## Avi Ezer, Deuteronomy

###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:1:1
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:1:1)

**כל המצוה הטעם 
אם רציתם לשמור המצות וכו'**. עיין סוף פרשת נצבים ואז תבין דברי הרב:


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:1
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:3:1)

**וירעיבך וגומר וזה 
לא יתכן ויתכן מתאוות אחרות עכ"ל**. דהיינו תאות תענוגי חמדת טיול בגנות ובנינים נאים אשר לא 
היה להם במדבר ואין דעת הרב על תאות מאכלים שונים כי במן הוי כל מיני מטעמים אשר בחרו 
בנפשם כידוע מדברי חז"ל: שם


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:2
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:3:2)

**ידעון בנו"ן וכן צקון לחש**. דעת הרב נראה דגם צקון מנחי פ"א יו"ד 
ודעת שאר מדקדקים היות מנחי עי"ן ומצינו כן בשלמים אשר ישכבון ועורקי לא ישכבון. וכן בנחי 
למ"ד ה"א ויחנון שופטים י"א: שם


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:3
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:3:3)

**מוצא פי ה' וגו'**. בקוצר לשונו הודיע לן כמה ענינים גדולים. חדא 
כי בלחם אשר אנו אוכלים אל נחשוב שהוא מקרה אחד לאדם ולבהמה כמו המטר המצמיח חציר 
וכמו חי בהמה שצומח וגדל מן המספא לא כן אדם כי השם נתן כח במאכלו לבד משאר בעלי חיים 
שעל ידי כן יהנה גם כן נפש רוחני ויצמיח הגשמי ורוחני יחד כאשר נהג באכילתו כראוי כידוע לבעלי 
תורה וחכמה. וזהו שאמר הרב רק הכח דהיינו הכח שנטמן בלחם והוא כח החיוני כידוע למחקרים או 
עם הכח החיוני הבא מעליונים אם נוהג באכילתו כראוי ולמען הקימו על בתורה ובמצות כל ימי 
חיבור הנפש בגוף כי עיקר אכילה מעורב בכוסף רוחני לתגבורת הנפש. וזהו שנאמר על כל מוצא פי ה' 
ומה שהביא הרב ראיה שלא אכלתם לחם וחייתם היא ראיה עצומה שלא אכלתם צומח רק ממטר 
השמים ואף על פי כן כולכם חיים חיי גשמי וגם הוא נגד הטבע על כן אל תתמה גם כן אם אתם 
חיים מן צומח האדמה חיים רוחני. והדברים עמוקים לא אוכל לבארם היטב בידיעות נכבדות הצריכות 
לענינים האלה:


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:5:1
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:5:1)

**וידעת עם לבבך שידע באמונת לבו**. הן הנה הראה לנו הרב נפלאות כי לא 
לחנם חשב משה רבינו את כל היסורין והרעב אשר היה לנו. רק להורות שאף אם הקב"ה מיסר אותנו 
ממנו נקח מוסר כטעם נאמנים פצעי אוהב כמו שמיסר אב לבנו שחטא אליו. אף שהוא מיסרו מדחהו 
בשמאל ומקרבהו בימין כי לבו הומה עליו והבן כאשר שם אל לבו גודל צער אביו וחמלתו עליו נותן 
על לבו לחזור בתשובה לאהוב את האב וזה ויענך וירעיבך ביסורים גדולים ועל כל זאת החיה אותך 
מחוץ לטבע וזה למען הודיעך כי לא על הלחם וגומר כי על כל מוצא פי ה' ותמיד אביך עמך 
להחיותך והוא אביך קנך אף בעת שמיסרך נותן לבך להחיותך על כן תשוב אל ה' בכל לבבך ותאהוב 
אותו. וזה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' ועונשך ורעתך לא כדרך מלך בשר ודם 
אשר מייסר בני אדם על עונשם למען אשר יוסרו אחרים הרואים לא כן מלכנו רק כונתו רצויה 
להשלמתנו ולמען הרבות שכרנו ולהביאנו אל ארץ טובה הן כל אלה כונת הרב בקוצר לשונו. ובפרשת 
ראה בפסוק בנים אתם מבוארים דברי הרב היטב.


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:13:1
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:13:1)

**ירביון היו"ד תחת ה"א ואין זה דעת רבי 
משה הכהן הספרדי עכ"ל**. כבר בטלה דעת מדקדקים ראשונים כי אין היו"ד מיסוד בסוף התיבה. ועיין 
בדברי הרב פרשת שמות אם בת היא וגו' טעם נכון למה לא בא וי"ו או יו"ד בסוף התיבה:


###### Avi Ezer, Deuteronomy 8:18:1
[Avi Ezer, Deuteronomy 8:18:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Deuteronomy/r/8:18:1)

**וזכרת 
הטעם אם עלה על לבבך לאמר כחי ועוצם ידי**. זכור הנותן לך כח וכן רגל על לשונו כאשר שמעתי 
ממכחישי דת לאמר זאת היא הטבע שאלתי להם מי ברא הטבע ומי שת יסודותיה: