## Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 90

###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:1
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:1](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:1)

המתפלל לא יעמוד ע"ג מטה ולא ע"ג כסא כו'. דהיינו מטה וכסא וספסל אפילו אינם גבוהים ג' כמ"ש רמ"א משום טרדא שהוא טרוד שמא יפול ולא יתכוון בתפלתו אבל שאר דברי' צריך להיות גבוה ג' טפחים וי"א דאינו אסור אלא בגבוה עשרה טפחים (ב"י רי"א בשם ארחות חיים) ויש להחמיר אפילו בגבוה ג' נמי אסור להתפלל עליהן (ב"י בשם הרמב"ם) ויש מי שכ' אפי' מטה כסא וספסל אינו אסור אלא בגבוה ג' טפחים אבל פחות מג' טפחי' שרי דליכא טרדא בפחות מג' (מורי ב"ח) והטעם שלא יתפלל במקום גבוה שנא' ממעמקים קראתיך ה' וגו' לכך נוהגין במקום שעומד החזן להתפלל הוא מקום עמוק שבב"ה (אגודה וע"ל סי' צ"ח):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:2
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:2](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:2)

האומנין שעושין מלאכה לבעה"ב כו' (ע"ל סי' ס"ג):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:3
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:3](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:3)

וטוב שיהיו בב"ה י"ב חלונות. וא"צ להיות כולם לצד המזרח אדרבה צריך להיות לכל הצדדים ויהיו פתוחים (זוהר פ' פקודי) וכן ראיתי מאדוני אבי זקני הגאון שהיה לו ב"ה מיוחד בק"ק ויינא ובנה י"ב חלונות ג' מכל צד וראוי לחוש לדברי שניהם:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:4
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:4](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:4)

ולא אחורי ב"ה כו'. ואפשר שכל זה לא מיירי אלא בעומד אחורי הכותל שהארון בו אבל בעומד בצד הכותל שהפתח פתוח היינו במערב ומחזיר פניו לצד הכותל למזרח לכ"ע שרי (מורי בב"ח):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:5
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:5](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:5)

או לסבה אחרת הגה ע"ז וטוב שיצא מב"ה כשמקדים את תפלתו לתפלת הציבור לאיזה סבה אם אין טורח לצאת (אמ"ו):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:6
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:6](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:6)

מותר לרוק בב"ה דאל"כ לא יוכל להתפלל כהוגן (מהררמ"י) . ודוקא שלא בשעת תפלת י"ח אבל בשעת תפלת י"ח אסור לרוק כדלקמן בסי' צ"ח ועיין לקמן סי' קנ"א סעיף ו':


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:7
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:7](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:7)

ודורסו ברגלו ואפילו בביתו במקום המיוחד לו לפעמים להתפלל צריך לעשות כן (הרר"י):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:8
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:8](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:8)

ישכים אדם לב"ה כדי שימנה מעשר' ראשונים. הג"ה ע"ז ולעולם ישתדל אדם להקדים לב"ה אפילו אם לא יהיה מעשרה ראשונים שכל המקדי' הוא יותר קרוב אל שורש הקדושה ואחרונים יונקי' מענפי ענפים ויש מאנשי מעשה שנוהגי' שאותו היום שאין הולכים להיות מעשר' ראשונים מתענים מכאן תדין עליך איזה קנס (תוצאות חיים) וילך לב"ה:


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:9
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:9](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:9)

אם נשאר אדם יחידי בב"ה כו'. אע"פ שלא נכנסו ביחד אותן שנשארו אחרוני' יש לאחד להמתין על חבירו ומיהו אם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים תפלתו עמהם אין חבירו חייב להמתין לו דכיון שלא יוכל לסיים עמהם ונכנס אגלאי מילתא דאדעתא דהכי נכנס ואינו מפחיד אם ישאר יחידי (הר"ר יונה פ"ק דברכות דף ד') ור"י היה מחמיר על עצמו אם בא אדם אחד לב"ה היה מעיין בספר עד שגמר תפלתו (מרדכי):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:10
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:10](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:10)

בית המדרש קבוע קדוש יותר מב"ה כו'. ואפילו לדעת הרמב"ם דמצריך בבית המדרש עשרה היינו מי שהולך מביתו למקום אחר ללמוד כיון דדרכו להתבטל מלמודו בשעה שהולך ללמוד יש לו להתפלל בי' או לכנס לבה"כ אבל מי שלומד בביתו כל היום במקום קבוע ותורתו אומנתו אין לו ללכת לב"ה אפילו אם אין שם י' מפני שמבטל מלמודו בשע' הליכתו ומוטב לו להתפלל ביחיד (ב"י בשם הר"ר יונה וע"ל סי' ק"ו) . וכ"ש שלא יפסיק בתורה בב"ה וכ"כ בהגהת אלפסי החדשי' אותן ת"ח שעוסקין בתורה בב"ה בי"כ בשעה שהצבור מתפללין לאו שפיר עבדי (ע"ל סי' ס"ט):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:11
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:11](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:11)

צריך שלא יהא דבר חוצץ כו'. אבל מטה אין זה קבוע ע"כ אם היא גבוה עשרה ורחבה ארבעה חוצץ (תו') ונראה היינו דוקא מטה שבזמן התלמוד שהיה לישיבה אבל מטה דידן העשויה לשכיבה הוי קבע ואינו חוצץ (ב"י) וי"א אפילו אינה עשוי לשכיבה כיון דלפעמים משנין ממקום המטה ממקום למקום חוצץ (מורי בב"ח):


###### Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:12
[Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 90:12](https://torahapp.org/share/book/Ateret%20Zekenim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/90:12)

לא יתפלל בצד רבו כו'. ולא מהני רחוק ד' אמות אלא המתפלל אחורי רבו או כנגדו אבל המתפלל ואחוריו לרבו אפילו רחוק כמלא עיניו אסור (נ"י שכן משמע בהרא"ש והרר"י) ומדברי הטור לא משמע כן אלא כל רחוק ד"א רשות בפני עצמו הוא ובכל ענין מותר (מורי בב"ח וע"ל סי' ק"ג) ואפי' בצבור שא"צ להרחיק מ"מ צריך ליזהר שירחיק מאחורי רבו כדי שיוכל רבו לפסוע שלש פסיעות לאחוריו (ב"י בשם אהל מועד) מי שבא בדרך והוא סמוך למלון וירא שאם יבא למלון יבלבלוהו בני מלון ולא יכול להתפלל בכוונה אם יוכל להסתלק מן הדרך באופן שקרוב הדבר שלא יבואו עוברי דרכים ויפסיקוהו שפיר טפי להתפלל בדרך מלהתפלל במלון אבל אם אין ברור לו שלא יפסיקוהו עוברי דרכים ואפשר למצוא לו חדר או קרן זוית במלון שיכול להתפלל שם בלב פנוי ולא יבלבלוהו בני המלון אז שפיר טפי להתפלל במלון (מהררמ"י):