## Ateret Zekeinim Chapter 18

###### Ateret Zekeinim 18:1
[Ateret Zekeinim 18:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/18:1)

**בהיתר** הספק השביעי והשמיני ופירוש הפרשה וסדר המעמד הנבחר האלדי. כפי הסכמת החכם ר״א והר״מבן נ״ע שהטיבו לראות בסדר המעמד הנבחר ובקישור הפרשיות וישובן כפי סדרן. הנה ישראל באו מדבר סיני בחדש השלישי ביום הראשון לחדש ומשה ע״ה עלה אל האלדים בהשכמת היום השני לחדש ובו ביום בא לעם בדבר ה׳ ובהשכמת היום השלישי לחדש עלה אל ההר להגיד את דברי העם ואז צוהו ית׳ לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם והיו נכנים ליום השלישי שהיה יום ששי לחדש לקבל התורה ובאותו היום הששי היה קול השופר ונגש משה לבדו אל הערפל אשר שם האלדים וקבל עשרת הדברות ושמעו העם מהשם אנכי ולא יהיה לך כמו שקבלו חז״ל ואחרי הדברות כלם נקבצו זקני העם ושטריו ואמרו למשה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלדים פן נמות והודו לו אמונת הנבואה ונתחייבו לשמור ולעשות ככל דברי האלהים ושם נאמ׳ לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והעם לא רצו ללכת לאהליהם אבל אמר ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל ואז נאמר לו פרשת כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם גו׳ ופרשת ואלה המשפטים כלה ופרש׳ הנה אנכי שולח מלאך לפניך לסבה שקדמה. והזהיר על הע״ז אשר יעבדו גויי הארץ אשר המלאך יביאם שמה שלא ישתחוו לה. אבל יהרסו אותה כי לא יצטרכו כי אם לעבוד השם הנכב׳ אשר כל ההצלחו׳ ממנו כמו שאמרתי ואחרי שנאמר כל זה למשה בהר ורצה לרדת ללמד העם צוהו השם ית׳ ובא לו דבור ואל משה אמר עלה אל ה׳. ר״ל שאחרי רדתו יעלה פעם אחרת והכהנים ושבעים איש מזקני ישראל עמו ושישתחוו מרחוק ונגש משה לבדו והם לא יגשו והיה זה לסבה שאזכור בזה הפ׳ והנה כל הדבורים האלה נאמרו למשה ביום הששי לחדש והעם היה יושב מרחוק משתאה מחריש עד בא משה. ואז ירד אדון הנביאים ויספר לעם ביום ההוא את כל דברי ה׳ ואת כל המשפטים ור״ל את כל דברי ה׳ עשרת הדברות ופרשת כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם גומר ופרשת הנה אנכי שולח מלאך וגומר ובאמרו ואת כל המשפטים רצה כל הדינים שנאמרו לו בפרשת ואלה המשפטים והנה זכרה התורה שהם ענו למשה כל אשר דבר ה׳ נעשה. ואז כתב המחוקק ע״ה על ספר את כל דברי ה׳ הקודמים והיה כל זה שאמרתי ביום הששי יום מתן תורה עד הערב. והשכים בבקר שהוא יום השביעי לחדש ובנה מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל והיה זה להודות לשם ה׳ על נתינת התורה וכדי להכניס ישראל בברית חדשה בדם הברית לקיים את כל התורה. ושלח נערי בני ישראל שהם הבחורים משרתיהם שיוכלו לעשות אותם הזבחים שהיו מקריבים פרים גדולים או היו נערי בניישראל הבכורות כדע׳ המתרג׳ ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה׳ פרים ולקח חצי הדם ושם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח והיה זה להורות שהעם הנבחר יתאחדו עם הש״י כמו שהדם עצמו נושא הנפש הוא אחד בעצמו ולכן היה חצי הדם לה׳ בזריקה וחציו לזרוק על העם. וקודם קבול הברית לקח משה ספר התורה שכתב ביום הששי שעבר ויקרא באזני העם לאמר אם היה דעתם להקים את דברי התורה ולקיימה אחרי המחשבה ומה שהסכימו כל אותו הלילה והם השיבו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. ר״ל עם היות המצות והמשפטים רבות מאד הנה עם כל זה דע נא וראה שכל אשר דבר ה׳ נעשה ונקיים. ולא די המצות האלה שאמרת כלם אבל גם מצות אחרות אם תצוה עוד ג״כ נשמע ונעשה וזהו אמרו ונשמע או יהיה פי׳ ונשמע שישמעו אל דברי המלאך כמו שהזכיר ואמר השמר מפניו ושמע בקלו: ואחרי קבלם על עצמם המצות אז לקח משה את הדם וזרק על העם ואמר הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם על כל הדברים האלה ואחרי כל הפעולות האלה קיים מה שצוהו ית׳ באחרונה מעלותו להר פעם אחרת כמו שצוה ואל משה אמר עלה אל ה׳ וזהו אמרו כאן ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל: ואמנם בצורך העליה הזאת אחשוב אני ע״ד הפשט שלמה שהיה ביאת המלאך לעם דבר איפשר שיסבב בהם שיטעו באלהותו ויעבדו אותו כיתר האומות העובדות לאלהיהם. הנה בעבור זה צוה ית׳ למשה עלה אל ה׳ אתה וגו׳. וכל זה כדי שישיגו אדנות השם ית׳ והיותו מושל בשכלים הנבדלים כלם ובגלגלים ושהוא אלדי האלדים ואדוני האדונים גבוה מעל גבוה כמו שיתבאר שנכלל העיון הזה בהשגת הזקנים. והנה עלה עמהם אדוננו משה לא להיותו צריך לכמו ההשגה ההיא אבל להיותם בלתי ראויים אליה מעצמ׳ אם לא תצטרף אליהם שלמות משה ע״ה אשר באמצעותו יהיו הם מוכנים וכמו שאמר ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. האמנם למה שלא היה הענין שוה בהם ואינם משתוים בהשגה ההיא אמר ונגש משה לבדו אל ה׳ והם לא יגשו כלומר שבהשגה ההיא לא יגיעו הזקנים למעלת משה ולא יעלו אליה. והעם לא יעלה למעלת הזקנים ההם וזהו אמרו והעם לא יעלו עמו שלא ישתתפו בהשגה ההיא כמו הזקנים שישתתפו בה עם היות שלא ישתוו באופן ההשגה וכבר יסבול פשט הכתוב שאמרו ויראו את אלדי ישראל יכלול משה ואהרן והזקנים כלם וזהו ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא וגומר ויראו את אלדי ישראל כי כלם יוכללו בראיה ההיא. והיותר נכון בעיני שההשגה הזאת לאצילי בני ישראל נתיחסה לבד ושצורך עלית משה עמהם אינה לענין השגתם אבל השם יתברך צוה למשה שיעלה הוא והזקנים כל אחד מהם לענין מתחלף. אם הזקנים לענין השגתם שיזכור ואם משה כדי לעלות אל ראש ההר לקבל הלחות. וזהו אמרו ונגש משה לבדו והם לא יגשו להגיד כי יפרד מהם לעמוד בגורלו והמה לא יעלו כי דבר אין לו ולהם שמה. ולזה זכר ראשונה צורך עלית הזקנים ואמר ויראו את אלדי ישראל גומר כי בזקנים לבד ידבר. וזכר צורך עלית משה באמרו מיד ויאמר ה׳ אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחות האבן וגומר. הנה ביארתי צורך עלית כלם כל אחד מהם ר״ל משה לבדו והזקנים לבדם לענין מתחלף והותרו בזה הספק הז׳ והח׳ שזכרתי: ואמנם אמרו ואל משה אמר עלה אל ה׳ ונגש משה לבדו אל ה׳ גומר. ולא אמר עלה אלי ונגש אלי כמו שאמר עלה אלי ההרה. כבר ראית דעת המפרשים שכן דרך הכתוב ושהוא כמו שנאמר מאת ה׳ מן השמים. והוקע אותם לה׳ נגד השמש אבל אני אחשוב בכלם שלא היה החלוף הגדול הזה מבלי סבה. ודעתי בזה שאחרי שהודיעו יתעלה שליחות המלאך והזהיר השמר מפניו ושמע בקולו הנה מיד התחיל המלאך לדבר את משה בשם האל והוא אמרו ואל משה אמר עלה אל ה׳ ר״ל ואל משה אמר המלאך הנזכר עלה אל ה׳ ונגש משה לבדו אל ה׳ כי יצוה המלאך בשם ה׳ אל עולם שיעלה משה להר והזקנים כדי להשיג השגתם שזכר ויהיה זה קודם שתתחיל הנהגת המלאך להודיע שההשגה היא מהאל ולא מהמלאך ולפי זה התחיל לצאת לפעל במקום הזה שליחות המלאך. אבל במסכת סנהדרין נאמר אמר ליה ההוא לרב אידי כתיב ואל משה אמר עלה אל ה׳. עלה אלי מיבעי ליה אמר ליה זה מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב כי שמי בקרבו אי הכי פלחו ליה כדכתיב השמר מפניו ושמע בקלו. אמר ליה אל תמר בו כתיב אל תמירנו בו אי הכי מאי לא ישא לפשעכם א״ל הימנותא בידך דאפילו בפרוקנא לא קבילניה דכתיב ויאמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. וכפי מה שפי׳ הרמב״ן ז״ל בדבריהם יהיה פי׳ הכתוב ואל משה אמר השם ית׳ עלה אל מטטרון שנקרא ה׳ אתה ואהרן גו׳. ויהיה אם כן צורך העליה לדעת חז״ל כפי מה שאחשוב שיעלו לקבל האצילות מהמלאך הנזכר שילך לפניהם. ולכן בא זה הדבור אחרי פרשת הנה אנכי שולח מלאך לפניך ואמר שמאצילות המלאך ההוא יקבל כל אחד כפי הכנתו וזהו ונגש משה לבדו אל ה׳ והם לא יגשו ויהיו לדבריהם ויראו את אלדי ישראל כולל למשה ולזקנים כמו שפירשתי אני. זהו הנראה אלי לפרש כפי דעתם בזה. ומה שזכרתי אני יראה יותר נכון ואמתי בפשט הכתוב: