## Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 618

###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 618:1
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 618:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/618:1)

ואם החולה אומר צריך אני ולא כי"מ שאין מאכילין אותו עד שיאמר שאם לא יאכילוהו יסתכן למות (ר"מ) דהיינו אחר שהודיעוהו שהוא י"כ חוזר ושואל ואומר איני יכול לסבול מחמת חולי וכיוצא בזה מאכילין אותו דכה"ג חולה אומר צריך אני קרינן ביה ולאו דווקא כששואל לאכול תחלה והודיעוהו שהוא י"כ אלא אפילו נמי כשיודע שהיום י"כ והיא שואל לאכול מאכילין אותו (הגהות מיימון פ"ב מהלכות שביתת העשור):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 618:2
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 618:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/618:2)

רופא אחד אומר צריך כו' והחולה שוחק כגון שנשתתק ויש מי שכ' לענין מעשה אין להקל נגד ריב הגאונים רק שהולכין אחר הבקיאין ואין מאכילין אותו ואצ"ל באם אין שווין לא בבקיאו' ולא במנין כגין שנים אומרים צריך ומאה בקיאים אומרים אין צריך פשיטא דאין נותנין לו ולא כמשמעות הרא"ש והטור. ונותנין לפניו אפי' הרב' משיעור ואומרים לו י"כ היום ואם יאכל הרשו' בידו וכן ביולדת נשים מהימנין משום דאינהו בקיאין בהו (מהרי"ל בשם מהרר"ש רבו):