין, אז לא היה באפשרי אפילו לעתיד שיהיה התענוג הנצחיי הזה. מה שאין כן על פי מחשבתו של בעל הרחמים, סוף מעשה במחשבה תחלה יהיה כן לעתיד, כמ"ש (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנ"ת ליראיך לשון צפו"ן. מה שאין כן בעת צפון תפתח הרעה וכו' (ירמיה א יד), על כן יהיה זה לעתיד ואת הצפונ"י ארחיק מעליכם (יואל ב כ), וישתארו דינים קדושים ויזכו כל ישראל לרב טוב הצפון. וזה שאמרו רז"ל עלה במחשבה, שבאמת זה עליה גדולה להעולם במה שהיה במחשבתו של בעל הרחמים לברוא במדת הדין, על ידי זה יהיה לעתיד במהרה בימינו סוף מעשה במחשבה תחלה, ויזכו לרב טוב הצפון, והבן היטב כעת גם מ"ש לעיל על תיבת שבתחל"ה. ובזה תבין גם כן והקדים מדת הרחמים, שמדת הרחמים קדימה יש לו בזמן עד ביאת המשיח ותחיית המתים, מה שאין כן אחר כך כשיקויים ואת הצפונ"י ארחיק מעליכם, יקוים מה רב טובך אשר צפנ"ת ליראיך, ותבין מעט מזעיר מ"ש בזוהר הק' (ח"א ג' ע"א) טוב"ך גני"ז בגוו"ך, ויראתי בפצותי פי: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:23 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:1:23](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:1:23) בא"ד והיינו דכתיב (בראשית ב ד) ביום עשות י"י אלקים ארץ ושמי"ם. הביא גם ארץ ושמים לכאן אף על פי שאינו מן הענין, להורות דבזה מתורץ נמי למה הקדים שם ארץ, כי השתתפות מדת הרחמים הוא בשביל ברואי ארץ שלא יוכלו להתקיים מבלעדי רחמיו ית': ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:2:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:2:1) תה"ו ובה"ו (בראשית א ב). הנראה לדעתי הצעירה דלרש"י אינם שמות נרדפים, ולתרגום הם נרדפים, ועיין ברא"ם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:2:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:2:2) בד"ה על פני תהום (בראשית א ב). על פני המים שעל הארץ. כי היכי דלא נטעה התהום שמתחת לארץ שנקרא בכל מקום תהום, וזה אי אפשר לומר בכאן כמו שהסמיך רש"י ז"ל לעיל תיבת ויאמ"ר (בראשית א ג) לוחש"ך, להורות צורך צווי האור, ואם היה החושך על פני תהום שמתחת לארץ, לא היה מן הצורך לצוות להאור: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:4:1) אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה. כי אי אפשר להבין בשום אופן חיבור האור והחושך ביחד, שהוא קנין והעדר (הרא"ם): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:4:2) בא"ד והבדילו לצדיקים. ויפורש וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א ד) , שראוי להשתמשות הצדיק שנקרא טוב, ויבדל אלהים בין האור (היינו הצדיקים), ובין החושך (היינו הרשעים) שבמחשך מעשיהם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:3 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:4:3) בא"ד וקבע לזה תחומו. ופירוש ויבדל (בראשית א ד) הבדל זמניי (הרא"ם): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:5:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:5:1) יום אחד (בראשית א ה). לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון. הרמב"ן הקשה לא יצדק ראשון, כיון שאין יום שני עדיין במציאות. ותירץ הרא"מ בימי משה הכותב היה במציאות. ולי נראה דידוע דהכל היה במציאות ביום ראשון, רק שנסדר כל אחד על מקומו בשאר הימים, ואם כן הזמן הוא גם כן מן הנבראים, היה גם כן הכל במציאות ביום אחד: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:6:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:6:1) יהי רקיע (בראשית א ו). יחזק הרקיע וכו', מגער"ת הקב"ה באומר"ו יה"י רקי"ע. הנך תיבות המצוינים מיותרים, כי למה ליה למימר מגער"ת הקב"ה. גם באומר"ו יה"י רקי"ע שמשמעותו שמאמר יהי רקיע היה כלאחר יד. ולי נראה כי הנה הוקשה לרש"י לפי מה שפירש רש"י לקמן (בראשית א ז) שלא נאמר כי טוב בשני שלא נגמר המלאכה, ועל כן נאמר ב' פעמים כי טוב בג', לגמר מלאכת השני ולמלאכת היום, ואם כן לפי זה גם ביום שני היה לו לומר כי טוב לגמר הרקיע שנברא בראשון. וצריך לומר דהקרישה לא נקרא אפילו גמר מלאכה, כי עיקר המאמר לא היה בשבילו, מה שאין כן הקוות המים בג' היה עיקר המאמר בשביל זה, אבל ביום שני עיקר המאמר היה להתלות המים באויר גבוה מעל השמים. וזה שיעור המאמר יהי רקיע בתוך המים, כי יצטרך להיות הבדל בשוה בין מים למים, ואם כן יתכן שפיר פירש רש"י ז"ל שקרש"ו מגער"ת הקב"ה באומרו יה"י רקי"ע, כי באמת עיקר המאמר היה בשביל התלות המים באויר. ובזה יתורץ נמי מה שנתקשו המפורשים מהיכן למד רש"י בכאן שהמים תלויים באויר, כי מתיבת בתוך לא נשמע מידי, כי כן מצינו בתוך הים ולא הלכו דייקא באמצע, ונצטרך לומר כי עיקר למודו של רש"י ז"ל מתיבת מעל לרקיע כמו שפירש רש"י לקמן, ואם כן למה פירש זה בכאן גם כן. ולפי מ"ש ניחא כי צריך רש"י לפרש זה בכאן מה פעל ית' במאמרו, כי בשביל קרישת המים ודאי לא היה מאמר, דאם כן הוה ליה למימר כי טוב בשני, וזה שפירש רש"י תיכף: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:6:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:6:2) בד"ה בתוך המים. באמצע המים שיש הפרש וכו'. הא למדת שהם תלויים במאמרו של מלך. שאלו התיבות הם אך למותר. ולפי מ"ש ידוקדק על נכון, שזה הוא עיקר מאמרו של מלך, ודוק היטב. ובזה ידוקדק גם אחר כך בפסוק (בראשית א) ז': ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:7:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:7:1) ויעש אלהים את הרקיע. תקנו על עמדו. דק"ל מה הלשון ויעש, הרי במאמר עשוי, ובפרט שנאמר אחר כך ויהי כן. אך הוא שהפסוק מפרש שעל ידי המאמר הגם שעיקר המאמר לא היה בשביל זה, עם כל זה על ידי זה נעשה הרקיע וקנה עשיה והויה בקיום, ויבדל בין המים וכו' הוא עיקר המאמר. ובזה יבוא על נכון אחר כך קישור דברי רש"י מעל הרקיע, על הרקיע לא נאמר וכו' תלויים באויר, ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני, לפי שלא היה נגמר וכו', שעמדו בזה כל המפורשים מה ענין הסמיכות הלז. ולפי מ"ש ניחא שמקודם לא היה זה תירוץ מספיק, כי קשה דאם כן גם ביום שני יאמר כי טוב לגמר מלאכת הרקיע, רק אחר שנדע שעיקר מאמרו ית' היה בשביל התלות המים באויר, מה שאין כן ביום ג' היה עיקר המאמר בשביל ההקוות, ודוק היטב: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:9:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:9:1) והקוום באוקיינוס. הוא דעת רבי יהודה בגמרא (שבת ק"ט ע"א), כי רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה (עירובין מ"ו ע"ב): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:10:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:10:1) קרא ימים (בראשית א י). והלא ים אחד הוא, אלא אינו דומה טעם דג וכו' (ב"ר פ"ה ח'). הקשו המפורשים למה אינו אומר טעם רבי יהודה דמתניתין (פרה פ"ח מ"ח) מפנ"י שמוערבי"ן ב"ו מינ"י ימי"ם הרב"ה, והטעם שהביא רש"י הוא דברי רבי יוסי בן חלפתא (במדרש הנ"ל). והנראה לדעתי על פי שנדקדק עוד דמה ענין עכו ואספמיא לאוקיינוס המקיף את העולם, ועכו הוא מגבולי הארץ, ומפני קושיא זו פירש רש"י ז"ל דכוונת רבי יוסי בן חלפתא הוא כרבי יהודה דמתניתין שמעורבין בו מיני ימים. ואי תקשה אף על פי כן שם ים ומים חד הוא, לזה אמר דאינו כן דכל ים מין אחר הוא, דאינו דומה טעם דג וכו', וכן הוא כשבאים הימים הללו לים הגדול, הדגים משונים בטעמם כל אחד בפני עצמו, נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:11:1) לא דשא (בראשית א יא) לשון עשב וכו'. ואם כן הוה ליה למימר תעשיב הארץ. על כן פירש דפירוש דשא הוא שתתלבש על פני כולה בעשבים. ולכאורה יקשה דאם כן היה לו לומר תדשא הארץ עשב, ופירושו תתלבש הארץ בעשבים. וצ"ל דהוי אמינא דהכי פירושו תתלבש הארץ את העשבים, על כן אמר דש"א עש"ב, דר"ל לבו"ש העשבי"ם נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:11:2) בא"ד שמיני דשאים מחולקים. הגם דרש"י בעצמו קאמר שאין לשון למדבר לומר על העשבים דשאין, לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, וכן הוא בגמרא (חולין ס' ע"א) הרכיב שני מיני דשאי"ם (הרא"ם): עץ פרי. שיהיה טעם העץ כטעם הפרי. דאי אפשר לומר שיעשה פירות, דאם כן עשה פרי למה ליה: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:3 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:11:3) לפיכך כשנתקלל וכו' נתקללה. ולקמן (בראשית ג יז) פירש רש"י דנתקללה על דרך המשל ארורים השדים שזה ייניק, הא והא גרמה, ורש"י דייק זה דאי משום עוונה לחוד, למה קאמר התם (בראשית ג יז) בעבורך, וגם למה המתין לה הש"י עד שחטא האדם, ואי משום ארורים השדים למה מפיק התם לשון ארור לאדמה, לא היה לו לומר רק הקללות הנמשכים לאדם דהיינו קוץ ודרדר וכיוצא. ויותר נ"ל דהם מדרשים חלוקים, דכאן פירש רש"י אליבא דמאן דאמר במדרש (ב"ר פ"ה ט') עברה על הציווי, והא דהמתין לה השי"ת, כי בעוד שלא חטא אדם, הגין עליה זכותו שלא תצמיח קוץ ודרדר ודברים הארורים המכאובים לאדם, מה שאין כן כשסרח נשאר עוונה כדקאי קאי. וזה יוצדק גם כן בעבורך, ר"ל ארורה האדמה בעבורך שנבראת עבורך והגין עליה זכותך, מה שאין כן עתה, והבן. ולקמן פירש רש"י אליבא דמאן דאמר במדרש (שם) הוסיפה על הציווי, שגם אילני סרק הוציאו פירות. ועיין ברא"ם ובת"י והבוחר יבחר. ונוכל לומר עוד דאפילו למאן דאמר עברה על הציווי, פירש רש"י שם שפיר המשל, להיות השדים הם רק צורך לוולד, ומצד עצמם אין צורך בהם לחלב רק משום צורך הוולד, ממילא כשהוולד אינו ראוי מקללים השדיים שלא יהיה בהם חלב, כי מפאת עצמם אין צורך בהם לחלב. וכן נמי בכאן כיון שהאדמה עברה על הציווי, ואם כן מפאת עצמה אינה ראויה, אך אף על פי כן השפיע בה השי"ת כל טוב עבור האדם, ואחר כך כשסרח אדם נפקד עוונה עליה, עד יוסיף השם שנית ידו במהרה בימינו, נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:14:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:14:1) מיום ראשון נבראו וכו'. מדכתיב (בראשית א יד) יהי מאורות ברקיע וכו', דמשמע דמהוו הוי, רק שצוה עליהן להתלות ברקיע: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:14:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:14:2) אבל בו' ימי בראשית שמשו האור והחושך הראשונים יח"ד בי"ן ביו"ם בי"ן בליל"ה, עכ"ל. הרא"ם הגיה הראשוני"ם ז"ה ביו"ם וז"ה בלילה, ופירושו דבא לתרץ האיך הוכר עד יום הד' ערב ובקר, וכן הגיה הקדוש הרמב"ן, וגירסא שלפנינו אי אפשר ליישבה: והם נמנים למולד הלבנה. ויצדק והי"ו לשון רבים, כי המולד נעשה מחיבור ב' המאורות (הרא"ם). אי נמי דאין מונין ללבנה עד שתשקע החמה, ת"י: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:15:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:15:1) על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה. מדלא כתיב את המאור הקטן והכוכבים לממשלת הלילה. ת"י: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:20:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:20:1) נפש חיה (בראשית א כ). ציין נפ"ש ח"יה קודם שר"ץ, להורות דנפש חיה קאי אכולם דהיינו אשרץ ועוף, והוי כאלו נכתב נפש חיה שרץ ועוף (הרא"ם): ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:20:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:20:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:20:2) שיה"א ב"ה חיו"ת. ר"ל חיונת מתנועעת, כי עד עתה נבראו רק נפש הצומחות: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:21:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:21:1) נפש חיה (בראשית א כא). נפש שיש בו חיות. דהוקשה לו החיה בה"א הידיעה. על כן פירש דשאני הכא מהציווי, דהצווי היה שתיעשה בריה שיהא בה חיות, וכאן בעשיה מספר הכתוב שברא הבריה הידועה לכל שיש בה חיות, היינו הבריות שאנו רואים בעינינו וידועים לכל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:22:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:22:1) כלומר עשו פירות. כי היכי דלא נטעה תהי' פירות, עיין ברא"ם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:22:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:22:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:22:2) שאחד מוליד הרבה. ואלו נאמר ורבו לחוד, הוה אמינא ברבות הקומה, והגם דבעוף נאמר ירב לחוד, הוי דבר הלמד מעניינו מדגים, ת"י: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:24:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:24:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:24:1) נפ"ש ח"יה (בראשית א כא) שי"ש ב"ה חיו"ת. להיות שכבר היה כח הנפש הלז בארץ, כמ"ש רש"י במאמר לפני זה, יצדק שיש בה שכבר יש בה. מה שאין כן לעיל במים כתב שיהיו בה, כי לא היו בכח במים, רק כל ברואי הארץ היו בכח בארץ, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פ"א י"ד) ואת הארץ לרבות תולדותיה: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:25:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:25:1) ויעש (בראשית א כה). תקנם בצביונם וכו'. דלמה נאמר עשיה גבייהו: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:1) נעשה אדם (בראשית א כו). ענוותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו וכו'. והנה פירש ב' טעמים, א' משום עניוות, והב' משום קנאה. דאי משום עניוות לחוד, היה לו להימלך עמהם בכל מעשה בראשית. ואי משום קנאה לחוד, למה נפקא מינה משמיענו זאת בתורה כיון שיש מקום לאפיקורסים לטעות, על כן צריך לומר ב' הטעמים, ודוק נ"ל: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:2 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:2](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:2) בא"ד אם אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה וכו'. ובזה נסתלקה קנאתם, דהרי השי"ת אמר להם דלא סגי בלאו הכי: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:3 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:3](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:3) נעשה אדם (בראשית א כו). אף על פי שלא וכו'. דלמה לי הטעמים הנ"ל, הוה ליה למימר אעשה אדם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:4 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:4](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:4) בצלמנו (בראשית א כו) בדפוס שלנו. ר"ל דפוס המוכן אצלינו לבריאת האדם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:5 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:5](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:5) כדמותנו (בראשית א כו) להבין להשכיל. ר"ל דמיון שלנו שיהיה בעל שכל. כי אי אפשר לפרש צלם ודמות ממש, כי מה דמות נערוך אליו ית': ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:6 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:26:6](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:26:6) זכה רודה בחיות ובבהמות וכו' והחיה מושלת בו. הנה אצל רוד"ה כתב חיו"ת ובהמו"ת, ובסיפא חיה בלחוד. אפשר לתרץ מה שאינו כתוב חיה בפירוש בכתוב, רק נרמז בתיבות ובכ"ל האר"ץ (בראשית א כו), להיות החיה מוכנת יותר להזיק ח"ו מבהמה, לזה השמיט הכתוב: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:27:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:27:1) בצלם אלקים ברא אותו (בראשית א כז). פירש לך שאותו צלם המתוקן לו, דיוקן יוצרו הוא. ר"ל שהדפוס נשפע מאורו ית' ובאותו הדפוס נעשה, ודיוקן הוא פירוש צורה שניה, ענין ד"ו פרצופין (ברכות ס"א ע"א). עיין ברא"ם: ###### Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:29:1 [Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi 1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Agra%20DeKala/s/Insights%20on%20Midrash,%20Targum%20and%20Rashi%20on%20Bereshit,%20Noach%20and%20Lech%20Lecha,_Rashi/r/1:29:1) לכם יהיה לאכלה (בראשית א כט). ולכל חית הארץ השוה לכם וכו'. דלכאורה לכ"ם יהיה לאכל"ה הוא מיותר: