## Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 11

###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:1:1:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/11:1:1:1)

**אין חייבין בקבורתה.** כ' הפ"מ ודוקא אם נשבעה על כתובתה קודם שמתה אבל אם נשבעה עכשיו אין היורין גובין כתובתה ועל יורשי הבעל מוטל לקוברה עכ"ל ותמהני למה כתב נגד פסק ההלכה המבואר בטוש"ע אה"ע סי' (פ"ט ס"ג) ע"ש:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:4:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/11:2:4:1)

**ובלבד מן השיפוי הא מאונס לא כו'.** הנה הרי"ף והרמב"ם השמיטו זה (ומה שנרשם בעין משפט מיי' פי"ח מהל' אישות הכ"ו ליתא דלא נמצא שם כלל). וע' בשירי קרבן סוטה (פ"ג ה"ד) שכ' שלכן השמיטו אותן הרי"ף והרמב"ם לפי שאין צורך בו דהא לכך הפסידה מזונותיה משתבעה כתובתה בב"ד לפי שמחלה על מזונותיה וכיון דמחללה בטעות הוי לא גרעה משאר מחילות ממון שהם בטעות שאינן כלום כו' ע"ש. נראה שס"ל שהטעם דתובעת כתובתה בב"ד דאין לה מזונות הוא מטעם מחילה. והא ליתא כמבואר בכמה סוגיות וכמו שהוכיחו בהוכחות ברורות בישועת יעקב (סי' צ"ג סק"ג) ובקרבן נתנאל כתובות (פ"ד סי' ל'). וע' בבית מאיר סי' צ"ג וא"כ לא הועיל כלום בתירוצו ומ"ש בישועת יעקב לתרץ דברי הרמב"ם הוא הנכון ע"ש:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/11:7:2:1)

**כשם שקנסו בה כך קנסו בו כו'.** הק"נ כתובות (פ' אלמנה ניזונת ס"ק מ"ה) כ' וז"ל ואיני יודע אהיכי קאי אממאנת ואיילונית לא שייך קנס ואי אשניה הלא מה שקנסוה חכמים בשניה כדי לעקור ממנה תורת נישואין ואם כסף קידושין לדידה נראה כמו שיש נישואין. גם לא ראיתי כו' וצ"ע ע"ש. והנה מתוך דברי ר' ירוחם שהביא הב"י באה"ע (סי' נ') למדתי ביאור דברי הירושלמי שכ' הב"י וז"ל כ' ר' ירוחם נכ"ו ח"ב בשם הירושלמי כן אותם שיש להם כתובה דרך קנס כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט לשם שקנסו לענין כתובה כך קנסו לענין קידושין שאם קידשה בליטרא זהב מאבד הכל עכ"ל מבואר מדבריו דהיה מפרש הירושלמי כשם שקנסו לענין כתובה כן קנסו לענין קידושין וצ"ל דגירסא אחרת היה לו. ומצאתי בשירי קרבן שהבית דברי ר' ירוחם הללו ותמה עליו דמדוע אמר שהכתובה הוא קנס אדרבה מה"ת יש להם כתובה ע"ש שהניח בצ"ע. ולא ידענא מאי קושיא הלא כ' רש"י בכתובות (ד"ק ע"ב) וז"ל אלמנה לכה"ג יש לה כתובה מפני שהיא פסולה וולדה פסול ע"י נישואין לפיכך אינה מרגילתו אלא הוא מרגילה ומשדלה לינשא לו לפיכך קנסו אותו ליתן כתובה עכ"ל וכ"כ הר"ן א"כ מבואר דהכתובה הוא דרך קנס וא"ש דברי ר' ירוחם:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:6:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/11:7:6:1)

שמענו שמוציא שמענו שכופין כו' בשירי קרבן כ' וז"ל כ' תוס' ר"פ המדיר דהירושלמי סובר דשייך כפיה בדברים ולא ידעתי איך אפשר לומר דבכפיה בדברים מיירי הא מעשין קאמר ואין עישוי בדברים וכ"כ תוס' דף נ' דמעשין דקאמר היינו בשוטים ע"ש עכ"ל ולא ידענא מאי קושיא האי התוס' כתבו שם דהאי דקאמר שם עשיתינהו בעי היינו בדברים וסיימו ומיהו מצינו עישוי שלא בדברים כגון אין מעשיו אלא לפסולות עכ"ל. הנה מבואר מדבריהם דעישוי יוכל להיות בדברים. וכ"ה בהירושלמי בההוא דאין מעשין אלא לפסולות ומה שהם בעצמם פירשו ההוא דאין מעשין אלא לפסולות דהיינו בשוטים אזלי לשיטתם בר"פ המדיר דש"ס דילן סובר דמעשין בשוטים אבל להירושלמי גם ההיא [דאיך] מעשין אלא לפסילות הוא בדברים וז"ב: