## B'Mareh HaBazak Volume I Teshuva 15

###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:1
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:1)

**טיחואנה, מקסיקו**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:2
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:2)

טבת, תש"ן


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:3
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:3)

**טו. הסבר לצורך במחיצה בין גברים ונשים בבית הכנסת**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:4
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:4)

**שאלה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:5
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:5)

יש צורך החלטי להסביר את מצוות המחיצה בבית הכנסת בין גברים ונשים. וזאת, לחילונים, אשר אינם חיים בבית דתי.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:6
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:6)

**תשובה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:7
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:7)

מוגש בזה הסבר על הצורך בהפרדה בין נשים לגברים בבית הכנסת. הנסיון מורה שאין די בבירור מקורות ההלכה וטעמיה ההלכתיים¹.

footnotes:
¹ מקורות להסבר ההלכתי — שו"ת אגרות משה או"ח, א', ל"ט: במקום התקבצות רבים, חובת החציצה היא מדאורייתא. כן הוא בבית המקדש ובהספד לעתיד לבוא... ולפיכך גם בבתי כנסיות שלנו שמתקבצים להתפלל, צריך שתהיה מחיצה. ודווקא מחיצה כזו שלא יבואו מתוכה לקלות ראש. או בגזוזטרא, שהנשים למעלה והאנשים למטה, אף כשנראות משם, או במחיצה גבוהה עד אחר הכתפיים, שהוא י"ח טפחים.ובתשובה מ': ... אבל ודאי ראוי לבעלי נפש להחמיר, לעשות — כשאפשר — גבוה יותר מראשיהן. ואף כשהן למעלה, שלא יתראו.ובתשובה מ"א: ומה שרצה כת"ר לחדש דבשעת התפילה עדיף, דאין לחוש כלל לקלות ראש, ואין כאן איסור מעורבין זב"ז... הנה ח"ו לומר כן דהא במקדש... שלא היו נכנסים אלא למצווה... חזינן דאין שום קולא במה שעושין מצווה.ובתשובה מ"ד: נותן הדרכה, כיצד לפעול כאשר אין שומעין לו להפריד. ומביא דברי רש"י במסכת סוטה, דף מ"ח, ע"ב: "א"ר יוסף, זמרי גברי ועני נשי — פריצותא, זמרי נשי ועני גברי — כאש בנעורת - למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא" — רש"י: "אם אין שומעים לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה, שהוא כאש בנעורת...".וממש כן הוא בענין זה, שאם רואים אנחנו מקום שיושבין מעורבין ואי אפשר לנו לעשות שיתפרדו, ויעשו שם מחיצה כדין, מחויבין אנו לעשות מה שבידנו. אם ישמעו, לכל הפחות, שיתפרדו הנשים לצד אחר. אף שעדיין יעשו איסור...".מקורות נוספים:שו"ת אגרות משה או"ח, ח"ג, כ"ג.שו"ת שבט הלוי, ח"א, כ"ט.שו"ת שרידי אש, חלק ב', תשובות ח', י"א.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:8
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:8)

אף לא יועילו הסברים המראים את גודל חומרת האיסור. יש צורך להציג את הנושא בסקירה כללית, במשמעותו העמוקה, ובאופן חיובי, תוך שימת לב לטענות הגורמות לאנשי שיחנו שלא תתישב הלכה זו על ליבם.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:9
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:9)

שלוש טענות עיקריות נשמעות נגד ההפרדה בביהכ"נ:


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:10
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:10)

א. "זהו שריד מיושן ומאובן מהימים שהאישה כלא נחשבה".


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:11
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:11)

ב. "בימינו החברה כולה מעורבת, בעבודה, במסיבות וכו' ואין היצר מפטפט, כיוון שהתרגלנו לחיות כך. ובפרט בביהכ"נ שבאים בכובד ראש לתפילה".


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:12
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:12)

ג. "יותר נעים ומכובד לשאת תפילה, כאשר המשפחה כולה מאוחדת".


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:13
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:13)

אפשר לפרוך כל אחת מן הטענות בנפרד². אך ספק, אם נוכל להשפיע בדרך זו על מי שסבור שהן אמיתיות. על כן נעדיף הסבר שיינשא מעל לטענות הנ"ל, מתוך הבנה בשורש טעותם של שואפי ביטול המחיצות.

footnotes:
² למשל, לטענה ב', עיין ספר החינוך מצווה קפ"ח בשורש המצווה.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:14
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:14](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:14)

בית הכנסת הינו מקום התכנסות לתפילה, לדבקות באלוקים ולעיסוק בתורה. יחודינו בכך, שהדברים הללו נוגעים הם אצלנו לאומה כולה, עם ד'³, ומכללות האומה שואבים אנו את הרצון להשפיע טוב לכל האנושות, לכל יצור. אצלנו התפילה היא לא צורך נפשי אישי בלבד אלא שליחות, עבודה למען הכלל⁴, לכן נוסח התפילה הוא בלשון בקשה על הכלל וקבעו חכמים לסמוך גאולה לתפילה, שתהא תפילתו של כל יחיד קשורה לגאולת עם ישראל⁵, "חסידים ראשונים היו שוהים קודם תפילתם שעה" — כהכנה, שלא יתפללו לצורכי עצמם⁶. בבית הכנסת אסור לעשות כל פעולה של צורכי הפרט כגון חישוב חשבונותיו⁷, או לעשותו מעבר או מסתור מגשם⁸, וכן אסור לישון בו⁹, דינים אלו מתיחסים לבית כנסת שמתפללים בו רבים אך בבית תפילה של יחיד אין דינים אלו נוהגים¹⁰.

footnotes:
³ שבת דף ל"ב, ע"א. קורין לבית הכנסת בית עם, ועיין שם בחכמת מנוח.
⁴ איזוהי עבודה שבלב — זו תפילה.
⁵ ברכות דף ה', ע"ב.
⁶ עיין שנות אליהו (הגהות הגר"א על המשנה), ברכות, פ"ה, מ"א. הכנה שלא יתפללו לצורכם.
⁷ שו"ע או"ח, סימן קנ"א, סע' א' "שלא יהיה כאילו נכנס לצורכו".
⁸ מגילה דף כ"ח ע"א/ע"ב, כ"ט ע"א.
⁹ שו"ע או"ח, סימן קנ"א, סע' ג'.
¹⁰ שם, סע' ב'.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:15
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:15](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:15)

טבעי ומובן לכל אזרח במדינתו, שכאשר הוא נקרא לשרת את האומה, הוא נפרד ממשפחתו ויוצא. אם ימשיך להרהר אחר חייו הפרטיים יביא נזק לכלל, ואף למשפחתו ולעצמו¹¹. כך אנו, עם ד', שמטרת כינוסנו לתפילה, כללית היא ולא לעצמנו בלבד, לא נוכל לשבת משפחות משפחות ולהוריד את עוצמת התפילה, מהשפעתה הכוללת, לתחושות חברתיות אישיות.

footnotes:
¹¹ רמב"ם הלכות מלכים, פ"ז, הל' ט"ו.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:16
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:16](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:16)

לכן אסרו חכמים על אבא לנשק לבנו בתוך בית כנסת¹², כי נדרש מאתנו איפוק מלגלות רגשות פרטיים-משפחתיים בבית הכנסת. וכן אסור לבנות בתי העיר באופן שיהיו גבוהים מבית הכנסת¹³, כדי שלא יעלה על לב איש לחשוב שביתו חשוב מלב האומה, אליה שייכים הוא, אשתו וילדיו.

footnotes:
¹² שו"ע או"ח, סימן צ"ח, סעיף א' ברמ"א.
¹³ שו"ע או"ח, סימן ק"נ, סע' ג'.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:17
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:17](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:17)

אם נבקש לבדוק במקרא היכן מצאנו שנפרדו נשים וגברים, נגלה שהיה זה תמיד באירוע לאומי כללי. דוגמת קריעת ים סוף, "אז ישיר משה ובני ישראל", ומרים והנשים בנפרד.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:18
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:18](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:18)

במתן תורה נצטוו ישראל להפרד איש מאשתו. ולאחר מתן תורה נצטוו "לשוב איש לאוהלו", לחזור, לטהר ולרומם את חיי המשפחה האישיים בהתאם לשאיפה הלאומית הכללית. וכן בבית המקדש שהוא "ליבם של ישראל", נאמר "ייראה כל זכורך את פני ד'" והיתה בו עזרת נשים כל ימות השנה; ובימי השמחה "עשו תיקון גדול"¹⁴, להטיב את ההפרדה, מטעמי צניעות וקדושה, שהם ערכי הקיום הלאומי שלנו.

footnotes:
¹⁴ סוכה, דף נ"א, ע"ב.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:19
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:19](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:19)

עיקרון זה מופיע גם בהלכה האומרת: "אין נושאים נשים ברגל כדי שלא יערבב שמחה בשמחה"¹⁵. כדי שלא תטושטש שמחת הכלל ע"י שמחת הפרט וישקע האדם בעצמו. אדרבא, מתוך דבקות בשמחה הכללית — ישמח את אשתו. וכך נאמר ברגל: "ושמחת אתה וביתך".

footnotes:
¹⁵ מועד קטן, דף ח' ע"ב, ובדף י"ח, ע"ב.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:20
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:20](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:20)

גם בתפילה, השמחה היא שמחת הכלל, כשכל לב פונה לאלוקים. "שורש התפילה שמחת לב בקב"ה"¹⁶.

footnotes:
¹⁶ ספר החסידים י"ח.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:21
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:21](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:21)

אחר שהוצגו הדברים באורם הכללי, מובן למה אין לסדר את הישיבה בביהכ"נ במעורב נשים וגברים. ולו תהיה הטענה שאין בנו יצר סוכן — אמת, הרי ודאי, שאיננו נקיים מפניות אישיות ואהבה עצמית ומשפחתית. והרי בציבור תמיד נמצאו אנשים שנטיית לב אגואיסטית הובילה אותם לנפילה מוסרית. ומה לנו לגרום מכשלה, ובפרט במקום שהוא "מכון הטהרה הנפשית שלנו"¹⁷, ולכן ראו חכמים להפריד, ע"י מחיצה, תוך הקפדה על צניעות.

footnotes:
¹⁷ הראי"ה קוק, במאמר למקדש מעט, בעניין הנ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 15:22
[B'Mareh HaBazak Volume I 15:22](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/15:22)

בוודאי, שאין כאן יחס שלילי לאישה. אלא אדרבא, מתוך חיבה שיש לנו לנשותינו, אנו נפרדים כדי שנוכל מתוך שוויון לפעול לטובת הכלל ללא חיץ האהבה הפרטית. וכבוד הוא לבת ישראל שתהא עובדת ותומכת בפעילות המשפחה כולה למען הכלל. "ירושלים של זהב"¹⁸, התכשיט שנתן רבי עקיבא לאשתו רחל, כהוקרה על מעשיה, "הינו תכשיט יקר לראשן של בנות ישראל הרואות בהצלחת האומה הקוראת בשם ד'"¹⁹ את מגמת המשפחה כולה.

footnotes:
¹⁸ שבת דף נ"ט ע"א, וכפי שהסביר הראי"ה קוק (מובא בחוברת ארץ חפץ).
¹⁹ רמב"ם, הלכות עכו"ם, פרק א', ממשפחה הופכים לאומה היודעת את ה' ועיין מורה נבוכים, ח"ג, פרק נ"א: "שאיפת האבות להקים אומה...".