## Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 160

###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:1
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/160:1)

חמי האור כו' אע"פ שאינם ראוים למים אחרונים כדלקמן בסי' קפ"א (מהרש"ל בסעיף הנ"ל) אפילו הן חמין שיד סולדת בו כו' כ"כ הב"י שיש לפסוק כלישנא בתרא דגמרא שאפילו היד סולדת מותר ליטול ידים אבל מהררש"ל כתב דדוקא שהיד נכווית בו כלישנא דטור ואינם חמים כ"כ שתהיה היד סולד' בו וכ"כ הסמ"ק והסמ"ג:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:2
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/160:2)

ואם אין מהם שיעור מקוה לא וצ"ע לעיל בסי' קנ"ט סי"ד פסק דבמקוה ומעין לא בעי מ' סאה וי"ל דחמי טבריה גרע טפי:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:3
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/160:3)

אבל אם נמצאו מים חמין כו' נוטלין מהן לידים פי' אפילו חמין ולפי פירש"י הטעם משום שלא היה להם שעת כושר אם כן כל מים חמין הנובעים אסורין בעודן חמין ואפשר אפי' נצטננו:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:4
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:4](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/160:4)

מי שלא נטל ידיו כו' לא נפסלו. וכן כתב מהרש"ל בש"ת צ"א ע"ב:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:5
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 160:5](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/160:5)

השלג והברד כו'. וי"א שאין ליטול בשעת הדחק (גירסת אלפס ברכות דף מ"ה) ואותן שנוטלין ידיהם עבירה היא בידם ושתי רעות עושין א' שמזלזלים בנ"י ועוד שמברכין ברכה לבטלה ועוברים על לא תשא (מהרש"ל בש"ת סי' צ"ד) והאי דבעי למיכל ומשכח מיא באגניא או במשכילתא ויש בהן מ' סאה שדי ידיה בגויה ושפיר דמי (הגהות אשרי פ' היה קורא דף ע"ב צ"א):