## Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 4

###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:2:1)

**ולעבדו בכל לבבכם כו' ואיזו זו תפלה.** עי' באבודרהם (שער ב') שכתב ואומר ולעבדו בכל לבבכם ומפרש בספרי ובירושלמי דברכות פ' תפלת השחר איזהו עבודה שבלב זו תפלה ותמהני שלא כתב שכן מפורש ג"כ בבבלי תענית (ד"ב ע"א) יעו"ש:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:6:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:6:1)

**ר' יונה כד הוי כו' מצלי בלחישה בו' מצלי בקלא כו' ער דילפון בני בייתא צלותא מיני'.** עיין במרדכי ביומא שגרס כי היכא דילפי כו' דלהכי היה מצלי בקול בכדי שילמדו ממנו אנשי ביתו. ועי' בב"י סי ק"א מ"ש בשם הר"י אבוהב ומ"ש הוא עליו ונ"ל סעד לדברי המרדכי דהנה ביש"ש ב"ק בסופו בחילוקים שבין א"י לבבל (סי' מ"ג) איתא התם בני בבל אוסרין שיתפלל אלא בלחש בני א"י בקול גדול בשביל להרגיל את הציבור והיינו דבני א"י סוברים כהירושלמי דבשביל שילמד מותר ובני בבל אוסרים. וע"כ צל"ע דלמדו הפוסקים היתר מהירושלמי הזה ולבני בבל אסור:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:8:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:8:1)

**ריב"ל אמר תפלות מאבות למדום כו'.** עי' במראה הפנים שכ' דפלוגתא דתפילת ערבית רשות או חובה תליא בזה אם מאבות למדים אזי גם תפלת ערבית חובה שיעקב תיקן ואי מתמידין למדום א"כ תפלת ערבית רשות ע"ש. אמנם ראיתי להפני יהושע (בברכות דכ"ז ע"ב ד"ה יעקב תיקן) שכתב דגם אם מאבות למדום יוכל להיות דת"ע רשות דיעקב בעצמו התפלל דרך נדבה יעו"ש באורך ונ"ל להביא ראי' לרבריהם מרש"י תענית (כ"ח א') שכ' הללו ד"ת דיצחק תיקן תפלת מנחה ע"ש. וראיתי בשו"ת משכנ"י (חא"ח סי' פ"ד) שהניח בצ"ע דהא התם לר' יהושע קיימינן דדיא ס"ל תפלת ערבית רשות וע"כ דלמדו מתמידין ואיך כ' רש"י אליבא דיצחק תיקן כו' ע"ש. אמנם לפי מ"ש הפנ"י א"ש דאף דס"ל דמאבות למדום עכ"ז יוכל לסבור דתפלת ערבית רשות. ועי בש"ת אור נעלם באור לו בציון (סי' קכ"ח) שגם היא כ' דמאן דס"ל דאבות תקנו ס"ל ת"ע חוב ואינו מוכרח. ומש"ש וז"ל בפ' אין עומדין דאמר ר"נ לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת דמינים ודקדקתי למה לא תיקן שום א' מהתנאים ברכת המינים ולמה תיקן ר"נ דוקא עכ"ל לא ראה מ"ש הכ"מ ה' הפלה (פ"ב הל' א) וז"ל ואין ספק שמה שהוצרך ר"ג לתקנה היה לפי שבימיו נתרבו האפיקורסים ולק"מ:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:18:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:18:1)

ר' ירמיה בעי הכא את עביד כו' עי' בלח"מ ה' תפלה (פ"ג ה"ב) מ"ש בביאור דברי התוספת ברכות (כ"ו ב' ד"ה עד) דקטרת היה צריך שיהה שעה ורביע עד פלג המנחה והקשה מדברי הירושלמי האלו ופי' דר' ירמי' בעי דכיון דבחול הי' ההקרבה בט' שעות ומחצה ובע"פ הי' מח' שעות ומחצה ובתפלת המנחה איך את עביד אם כחול או כע"פ ותירץ דהוקשה לקטרת דהי' שעה דמוכח דקטרת לא הי' עיסוקו רק שעה ע"ש מה שתירץ בדוחק. אולם לפ"מ שפי' הפני משה ובעל החרדים דברי הירושלמי לק"מ כאשר יראה המעיין וגם דברי התוס' הכי מתפרשין. ועיין בהליכות עולם בחי' לברכות (דף ד' ע"ב) ובביאורו למהרש"א (ד' ז' ע"א) ודו"ק. ועי' במראה הפנים במה שהתפלא ע"ד הר"ח ההובאו בהנמי"י כאן דמתפללין תפלת המנחה עד הערב דהוקשה לקטרת דלפי פירושו לא מוכח מידי ע"ש באורך ולענד"נ דהר"ח פי' הירושלמי כהלה"מ דר' ירמי' בעי דכיון דבחול מקריבין התמיד בט' ומחצה ובע"פ בה' ומחצה ותפלת המנחה איך את עביד והשיבו דהוקשה לקטרת ולא לתמיד והקטרת התחילו להקטיר אחר התמיד והיה עד הלילה כן פי' ר"ח וא"ש והבן:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:22:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:22:1)

מניין לנעילה כו' אמר ר' לוי כו' מיחלפא שיטתי' כו' עי' באבודרהם בסדר תפלה של חול (ד"ג ע"ב) שהביא בשם הירושלמי דפ' תפלת השחר הך מימרא דר' לוי וכ' ובירושלמי דתענית מקשה על הך מימרא דר' לוי מיחלפא שיטי' כו' ע"ש מבואר דלא היה גורס כאן הך מיחלפא שיטתי' רק בתענית:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:28:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:28:1)

במה קורין ר' יוסי אומר קורין ברכות וקללות אמר לי' ר' מנא בגין מודעתין כי תענית דביעין על מעוהין כו' עי' בר"ן ספ"ב דתענית שהוכיח מדברי הירושלמי הללו דנופלים על פניהם בר"ח. אמנם מצאתי בא"ז ה' ר"ח (סי' תס"ו) שהוכיח מהירושלמי הזה דאין נופלין על פניהם בר"ח שאינו של תענית וז"ל שם בשם מידו דה"ק וכי כדי להודיעם שהם שרוים בתענית הם נופלים בר"ח על פניהם וכו' בלא כך אינם יודעים שהוא תענית א"ל להודיעם שהם קורין ברכות וקללות ואין קוראין בר"ח ולכן נופלין על פניהם להודיעם שאין תענית זה משונה משאר תעניות שחל להיות באמצע החודש הא למדת שאין נופלין על פניהם בר"ח עכ"ל ומיושב מנהגינו ועי' במראה הפנים ובפי' מהחרדים:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:33:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:33:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:1:33:1)

**ומינו את ראב"ע בישיבה בן ט"ז שנה כו'.** הנה ראיתי בס' הפדדס דגדול (סי' קל"ד) שכתב אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה דאהדריה ניהליה תליסר חיוורתא וצ"ע לכאורה דהא בש"ס ברכות (נ"ח א') איתא ההיא יומא בר תמני סרי שני הוה אתרחיש לי' ניסא ואהדרו לי' תמני מרי דרי חיוורתא ואיך כ' רש"י י"ג. אמנם מצאתי להאבודרהם (וסדר הגדה ופירושה) שכ' ולא אמר בן שבעים שנה אלא שקפצה עליו זקנה כדאמרינן בירושלמי ברכות שלא הי' כ"א בן י"ג שנה ובשביל שלא יבזוהו כשנתמנה נשיא ושמא לא יהי' דבריו מקובלים נעשה לו נס לכבודו מן השמים ובא לו י"ג שורות של שער לבן במלוא שנים והי' דומה לאיש שיבח עכ"ל ומבואר שהי' גירסתו בירושלמי י"ג שנה וי"ג שורות וי"ל דכ"ה גירסת רש"י וא"ש. אולם צל"ע על האבודרהם שהביא זה מהירושלמי ולא הביא מה דמבואר בבבלי. וכמו כן יש להעיר על שו"ת רשד"ם (חיו"ד סי' קנ"ב) שכ' וז"ל או לא ידע מה שעשו ישראל לר"נ שהעבירוהו חבריו ולא נמנע ראב"ע מלקבל עליו אחר שרצו בו ישראל שהיה בחור כמו שבא בירושלמי פ' תפלת השחר עכ"ל דאמאי לא הביא זה מהבבלי. אולם ראיתי ביוחסין שכ' המגיה שם שזה הוספה בבבלי ואינו מהש"ס וא"ש. ועי' בשאלות ותשובות ה"ר לוי בן חביב (הנקרא בשם שו"ת הרלנ"ח) בסוף אגרת הסמיכה שכתב שלא חלקו שני התלמודים בי בש"ס דילן מונח מעת שנולד ולהסכים עם מה דהי' לו תבני סרי דרי חוורתא כמנין שנותיו. אמנם בירושלמי שליא דקדקו במנין השורות ואמרו סתם נתמלאו כל ראשו שיבות לא מנו כי אם מיום שנכנס לבית הספר כי בה' שנים התחיל לילך לבית הספר ע"ש וזה יוצדק לפי גרסתיגו דאיתא ונתמלא ראשו שיבות. אמנם לא יוצדק זה לפי המבואר בספר הפרדס ובאבודרהם שגם בירושלמי איתא שהיה לו י"ג שורות אם כן שוב לא יתכן זה. אך באמת בבבלי הוא הוספה והעיקר הוא כמו דאיתא בירושלמי. ודע דהירושלמי הזה איתא ג"כ בתענית (פ"ד ה"א) ונשמט במסודת הש"ס לציין לשם. וביוחסין כתב שהוא ג"כ בירושלמי פ' תמיד נשחט ולפנינו לא נמצא שם דע"כ כ' המגיה שם דהוא ט"ס וכ"כ הסדר הדורות (ח"ב אות א'). אולם נראה דכן היה הגירסא לפני היוחסין בירושלמי שם דמצאתי בס' המפתח לר"נ גאון (ד' י' ע"ב) שכ' דאיתא ג"כ ירושלמי פ' תמיד נשחט מבואר דכ"ה גירסתם:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:3:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:3:2:1)

אמר ר' מנא רמז לת"ח שאדם צריך לומר לרבו תשמע תפלתך וכ"ה בירושלמי תענית (פ"ב ה"ב) והנה בהג"א מה' תענית בסופו כ' שתלמיד צריך לומר לרבו תשמע תפלתך. וראיתי ביד שאול (סי' רס"ב ס"ק י"ב) שכ' ע"ז וז"ל לא ידעתי מקורו עכ"ל. ונעלם ממנו דברי הירושלמי האלו בב' המקומות שממנו מקור דברי ההג"א. וראיתי להשירי קרבן בתענית שם שכ' שם שהגירסא משובשת וצ"ל תשמע תפלתך והיינו דאדם צריך לילך בעת צרה לת"ח שיתפלל עלי' ע"ש ולא ראה דברי ההג"א האלו שדברי הירושלמי הם כפשוטן שהתלמיד צריך לומר כן לרבו. איכן הוא אומרה בשם ר"ה בלילי שבת ויומו כו'. ע' שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ח"ג סי' שט"ו) שמוכח שם דהיתה גירסתו בלילי שבת ופירש דבשבת אומר ברכה חמישית כשמתענה והשיג מזה על הבה"ג יעו"ש ובהג"ה:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:7:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:4:7:1)

זה שעובר לפני התיבה אין אומר לו בא והתפלל אלא בוא וקרב כו' הרא"פ לא פי' בו כלל דהוא מחוסר הבנה. ובצאתי בס' הפרדס הגדול (סימן קע"ג) שכ' ע"ד הירושלמי הללו וז"ל ש"מ אין ציבור צריכין סידור שבח שכל תפלה תביעת צרכיהן הוא דלשון תפלה היא סידור שבח דאמר מר מתפלל אדם ואח"כ תובע צרכיו ומדאמד מתפלל אדם אלמא לשון תפלה סידור שבח ומדאמר אין אומר לו בא והתפלל ש"מ אין ציבור צריכין שבח אלא כל התפלה תביעת צרכיהן וטעמא מאי משום דכתיב הן אל כביר לא ימאס עכ"ל מבואר דלכן אין אומרים בא והתפלל משום דתפלה הוי סידור שבח וציבור א"צ זה. אולם בב"ר פרשה מ"ט איתא שם אין אומרים לו בו ועשה כו' אלא בא וקרב להתפלל מבואר ההיפוך. וצ"ל דהגירסא שם משובשת. ועי' ביפ"ת (דרנ"ו ע"ג) שכתב שם שהגירסא בכאן בירושלמי היא משובשת. ולדברי הפרדס הגירסא שבב"ר משובשת:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:5:8:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/4:5:8:1)

**דביר כו' שמשם דבר יוצא לעולם.** עי' תוספות יום טוב מדות (פרק ד' משנה א') שהעתיק בשם הראבי"ה שגרס כאן היכל שמשם כלכלה יוצאת לעולם בתפלה של כהן גדול ביום הכפורים ודביר על שם דבר ה' מירושלים ואית דאמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך כו' עיין שם ולפנינו חסר כל זה: