## Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah

###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:1
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:1](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:1)

**[דיני בשר שנתעלם מן העין ובו יז סעיפים]**
כתב רבינו הב"י בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים כותים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עכו"ם ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זה דין תורה וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד כותי אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אא"כ היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעת עין והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום תלה כלי אלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין בהם לא סימן ולא טב"ע ה"ז אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא עכ"ל וכל זה הוא לשון הרמב"ם בפ"ח ממ"א ע"ש:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
The Beis Yosef writes; discarded meat that was found in a marketplace, we go by the majority (of what it likely could have come from), as whatever is separated from something else is presumed to have come from the majority (of what it is likely to have come from). He means to say that if most of the sellers are Non-Jews, the meat is forbidden. If the majority of sellers are Jews the meat is permitted. Similarly, meat in the hands of a Non-Jew that we don’t know where he got from; if most of the sellers (in the town) are Jews it is permitted. This is all by Torah Law, but the Rabbanim have since forbidden all meat that is merely found, whether in a marketplace or in the hands of a Non-Jew, even if all the sellers and butchers are Jews. Not only that, but even someone who buys meat and leaves it in his house and it becomes hidden from his eyes (I.e he’s not watching over it) is also forbidden, unless the meat has a distinguishing mark or it has a certain look to it that he recognizes enough to be certain that it is the same piece of meat or it was wrapped and sealed (the entire time). If one hung a pot that was full of pieces of meat and the pot broke, and it had no distinguishing mark or distinct look, it is forbidden to eat the meat as it is possible to say that the meat that had been in the pot was dragged away by a wild animal or creeping creature and the meat that is there right now is different meat. These are the words of the Beis Yosef. And all of this is the same language as the Rambam in Perek Ches Halachah Yud Gimmel Machalos Assuros see there further.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:2
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:2](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:2)

עוד כתב ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שא"א לשרץ ליטול ולהניח מותר ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו וכתב רבינו הרמ"א והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד כותי במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר עכ"ל:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
He further writes; if it was hanging on a peg or something similar, where it would be impossible for a creeping creature to take from it or put into it would be permitted. Some permit meat that was hidden from the eye if it was found in the same place he put it, and our teacher the Rema writes; and the custom is to be lenient like the second opinion and even if the meat was in the hand of a Non-Jew, in a place where all the sellers are Jews that sell meat it would be permitted, these are his words.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:3
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:3](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:3)

ביאור הדברים דבגמ' [צה.] אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור דכיון שעבר איזה זמן שלא ראה הבשר אפילו מונח על שלחנו חיישינן שמא נתחלף בנבלה [רש"י] ואפילו בעיר שיש בה רוב טבחי ישראל דחיישינן שמא עורבים הביאו נבלה מעלמא וחלפוה וחומרא בעלמא היא [תוס'] וכן מבואר בירושלמי שקלים [פ"ז ה"ב] דרב כשירד לבבל וראה אותם מזלזלין באיסורים והחמיר עליהם לאסור כל בשר שנתעלם מן העין ע"ש:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
The explanation of the matter is in the Gemara (95); Rav said, meat that was hidden from the eye is forbidden since some time passed where he did not see the meat; even if it was on his table we are concerned that it got switched for a piece of nevielah (non-kosher meat) and even in a city where most of the butchers are Jews. For we are concerned that crows brought a piece of nevielah from the outside world and switched it. This is just a stringency. And so to it is explained in Yerushalmi Shekalim (7:5) that when Rav went to Bavel he saw them being careless with forbidden things and he was stringent on them to forbid meat that was hidden from the eye.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:4
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:4](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:4)

אך לפ"ז אינו מובן מה דמקשה הגמ' על רב מכמה משניות דכשנמצא ביד כותי הבשר מותר אם רוב טבחי ישראל ומתרץ הש"ס דנמצא ביד כותי קילא מנתעלם מן העין שהיה הבשר בחזקת המשתמר והוא לא שחטה וטרפה לא מכרו לו אבל בשר המונח ונתעלם מן העין חיישינן שמא עורבי' החליפו [רש"י] דמאי קא מקשה כיון דרב בעצמו חידש גזירה זו מפני שאינם נזהרים באיסורים א"כ מה שייך להקשות ממשניות ובהכרח צ"ל דהש"ס שלנו לא ס"ל בזה כהירושלמי אלא ס"ל דרב מדינא אסור לא מדין תורה אלא מגזירת חכמים שמכבר גזרו ולכן שפיר פריך:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
But, according to this, the Gemara is not understandable. It questions Rav from many Mishnaiyos that when meat is in the hand of a Non-Jew it is permitted if most of the butchers are Jewish? Gemara answers that what is in a Non-Jew’s hand is less of a problem than what is hidden from the eye because the meat in his hand is presumed to have been watched, he (presumably) didn’t slaughter it, and Trefiah animals aren't sold to him. However, meat that was hidden from the eye we have to be concerned that the meat was switched by crows. What, however, even was its question as it was Rav himself who innovated this decree because they weren’t being careful with forbidden things. If so, what relevance is there to ask questions from Mishnaiyos (which came before Rav’s time)? You are forced to say that our Gemara does not hold like the Yerushalmi Gemara but rather holds that Rav holds that its forbidden not from the Torah but from the decree of the Sages that made the decree previously and therefore its question make sense.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:5
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:5](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:5)

ולפ"ז קשה על הרמב"ם שהחמיר גם בנמצא ביד כותי ובגמ' מיקל בזה וכבר הקשו זה מפרשי דבריו ותרצו דהרמב"ם פסק כהירושלמי שהחמיר בכל ענין [הה"מ] והרי לפי הירושלמי לא א"ש כלל סוגית הש"ס שלנו ויש שתרצו דזה דהגמ' מתיר בנמצא ביד כותי זהו במקו' שמכריזין אם יש טרפה במקולין אם לאו וכשלא הכריזו הוה סימן שלא היה במקולין טרפה כמבואר בש"ס [צד:] שהיה בימיהם מקומות שהכריזו ולכן הרמב"ם אוסר מפני שבימיו לא היתה הכרזות בשום מקום ולכן חיישינן שמא היה טרפה במקולין ומכרו לכותי זה [ב"י וב"ח] וזה ודאי יותר תמוה דאי בהאי גוונא ודאי דגם מן התורה אסור ואפילו אם מן התורה מותר מטעם רוב בהמות כשרות הן מ"מ אי ס"ד דהחילוק תלוי בין מקום שמכריזין למקום שאין מכריזין ה"ל להגמ' לתרץ כן ועוד דהרמב"ם ודאי מיירי אפילו אם ידוע לנו שהכותי לקח בשר כשר ממקולין [כ"כ הש"ך סק"ה] שהרי לא חילק בדבר וכתב שאפילו כל המוכרין ישראל שלא נמצא בשר אחר כלל ושיטת הרמב"ם היא שיטת הגאונים כמ"ש הראשונים ז"ל:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
According to this, there is a question to be had on the Rambam, who is stringent even when it is found in the hand of a Non-Jew while the Gemara is in fact lenient about this. Many of his commentaries have already asked this question on his words and answered that the Rambam rules like the Yerushalmi which is stringent in all cases. However according to the Yershualmi’s explanation, the sugya of our Gemara does not make sense. There are some who explain that the when the Gemara permits what is found in the hand of a Non-Jew, that is only in a place where they announce if there is a treifah in the market or not. When there is no announcement, this is a sign that there was no treifah around as is explained in the Gemara (94) that in their days there were places that announced such things. Therefore, Rambam forbids it because in his days they did not make such announcements anywhere and we are therefore concerned there was/had been a treifah in the market that was sold to this Non-Jew. This is an even more bewildering answer as in such case it would certainly be forbidden from the Torah itself and even if it were permitted by the Torah because of the reason that we pressume most animals are kosher, even so, if it were to be that the distinction is dependent between places that announce it and places that don’t, the Gemara should’ve answered its question that way. Furthermore, the Rambam is certainly referring even to a case where we know for certain the Non-Jew purchased kosher meat from the market for he does not make any distinction in the matter and he writes that even if all of the sellers are Jewish so no other type of meat is around at all it is still forbidden. The opinion of the Rambam is the same as the opinion of the other Gaonim as the Rishonim wrote, may they be blessed.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:6
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:6](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:6)

ועיקר הדבר תמוה אצלי דהן אמת שהרבה פעמים מצינו פלוגתא בין הירושלמי לש"ס דילן מ"מ בענין כזה שבירושלמי בשני מקומות מבואר שהדבר היה ידוע דרב גזר דבר זה מפני שהיו מקילים באיסורים בבבל ואין זה מגזירת חכמים שמכבר והש"ס שלנו לא יסבור כן עד שמקשה עליו ממשניות הקודמות [גם בעכו"ם פ"ב ה"ח הובא זה] ועוד יותר תמוה סוגית הש"ס שלנו דעל מימרא זו דרב בבשר שנתעלם מן העין אומר דהא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר ממעשה שראה איש אחד רוחץ ראש בהמה בנהר ונפלה לנהר והביא כלי והשליכה למים והעלה שני ראשים ורצה לאכול שניהם וגער בו רב ואסרן ודחי לה הגמ' דמזה אין ראיה דמעיקר הדין אסורים משום דמקומות של נכרים היה הנמל ושכיחא טרפות יותר מכשרות ע"ש ובכל הש"ס כשנמצא מאמר כזה דלאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר ודחי הכללא נדחה המאמר מכל וכל [ברכות יא: שבת קמו: כתובות פ: ב"ק כ: חולין קיא:] ובכאן לא נדחה המאמר דפריך אח"כ ורב היכי אכיל בישראל ע"ש:

**Hupah veKiddushin, trans. by Norman T. Roman. HUC, 1975:**
The root of the matter does not make sense to me, for the truth of the matter is that we find many arguments between the Yerushalmi and our Gemara. Still in a case like this, where in the Yerushalmi in two places is clear that the matter was known that Rav decreed this thing because they were lenient about prohibited things in Bavel and this was not one of the decrees that the Chachamim had already decreed beforehand, why does our Gemara not consider it until it asked from the previously mentioned mishnaiyos. And it is even stranger that our sugya of Gemara, on this saying that Rav said in regards to meat hidden from the eye, says that Rav did not say this saying explicitly but it was borne out from a story. Rav saw a man bathing the head of an animal in the river and it fell into the river. He brought a utensil and threw it into the water and brought up two heads. He wanted to eat both of them but Rav rebuked him and prohibited them. The Gemara pushes aside this proof and says that this is not a proof for in actual halacha they were prohibited because it happened in a place of Non-Jews where Treifos are more common than kosher ones, see there. We find throughout Shas when sayings like this aren’t said explicitly but are rather are borne out of proof from someplace else and it pushes off the proof, it voids the saying entirely. Here, it strangely does not void the saying because it asks afterwords how Rav would ever eat meat even in regard to Jews? See there.


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:7
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:7](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:7)

ולכן נלע"ד דודאי מקודם סבר הש"ס דמדינא קאמר והקשה עליו ממשניות ומתרץ דנמצא ביד כותי קיל טפי והדר קאמר הש"ס דלאו בפירוש אמר מדינא אלא מכללא מפני שהיו מזלזלים באיסורים כמאמר הירושלמי ומביא מעשה מאיש אחד שאבד ראש אחד ומצא שנים ורצה לאוכלן וגער בו רב ומטעם זה גזר גזירה זו וממילא דבכל גוונא אסור אף בנמצא ביד כותי כיון שרצה להחמיר עליהם יותר מהדין וזהו אחד מהזלזולים באיסורים שאמר הירושלמי ובאמת מביא הירושלמי שם מעשה באחד שאבד ראש אחד במים ומצא אחד ואסרו רב [ דברי התוס' בד"ה אסיק צע"ג] וזהו מטעם גדר וסייג דמדינא שרי ופריך הש"ס מה לנו אם בפירוש אמרה או מכללא ומתרץ דמהך מעשה בלבד א"א לומר דרב ס"ל בשר שנתעלם מן העין אסור בבל ענין שהרי במעשה זו מדין תורה אסור כיון שהטרפות יותר מצוים אלא ודאי דמפני הך מעשה ועוד כדומה לזה גזר רב [ובזה מובן מאי דמהדר רב לרב כהנא ורב אסי דאיסורא שכיח טפי והרי הוא אוסר אפילו כשכל המוכרים ישראל כמ"ש הרמב"ם אלא דה"פ דרב כעס מפני מעשה זו וגזר ולזה שאלו לו למה אתה כועס והלא מדינא מותר והשיב להם דמדינא אסור ולכן כעס וגזר והמעשה מר"ח חתניה היה לזמן מרובה אח"כ ומיושב קושית התוס' שם דבמעשה זו כבר נתפשטה גזירתו]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:8
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:8](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:8)

ולדעה זו אף בבהמה שלימה אסור בהעלמת עין ואע"פ שהחששות רחוקות לא פלוג רבנן בתקנתא וכ"כ הרא"ש שם ויש מי שמתיר בבהמה שלימה [ש"ך סק"ו] ואינו עיקר ולהדיא מוכח כן בגמ' שם [ומ"ש הש"ך מהתוס' צ"ע ולפי הס"ד כתבו כן ע"ש ודוק] אמנם בתלאו במסמר וכיוצא בזה מותר גם לדעה זו דבזה לא שייך גזירה כלל וזהו כמו סימן שמועיל וכל זה באין לו בה טב"ע או סימן אמצעי אבל ביש לו בה סימן או טב"ע גם בחתיכה מותר וגם ע"ה יש לו טב"ע [עט"ז סק"א וא"צ לזה כלל דממון הוא מטעם דאינו נאמן ודוק]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:9
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:9](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:9)

אבל דעת רש"י ז"ל ועוד כמה מרבותינו דלית הלכתא כרב ואין אוסרין בהעלמת עין ואם מצא הבשר במקום שהניחו בביתו או בחצירו או אפילו בשוק אפילו אין לו שום סימן או טב"ע ואפילו במקום שרוב טבחים כותים מכל מקום כיון שמצאו במקום שהניחו לא חיישינן לשום דבר אך אם מצאו במקום אחר צריך סימן או טב"ע אפי' בביתו אם אין מקום לומר שאחד מבני הבית הניחו על מקום אחר וזהו כשרוב טבחים כותים אבל כשרוב ישראלים לא גרע מנמצא בשר שיתבאר לפנינו דמותר בכה"ג [ש"ך סק"ח ופמ"ג במ"ז סק"ב] ויש שאוסרין גם ברוב טבחי ישראל כשמצאה במקום אחר [פר"ח והב"ש סקט"ז) וגרע מנמצא משום דיש ריעותא לפנינו שמצאה במקום אחר ויש לתלות בעורבין שהביאו ממקום רחוק אך העיקר נראה כדעת ראשונה ובפרט אצלנו אינם מצויים עורבים כמ"ש היש"ש [פ"ז סי' כ"ב] ועל זה כתב רבינו הרמ"א שהמנהג להקל כסברא זו ולא כדעת הרמב"ם [ובעל נפש לעצמו יחוש לדעת הרמב"ם שהיא דעת הגאונים כ"כ התב"ש בשמ"ח סעיף ח' ע"ש]


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:10
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:10](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:10)

יש מי שאומר דבשוק של גוים שהמה הרוב יש לאסור אפילו מצא הבשר במקום שהניח אם שהה איזה זמן שיש לחוש שהכותי החליפו אם לא כשרוב בשר שבעיר הוא בשר כשר וגם הכותים לוקחים בשר כשר אבל בלא זה צריך איזה סימן או טב"ע [שם סעיף יד] ודברי טעם הן ויראה לי דבזה די אפילו סימן גרוע


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:11
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:11](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:11)

אם עוף או שרץ נטל הבשר בפנינו והלך לו לאיזה זמן וחזר והביאו אסור אפילו כשרוב הבשר כשר בהעיר משום דחיישינן שמא הניח הבשר במקום אחר או אכלו והביא טרפה ממקום רחוק ואין לזה היתר רק סימן או טב"ע [כ"ש בטור בשם רשב"ם ע"ש]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:12
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:12](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:12)

לדעת רש"י המוצא בשר בשוק במקומות שרבים מצויים שם אם רוב המצויים בשוק ההוא ישראל אע"פ שרוב העיר כותים וגם רוב הטבחים כותים ואפילו בהשוק ג"כ רוב המצויים כותים אם רק ידוע שבמקום המציאה רוב המצויים ישראל הבשר מותר דתלינן שמהרוב המצויים באותו מקום נפל וגם לא חיישינן שמא שרץ או עוף הביא ממקום אחר והשליכו בכאן דמילתא דלא שכיחא היא ואין אומרים זה אלא כשיש רגלים לדבר זה [תב"ש סעיף ה] ויש מי שאוסר כשרוב העיר ורוב הטבחים כותים ואין היתר אא"כ רוב העיר או רוב טבחים ישראל [פר"ח] ובודאי שיש לחוש לדעה זו [עתב"ש סק"א שהשיג עליו ומ"מ יש להחמיר]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:13
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:13](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:13)

ואם השוק ההוא אין מצויין שם בני אדם תדיר ואינו ידוע מי היו המצויים בעת אבידת הבשר הולכין אחר רוב העיר אם רוב העיר ישראל תולין שמישראל נפלה וכשר ואם רוב כותים או אפילו מחצה על מחצה אסור [שם] וכן אם רוב המצויים בשוק ידוע לנו רק במקום שנמצא הבשר אין ידוע לנו מי הם המצויים הולכין אחר רוב השוק [שם]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:14
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:14](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:14)

ואם מצא בשר בעיר אם רוב טבחי גוים אע"פ שרוב העיר ישראל הבשר טרפה ואם רוב טבחי ישראל אף שרוב העיר גוים מותר כן משמע להדיא במשנה דמכשירין [פ"ב מט] ובגמ' חולין [צ.] אמנם יש מי שאומר דדוקא כשכל הטבחים ישראל אבל אם יש מקצת טבחים כותים יש לחוש שמא כשנצרף מקצת טרפות שיש לטבחי ישראל למקצת טבחי גוים לא יהיו הכשרות רוב ונצרך לדעת בבירור שיש רוב [תב"ש סעיף ב] וצ"ע:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:15
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:15](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:15)

נמצא בשר בדרך דינו כנמצא בשוק אם רוב העוברים באותו דרך ישראל מותר ואם רוב גוים אסור ואם טבחי ישראל כולם משני הערים שהדרך באמצעם מותר אפילו ברוב כותים ודע דהאידנא אין שום היתר להתיר בשר הנמצא אפילו ברוב ישראל וכל טבחי ישראל שהרי בכל בהמה יש חלק אחורים שברוב המקומות אין מנקרין אותן והן טרפה וממילא דכל בשר הוה ספק אם הוא מחלק הפנים או מאחוריים והגם שיש להכיר ביניהם מ"מ קשה לסמוך על זה


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:16
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:16](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:16)

אם הנמצא היא בהמה שלימה ובמקום שרוב טבחי ישראל וניכר ששוחט שחטה ואפשר לבדוק הריאה שרי ברוב טבחי ישראל ובודקין הריאה ואם היא כשרה מתירין אותה ולא חיישינן שמא נתנבלה בשחיטה דזה לא שכיח [שם] ועמ"ש בסי' א' סעיף ל"ה וי"א דבעופות כשנמצא שחוטים לא מהני רוב טבחי ישראל ובעינן רוב ישראל דאין מקולין לעופות וכל אחד שוחט בביתו ולא מתירינן ברוב טבחי ישראל רק דבר ששוחטין במקולין ועל סימן השחיטה אין לסמוך דאין זה סימן מובהק ויכול להיות שגם הגוים שוחטים בכה"ג ולכן אם דרך אנשי המקום לשחוט גם דקות בביתן ולא במקולין אין להתיר גם דקות ע"פ רוב טבחי ישראל [שם] וכן אם נמצא בשר מבושל או צלי הולכין אחר רוב אוכלי בשר ולא אחר הטבחים דשמא נאסרה בבישול הכותי ובצלייתו וכן אם נמצא בשר מלוח הולכין אחר רוב מולחי בשר [שם] וכן אם ראה שהשליך עוף או שרץ בשר לכאן אסור אפילו ברוב ישראל דשמא הביאו מרחוק של טרפה [שם]:


###### Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:17
[Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 63:17](https://torahapp.org/share/book/Arukh%20HaShulchan/s/Yoreh%20De%27ah/r/63:17)

כתב המרדכי בפ"ז מעשה בא לידי בתרנגולת שחוטה ושלחוה ביד כותי בלא שומר ונסתפקו בדבר לומר שמא אחרת היתה ונתחלפה והלכו לשוחט ושאלו לו אם שחט זאת התרנגולת והשיב אין לי בה טב"ע אמנם עתה שחטתי תרנגולת אחת אבל בעל התרנגולת היה מכיר אותה ואמר שזאת היא והתרתי אותה כיון שבעל התרנגולת היה מכירה כדברי ר"ת דאמר לית הלכתא כרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור עכ"ל ותמהו רבים דכיון שהכירה בטב"ע הרי גם לרב שרי ודברים רבים נאמרו בזה והמחוור בזה דהן אמת דמבין שניהם מבין השוחט והבעה"ב מותרת אבל זהו אם היינו יודעים בבירור שתרנגולת זו שחט השוחט והרי יש לחוש דכששלח הבעה"ב להשוחט ביד הכותי לשוחטה החליפה הכותי באחרת ונתן אחרת גרועה לשחוט ואח"כ מפני היראה נתיישב ליתן לבעה"ב שלו ושחט' בעצמו ואם כי חששא רחוקה היא מיהו לרב דמחמיר טובא יש לאסור אבל כיון דלא קיי"ל כרב אין לחוש לחומרות כאלו [פר"ח] ודיני שליחות ע"י כותי יתבאר בס"ד בסי' קי"ח ע"ש: