## Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 10

###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:1
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:1:1)

**אין כורתין ברית לשבעה עממין.** הנוסחא המדויקת בדברי רבנו, היא הנוסחא הישנה, לעכו"ם שהרי כך המה דברי רבנו להדיא להלן, וכן הוא בפ"ו מהל' מלכים, והחילוק בין שאר אומות לז' עממין הוא רק לענין הטף והנשים, ועי' תוס' יבמות כ"ג א' ד"ה ההוא הובאו ב' הדעות אם דוקא בז' עממין הוא לאו דלא תכרות או גם בכל האומות ועי' סמ"ג לא תעשה מ"ז ובחינוך. ומדברי רבנו בספר המצוות ל"ת מ"ח מבואר דדוקא בז' עממין איכא לאו דלא תכרות וכבר עמדו ע"ז רבותינו האחרונים ז"ל והאריכו בזה לישב הדברים. והנה באמת תלתא לאוי איכא בפרשת משפטים לא תכרות להם ולאלהיהם ברית ובתשא השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ, ובואתחנן לא תכרות להם ברית, ובכל זאת לא מנו בזה אלא לאו אחד, וכבר עמד על זה המהרש"ל ז"ל בבאוריו לסמ"ג לא תעשה מ"ז וכתב דכל מקום שנאמר לאו בהדיא יהא פן והשמר רק תוספת אזהרה על הלאו, ולכאורה צ"ע דמה יעשה בהא דואתחנן דאיכא עוד לאו בהדיא וצריך תלמוד. והנה כל מוני המצות מביאים הלא תעשה דפרשת משפטים לא תכרות להם ולאלהיהם ברית, ורבנו הביא כאן הלאו דואתחנן לא תכרות להם ברית והפשוט משום דס"ל כאן דקאי הלאו לכל האומות, להכי הביא הך קרא דסופו ולא תחנם ולאו דלא תחנם הרי בודאי לדידיה בכל האומות שעובדים גלולים. ובאמת בספר המצוות מכת"י הערבי הובא הלאו דפרשת משפטים (ובספר המצוות הנדפס מכבר הוא כמו שלפנינו כאן) ויש לי בזה הרהורי דברים בדעת רבנו ולפי שלא נתבררו לי כהוגן העירותי רק עליהם, למעיין.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:2
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:1:2)

**ואסור לרחם עליהם שנא' ולא תחנם.** ולא נתבאר מקורו אלא דנראה שהוא פשוטו של הכתוב וכ"כ להדיא בסמ"ג לא תעשה מ"ח שכתב ועיקר פשוטו לא תרחם עליהם אלא תהרגם ומדבר בשבעה האומות האמורי והכנעני וכו' ואף דס"ל מעיקרא דג' הדרשות דחניה וחן ומתנת חנם קאי גם על שאר עכו"ם מ"מ לאו דלא תרחם קאי רק אז' אומות. ורבנו לא ס"ל כן אולם אינו מפרש אלא תהרגם כי אם לענין לא מעלין ולא מורידין. ומצאתי בתרגום אונקלס שתרגם ולא תחנם לא תרחם עליהון וזהו מקור דברי רבנו.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:3
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:1:3)

**אבל לאבדו בידו או לדחפו לבור וכיוצא בזה אסור מפני שאינו עושה עמנו מלחמה.** עי' היטב בט"ז סי' קנ"ח סק"א ובש"ך ובנקודות הכסף שם פלפלו בהך דאין מורידין אם הוא איסור, וכל דבריהם סובבים על דברי רבנו בפ"ד דרוצח שכתב אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם דמשמע דרק להצילם איכא איסורא אבל בסיבוב המיתה ליכא איסורא, ופלפלו כל אחד לפי דרכו, ודברי רבנו מבוארים כאן דאסור לאבדו ועי' היטב בכל זה (וראוי להאריך) ועי' ביראים רמ"ח ובחדש קע"ה תולדות הרציחה שלא להרג את העכו"ם כדתנן בע"ז לא מעלין ולא מורידין ואיך הדין בשבע עממים שאינם עושין מלחמה עי' בפ"ו דמלכים ובמ"ש שם, ועי' בדברי רבנו בפ"ח מהלכות מלכים ה"ט וה"י שמה מבואר דכל מי שאינו מקבל ז' מצות אם נמצא תחת ידנו יהרג, וזה לא קאי על שבע אומות ועי' בדברי רבנו בפ"א מילה ה"ו ובמ"ש שם, ואני נבוך בכל הענין הזה לדעת רבנו, וקשה להאריך כראוי.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:4
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:1:4](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:1:4)

**אבל המוסרים והאפיקורסים מישראל וכו'.** , הנה לא הוזכר כאן מינים ובגמ' לפי נוסחא דילן המינים והמסורות ולא הוזכר אפיקורס, אמנם בנוסח הרי"ף איתא המינים והאפיקורסים וכן הנוסח ברבנו חננאל שם. אמנם מצאתי בנוסחאות הישנות לרבנו בדפוס קונשטנדינא רס"ט ובדפוס וויניצא ישן, גם בדברי [רבנו] אבל מוסרי ישראל והמינים והאפיקורסים מצוה לאבדן ביד וכו' מפני שהן מצרין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה' כגון צדוק וביתוס ותלמידיהם שם רשעים ירקב. והנה הרב לח"מ ז"ל עמד מדלא הביא רבנו גם את המומר, א"כ משמע דס"ל דמומר להכעיס מין הוא, ואלו בפ"ג דתשובה מנה רבנו מינים בפני עצמם ומומר להכעיס בפני עצמו עיי"ש, וכתב לישב דס"ל לרבנו באמת דמומר להכעיס מומר הוי ולא מין, והא דלא הביאו כאן סמך על מ"ש בפי"א דעדות עיי"ש וכבר השיגו עליו דבהדיא מפורש בדברי רבנו בפי"א מהל' גזילה ואבידה ובפ"ד מהל' רוצח דמומר להכעיס מין הוא ועי' להלח"מ בפ"ג דתשובה הביא בעצמו לשונות אלו.
**והנה** הי' נראה לישב הדברים ע"פ מ"ש הרא"ה ז"ל בספרו בדק הבית, דפלוגתת רב אחא ורבינא, אי מומר להכעיס הוא מין או מומר, הוא דוקא בזה שאינו מקפיד בין היתירא לאיסורא, אבל מי שעושה כן להכעיס ממש ודאי מין הוא לכו"ע. ובפלוגתא זו הלכה כמקיל והוי מומר עיי"ש היטב, והשיגו הרשב"א ז"ל במשמרת הבית, ואם נאמר דרבנו ס"ל ג"כ כהרא"ה, ולפי"ז מומר להכעיס ממש ודאי מין הוא, ולהכי לא הביאו רבנו כאן שהוא כלול במינים לענין מורידין ולא מעלין, וכן בפ"ד דרוצח ובפי"א דאבידה שכתב רבנו במי שעושה להכעיס, כתב שדינו כמין, אבל בהל' תשובה מיירי רבנו רק במי שהוחזק ורגיל לעשות כן והוא עושה להכעיס ר"ל שאינו מקפיד בין היתירא לאיסורא ובזה פסק גם רבנו לקולא והוי רק מומר. והרי גם במומר לכל התורה כתב רבנו רק מי שחוזר לדתיהם משום מה בצע אבל מומר לעכו"ם פשוט כלול אצלו במינים וכמ"ש הכ"מ לסלק השגת הראב"ד, אבל עי' מ"ש בפ"ג דתשובה דרבנו לא ס"ל כן והבוחר יבחר.
**אבל** הדבר מבואר, דלא העתיק רבנו כאן מומר משום דרבנו העתיק לשון הברייתא בע"ז כ"ו ב' ואמר ליה ר' יוחנן לר' אבהו סמי מכאן מומר, לכן לא העתיק רבנו מומר, אבל באמת הרי היה לרבנו לבאר הדין הזה דמומר להכעיס אם דינו כמין או כמומר, ולכן כתב בפי"א דגזילה כשהביא מימרא דר' יוחנן דמומר לתיאבון מחזירין לו אבידה, אבל מומר להכעיס דינו כמין וכמבואר בגמ' דכן ס"ל לר"י, וכן לענין מורידין ולא מעלין דפ"ד דרוצח דשם ביאר רבנו דין מומר להכעיס דאפילו בלובש כלאים ועי' הוריות י"א, הוכרח רבנו להזכיר מומר בפני עצמו, והרי מומר להכעיס רק דין המין יש לו אבל הוא בריה בפני עצמו, ומנה לו רבנו בפני עצמו גם בהל' תשובה ועי' מ"ש שם בזה, ומה שיש עוד לעמוד בדברי רבנו, דהכא מנה רבנו לתלמידי צדוק וביתוס בכלל אפיקורסים או מינים, ואלו בפ"ג מהל' תשובה מנה מכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס בכלל הכופרים בתורה ועי' מה שכתבתי שם בזה שגם זה בכלל אפיקורסים עיי"ש.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:2:1
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:2:1)

**מכאן אתה למד שאסור לרפאות וכו'.** עי' כ"מ דפשוט הוא דרפואה היינו מעלין ובפירוש אמרו בגמ' דאסור להעלותן בשכר ואין צורך לזה דהרי להדיא ת"ר שם לאפוקי לשם מורנא דלא וכן ציין מרן הגר"א ז"ל שם. והנה דעת התוס' ז"ל שם ד"ה לאפוקי דבשכר שרי וכ"כ רש"י ז"ל שם, אבל הרמב"ן ז"ל כתב דכל היכי דליכא למיחש משום איבה אפילו בשכר אסור כמ"ש שם עמוד א' סבר רב יוסף למימר אנוקי וכו' סבר רב יוסף למימר וכו' אסוקי בשכר, וההיא דגיטין היכא דליכא לאשתמוטי וכמ"ש שם במילדת בשכר שרי וכו', ואפילו בחנם היכא דאיכא איבה מותר דהא אמרינן בגיטין ס"א מבקרין חולי וכו' וביקור חולים הוא רפואה. אבל דעת רבנו מבואר להדיא דאפילו היכא דאיכא איבה דוקא בשכר, וכמ"ש לעיל א' בשכר שרי משום איבה, ור"ל ומתניתין בין בשכר וליכא איבה בין דאיכא איבה אבל בחנם, ומיושב בזה קושית הראשונים ז"ל דלמה לא אמר שם במתניתין בחנם ועובדא דרב שימי בר אשי בגיטין ע', הוא כמ"ש התוס' בע"ז שם ד"ה לאפוקי והדברים ארוכים.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:3:1
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:3:1)

**ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה.** הנה מדברי הטור והשו"ע מבואר דאף בחו"ל אסור לעשות שכונה ועי' ש"ך שם, והרב דגול מרבבה דייק מסדר לשון רבנו דהכניס דין זה דלא יעשה שכונה באמצע. משמע דס"ל דדוקא בא"י אסור לעשות שכונה ולא בחו"ל עיי"ש שרוצה להוכיח כן גם מסגנון הש"ס דאמר רב יוסף ובלבד שלא יעשה שכונה אחד מימרא דרב יהודה אמר שמואל דהלכה כר' יוסי. והמעיין בר"ח שם יראה כי היא מימרא אחת של רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"י ובלבד שלא יעשה שכונה. אבל לא הביאו רבותינו אלה דברי רבנו הריטב"א ז"ל שכתב ובלבד שלא יעשה שכונה אפילו בחו"ל דהשתא הוי קביעותא טובא וגזרינן וכו' וכן הלכה ע"כ, הרי להדיא דאף בחו"ל וכן מבואר להדיא באורחות חיים דגם במכירה בחו"ל אסור בשכונה משום דלמא מזקו ליה, לישראל ועדיין הדבר צ"ב בדעת רבנו.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:1
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:4:1)

**אף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התירו.** עי' כ"מ ולח"מ מה שנדחקו דהעתיק רבנו לשון המשנה אף במקום, אף דדיקו מזה בגמ' דסתמא כר' מאיר ומכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי, ורבנו הרי פסק כר' יוסי. והמובחר מ"ש בזה הרב מהר"ל בן חביב, דמתניתין שפיר דיקו בגמ' דהרי לר"י ליכא דוכתי דלא מוגרי, אבל אחרי שאמרו בגמרא דשכונה אסור, א"כ שפיר אפשר לומר אף במקום שהתירו, דהיינו בליכא שכונה.
**והנה** לא נתבאר בדברי רבנו הדין בחוץ לארץ אם מותר להשכיר לבית דירה, שנחלקו בו רבותינו ועי' תוס' ורמב"ן ז"ל ועוד, ובירושלמי הרי מבואר דבחו"ל מותר, דדוקא בא"י שאנו מצווין לשרש אחריה ובסוריא גזרו אטו א"י, אבל מן התוספתא מ"ש שם כאן וכאן לא ישכור וכו' אפשר לומר דקאי אחו"ל ג"כ ואפשר דרק על א"י וסוריא ואין הכרע בדברי רבנו.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:2
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:2](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:4:2)

**אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר.** עי' השגה, ודברי רבנו הלא הם מפורשים בתוספתא כאן ומה שהשיג הראב"ד ז"ל נראה דס"ל דבשכר חמור לרכוב והביא עליו לגין יין דמותר הוא כמ"ש האחרונים ז"ל דדוקא דבר מועט, אבל אם הביא יין הרבה אסור, ולפי"ז אף אם ישכור לאוצר סתם ויכניס בו יין יהיה אסור ודבר זה צריך תלמוד.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:3
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:3](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:4:3)

**אבל מוכר הוא משיקוץ או מוכר לו על מנת לקוץ וקוצץ.** דעת הרמב"ן ז"ל מדחילק בבתים ושדות ולא חילק במחובר בין ארץ ישראל לחו"ל, מוכח דמחובר אסור אפילו בחו"ל, וראיה מהא דאמרינן לעיל י"ד דקל טב הוא, דלא מזבנינן הא דקל ביש מזבנינן והא תנן אין מוכרין להם במחובר לקרקע ומה קושיא הא דין זה דאין מוכרין הוא רק בא"י, אבל בחו"ל מותר, ודקל טב אסור. אולם מזה אין ראיה דהרי לר' מאיר קאי, ואיהו הרי ס"ל דגם בחו"ל אין מוכרין. אולם דעת רבנו כיון דקי"ל כר' יוסי דבחו"ל הכל מותר כ"ש במחובר לקרקע, ופסק רבנו כר' יהודא דמוכרו לקוץ וקוצץ ואף דהרי"ף ז"ל פוסק כר"מ דסתם מתניתין כוותיה, כתבו רבותינו הראשונים ז"ל משום דהוי סתם ואח"כ מחלוקת, ומדאיבעי שם בגמ' בהמה על מנת לשחוט מהו, וזהו אליבא דר' יהודה אבל לר"מ בודאי אסור אף שיודע ודאי שישחוט, ולהכי פסק רבנו כר"י, וכבר השיגו על זה רבותינו וגם מרן הגר"א ז"ל דהרי בכמה מקומות מיבעי לגמ' דלא כהלכתא ואליביהו דבית שמאי ושקיל וטרי אליביהו טובא, אולם כבר הביאו מהא דאמרינן לעיל ט"ו רב הונא זבין ההוא פרה לעכו"ם א"ל אימור לשחיטה זבנה, ופי' רב האי גאון ז"ל והביאו הרא"ש שם שהיה נראה לו שאינו לוקח אלא לשחיטה, והרי לר"מ בודאי אסור ועל כרחך דהלכתא כר' (יוסי) [יהודה] והדברים ארוכים בדברי רבותינו בשיטותיהם.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:4
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:4:4](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:4:4)

**וכן אסור לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה עכו"ם זה בצורתו ק"ו שיספר בשבח מעשיו.** והא דאמר ר' יהודה בשבת ל"ג ב' כמה נאים מעשיהן של אומה זו, צ"ל דמטעם זה שתק ר' יוסי משום דס"ל דאסור לספר בשבחן והלכה כר' יוסי דנימוקו עמו. ושמעתי מידידי הגאון ר"ה איגוס שיחי' דר"י ור' יוסי לטעמיהו אזלי בבכורות מ"ה ביתר בידיו ורגליו ויליף מקרא דאצבעות ידיו שש שש דס"ל לר' יהודא דבשבחיה משתעי, וקאמר ליה ר' יוסי שם משם ראיה כך אמר לו כמותך יתמעטו ממזירי וכו' והוא משום דס"ל לטעמיה דבשבחיה אסור לספר ועל כרחך דואצבעות ידיו שש שש לגנותו הוא עיי"ש ועי' סוטה מ"ב עדיין לא הגענו לחצי שבחו של אותו רשע מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים וכו'. ומצאתי למרן הגר"א ז"ל בכתב יד קדשו למס' שבת (ונדפס זה עתה) שכתב שם כמה נאים מעשיהם של אומה זו, ודאי דאסור לומר כמה נאה על עכו"ם אלא דאמר כן שמוטב לדור תחתיהם ולא תחת אומה אחרת וכדאמר לעיל תחת נכרי ולא תחת חבר וכו', ור' שמעון בן יוחאי סבר דאפי"ה אסור לשבחם וכדמסיים כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן ע"כ.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:6:1
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:6:1)

**אסור לנו להניח עכו"ם בינינו ואפילו יושב ישיבת עראי וכו' עד שיקבל עליו ז' מצות שנצטוו בני נח.** ועי' בהשגה, והנה הראב"ד השיג בתרתי חדא דלאו דלא ישבו בארצך קאי רק אז' עממין וכן הוא דעת רש"י ז"ל בגיטין מ"ה ודעת הסמ"ג ועוד ראשונים דאסור רק ישיבת קבע ולא ישיבת עראי. והנה באמת ב' ההשגות הא בהא תליא, דאם נימא דלא ישבו בארצך קאי רק אז' עממין שפיר אפשר לומר דאסור רק ישיבת קבע שהרי קרא דלא תחנם לא תתן להם חניה בקרקע קאי גם אשאר אומות, ובז' עממין גלתה תורה דגם בישיבה לבד בלא חניה בקרקע ג"כ אסור, אבל אם נימא דקרא דלא ישבו בארצך קאי על כל העכו"ם, א"כ על כרחך דלרבויי ישיבת עראי קאתי, דאי לא"ה דרשה דלא תתן להם חניה בקרקע למאי אתי והרי ישיבה לחוד אסור גם בשאר האומות.
**והנה** הרב פני יהושע ז"ל בגיטין הקשה דלמה לן קרא דלא ישבו בארצך והרי גם בלא"ה איכא לא תעשה דלא תחיה כל נשמה, ולשיטת רבנו ניחא, דהרי לאו דלא תחיה רק בז' עממין הוא, ולאו דלא ישבו בארצך לשאר כל האומות, אולם אין זה מכריח כי יש לישב הדברים גם לשיטת הסוברים דאז' עממין קאי. אמנם בסוגיא דגיטין מ"ה שם אהא דתניא לא ישבו בארצך יכול בעכו"ם שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז הכתוב מדבר ת"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו וכו' מאי תקנתיה עמך ישב, ואינו מובן לשיטת רבותינו הסוברים דלאו דלא ישבו בארצך בז' עממין קאי, א"כ מנ"ל דאם קבל עליו שלא לעבוד ע"ז מותר בישיבה ודלמא בז' עממים אסור אף אם קבל עליו שלא לעבוד ע"ז (ודוקא בקבלת ז' מצות) וקרא דלא תסגיר עבד אל אדוניו בשאר אומות הוא, ועל כרחך דפשיטא ליה להגמ' דלאו דלא ישבו בשאר אומות הוא ג"כ, ואפשר לומר לדידהו, דעדיין קשה דאם קרא דלא תסגיר בשאר אומות הוא, למה בעינן שינצל אליך מעם אדוניו, והרי אפילו עובד עכו"ם בשאר אומות לא נאסרה הישיבה בינינו.
**אבל** הרואה בדברי רבנו בפ"ח דמלכים ה"י שכתב שם וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג, ועי' כ"מ שם שכתב מקורו דכולהו תלמידי דרב אמרי על שבע מצות בני נח נהרג. ולענ"ד זה אינו, דזהו הדין לעכו"ם העובר על ז' מצוות דנהרג אבל רבנו ז"ל כתב דין אחר לגמרי, שאף שלא עבר, אלא שאינו מקבל עליו ז' מצוות נהרג ג"כ ועי' מ"ש בהל' מילה פ"א (ועי' מה שהארכנו שם במקומו בביאור דברי רבנו דלדעתו זהו בכלל עשר מצוות שנצטוו במרה וז' מהם הם ז' מצות בני נח ולכאורה למה בא הצווי במרה והרי אדם הראשון נצטוה על זה, והיה הצווי לכוף את כל העולם לכך ויתישב בזה הרבה, ועיי"ש מה שביארנו בזה) ולפי"ז על כרחך דלא ישבו בארצך קאי על כל האומות וגם ישיבת עראי, ושם לא השיגו כלל על רבנו, ויש להאריך עוד הרבה.


###### Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:6:2
[Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 10:6:2](https://torahapp.org/share/book/Avodat%20HaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/10:6:2)

**ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.** ובהשגה איני משוה לו בישיבת הארץ, והכ"מ מפרש דעת הראב"ד דכיון שקבל עליו ז' מצות אפילו בזמן שאין היובל נוהג למה נאסר עליו הישיבה, והרי ליכא חששה דפן יחטיאו אותך, וכתב דאה"נ דרבנו מודה לזה, אבל המעיין בפי"ד מאיסורי ביאה יראה שמקור ההשגה אחרת לגמרי, דהראב"ד אינו מודה להרמב"ם כלל באיסור הישיבה לגר תושב ואפילו בירושלים עצמה שאין מושיבין שם גר תושב בזמן שהיובל נוהג מקרא דעמך ישב ולא בעיר עצמה וכדרשת הספרי, אבל בזמן שאין היובל נוהג שרי לישב גם בירושלים עיי"ש, וזהו גם השגתו כאן, ועיקר מחלקותן יתבאר אי"ה במקומו ועי' עוד בפ"א מהל' מילה מה שביארנו דעת רבנו והראב"ד בענין זה.