## B'Mareh HaBazak Volume I Teshuva 7

###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:1
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:1)

**סנטיאגו, צ'ילה**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:2
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:2)

כסלו, תש"ן


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:3
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:3)

**ז. מחלל שבת, נושא נוכרית וגר רפורמי: עלייתם לתורה וצירופם למניין**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:4
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:4)

**שאלה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:5
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:5)

מי הם המצטרפים למניין עשרה לתפילה, ולמניין שבעה לעלייה לספר תורה?


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:6
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:6)

א. האם אדם שחי עם גויה, ונשוי עימה בנישואין אזרחיים, ניתן לצרפו למניין עשרה לתפילה, או למניין שבעת הקרואים לס"ת?


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:7
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:7)

ב. הנוסע בשבת ממרחקים, במיוחד, כדי להשלים מניין?


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:8
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:8)

ג. המגוייר ע"י רפורמים / קונסרבטיבים?


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:9
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:9)

**תשובה:**


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:10
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:10)

א. אדם החי עם גויה — הרי אין נפקא-מינה אם זה בנישואין אזרחיים אם לאו, כי ממילא הקידושין אינם תופסים. ומעשה זה הינו עבירה חמורה מאד¹. אף על פי כן, פסקו מגדולי האחרונים² שאין לפסול אדם כזה מלהצטרף למניין או לעלות לס"ת, אלא אם כן נידוהו בנידוי או בחרם³. ובזמננו לא נהגו לנדות. יש מחמירים בעלייה לתורה⁴, לכן, יש להעלותו אחר שבעה קרואים⁵.

footnotes:
¹ רמב"ם פי"ב מאיסורי ביאה, הלכה ו'-ח'. עי"ש.
² משבצות זהב (או"ח), בתחילת סימן קלה ע"פ השו"ע בסימן קכ"ח, סעיף מ'. אגרות משה אורח חיים, חלק ב', סימן ל"ג.
³ שו"ע או"ח, סימן נ"ה, סעיף י"א. ובמשנ"ב שם, ס"ק מ"ו-מ"ו. ועיין עוד שו"ת שרידי אש, חלק ב', סימן ו'.
⁴ אגרות משה או"ח חלק ב', סימן נ"א.
⁵ יחווה דעת, חלק ב', סימן ט"ז.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:11
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:11)

ב. בעניין דינו של מחלל שבת, אחרוני זמננו דנו רבות בגדרו ההלכתי ובהשלכותיו למעשה⁶. עקרונית, יש להבחין בין יהודי, המאמין בה' ובתורתו, אלא שאינו מקיים רוב המצוות, לבין יהודי, הכופר בכך, ואינו מאמין בה' ובתורתו.

footnotes:
⁶ לעניין דברים שבקדושה ובבית הכנסת, שחיטתו או מילתו, יין נסך בנגיעתו, קבורתו וכו'.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:12
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:12)

המאמין — כמו בנדון דידן, שבא מרצונו לבית הכנסת — דינו קל יותר: הוא מצטרף למניין, ומותר גם להעלותו לתורה כדי לקרבו. לעומת זאת, ברור שאין למנותו ש"ץ או בעל קריאה⁷. במקרה המדובר כאן, שקיומו של המניין תלוי בחילול השבת של אותו אדם (כמו שמשמע מן השאלה), יש להעדיף את ביטולו של המניין בכלל, שהרי זה כמצווה הבאה בעבירה⁸, אלא שצריך להזהר מהרחקת יהודים מתורה ומקדושה. ולפיכך, ראוי לשכנעו שישהה באיזור בית הכנסת, במשך השבת כולה (יתארח אצל המשפחות וכדו'), ולהסביר לו, בדרכי נועם, את חומרת העבירה של חילול שבת.

footnotes:
⁷ שו"ע או"ח, סימן נ"ג, סעיף ד' וסעיף כ"ה. ועיין בספר משיב מלחמה (הרב ש. גורן) סימן ק"ז.
⁸ אגרות משה, או"ח חלק א', סימן צ"ח.


###### B'Mareh HaBazak Volume I 7:13
[B'Mareh HaBazak Volume I 7:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20I/r/7:13)

ג. גוי ש"גוייר" ע"י רפורמים וקונסרבטיבים אינו נחשב כיהודי, מאחר ואין גיורם תואם את ההלכה. הן מצד תהליך הגיור עצמו, והן מצד העובדה שהגוי מקבל על עצמו מצוות בצורה מסולפת (אם בכלל)⁹. לפיכך, ברור שאין הוא מצטרף למניין. והוא הדין שאין לכבדו בשום כיבוד שהוא בבית הכנסת.

footnotes:
⁹ אג"מ יו"ד, חלק ג', סימן ק"ז.