## Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 196

###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:1
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/196:1)

אף ע"פ שאינו כו'. מזה שמעינן דאלו שאין מפרישין חלת האור מעיסתן אף ע"פ שאינו אלא מדרבנן אין זימון ביניהם (הרשב"א)


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:2
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/196:2)

ואין מברכין עליו לא כו'. אפי' בלא זימון וה"ה לג' שמודרים הנאה זה מזה אבל אם הי' א' מהם מודר הנאה משנים מצטרפי' דנהי דהוא אינו ראוי לאכול עמהם הם ראוים לאכול עמו וכן כתבו התוספות פ"ק דעירובין:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:3
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 196:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/196:3)

אבל אם היה כהן וזר אוכלין כאחד והכהן אוכל ונזהר כו'. והוא דעת המרדכי ריש שלשה שאכלו בשם מהר"ם וכן הוא בהגהות מיימון פ"ה דברכות אבל האגור כתב בשם שבולי לקט אפילו הכי מצטרפין לזימון לפי שאם נזדמן להם בסעודתן פת חולין של ישראל שניהם יכולין לאכול יחד ודעת הש"ע הוא עיקר ע"כ: