## Avi Ezer, Genesis

###### Avi Ezer, Genesis 12:6:1
[Avi Ezer, Genesis 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Genesis/r/12:6:1)

**יתכן שארץ כנען כו'**. הנה גם רש"י כתב כדברי הרב. אבל בפרשת שלח לך 
כתב רש"י בד"ה וחברון שבע שנים נבנתה וגו'. שחם בנה כנען לבנו. ודברי רש"י סותרין אהדדי. וכבר 
תרצם המזרחי בפרשת בראשית שרש"י מצא שני אגדות. באחת מבואר שבחלקו של שם נפלה הארץ 
וכנען תקפה מבניו. ובאחת מבואר בחלקו של חם נפלה. ודעת הרב גם כן נוטה בחלקו של שם נפלה. 
וסוד מבואר במפרשים. ובסודם אל תבא נפשי ובפרשת וירא תמצא דעתי:


###### Avi Ezer, Genesis 12:13:1
[Avi Ezer, Genesis 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Genesis/r/12:13:1)

**ובאה אחותי את 
מלעיל**. ובאה כן בעלילת נסוג אחור. ולא כן אחותי בת אבי פרשת וירא:


###### Avi Ezer, Genesis 12:15:1
[Avi Ezer, Genesis 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Genesis/r/12:15:1)

**ויהללו קל הלמ"ד 
הראשון וכו'**. כי קשה על הלשון לדבר שלשה למדי"ן רצופין בבת אחת. לכן חסר דגש הבנין:


###### Avi Ezer, Genesis 12:19:1
[Avi Ezer, Genesis 12:19:1](https://torahapp.org/share/book/Avi%20Ezer/s/Genesis/r/12:19:1)

**וקמצות וי"ו ולך וכו'**. דעת הרב כיון שהיא בהפסוק ואין אחריה מלה בוי"ו החיבור. וכן יצא 
ושוב מנחה ונסך. ועוד כלל אחר אמרו המדקדקים דוקא שתהיה נגינה באות שאחר הוי"ו. אולם אם 
הנגינה רחוקה אז נקוד בשוא. כמו שמש וירח קדרו (יואל א'). והטעם כי כן משפט הלשון שנשתנה 
התנועה לשוא כשהנגינה רחוקה ממנה כדי להקל על הלשון. עיין יסוד הנקוד שו"א כ"ו: