## Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 6

###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:1:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/6:1:2:1)

[כ"י] רב נחמן בר יעקב אמר עמ"ש הנשמת אדם (כלל מ"ד סק"ג) ותורת אביגדור (סי' ש"ג):


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:4:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/6:2:4:1)

[כ"י] מכה שנתרפאית כו' עמ"ש הב"י (סי' שכ"ח):


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:4:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/6:4:2:1)

לאתים לאטין ע' קה"ע ופ"מ ולא ראו בערוך (ערך אבויין) שכ' וכתתו חרבותם לאתים תרגומו לאבויין במה אשה ירושלמי עכ"ל נראה שצ"ל וכ"ה בבמה אשה ירושלמי וא"כ צ"ל הכא לאבויין:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:7:2:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/6:7:2:1)

תני רשב"ג לא שנו אלא מטבע ואבן כו' כ' הקה"ע כל דבר שהוא בר טילטול לעצמו הוא דמותר לטלטל לצורך גופו ומקומו כמו אגוז אבל אבן אפי' הקצהו לכך אסור דלאו בר טלטול הוא עכ"ל ולא ידענא מאין לו בפשיטות דלהירושלמי אפי' בהקצהו לכך ס"ל דאסור לכתחלה ולפ"ז יפלוג הירושלמי על הבבלי שבת (דכ"ה ע"ב) דאיתא התם דבאבן מותר לכתחלה בהקנהו לכך וכ"ה בטוש"ע (סי' ש"ג) הא י"ל דהירושלמי מיירי בלא הקצהו לכך ואינו פליג על הבבלי ומצאתי בא"ז ה' שבת סי' פ"ב שפי' להדיא כן בדברי הירושלמי דלא כהקה"ע:


###### Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:9:13:1
[Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Shabbat 6:9:13:1](https://torahapp.org/share/book/Amudei%20Yerushalayim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/6:9:13:1)

**אי דהכא גברא שקר דאיסטרולייגנו דידיה שקרין.** עי' מה שפי' הקה"ע והוא דחוק וראיתי בחי' המאירי לשבת (דנ"ו ע"א) שהעתיק לשון הירושלמי או ההוא גברא שיקר או אצטרוגלינא דידיה שקר ולפ"ז נראה לפרש שאמר או שהוא בעצמו הוא שקרן שאינו יכול חכמת הכוכבים או שאצטרוגליניא דידיה שקר היינו הכלי שהוא מביט בה בכוכבים הוא שקר דאינו נעשה על מתכונתה וא"ש לשון הירושלמי: