## Ateret Zekeinim Chapter 14

###### Ateret Zekeinim 14:1
[Ateret Zekeinim 14:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/14:1)

**בתוספת** ביאור להקדמה השלישית מהשתלשלות האומה הנבחרת ויעודי האבות: ממה שראוי שנתעורר הוא שהשלתלשלו׳ האומ׳ הנבחרת היה מאב אחד אבי עד שר שלום אברהם אבינו ונמשכה ממנו צו לצו קו לקו מאיש אל איש. ואין זה כשאר האומות מאדום וישמעאל שנקבצו עמים רבים מחולפי המשפחות והאומות לקחת אמונתם. אין כאלה ישורון לא נאספו עמים רבי׳ מקצה הארץ לעבור תחת השבט לעבוד את ה׳. לא המיר גוי אלדים עבודתם הקדומה ויבאו להשתחוות למלך ה׳ צבאות: לא כן עם ה׳ כולם בני איש אחד בארץ כנען זרע אברהם הוא החל לקרוא בשם ה׳ וממנו ליצחק וממנו ליעקב ולשבטים נמשכה האמונה והתיחסות הדת האלדית הנה לדעתי היה זה מאתו ית׳ לארבע סבות ותועלות עצומות נמשכות מהשתלשלות ההוא:


###### Ateret Zekeinim 14:2
[Ateret Zekeinim 14:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/14:2)

**התועלת** הראשון כי להיות טבע האדם שיתדמה לאביו ולאמו במזגו ותכונותיו במדותיו ובדעותיו ראה הש״י שיהיה העם הנבחר נמשך בהשתלשלות מאב אחד ושיהיה אב אחד שלם בכל מה שיאמר שלמות באופן שיוצאי חלציו ילכו בדרכיו למען אשר יצוה את בניו ושמרו דרך ה׳ ולזה היה אב היחס הטהור הזה אברהם אבינו יען נמצאו בו האמונות האמתיות והמדות המשובחו׳ בשלם שבפנים. ומבני אברהם יצחק לבד יען נתדמה לאביו מה שלא נתדמה אליו ישמעאל ושאר בני קטורה. ומבני יצחק בחר לנחלה לו יעקב חבל נחלתו להיותו איש תם וישר בחלוף עשו אחיו וכבר למדנו זה התועלת ישעיהו הנביא ע״ה אמר שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה׳ הביטו אל צור חוצבתם וגו׳ כי נחם ה׳ ציון וגו׳ הקשיבו אלי עמי וגו׳. ואחשוב שהנביא יוכיח לישראל שיהיו רודפי צדק במדותיהם שהצדק הוא האמצעי והמובחר שבשני קצוות המדות ושיהיו מבקשי ה׳ והוא באמונו׳ שתמיד כל היום יבקשו לדעת את ה׳ ושבזה יתדמו למולידיהם ולפי ששלש׳ שותפין יש באדם אביו ואמו והק״בה זכר שראוי שילמדו מהם ויתנהגו במדותיהם וז״ש הביטו אל צור חוצבתם והוא הש״י צור עולמי׳ וכמו שאמ׳ צור ילדך וגו׳ כי הוא אשר חוצבו ונמשכו ממנו כל ההווים ובכיוצא הלשון הזה אמר החכם הבדרשי במאמר בחינת העלם אוהב התחקות על שרשי מחצב אנושותו שהם האל ית׳ והמלאכים ואמר שיביטו ג״כ אל מקבת בור נוקרו ממנו והם אברהם ושרה וביאר איך ילמדו מאברהם ושרה ואמר הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם שהם הבור נוקרו ממנו כי אחד קראתיו ר״ל כי אני קראתיו אחד ומיוחד בין האנשים בשלמותו והבן אמרו כי אחד קראתיו כלומר אני הבוחן לב וחוקר כליות קראתיו אחד ומיוחד והוא ממה שיורה שהוא מיוחד כיון שבעל העסה מעיד עליה ובזכות שלמותו זכה לברכת הזרע ולכן ראוי שבמה שעתיד להיות יהיה מבורך וזהו ואברכהו וארבהו בלשון עתיד ולפי שאי איפשר שיתברך בהיותו בגלות יצטרך בהכרח שיגאל וזהו כי נחם ה׳ ציון וגו׳. אשר הוא כדי לקיים ואברכהו וארבהו. ואחרי שצוה על המולידים המוליד׳ הגשמיים הקרובים אביו ואמו ביאר שראוי שילמוד מהמוליד והאב הרוחני וזהו אמרו עוד הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי יצא ר״ל שיביטו בו ובתורתו לעשות מעשהו וללכת בדרכיו:


###### Ateret Zekeinim 14:3
[Ateret Zekeinim 14:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/14:3)

**והתועלת** השני הנמשך מהשתלשלות האומה מאב אחד יהיה כדי שיהיו הבני׳ כלם מסכימי׳ ומשתוים במזגם ויהיה ביניהם תמיד אהבה ואחוה הלא תראה שכלל הקרובים יתמידו באהבה מאשר אינם קרובים והחכמים ז״ל משבחי׳ המדה הזאת אמר שלמה ע״ה עוכר שארו אכזרי וכמו שביאר הרב המורה בפ״מב ח״ג אמ׳ שמצווי לא תתעב אדומי כי אחיך הוא למדנו שבזאת המדה הפלגה גדולה שהאדם יאהב ויקרב קרוביו אף על פי שחטאו לו: והנביא מלאכי ביאר ג״כ איך ראוי שיאהב האדם הקרובים באמרו הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגו׳ איש באחיו לחלל ברי׳ (אלדינו) [אבתינו] ירצה ששתי סבות יחייבו האהבה בבני ישראל והם אשר ראוי שישים האדם אוהב את אשתו ולא יבעל בת אל נכר. האחת הקורבה והיחס אשר ביניהם וזהו אמרו הלא אב אחד לכלנו. והשני מפאת התאחדות הדת והשתתפם באמונה האלדית אשר זה ממה שראוי שישים ביניהם אהבה נמרצת וזהו אמרו הלא אל אחד בראנו. והוליד מזה מדוע נבגוד איש באחיו אשר הוא בלתי ראוי מפאת היחס שהאדם יבגוד באחיו. ואמר עוד לחלל ברית אלדינו והוא הפך הסבה השנית מהתאחדות הדת כי האדם יחלל ברית אלדיו כשיבגוד במאמין כמוהו. וכמו שהאדון יתן מלבוש לאנשיו לפי שישתתפו באהבה וילחמו לכוונה אחת ולא ישחית זה לזה ככה האל ית׳ נתן בריתו בינינו ואין בעלי הברית נלחם אלה עם אלה. וזהו לחלל ברית אלדינו. הנה התבאר התועלת השני מהשתלשלות האומה מאב אחד והוא התמדת האהבה ביניהם והיותם ערבים זה לזה. **והתועלת** השלישי הנמשך מהשתלשלות האומה מאב אחד הוא לפי שבזה יודע לכל באי עולם שרבוי העם הזה בזמן קצר היה בזולת המנהג הטבעי ושהוא בהשגחה אלדית נפלאה ולזאת הסבה ג״כ ראתה החכמה האלדית שיהיו האבות הקדושים והאמהות הקדושות מולידי העם הנבחר עקרי׳ ועקרות כמו שהתבאר מענין אברהם ושרה ויצחק ורבקה להיות לידתם ג״כ בדרך נס. ולכך נצטווה אברהם קודם ההולדה שנה אחת בברית מילה כי הוא נמול בן תשעים ותשע שנה ויצחק נולד בהיותו בן מאה שנה. כדי שמצד עקרות האבות והאמהות כפי הטבע וזקנותם עם חולשת האבר המוליד יודע בביאור כי יד ה׳ עשתה זאת מצורף שיהיה הולדת יצחק בקדוש׳ ושמלדה ומבטן ומהריון הפלא ה׳ חסיד לו. ולזה ג״כ לא נמשך העם הנבחר מכל בני אברה׳ כי אם מיצחק בלבד ולא נמשך מכל בני יצחק כי אם יעקב ידיד ה׳ עד אשר באו שנים עשר השבטים ראשי בני ישראל המה. והנה היה זה כדי שיוכר ויודע המשך העם ורבויו שהוא ברצון אלדי מבלי סבה טבעית. ולזה היו מאב אחד רומז אל היותם תחת הנהגת אל אחד הוא המחוייב המציאות ית׳ ובאו שנים עשר שבטים לרמוז שהם בעולם השפל דבקים לשם ית׳ כשנים עשר מזלות הרקיע ושהשבטים ההם לבדם יספיקו בהנהגתם בהשגחת האל ית׳ עליהם ולא יצטרכו למשרתי עליון ולהנהגת הגרמים השממיים ההם וכבר הוכיח אדוננו משה ע״ה על זה לישראל אמר את ה׳ אלדיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע. הוא תהלתך וגו׳ בשבעים נפש וגו׳ ואמר שידבקו לאל במחשבתם וזהו היראה כי בהשערתם גדולתו יראו מלפניו: ובפעולות הגופיות וזהו ואותו תעבוד ובדבר שפתים ג״כ וזהו ובו תדבק ובשמו תשבע. ונתן הסבה בזה ואמ׳ הוא תהלתך והוא אלדיך וביאר הנוראות ואמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וגומ׳ ר״ל שהיו מתי מספר כמות קטן וזהו בשבעים נפש והיו ג״כ באיכותם שפלים מאד וזהו ירדו אבותיך מצרימה וגומ׳ להיות שם עבדים ועתה שמך ה׳ אלדיך ככוכבי השמים באיכות ומעלה ואמר לרוב להורות על רבויים. והאריך בזה כמו שפירשתי בפירוש התורה אשר לי בזה המקום: וכבר ביאר לדעתי הענין הזה בביאור בלעם הרשע. אמר כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. מי מנה עפר יעקב וגומ׳ אמר כפי מה שאחשוב שאין הקללה פועלת בעם הנבחר לפי שאינם מתברכים דרכי הטבע אבל רבויים וחזקם הוא כפי רוח האלדי ולכן אמר אשא דעי למרחוק לאבות העם הזה והתחלותיו וזהו כי מראש צורים אראנו ירמוז לאבות ומגבעות אשורנו ירמוז אל האמהות. וצרף לזה הקדמה שנית והיא הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב ר״ל שלא נתערב עם ישראל אומה אחרת שנאמר שהיא היתה סבת רבויים וע״כז שהצורים והאבות היו עקרים ואח״כ לא עבר זר בתוכם הנה עתה רבים עם הארץ בלי סבה ודרך טבעית וזהו מי מנה עפר יעקב. התבאר א״כ שהשתלשלות האומה מאב אחד יורה על השגחת האל בהתרבותה בשלא על המנהג הטבעי:


###### Ateret Zekeinim 14:4
[Ateret Zekeinim 14:4](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/14:4)

**והתועלת** הרביעי שנמשך מהשתלשלות האומה והסתעפות היחס מהאבו׳ הוא כדי שבזכו׳ האבות והצורים הקדושים שממנו חוצבו יהיה טוב להם וזכותם יעמד עליהם לעת צר ומלחמה: הלא תראה נכפל זה פעמים שלש בתורתנו הקדושה בענין העגל ובמרגלים שתמיד בזכות האבות זכו לכפרה. ובזכותם ירשו ארץ אמר בפרשת ואתחנן לא מרבכם מכל העמים חשק ה׳ בכם וגו׳. כי מאהבת ה׳ אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא ה׳ אתכם וגו׳ וידעת כי ה׳ אלדיך הוא האלדים האל הנאמן וגו׳ ר״ל כי בזכות אבותם הוציאם ממצרים ולקיים שבועתם וכיון שרצה לקיים שבועה קדומה כזאת דעו נא וראו כי ה׳ הוא האל הנאמן בדברו ולא ישקר באמונתו אבל תמיד יקיים דבריו. ואמנם שבזכותם גם כן זכו למעלת הנבואה אמר אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלדים וגו׳ מן השמים השמיעך את קולו וגו׳ ותחת כי אהב את אבותיך וגו׳ יאמר אתה הראת מהאל יתב׳ דברים נפלאים לדעת כי ה׳ הוא האלדים בשמים וגו׳ ר״ל אחד בעולמו. והשיגו זה בשני חושים היות׳ דקים חוש השמע מן השמים השמיעך וגו׳ וחוש הראות ועל הארץ הראך את אשו וגו׳. וביאר שכל זה זכו תחת כי אהב האבות. ובפירוש משנה תורה פירשנו הפסוקים באופן אחר מתחלף לזה. הנה מפני ארבעת הסבות האלה ראתה החכמה האלדית להמשיך עמו בהשתלשלות ישר מאב אחד וראה להפליא חסיד לו אברהם אוהבו ושיהיה שורש היחס אב המון גוים ולפי שלשלמותו היה הרצון האלדי להשגיח בו בדבקות אלדי נמרץ והיה הארץ אשר נולד בה מונע גדול לזה בלתי סובלת הדבקו׳ ההוא באתהו הצווי הראשון לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ר״ל שיצא מארצו וממולדתו ומבית אביו לבא לשבת בית בארץ כנען והיה זה לפי שהארץ בטבעה ומולדתו שהוא חברת הקרובים מפני אמונתם הרעה ובית אביו להיותו הגדול שבעובדי ע״ז שלשתם מונעים גדולים להשגת שלמותו ולכן יאות שיעזוב טבע הארץ ההיא ואל יתחר במרעים ויאמר לאביו ולאמו לא ראיתיו להדבק באל חי. ולפי שהוא ע״ה בצדקו נפשו עשה שלשה עבודו׳ לגבוה מיוחדו׳ ביתר שאת ומעלה. האחת באמונתו שהשיג מה למעלה ומה למטה באמת עם שלא שיערוהו אנשי דורו והיו יושבי ארץ צלמות באמונתם. השנית במעשיו בעזבו משפחתו ובית אביו וכל קרוביו להתקרב אל האלדים וכי ראה קרבת אלדים לו טוב. השלישית בעזבו ארץ מולדתו ואחוזתו וכל קניניו ללכת להיות גר בארץ נכרים אורח נטה ללון. הנה מפני זה יעדו הגומל לחייבים טובות יתברך בשלשה יעודים מדה כנגד מדה. והקדימם כפי הקדימה הראויה אליהם בטבע וסבה ומעלה. כי הנה יעדו ראשונה בזרע רב וקהל גוים שיצאו ממנו בארץ הנבחרת. והם כנגד המשפחה והקרובים שעזב ללכת לעבוד אלדים. ובזה מהיתרון מה שלא יעלם לפי שהבנים יותר קרובים ונחמדים לאדם מכל שאר קרוביו כ״ש למתיאש מהם מפני עקרותו וזקנתו שיהיה היעוד מפני זה יותר מעולה ויותר חשוק אליהם. והיעוד הזה בא ראשונה באמרו ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך ואברכה ובזה לא יעדו בארץ ולא בדבר אחר כי אם בזרע. ואחרי כן יעדו ביעוד שני. והוא בירושת הארץ הנבחרת והיה זה כנגד בית אביו וכל אחוזתו ועקר שרשוהי שעזב ואבד בעבור העבוד׳ האלדית. וביעוד הזה מהיתרון מה שלא יעלם שעם שהעזיבה היה דבר מועט הנה יעדו בכל ארץ כנען שהיה דבר הרבה וזהו אמרו ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ. וירא הי אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה׳ הנראה אליו. ר״ל שעבר אברם בארץ וראה ממשלת כנעני וגבורתו כי חסון הוא כאלונים. ואז בא הדבור לאמר אל תהי בעיניך כגר בארץ נכריה כאורח נטה ללון כי ידוע תדע שלזרעך שכבר אמרתי ויעדתי עליו ביעוד הראשון אתן את הארץ הזאת. והנה זכר הכתוב שעם היות בדבור הזה מהבשורה בקיום הזרע שכבר נתבשר בה וביעוד ירושת הארץ. הנה אברהם עם גודל אמונתו שכן יהיה והאמין בה׳. לא עשה המזבח ולא עלה לה׳ עולות על היעודים האלה כי על שנראה אליו להיות מעלת הנבואה שלמות נפשיי ושאר היעודים היו בעניינים גשמיים. וזהו ויבן שם מזבח לה׳ הנראה אליו. ולהיות הזרע הקדוש המיועד בירושת הארץ נולד בקדושה ובטהרה ויהיו כלי הנער קדש צוה ית׳ לאברהם בברית מילה קודם לידת יצחק שנה אחת שהוא הזמן היותר גדול שאיפשר בעבור הנסים כמו שנזכר במקומו ואז בצוותו על הברית ההוא יעדו האל יתב׳ בשני היעודים הקודמים ויעדו עוד ביעוד השלישי מעולה מהם. וזהו אמרו שמה בסוף הפרש׳ והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והוא היעוד הראשון שכבר יעדו בזרע ובו הודיע שממנו יהיה יתד ופנה רבוי העם ואיכותו בממשלת המלכים והשרים: ואמר עוד והקמותי את בריתי ביני וביניך ואין הכוונה בזה שיהיה לו לאלדים ולזרעו אחריו כמו שפירש רש״י ז״ל כי הוא יזכור זה אחר כן ועדין לא נזכר הברית ההוא לשיאמר והקמותי אבל כוונתו שאחרי יעוד הזרע שזכר יקים היעוד השני והוא ברית ירושת הארץ שכבר זכר ביעוד השני ואמר להיות לך לאלדים להגיד כי שני היעודים האלה אינם מכוונים לעצמם כי אינם תכליות בפני עצמם אבל שניהם מכוונים בעבור תכלית אחר והוא היעוד השלישי הזה שכנה באמרו להיות לך לאלדים. וענינו שנתיחד להנהגתם בלי אמצעי ולא ימסרם לככב ולמזל. והיה היעוד השלישי הזה מהדבק ההנהגה האלדית בו בזרעו כנגד מה שהשיגו ע״ה והאמין באל יתב׳ מה שלא האמינו אנשי דורו ולפי שהוא נדבק בו באמונתו היה מהראוי שידבק ג״כ בו ובזרעו ההשגחה האלדית ההיא: ואחר שזכר שלשת היעודים האלה שהם כנגד שלשת מיני העבודות המעולות שעשה אברהם אבינו אמר עוד ית׳ ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלדים לבאר שיעוד ירושת הארץ יקדם ליעוד השלישי מהשגחת העם ודבקות השכינה בו ושלא יחשוב אברהם שבניו יתדבקו באל ית׳ בכל מקום שיהיו כי זה בלתי איפשר אם לא בהיותם בארץ הנבחרת המסוגלת בטבעה לזה. ולכן בא הפסוק הזה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען. ואחר ירושת הארץ אז והייתי להם לאלדים. ר״ל שידבק בהם שכינתו ואין הכוונה שלא יהיה אלדיהם חוצה לארץ אבל שההנהגה בלי אמצעי והדבוק הזה יצטרך בהכרח שתהיה בארץ. וזה לפי שארץ מצרים והמדבר ושאר הארצות מונעות הדבוק הזה. ואמנם למה לא היה כן במדבר יתבאר סבתו בזה המאמר הנה התבאר מכל זה שאמרנו שגם מיעודי האבות התחלות השתלשלות האומה הישראלית יראה בשלמות שהשפע האלדי וההשגחה והדבקות המעולה בלי אמצעי מסוגל בארן ישראל ויתר הארצות מונעות לזה. והוא אשר רצינו לבאר בזה הפרק: