## Ateret Zekeinim Chapter 23

###### Ateret Zekeinim 23:1
[Ateret Zekeinim 23:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/23:1)

**אמר** יצחק אחרי כלותי פירוש הפרשה והיתר ספקותיה. אשית אל לבי שהרב המורה הביא שני עדים לקיים דעתו שלבנת הספיר נאמר על החומר הראשון. האחד מדברי הנביא יחזקאל ע״ה ותרגום יונתן בן עוזיאל בפ״ד ח״ג מספרו. והשני ממאמר רבי אליעזר הגדול בפ״כו ח״ב מספרו. ולפי שכמו שזכר הפלוסוף בספר השמים והעולם הטענות שיעשה המנגד לחזוק דעתו המה יסובו ספקות לדעת סותרו לכן חל עלינו חובת הכחש׳ עדות העדים שהביא או לפרש דבריהם באופן אחר וראוי אם כן שנפרש מאמר הנביא והמתרגם ומאמרי רבי אליעזר באופן לא יחלוקו על מה שפירשתי שלבנת הספיר נאמר על השכלים הנבדלים ובזה לא תשאר פרסה מנגדת למה שפירשתי: והנה לא שמעת עד כה פי׳ המאמרים ההם כדי שלא להפסיק בביאור הפרשה להיותה כלה קשורה כגחלת. ועתה שמתי פני להתוכח עם הרב במה שזכר באלה הענינים ואביא בזה הפרק מה שכתב בפ״כו ח״ב ובפרק הנמשך לזה אכתוב על מה שהביא הרב בפ״ד ח״ג ממראות יחזקאל הנביא כדי להכחיש מה שהבין מהעדי׳ האלה: כתב הרב המורה בפ״כו ח״ב ז״ל ראיתי לרבי אליעזר הגדול דברים בפרקים המפורסמים הנודעים בפרק י״ו לא ראיתי מעולם יותר זרים מהם בדברי אדם מהנמשכים אחרי תורת משה רבינו ע״ה. וזה לשונו שמים מאי זה מקום נבראו מאור לבושו לקח ונטה כשלמה והיו נמתחין והולכין עד שאמר להם די שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. הארץ מאיזה מקום נבראת משלג שתח׳ כסא כבודו לקח וזרק על פני המים שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ עכ״ל. ואחרי שהביא הרב דברי רבי אליעזר אמר שתמה ממנו מאד ושדבריו יבלבלו כל בעל דת ושלא התבאר לו בו פירוש מספיק. האמנם הוציא ממאמרו זה שני כללים האחד שחומר השמים וחומר הארץ הם חומרים מתחלפים אם היה שיאמר בשמים חומר. והכלל השני כי למה שאנקלוס תרגם ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ותחות כורסיה יקריה כעובדא דאבן טבא. ורבי אליעזר פירש שלבנת הספיר ההוא שתחת הכסא הוא חומר הארץ והוא מבואר שחומר הארץ הוא החומר הראשון. הוליד הרב מזה שלבנת הספיר הוא החומר הראשון והוא העד הראשון שהביא בדבר: ולפי שיסוד הטענה הזאת הוא שרבי אליעזר היה שואל על הסבה החומרית שממנה נבראו השמים והארץ ועל זה תמה ממנו הרב ואמר שמאמרו זה יביא אל הקדמות ועל הבנתו זאת הוציא הכללי׳ שזכרתי: ראיתי להביא בטולים עצמיים לזה ואוכיח שר׳ אליעזר לא היה שואל על סבה החומרית ושיסוד הרב הוא קו תוהו ואבני בהו ובזה יתבאר שלא הוליד מה שרצה: והבטול הראשון הוא כי אם היה שואל על הסבה החומרית איך נסתפק רבי אליעזר בתשובתו מאור לבושו משלג שתחת כסא כבודו כי עדין ישאר הקושיא ואור לבושו מהיכן נברא והשלג מאי זה דבר נברא וכבר הרגיש הרב בספק הזה וחשבו ביטול לדעת רבי אליעזר והוא באמת ביטול להבנתו ודעתו לא לדעת רבי אליעזר אשר בצדק כל אמרי פיו: הביטול השני כי אם היה השאלה על הסבה חומרית איך אמר מאי זה מקום נבראו והיה ראוי שיאמר מאי זה דבר נבראו כי הוא הלשון הראוי למה שממנו יתהווה ואתה ראית מדברי הרב המורה בפ״ח ח״א בשיתוף מקום שלא יאמר על החומר: והראיה השלישית בזה כי אם היה שואל על הדבר שממנו יתהוו השמים והארץ איך אמר שנבראו השמים מאור לבושו והנה אור הלבוש הוא מקרה ואיך יתהוו המעולים שבגשמים מהמקרה. כ״ש שאור הלבוש אינו גוונו אבל הוא הזוהר הנשוא בגוון וא״כ הוא מקרה דבק במקרה אחר: והרביעית כי אם היה שואל על הסבה החומרית איך אמר בארץ שנבראת מהשלג שתחת כסא הכבוד והוא מבואר שהחומר הראשון והשמים לא יקדמו בזמן להוית הארץ והכתוב אומר בראשית ברא אלדים את השמים ואת הארץ יורה ששניהם כאחד נבראו וא״כ איך אמר שנבראת הארץ מהשלג שתחת כסא הכבוד. וכל זה ממה שיורה שרבי אליעזר לא שאל על הסבה החומרית ולא נמצא כן בדבריו כי ידע בודאי שנבראו השמים והארץ אחר האין הגמור וגדול שבגדולי ישראל חלילה לו שיאמן בקדמות העול׳ כפושעי׳ הפילוסופים: אבל כוונת דבריו כפי העולה על רוחי אגיד לך ואתה פה עמוד על התבוננות אמתתו. אתה הראת לדעת מדברי הרב המורה בשתוף מקום שיאמר על המעלה שכלים והביא מזה המין ברוך כבוד ה׳ ממקומו הנה מקום אתי ובדבריהם ז״ל ממלא מקום אבותיו והנה רבי אליעזר באמרו מאי זה מקום נבראו לא שאל על החומר כי אם על הפועל הקרוב ר״ל אם היה הוית השמים והארץ מהאל ית׳ בלי אמצעי או היה הוית השמים מהשכלים הנבדלים והארץ מהגלגלים או מהשכלים ההם או היו שניהם ממנו ית׳ בלי אמצעי כלל והוא דרוש חקרו בו חכמינו הראשונים ע״ה והוא אמרם בב״ר ר׳ אליעזר אומר שמים נבראו תחלה ואחר כך ארץ שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ר׳ יהושע אומר ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים שנא׳ ביום עשות ה׳ אלדים ארץ ושמים. רבן גמליאל אומר שניהם נבראו כאחת שנ׳ קורא אני עליהם יעמדו יחדו: הנך רואה בעיניך שהיה הדרוש על הפועל לא על החומר וזה פירוש שמים מאיזה מקום נבראו ר״ל מאי זה מעלת מהנמצאים נמשכה התהוותם ומי עשאם אם האל ית׳ או השכלים הנבדלים והוא השיב לזה מאור לבושו ר״ל שנמשך מהאל ית׳ בלי אמצעי והלבוש רמז למעלותיו כמו שאמר ה׳ מלך גאות לבש וילבש צדקה כשרין והאור רמז לרצון כמו שאמר באור פני מלך חיים ואור פני לא יפילון ואור פניך כי רציתם והיה הכוונה שמהרצון האלדי ושפע מדותיו ומעלותיו נבראו השמים ע״ד אמרו עולם חסד יבנה ואמר החכם הגדול הזה שלהיותו נמשך מפאת הרצון והשפע האלהי היה כשיעור הזה ממה שהשמים בו להיות הרצון שיהיה בזה השיעור ולא שנא׳ מבלתי יכולת ה׳ לעשותו יותר גדול וזה רמז באמרו ז״ל היו נמתחים והולכים עד שאמר להם די הנה יחס זה כלו אל הרצון ושפע המדות והמעלות האלדיות לא לשכלים הנבדלים: ושאל עוד על הארץ ואמר והארץ מאי זה מקום נבראת ר״ל הארץ וכל תולדותיה מי הוא המהוה אותה. והשיב בזה משלג שתחת כסא הכבוד ובזה ראוי שתדע שעם היות שכסא נאמר על השמים כמו השמים כסאי להורותם למי שידעם על עוצם ממציאם כמו שזכר הרב בפ״ט ח״א לא ימשך מזה ששם כסא לא יאמר על דבר אחר כי הרב עצמו הודה בפיו שנאמר על בית המקדש כמו שאמר כסא כבוד מרום מראשון גו׳ ואמר עוד הרב באותו פרק שכסא יאמר ג״כ על הש״י וגדולתו וגבורתו שאינו נבדל ממנו כמו שהביא כי יד על כס יה וא״כ בכל אחד מהעולמות השלשה נמצא כסא מיוחד לאל ית׳ אם בעולם המלאכים המה יהיו כסאו כי יורו על עוצם ממציאם ובפרט העלול הראשון ובעולם הגלגלים נקרא השמים כסא ובפרט הגלגל העליון ובתחתון נקרא בית המקדש כסא וראוי הוא שאלו יוחסו בשם כסא להיותו בין שאר הנמצאי׳ שבעולמיהם מושגחים מהאל ית׳ בלי אמצעי כמו שזכרתי בפי״ב מזה המאמר בשלמות ואני אחשוב עוד ששם כסא כשיבא לבדו יובן על הגרם השממיי אבל כשיהיה סמוך אל כבוד כאמרם כסא כבוד כסא כבודו לא יאמר כי אם על השכלים הנבדלים מחומר ועל האל יתברך עצמו. והנה תמצא זה בדבריהם ז״ל שתמיד יאמרו כסא הכבוד על המלאכים והנביא אמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו וסמך מקוה ישראל ה׳ כל עזביך יבשו: הנה התבאר מפשט הכתוב שלא נאמר כי אם על האל ית׳ לבדו או על השכלים הנבדלים ומה שיגלה זה באמת הוא מאמר הנביא יחזקאל ע״ה וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ואמר גם לדעת הרב המורה שראה על החיות שהם לדעתו הגלגלים רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה והוא הגלגל העליון הסובב בכל ואמר שעל הגלגל העליון ההוא ראה אבן ספיר דמות כסא והם השכלים הנבדלים מניעי הגלגלים ועל השכלים ההם ראה דמות כמראה אדם והוא רמז לסבה הראשונה המשפיע עליהם תמיד: וממה שביאר שהכסא ממעל לרקיע נדע בלא ספק שהם השכלים הנבדלים וממה שתאר הרקיע שהוא הגלגל בשם קרח הנורא כמו שאמר ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנור׳ נטוי על ראשיה׳ מלמעלה שהוא לדעת הרב הגלגל הסובב בכל תבין מאמר ר״א באמרו משלג שתחת כסא כבודו כי השלג והקרח ישתתפו במובנם וסבתם אחת כמו שהתבאר בטבעיות ובדברי המשורר הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר משליך קרחו כפתים גו׳ הנה היה אצלו שלג כפור קרח דברים ממין אחד וזה ממה שיכריח ששלג יאמר על הגרם השממיי כמו שיאמר עליו הקרח בדברי הנבי׳ וזהו אמרו משלג שתחת כסא כבודו ר״ל שהארץ נבראת בכחות הגלגלים ושהנהגתה בהויה והפסד נמשכת מהם כמו שהביא הרב המורה פ״י ח״ב: הנה התבאר שהיה דעת רבי אליעזר שהארץ נבראת על ידי הגלגלים הנמשלים בשלג אשר תחת כסא כבודו שהם השכלים הנבדלים מסכים למה שאמר בב״ר במחלוקתו עם ר׳ יהושע שמים נבראו תחלה ואח״כ ארץ אשר כוונתו שם שנבראת הארץ באמצעות הגלגלים וזהו ג״כ אמרו כאן לקח וזרק על המים כלומר שמהשמים באו הכחות על הדברים השפלים והנה הביא ראיה מאמרו לשלג יאמר הוא ארץ ר״ל שאמר לגלגל שיהוה הארץ: זהו דעתי בפירוש דבריו אחרי דקדוק גדול ושקיד׳ רבה והאלדים יודע האמת אבל מ״מ אין ספק שמה שרצ׳ הרב להוכיח מדברי ר׳ אליעזר אינו כדבריו ולא העיד כלל על מה שרצ׳ הרב המורה: והוא אשר ראיתי להביא בפרק הזה. ואמשיך הדברים בעד השני שהביא מדברי יחזקאל במרכבה: