## Ateret Zekeinim Chapter 8

###### Ateret Zekeinim 8:1
[Ateret Zekeinim 8:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:1)

**בספק** תשיעי בפרשה והוא המניע הראשון בזה המאמר ותחלת המחשבה בו. והוא באמרו ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ואמרו חז״ל שהיה ראוי לשלוח בהם יד ואמרו במדבר סיני רבה ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבעם ושהם אצילי בני ישראל אשר ראו את אלדי ישראל שהתפלל עליהם משה ולא נענשו עד שנשרפו בתבערה: וישאר לדעת מה פשעם ומה חטאתם שנתחייבו כליה על השגתם זאת. וכבר חתר הרב האלדי המאיר לארץ ולדרים עליה הרמב״ם ז״ל לדעת מה השיגו האנשים האלה ומה היה טעותם ועל מה יורה זה המשל כמעשה לבנת הספיר: ובחפשי אמתחות ספריו מצאתיו מדבר בדרוש הזה אחת הנה ואחת הנה בארבעה פרקי׳ מספרו הנכבד בפ״ה ח״א ובפ״כח ח״א עצמו ובפ״כו ח״ב ובפ״ד ח״ג: אמנם בפרק הראשון מהם והוא הה׳ מהח׳א הנז׳ אמר ז״ל אבל אצילי בני ישראל הרסו ושלחו מחשבותם והשיגו אבל השגה בלתי שלמה ולזה אמר עליהם ויראו את אלדי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ולא אמר ויראו את אלדי ישראל לבד כי כלל המאמר אינו רק לדקדק עליהם ראייתם לא לתאר איך ראו. ואמנם דקדק עליהם תוכן השגתם אשר כללה מן הגשמות מה שכללה חייב זה הרסם קודם שלמותם ונתחייבו כליה עכ״ל: ובפ׳ כח ח״א הנז׳ גלה עוד דעתו בזה ואמר ז״ל ואשר השיגוהו הוא אמתת החומר הראשון אשר היה מאתו ית׳ והוא סבת מציאותו וכו׳: ובשני הפרקים האחרים שזכרתי הביא עדים בדבר כפי דעתו במשל הזה והנה יבואו מאמריו בהם בפרקי׳ האחרונים מזה המאמר. ומי יתן ידעתי כוונת הר׳ ודעתו בהשגת הזקנים האלה ומה הגשמות שכללה השגת׳ ובמה נשתבשו כי זה בלתי מבואר בדבריו צ״ע רב בהם. וכתב החכם הנרבוני שהיה דעת הרב בזה שזקני ישראל השיגו שהשכל הפועל סבה קרובה לחומר הראשון מה שאינו כן כי השכל במה הוא שכל לא יניע החומר. ואפלא ממנו כי העון הזה קטון הוא לשיחייב כליה לזקנים ראשי בני ישראל המה. והנה ראיתי מאמר ראש הפלוסופים והביאו הרב עצמו בפ״י ח״ב שיחס השכל הפועל אל היסודות ומה שהורכב מהם יחס מניע כל גלגל לגלגלו ולפי זה לא טעו הזקנים לדעתו. והחכם ר׳ זרחיה הלוי ז״ל הבין מדברי הרב שדעתו בהשגת הזקנים שהיה ה׳ ית׳ כח בגלגל השמש. והוא כפי מה שאחשוב מחשבה נפסדת בדברי הרב האלדי כי הנה הוא אומר בביאור ואשר השיגוהו הוא אמתת החומר הראשון אשר הוה מאתו ית׳ ולא זכר הרב דבר מגלגל השמש ולא שהיה הש״י כח בו. ואולי לקח זה החכם הסברא הזאת ממה שכתב הר״לבג בפיר׳ התורה כמו שאזכור בסוף הפרק הזה. ודומה לזה כתב הרא״בע ז״ל כמעשה לבנת הספיר הוא הכסא שנ׳ כמראה אבן ספיר דמות כסא וכו׳ וזה הכסא הנטוי על השמים הנראים עכ״ל. אבל דברי הרב כמה הם מרוחקים מהכוונה הזאת. **והן** אני דברתי עם חכם אחד מחכמי דורנו והיה סברתו שהזקנים השיגו שהיה השם ית׳ צורה כוללת גשמית קשורה עם החומר הראשון איננו נמלט ממנו רגע אחד. ועם היות בצד מה דברי הרב יסבלו הפירוש הזה אין ראוי שנחשבהו אמתי בביאור דבריו כי לא אמר ואשר השיגוהו הוא שהיה השם יתברך סבה צוריית דבקה בחומר הראשון אבל אמר ואשר השיגוהו הוא אמתת החומר הראשון אשר היה מאתו יתברך והוא סבת מציאותו וכו׳ ואמר עוד וייחס החומר ההוא לשם יתברך להיותו ראש בריאותיו המחייב ההויה וההפסד הנה ביאר שהחמר הזה לא ייחסו אותו לשם יתברך בהתיחסו לצורה כ״א בסבה פועלת בו ההויה וההפסד:


###### Ateret Zekeinim 8:2
[Ateret Zekeinim 8:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:2)

**וגם** אני שמעתי גבר חכם בעיניו מחכמי המוננו דורש במקהלות ברבבות עם ישראל שהיה דעת הר׳ המורה שהשיגו הזקנים שהיה הש״י גשם מה. והבין זה מאמרו דקדק עליהם תוכן השגתם אשר כללה מן הגשמות מה שכללה: נבהלתי מראות החכם ההוא בדרך חשך וצלמות ונראה שלא ראה דברי הרב בפ״כח מהח״ב ודבריו בשאר הפרקים חלילה חלילה לצדיק יסוד עולם מלמד להועיל הרב המורה צדק יחשוב על אצילי בני ישראל נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם מה שהבינו ממנו החכמים האלה אחרי מה שהעידה התורה עליהם ויראו את אלדי ישראל ות״א וחזו ית יקר אלדא דישראל. ועם שאנכי לא נקראתי במאמר הזה לבאר דברי הרב הנה להצילו מפי אריות חושבים עליו מחשבות און אחוה דעי בפירוש דבריו קודם החקירה על דעתו אם יסכים לאמת אם לא:


###### Ateret Zekeinim 8:3
[Ateret Zekeinim 8:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:3)

**ואומר** שכוונת הרב הוא שאצילי בני ישראל הרסו בעיונם האלדי וקודם שנשלמו בהקדמות ההכרחיות להשגה השלמה הרסו לעלות אל השם לראות ולפי שלא הקדימו מה שראוי להקדים לא היתה השגתם שלימה. והכוונה שההשגה השלמה היה ראוי שתהיה מהמאוחר אל הקודם כמו שהשיג יעקב אבינו סולם מוצב ארצה שהוא העולם השפל וראשו מגיע השמימה שהוא עולם הגלגלים והנה מלאכי אלדים עולים ויורדים שהוא עולם השכלים והנה ה׳ נצב עליו שהיא הסבה הראשונה מניע בלתי מתנועע והיה ראוי שאצילי העם ישיגו השגתם בזה הדרך עצמו אבל המה לא עשו כן כי לא הרגישו בגרמים השממיי׳ ולא בשכלי׳ הנבדלים אבל היה השגתם לבד מציאות החומר הראשון ומציאות הסבה הראשונה וכאלו אין במציאות בכללו כ״א הש״י שהוא המניע בלי אמצעי כלל לחומר הראשון והמורכבים ממנו. וזה שאמ׳ בפ״כח ח״א הנזכר ואשר השיגוהו הוא אמתת החומר הראשון אשר היה מאתו וכו׳. ואמרו עוד בסוף הפרק והיה השגתם א״כ החומר הראשון וייחסוהו לשם להיותו ראש בריאותיו המחייב ההויה וההפסד והוא מחדשו וכו׳. ואמר שהם השיגו שהיה הש״י סבת החומר ההוא ומניעו בלי אמצעי וזה בב׳ פנים. האחד שבראו אחר האפס המוחלט בתחילת הבריאה השני שהיה מניעו להפשיט צורה ולקבל צורה ויפרש הרב הכתוב ויראו את אלדי ישראל ר״ל שהם השיגו מציאות הסבה הראשונה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ר״ל שהיה מסבתו בלי אמצעי החומר הראשון הנמשל בלבנת הספיר והוכיח שיאמר לבנת הספיר על החומר הראשון בשני עדים האחד הביאו בפ״כו ח״ב ממאמר ר׳ אליעזר הגדול שמים מהיכן נבראו וכו׳. והעד השני הביאו בפ״ד ח״ג מאמרו באופנים כעין אבן תרשיש ות״י ב״ע כעין אבן טבא וכמו שנבאר בפ״כג ובפ״כד מזה המאמר: ותראה עוד שדעת הרב האלדי בהשגת הזקנים מה שאמרנו ממה שכתב בפ״ה ח״א הנזכר אבל אצילי ב״י הרסו ושלחו מחשבתם והשיגו אבל השגה בלתי שלימה ירצה שהרסו בעיונם מבלי שיקדימו ההקדמות ההכרחיות להשגת הבורא והשיגו שהוא נמצא ושהוא יכול ואחד ומשגיח בעולם השפל והוא סבת הויתו והפסדו אבל היתה השגה בלתי שלימה לפי שלא השיגו האמצעיים המניעים להויה ולהפסד כמו שזכרתי ואמר עוד הרב כי כלל המאמר אינו רק לדקדק עליהם ראייתם לא לתאר איך ראו ר״ל שאמרו ויראו את אלדי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר אינו תואר ההשגה וביאור האמצעיים אשר בהם הגיעו אליה ר״ל שהשיגו מציאות האל ית׳ ושהיה האמצעות ההויה וההפסד כי זה א״א לשתי סבות. האחת לפי שאם היה הכוונה כן היה זוכר בהשגתם הגלגל והנבדלים כי הנה במראה יעקב ובמראות יחזקאל הנביא תמצא שנזכרו בשלימות. אבל אצילי בני ישראל לא השיגו גלגל ולא שכל נבדל והוא ממה שיוכיח כי כלל המאמר אינו לתאר אופן ההשגה איך ראו. והסבה השנית אמרם ז״ל ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו מכלל שהיה ראוי לשלוח בהם יד ואם היה כלל המאמר לתאר איך ראו לא היו ראויים לשלוח בהם יד ולהענישם כי היה אופן ההשגה כראוי וכמו שהשיגו השלם שבחוקרים ושבנביאים ומפני הסבות האלה גזר אומר הרב המורה שכלל המאמר אינו לתאר איך ראו כי אם לדקדק עליהם ראיתם ושאמרו ויראו את אלדי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר הוא מהות ההשגה שהשיגו הסבה הראשונה מניע קרוב לחומר הראשון כמו שזכרתי ולזה אמר הרב עוד דקדק עליהם תוכן השגתם אשר כללה מן הגשמות מה שכללה רוצה לומר כי לפי שמניע היסודות להתהוות אינו כמניע הגלגל שיניעהו ע״צ התשוקה אבל מניע החומר הראשון והיסודות בהרכבתם א״א שיניעם כי אס בכח גשמיי כי הרוחני לא יפעל במורגש הגשמי כ״א בכח גשמיי ובשימשש. לכן כללה השגת הזקנים מן הגשמות שיחסו לבורא גשמות מה אחרי אמרם שהוא מניע קרוב לחומר. ולפי שהחטא יהיה נערך כפי החוטא וכפי החטא והיו האנשים האלה זקני ישראל ושטריו היה החטא יותר עצום מצד החוטא ומצד החטא עצמו וגם מצד הזמן שהיה במעמד הנבחר זמן מוכן לקבל השלמות והגעת הידיעה באמת ובלתי ראוי שיקרה בו הטעות ושבוש הדעת. ולכן השיגם מהעונש עד שנתחייבו כליה כי שגגת תלמוד עולה זדון והתפלל עליהם משה אדוננו והאריך אפו ה׳ ית׳ להם עד שנשרפו בתבערה: זהו דעת הרב באמת ואין בו אחת מהכפירות שהבינו ממנו חלילה לו ואמנם נמשך דעתו לגנות השגת הזקנים להמשך אחר דעת המדרש:


###### Ateret Zekeinim 8:4
[Ateret Zekeinim 8:4](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:4)

**ישתבח** הבורא שבראו להשלמת עמו ולגלות דרכי החכמה האלדית תורת ה׳ תמימה ואשרי מי שבא להבנת דבריו בעיון זך ואמונות משובחות כי זה ממה שישירהו להבין אמרי בינה ובל יראה בדברי הרב נפתל ועקש אף כי אנשים מבני ישראל מהם גם בלא דעת ומהם נלכדים בשחיתות אמונותם נכשלו בהבנת דברי הרב המורה בהרבה מקומות מספרו יפלו אל תוך פח מינותם וסכלותם במהמורות בל יקומו וידברו העם באלדים ובמשה. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה אוי להם כי רחקו ממנו כי דברו עליו תועה לא האמינו לדברו לא ירדו לכוונתו רדפוהו בזמימותיהם והמה לא ידעו דרכיו כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:


###### Ateret Zekeinim 8:5
[Ateret Zekeinim 8:5](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:5)

**ואחרי** ביאור כוונתו בהשגת הזקנים וראית גם כן מה שהכבידו חז״ל בגנות השגתם באמרם שקצצו בנטיעות וכל אחד מהם לדרכו פנו. הנה ראוי שנחקור כפי פשט הכתובים אם יקרה בגנות השגתם מהספקות או יסכים לאמת אחרי אשר אין זה בידם קבלה כ״א סברא גוברת בפירו׳ הכתובים כמו שזכרנו בהקדמת זה המאמר: והנה אעיר על הבטולים שיתחייבו לדעת המגנים בכלל בין לדעת חז״ל בין לדעת הרב המורה. הא׳ מהם שאם היה השגת הזקנים משובשת כדעתם איך לא פירשה ההורה טעותם אבל אמר עליהם ויראו את אלהי ישראל וגו׳ ויחזו את האלדים וגו׳ ות״א וחזו ית יקר אלדא דישראל וזה ממה שיורה שלא נשתבשו המה בהשגתם כיון שהחליט עליהם אמרו ויראו את אלדי ישראל ויחזו את האלדים אשר יעיד שהשיגו וראו יקרו ועלויו ית׳ כדעת המתרגם ואתה ראית דברי הרב המורה בפ״מה ח״ב בסופו שאמר שהעליונה שבמדרגות הנבואה היא שינבא במראה בכלל. ואם כן זכו הזקנים האלה למראה הנבואה שתאר באמרו ויראו ויחזו. והנה לא יאמר זה אם היה שנשתבשו בהשגתם כמו שאמרו: והספק השני לדעתם הוא אמרו ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו והוא שם חדש לא נודע להם עד עתה ולא קראם בראשונ׳ כי אם זקנים והיה ראוי שיאמר ולא שלח ידו אליהם כי בידוע שבזקנים ידבר ואם היו האצילים הם הזקנים מה צורך בשינוי השם הזה אליהם. והספק הג׳ לדעתם הוא כי למה הוסיף בהם ויחזו את האלדים והנה כבר אמר ויראו את אלדי ישראל וכיון שהשגתם אחת ומתדבקת מה ראה להוסיף שנית לבאר ויחזו את האלדים אחרי שכבר פרט השגתם ואמר שראו את אלדי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר: והספק הד׳ לדעתם באמרו ויאכלו וישתו ואם היה כוונתו לגנות ענינם ושנטו אל הגשמיות היה ראוי שיסדר טעותם זה סמוך לביאור ההשגה ויאמר ויראו את אלדי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר ויאכלו וישתו ואחרי כן יאמר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו: והספק הה׳ הוא לדעת הרב המורה שפירש לבנת הספיר על החומר הראשון ויקשה לדעתו א״כ אמרו עוד וכעצם השמים לטוהר וא״א שיאמר זה על החומר הראשון שהוא לא ידמה לעצם השמים בצד מהדמויים וגם יהיה בלתי ראוי שתי משלים סמוכים לנמשל אחד והרב לא זכר דבר מזה המשל השני והסתיר פנים ממנו:


###### Ateret Zekeinim 8:6
[Ateret Zekeinim 8:6](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekeinim/r/8:6)

**הנה** מכל הספקות האלה יראה שדעת המדרש והרמב״ם המגנים השגת הזקנים אינו ממה שראוי שנאמין בפירוש פשט הכתוב ואמונתו: ומשבח אני אחרוני המפרשים שהסכימו היות השגת הזקנים תמימה משיבת נפש אשר אין בה מום כי הגיעו לכוונת הכתוב כמו שיראה מפשוטו: ופי׳ ראב״ע ז״ל לא שלח ידו שחיו ולא אירע להם דבר מפסיד עם היות שהזקנים ההמה לא התנבאו קודם לכן: והרמב״ן ז״ל פי׳ שהזקנים נזהרו ולא הרסו לעלות אל ה׳ לראות ושלהיותם מוזהרים בדברי האל כראוי לא שלח ידו אליהם ולא הזיקם: והנה עם טוב השערתם בשבחם השגת הזקנים הנה בפי׳ הפסוקים לא ימלטו מהספק הב׳ והג׳ שזכרתי לדעת המגנים. וגם כי יהיה דבר בלתי הכרחי שיאמר שנזהרו הזקנים ושלכן לא נענשו כי בידוע כ״א לא חטאו ולא הרסו לעלות לא יפרוץ בהם הש״י פרץ על פני פרץ כי הוא אל אמונה ואין עול לא יחפוץ במות צדיק: והרב רלב״ג ז״ל פי׳ שהזקנים השיגו מציאות הש״י וראו שהוא אדון כל העולם בכללו לא אדון הארץ בפרט והנה ראו שתחת רגליו כמעשה לבנת הספיר שהוא הגרם השממיי והוא גם כן כעצם השמים לטהר ולזה היה אדון השמים עם היותו אדון הארץ וזכר שלאלו הזקנים אצילי בני ישראל לא שלח ידו השם ית׳ להזיקם עם היות שהשיגו מושג חזק כזה שהמשיג אותו ימות כמו שאמר מנוח מות נמות כי אלדים ראינו. ואמר יעקב כי ראיתי אלדים פנים אל פנים ותנצל נפשי ואמר השמע עם קול אלדים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי אבל התענגו כאלו היו אוכלים ושותים זהו הביאור הנאות לדעתי וכן הסכימו חז״ל מקצתם כי זאת ההשגה היתה נאותה וצודקת וקצתם גנו אותה והרב המורה נמשך לסברת המגנים עכ״ל: והנה גם לפירושו ישיגהו הספק הב׳ והג׳ שזכרתי לדעת המגנים. וגם יקשה לדעתו עוד אמרו לא שלח ידו כי למה יענישם ומה שאמר שלחוזק המושג היו מחוייבי מיתה אינו ראוי כי זה יצדק במשיגים הדרושים המעולים מזולת הקדמותיהם כי הריסתם זאת יחייב אליהם הצער והרעה וכמו שהוכיחו ממנוח ומיעקב ומישראל במעמד הנבחר שלא היו ראויים להשגתם. אבל אצילי בני ישראל אם היה שהשיגו מה שראוי והקדימו הדברים הראויים להקדים למה יחוייב בהם המות לשיאמר לא שלח ידו. הנה מכל הפנים האלה יראה שגם דברי החכמים האלה בפי׳ הפרשה לא יספיקו ולא יעלו על לב: והנה ראיתי מדברי אנקלוס שמכח דבריו ראוי שנאמר שיהיה דעתו נוטה לדעת המפרשים האלה המשבחי׳ השגת הזקנים לא לדעת הרב המורה ויתבאר זה ראשונה מאמרו וחזו ית יקר אלדא דישראל וזה לא יאמר אם היה השגתם משובשת וכמו שאמרתי. וגם מאשר תרג׳ ויאכלו וישתו והוו חדן בקורבניהון דאיתקבלו ברעוא כאילו אכלין ושתין. ראה איך נמשך לשבח ענינם לא לגנותם ואמר לא הוה נזקא שלא השיגם עונש כדברי המפרשים. וישיגהו א״כ הספקות שישיגו למפרשים שזכרתי: