## Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev

###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 1
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 1](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/1)

**כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.** ידוע מה דרמי הגמ' קראי אהדדי כתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר וכתיב על ארבעה לא אשיבנו ומשני כאן ביחיד כאן בצבור ר"ל היחיד ממתינין לו עד ג' פעמים ולא הצבור:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 2
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 2](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/2)

**ונראה טעם** מה בין יחיד לצבור והענין הוא דמדת הדין אינו נפרע מן האדם עד שעבר ג' פעמים ואם מעניש לצבור צריך שיהא החטא נודע לכל שלא יאמרו דעל חנם לקו על לא חמס בכפיהם וכן כו ונת האומר העובר עבירה בסתר נפרעין ממנו בגלוי הר צון שיעבור בגלוי כדי שיראו שהמרה באל ובדין הוא נענש וא"כ אם העונש מוטל על הצבור אינו נידון עד שיעבור ד' פעמים ואולם אם יחיד נידון נפרעין ממנו על ג' פעמים:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 3
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 3](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/3)

**ונראה לבאר** משמעות הלשון לא אשיבנו דהענין הוא דאם הצדיק עובר עבירה מתחרט מיד. דסיבה מהקב"ה הוא שיתעורר בתשובה וכ"ז הוא אם עבר עד ג"פ אבל מכאן ואילך אין מעוררין אותו מלמעלה עד שיתעורר תחלה מלמטה וזהו ועל ארבעה לא אשיבנו דאין מעוררין אותו כנ"ל. וז"ש דאין הצבור נדונין עד שיעברו ד' פעמים. ונראה גם מה שאמר משה והמתה את העם הזה כאיש אחד דזהו היה בענין מרגלים והיה פעם שלישית והצבור אינן נדונין אלא על ארבעה וז"ש כאיש אחד דנדון על ג' פעמים וא"ש:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 4
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 4](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/4)

**על מכרם בכסף צדיק.** יש להקשות למה נתוכח עם ישראל על חטא זה. הלא יהודה ראש המדברים אמר לכו ונמכרנו ולא נתוכח עמו. ונראה לומר דהא דמכרוהו היינו לפי שמרד במלכות בית יהודה וזהו הי' התנצלות ליהודה. ואולם שאר שבטים מרדו במלכות בית דוד בימי רחבעם כנודע באמרם אין לנו חלק בדוד הכוונה שאין המלכות מסורה ביד דוד לבד לכן נתוכח עמם על מכרם בכסף צדיק זה יוסף וצריך לומר משום שמרד במלכות יהודה הלא גם אתם מורדים. ואמר בעבור נעלים דהענין הוא דעבד נמכר יוסף מפני שביקש למלוך לכך עבד יהיה ובימים ההם היה עבד אסור לנעול הסנדל כי זהו דרך חירות וכל הקנינים היו בנעל כמ"ש שלף איש נעלו ואין שום קנין לעבד כלל לכך מכרוהו בעבור נעלים להורות כי הם בני חורין והוא יעבוד וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 5
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 5](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/5)

**השואפים עפר ארץ בראש דלים.** מבאר חטאים של ישראל דאי' לא תסג גבול עולים אשר גבלו ראשונים אי' בגמ' עולים הם עניים כמו שקורין לעור סגי נהור. וגם נראה טעם על שם שעולין ממש ע"י שפלותם ויסורים ממרקים כל עונותיהם ועי"ז עולים לזיכוך נפש והזהירה התורה שלא נסיג גבולם. אשר גבלו ראשונים אי' בגמ' דראשונים המה בני שעיר החורי שהיו בקיאים בטוב הארץ והיו מריחים בריח תחום של כל אחד ואחד וכן היה ענין ישראל שגם הם אמרו שיוכלו להשיג בריח תחום של כל א' וא' וז"ש השואפים עפר ארץ בראש דלים ועי"ז גזלו העניים וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 6
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 6](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/6)

**ודרך ענוים יטו.** פי' דר"ל כדרך ענוי ארץ אשר פורשין מדרכי עמי הארץ כמו ששנינו עזרא ויהושע תקנו לישראל שיהיו הולכים כל רביעי שנה על השדות ואין מוחין בדבר. ואי' יהודא בן נקוסא הולך בצד שדה ובקשו להרים אותו מפני שאין איסור בדבר כלל והוא מענין חסידות וחסידות הוא בצפון ולא בגלוי וזהו היה ענין ישראל אשר הטו דרך ענוים ומבאר הטעם למה הלכו בזה הצד ואיש ואביו ילכו אל הנערה לכך עקמו את הדרך שלא ירגישו בזה הענין וא"ש:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 7
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 7](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/7)

**למען חלל את שם קדשי.** הענין הוא דאי' בגמ' אין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות בישראל ואין לך חילול השם גדול מזה שאמרו לאל סור מנו וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 8
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 8](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/8)

**ועל בגדים חבלים יטו וכו'.** מבאר ענין הכהנים אשר היו במעל זה דהש"י צוה לבני אהרן לעבוד עבודה. וענין עבודה לא היה בהקטרת איברים והפשט וניתוח אלא בכוונת הלב שכל חיי אדם תלוים בו. והכהנים לא כוונו כלל בלב בעבודה לשמה כי אם להתפאר בלבישת הבגדים אשר עליהם ועל הבגדים היה הפייס וז"ש ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח וכו' וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 9
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 9](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/9)

**ויין ענו שים ישתו.** מבאר ענין הסנהדרין דאי' הסנהדרין לא היו שותין יין כל היום וכל הלילה פי" אותו יום שדנו דיני נפשות אבל אלו היה מענישין והיו שותין יין וז"ש ויין ענושים ישתו וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 10
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 10](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/10)

**ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת.** פי' פריו זהו שר של אותה אומה ושורש זה האומה. ונראה לבאר המדרש על מה שאמר יעקב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בחרבי זו תפלה ובקשתי זו קשת דשניהם צריכין. התפלה כדי לכבוש שר שלמעלה המשגיח על אומתו. וקשת על אישי השפלים בעת שכבשו ישראל את ארץ כנען מיד האמורי וזהו ענין פריו ממעל ושרשיו מתחת. ואולם השורש לא כלה עד לאחר זמן רב אחר יעקב וזהו שביאר הנביא לישראל שהם אמרו שהנבואה לא תתקיים כי כבר ייעדו הנביאים על חורבן הבית ועדיין אינו. וע"ז מפרש שהחורבן אינו בא כ"כ במהרה כמו שבארנו מהאמורי כנ"ל וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 11
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 11](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/11)

**ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים.** מבאר הנביא איך השתלשל הדבר עד שיצא מכח לפועל ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה כל זה היה שלא נגמר עדיין סאתם ובאמת אח"כ נשמדו וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 12
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 12](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/12)

**ואקים מבניכם לנביאים.** מבאר דהם עצמם לא היו ראוים לנביאים מאיכות רשעתם. והשקו את הנזירים יין. דלא היה אחד יכול להיות נזיר מהם כי השקו את הנזירים יין. ועל הנביאים צויתים לאמר לא תנבאו. הטעם דלא ביקש שינבא הנביא מפני דאם יצא הדבר מכח לפועל שוב אין הקב"ה חוזר בו וכל זמן שהוא בסוד אם יתעוררו בתשובה אין הגזירה באה ולכך צוה הנביאים לאמר לא תנבאו וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 13
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 13](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/13)

**הנני מעיק לכם וכו'.** ר"ל מרוב השפע אשר היה להם ולא יוכלו שאת לכך אעיק לכם כאשר תעיק העגלה וכו' וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 14
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 14](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/14)

**ואבד מנוס מקל.** עתה מבאר את אשר יקרה להם דאי' בגמ' ויספו השוטרים לדבר אל העם שהכריזו בכל המחנה שלא יעריצו מקול האויב. ואחר זאת היה הרשות בידם מי שרוצה לשוב לביתו לקפח את שוקיו שתחלת נפילה ניסה וזהו שמבאר כאן ואבד מנוס מקל הכוונה אלו האנשים אשר נסו והמליטו את נפשם והלכו מן המחנה מקול השוטרים הם יאבדו אף החזק לא יאמץ כח לעמוד במחנה. כך יהיה ביום מבוכה וא"ש:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 15
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 15](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/15)

**ותופש הקשת לא יעמוד וקל ברגליו לא ימלט.** מבאר כאן איך יצליח האויב דתופש הקשת לא יעמוד שלא ידרכו קשתם לירות מפני טרדת הרדיפה ואעפ"כ וקל ברגליו לא ימלט. ואמיץ לבו. בגבורים ערום ינוס שגם הגבורים יחרדו ויברחו לעמוד על נפשם וזהו יקרה להם על שלא שתו לב לדברי הנביא וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 16
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 16](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/16)

**שמעו וכו' על כל המשפחה וכו'.** כיון הנביא על כל ישראל אפי' על יהודה: ואמר רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם. ענין ידיעה נבאר ע"פ מ"ד עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה דבתחלה לא היה נגלה צדקתו בשפלים אבל אחר העקידה היה גלוי לעין כל וזהו ענין הידיעה שהיה גלוי לעין כל וז"ש כאן רק אתכם ידעתי הכוונה צדקותיכם גלוי לעיני כל העמים מפני שחביבין המה לפני המקום ומעשיהם יקרבם לכך הם חביבים וא"כ עכשיו שחטאו אפקוד עליכם עונותיכם דחטאם הוא יותר עושה רושם שהם בני ברית וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 17
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 17](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/17)

**הילכו שנים יחדיו וכו'.** הכוונה להסיר טענת האפיקורסים והכופרים כגון ארסט"ו וחביריו וכל הטועים אחריו שאמרו מכל דברי הנביאים לא היו כי אם לאיים על העם שיחזרו למוטב והבטיחו לעושי רצונו גן עדן ולעוברי רצונו גיהנם כך עלה בלב הכופרים. וכאן אמר להסיר תלונה זו דהענין הוא דאם יאמרו שנים דבר אחד וכל אחד אומר בלשון שאמר חבירו ולא יגרע ממנו בלי ספק שצריכין להתייעץ תחלה איך יפול הדבר ואיך יאמרו ואולם אם יאמרו שנים דבר אחד בסגנון משונה זה מזה ועולה אל מקום אחד ואלו השנים לא ראו אחד לחבירו בחייהם ואולם לאחר מותו שמענו שאחד בצד המזרח אמר הענין כמו שאמר האחד במערב זהו מופת שהוא אמת וזה שאמר הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו כשירצו לומר דבר שקר אלא וודאי שהוא אמת וא"ש וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 18
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 18](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/18)

**התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד וכו'** פירוש דמבאר ענין הבחירה אשר נתונה בידי אדם ואין מי מוחה בידי כל אדם והענין הוא דכתבו המפרשים מה שאמר הקב"ה וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ איננו מוכרח שלא נאמר על דור מיוחד כ"א בדרך כללי ולכל דור יש בחירה ואף שהטבע גורם חום באדם ומתאוה לאיסור הלא יוכל לינצל בזה שינטה לקצה האחרון כי הטבע לא יתבטל רק שהבחירה בידי אדם להטות הטבע לאיזה צד מן הצדדים הן לרע או לטוב באיזה שירצה. וכן מוכח מהמורה דהקדוש ברוך הוא אינו משנה הטבעיים דאי' שם דהשגחה פרטית יש על כל מין אפי' בבהמות או בעופות וזה אנו משיגים בחוש דאם יפרוש פח על הארץ לצוד עוף נזדמן לו עוף שנגזר עליו למיתה והטבע אין לה מניעה כלל ומיניה תקיש על הבחירה וזה שאמר הנביא התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה מגזירת עירין וגם היעלה פח על הארץ ולכוד לא ילכוד מפני שאין מניעה לטבע כן הוא ענין הבחירה אשר נתן אלהים לב"א לענות בו וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 19
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 19](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/19)

**אם יתקע שופר בעיר וכו'.** אם רעה יבא בעיר וכו' מבאר הנביא דכמו שאם יתקע בשופר הוא כדי שיתעוררו בני העיר למלחמה שיגרשו את החיל הגדול הצר על העיר כן הוא ענין הרעה הבאה מאת ה' שיתעורר האדם לתשובה להלחם עם המלך הצפון בלב וישוב לאלהיו כן אתם בני אדם שובו אל ה' ושימו אל לבעל הרעה אשר בא בגשם שהוא לטובות השפלים וק"ל:


###### Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 20
[Ahavat Yehonatan, Haftarah of Vayeshev 20](https://torahapp.org/share/book/Ahavat%20Yehonatan/s/Haftarah%20of%20Vayeshev/r/20)

**כי לא יעשה ה' דבר כ"א גלה סודו לעבדיו הנביאים. מבאר דכל זמן שלא יצא הדבור מכח לפועל התשובה** מועלת לבני אדם והגזירה חוזרת ואולם ארי' שאג מי לא יירא ה' אלהים דבר שיבוטל הדין הקשה אשר נגזר עליהם מי לא ינבא והקב"ה ברחמיו וברוב חסדיו מרחם עליהם כן ירחם ה' את שבות עמו ויגל יעקב ישמח ישראל וא"ש וק"ל.