## B'Mareh HaBazak Volume I Teshuva 34

###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:1
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:1)

**קינשאסה, זאיר**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:2
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:2)

אב, תש"ן


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:3
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:3)

**לד. הנאה ממעשה שבת של גוי**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:4
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:4)

**שאלה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:5
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:5)

בעניין ליהנות ממלאכתו של אינו יהודי בשבת, כשעושה מעצמו. לדוגמא: רואה אוכל העומד להישרף ומוסיף מים, או מנמיך את החום וכד'. (האינו יהודי הוא עובד קבוע של הבית)


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:6
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:6)

**תשובה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:7
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:7)

כידוע, אסור ליהנות ממלאכת נוכרי בשבת, אא"כ עשאה לצורך עצמו, וגם אין חשש שמא ירבה בשביל יהודים¹. וכן, בתנאי שאין התוצר מוקצה². כמו כן, יש מקרים בהם מותר ליהנות גם בעושה לצורך ישראל:

footnotes:
¹ שו"ע או"ח, סימן רע"ו, סעיף א'.
² שם, סימן שכ"ה, סעיפים ד', ה'. וכן, שהוקצה מדעתו מעש"ק, או נולד.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:8
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:8)

א. כשאין היהודי נהנה הנאה ישירה מגופה של המלאכה, אלא באופן עקיף³.

footnotes:
³ כגון, קריאת מכתב שהובא ע"י הגוי מחוץ לתחום, ועיין בסימן ש"ז, משנה ברורה, ס"ק נ"ה וס"ק נ"ו.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:9
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:9)

ב. כשגם בלא עשייתה היה אפשר ליהנות בדוחק⁴.

footnotes:
⁴ כגון, תוספת תאורה על זו שכבר קיימת שם.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:10
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:10)

לפיכך, יש לבדוק בקפידה כל שאלה המתעוררת בנושא זה. שהרי, יש להתחשב בכל הנתונים, וכל מקרה צריך להיות נדון לגופו.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:11
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:11)

בשאלתך שני מקרים:


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:12
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:12)

א. נוכרי עובד הבית, שהוסיף מים לתבשיל העומד להישרף (ומתוך הנחה שמדובר במי ברז שלא הורתחו והאיסור כאן מדאורייתא). אם היה התבשיל נשרף ונפסל לאכילה — לולא פעולתו, מותר לאכול התבשיל, אם הוא מיועד גם לגוי. משום שמטרת הוספת המים, לעכב את שריפת המאכל. ולא שייך גזירת "שמא ירבה בשביל ישראל", כי כמות המים איננה קשורה למספר האוכלים⁵. ואם התבשיל היה נשרף רק במקצת, והיו אוכלים אותו ע"י הדחק, יש להתיר לאכלו, גם כשהתבשיל מיועד רק לבני הבית היהודים. כל זה לאחר מעשה. אך מלכתחילה יש למחות בגוי מלעשות זאת⁶. ובפרט, בעובד הבית. מה עוד, שאפשר לפתור את הבעיה, בדרך היתר (כגון; הוספת מים, ישירות מדוד רותח שעל האש, כשהאש מכוסה).

footnotes:
⁵ ע"פ סימן רע"א, סעיף א'. וכן סימן שכ"ה, סעיפים י'-י"ב. ודומה למדליק נר או מדורה לצרכו.
⁶ עיין סימן ש"ז, משנה ברורה, ס"ק ע"ו. וא"כ, אפילו כשאין התבשיל מיועד גם לגוי.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:13
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:13)

ב. הנמכת האש. כאן ההנאה מן התבשיל באכילתו, אינה הנאה ישירה מגוף המלאכה האסורה וכנ"ל. לפיכך, מותר לאכול את התבשיל, גם אם לולא הקטנת האש, היה נפסל לאכילה.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 34:14
[B'Mareh HaBazak Volume I 34:14](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/34:14)

אולם, גם כאן — שהמלאכה שנעשתה, היא מדאורייתא — אין לאפשר לגוי, מלכתחילה, לעשות כן. וההיתר אמור רק, כשכבר עשה מעצמו.