## Ateret Zekeinim Chapter 5

###### Ateret Zekeinim 5:1
[Ateret Zekeinim 5:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/5:1)

**והנה** נעיר עוד ספק חמישי בפרשה באמרו כי לא ישא לפשעכם: וזה משני פנים. האחד שיראה שהיה הכוונה האלדית בזה לומר אל תחשבו להתנהג עם המלאך הזה כאשר התנהגתם עמי שממרים הייתם ואנכי הייתי סולח. לא תעשון כן כי הוא לא יסלח כמוני וא״כ יהיה הליכת המלאך קשה לישראל מהליכת השם ית׳ לפניהם: אמנם בפרשת כי תשא אמר כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך ויורה שלתועלת ישראל היה שולח המלאך לפניהם להיותם חוטאי׳ ושהוא יקל ענשם וירבה לסלוח מהשם יתברך. ולפי זה יהיה שליחות המלאך והנהגתו לעם יותר טוב אליהם מההנהגה האלדית ונמצאו א״כ שני המאמרים סותרים זה את זה: האופן השני מהספק הוא כי איך אמר כי לא ישא לפשעכם שיורה שהסליחה בידו. והנה הש״י הוא הסולח לא המלאך. ואם נאמר שהיה כוונתו שלא יסלח מה שימרו במלאך כמו שיסלח מה שימרו נגדו להיותו מקל בכבודו ולא בכבוד המלאך הנה פשט הכתוב לא יסבלהו כי היה ראוי שיאמר כי לא אשא לפשעכם אבל אמרו כי לא ישא לפשעכם יורה כמעט שנמסרו ביד המלאך במדרגת האלדות ולעבדו שכם אחד:


###### Ateret Zekeinim 5:2
[Ateret Zekeinim 5:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/5:2)

**ורש״י** ז״ל כתב כי לא ישא לפשעכם אינו מלומד בכך שהוא מן הכת שאינן חוטאין. ועוד שהוא שליח ואינו עושה אלא שליחותו והן דברי אגדה נאותים בטעם העדר הסליחה אבל לא נתן סבה למה תלה הסליחה במלאך ולא באל ית׳. ומה שיראה מהסתירה בתועלת ביאת המלאך כמו שזכרתי:


###### Ateret Zekeinim 5:3
[Ateret Zekeinim 5:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/5:3)

**והחכם** רבינו נסים ז״ל השיב לשני הספקות האלה יחד ואמר שאמרו פן אכלך בדרך הוא על צד העונש שאם יחטאו לפניו לא יסלח להם אבל יכלה אותם כרגע וזהו עונש עצום ראוי שיראו ממנו מאד. אמנם אמרו כי לא ישא לפשעכם אינו ע״צ העונש שאין יכולת ביד המלאך להעניש אבל הכוונה בו שכאשר יצוום המלאך דבר לתועלתם לא ימרו בו כי אם לא ישמעו בקולו ויעשו חלוף מה שיצוה אותם לא ימשך אליהם התועלת והטוב המסודר להגיע במה שצוה כי יתבלבל הסדר וההנהגה והשפע המגיע ממנו. והמשל בזה כ״א יצוה המלאך להלחם ראשונה עם האמורי הזהירם שלא יעברו דברו ללכת להלחם עם החתי כי יגיעם מזה היזק אי איפשר לקנות ממנו התיקון והסליחה למה שהיה השפע המסודר על ידי אמצעיים מוגבלים אי איפשר שישתנה ויעבור השפע ההוא באמצעי אחר וסבה אחרת. ולכן הזהירם שישמרו עצמם מהרע המגיע מהפסד ההנהגה המסודרת כי המלאכים יש להם הנהגות מיוחדות כמו שאמר בספר דניאל שר מלכות יון. ובזה הותר הספק מב׳ הפנים שאין הכוונ׳ באמרו לא ישא לפשעכם על צד העונש הבחיריי ולכן לא יסתור למה שאמר פן אכלך בדרך וגם שאין הכוונה הנה בסליחה כ״א שאין ביד המלא׳ לתקן מה שיעוותוהו ולזה ראוי שישמעו בקולו. זהו דעת החכם ז״ל בהיתר הספק הזה:


###### Ateret Zekeinim 5:4
[Ateret Zekeinim 5:4](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/5:4)

**ועם** העיון הנה היתרו לא תמלט מחולשה רבה וספקות. וזה כ״א היה כמו שזכר החכם הזה עצמו שבאמרו הנה אנכי שולח מלאך לפניך לא יתחייב מזה שלא ילך עמהם אבל ממכון שבתו ישגיח בהשגחה פרטית כראשונה כמו שזכרתי מדבריו בפ״ב מזה המא׳ הנה אע״פ שישראל לא ישמעו דברי המלאך וימרו בו למה יהיו בלתי ראויים לכפרה מהאל. ועם היות שיתבלבל הסדר וההנהגה איך נאמר שהש״י לא יוכל לתקן את אשר עותו בני ישראל במרדם במלאך בהיותו משגיח ודבק בם כמו שעשה בהיות ישראל עוברים מצותו כי עם היות במצותו מהתועלת והטוב שלא יעלם והיה משורת הדין שיתחייבו עונש גדול ולא ימשך אליהם הטוב המסודר מהציוי האלדי ההוא הנה ברצות ה׳ יהפוך את הקללה לברכה ובאי זה אמצעי שיהיה לא תקצר ידו מהושיע וככה בהיות הדבור ע״י המלאך: ועוד שבמשנה תורה אמר והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי הנביא אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו. וידוע שכל הנביאים היתה הנהגתם ע״י מלאך שהוא השכל הפועל ולפי דעת החכם הזה היה ראוי שיאמר והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי הנביא לא ישא לפשעו כמו שאמר כאן כיון שהענין כלו תלוי בבלבול הסדר וההנהגה. אבל אמרו אנכי אדרוש מעמו יורה שהוא עונש מהש״י על עוברי דברו והוא ממה שיוכיח שאין הכוונה באמרו הנה לא ישא לפשעכם בלבול הסדר כ״א עונש אלדי כמו פן אכלך בדרך: ועוד כי לשון הכתוב לא יסבול פירושו כי היה ראוי שיאמר אל תמר בו כי תאבדו דרך והיא לא תצלח כיון שהכוונה כלה הי׳ בבלבול הסדר לא שיזכור לשון סליחה ויתלה אותה במלאך וכל זה ממה שיורה שדעת החכם והיתרו לא יתכנו. וישאר הספק הה׳ במקומו: