## B'Mareh HaBazak Volume IV Teshuva 128

###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:1
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:1)

מילאנו, איטליה, אדר א, ה'תשנ"ז


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:2
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:2)

**קכח. פטור מחליצה בנתעברה מבעלה בהזרעה מלאכותית לאחר מותו.**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:3
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:3)

**שאלה**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:4
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:4)

אשה שנזרעה בהפריה מלאכותית מהזרע הקפוא של בעלה הנפטר, האם על ידי זה אפשר להתיר לה להינשא לעלמא מבלי להצריכה חליצה, הואיל ויש לה זרע מבעלה המנוח, או לא?


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:5
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:5)

**תשובה**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:6
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:6)

בגלל חשיבותו העקרונית, אנו מצרפים את מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי "אבהות בהזרעה שלא כדרכה"¹. במאמר זה קובע מורנו ורבנו, כי גם אם נפסוק כדעה, שנתעברה באמבטיה (כיום - בהפריה מלאכותית), הוולד מתיחס לבעל הזרע [קביעה שהרב מתיחס אליה כ"ספק גדול"], ודאי שלא ניחס ולד כזה לבעל-הזרע, אם ההתעברות התרחשה רק לאחר מותו, מן הנימוקים שהמחבר מעלה במאמר. ולכן, בתשובה לשאלתך - אי-אפשר לפטור את האשה הנ"ל מחליצה.

footnotes:
¹ "קובץ תורה שבע"פ" (לג), "חוות בנימין" (ח"ג סימן קז).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:7
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:7)

* * *


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:8
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:8)

**אבהות בהזרעה שלא כדרכה**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:9
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:9)

מאת


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:10
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:10)

**הרב שאול ישראלי**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:11
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:11)

**א.** עם התפתחות מדעי הרפואה בזמננו, הולך ומתרחב במקרה של קשיי הריון מסיבות מסוימות, השימוש בהפריה מלאכותית, היינו - זרע הבעל ממבחנה מוכנס ע"י זריקה לתוך רחם אשתו. זוהי הצורה המומלצת מבחינת ההלכה (אם כי גם בדרך זו יש מחמירים). קיימת גם אפשרות של הקפאת הזרע ושמירתו במצב זה לשימוש בתקופה יותר מאוחרת. מבחינה זו יתכן גם שהזרע המשומר בדרך זו יוכנס לרחם אחר מות בעל הזרע, באופן שהולד יולד זמן רב אחרי שבעל הזרע הלך לעולמו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:12
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:12)

לבירור הלכות של הנ"ל, באשר להתיחסות הבן לאביו לענייני הלכה שונים, מוקדשים הדברים הבאים.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:13
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:13)

המקור העיקרי שבו מצוי דיון בגמרא בדבר הדומה להריון בדרך זו, הוא במס' חגיגה (י"ד-ט"ו) וזו לשונה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:14
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:14](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:14)

שאלו את בן זומא: בתולה שעיברה מהו לכהן גדול (והיא אומרת שימצאו לה בתולים. א"נ כהן גדול נשאה ולא ידע שהיא מעוברת ומצא לה בתולים. ואח"כ נמצאת מעוברת, מהו לקיימה משום "בתולה מעמיו יקח". רש"י). מי חיישינן לדשמואל, דאמר שמואל יכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם. או דילמא דשמואל לא שכיחא. אמר להו: דשמואל לא שכיח, וחיישינן שמא באמבטי עיברה (אמבטי: כלי שרוחצים בו כל הגוף. וי"ל שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה. רש"י) עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:15
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:15](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:15)

ובמסורת הש"ס שם: וחיישינן נמי אמרינן לקולא, רש"י בשבת קנ"א, ב. היינו שבן-זומא אכן התיר אותה לכה"ג מטעם זה, שלמרות הריונה דנה כבתולה שמותרת גם לכה"ג.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:16
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:16](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:16)

**ב.** ודנו מפרשי השו"ע, מה דין הולד שנולד בדרך זו של הריון באמבטיה מבלי שהיתה ביאת אדם, האם מתייחס הולד אחרי בעל הזרע. הסתפק בזה ב"חלקת מחוקק" (אבע"ה סי' א, סק"ח): "אם קיים האב פו"ר, ואם מקרי בנו לכל דבר" והביא לזה את האמור בליקוטי מהרי"ל: נמצא, שבן סירא הי' בנו של ירמי' שרחץ באמבטי, כי בן סיר"א בגימטרי' ירמי', וכו' ע"כ. מלשונו נראה שלא מצא בדברי המהרי"ל הכרעה לספיקו. אולם ב"בית שמואל" שם כ':


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:17
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:17](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:17)

ויש להביא ראי' ממה שאמור בהגהת הסמ"ק, והב"ח הביא ביו"ד סי' קצ"ה: "אשה מוזהרת שלא תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר, פן תתעבר מש"ז של אחר, גזירה שמא ישא אחותו מאביו, משמע דהוי בנו לכל דבר". עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:18
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:18](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:18)

אכן הט"ז שם (סוף ס"ק ח') העיר:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:19
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:19](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:19)

ואין זה ראי' דשמא לחומרא אמרינן, לקולא לא אמרינן. בפרט במידי דתלי בקום ועשה. והיא נתעברה בעצמה, דאינו יוצא בזה. ע"כ.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:20
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:20](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:20)

היינו שמסופק בשתים: האחד, שמא אינו מעיקר הדין, אלא בגדר חומרא. בעוד שלעיקר הדין יתכן שאין כאן התייחסות לבעל הזרע שייחשב כבן לאביו. ועוד, שגם אילו תמצא הכרעה שאכן הבן מתייחס לאביו, שהוא בעל הזרע. עדיין יש מקום להסתפק לענין קיום המצוה, שזו תלוי' בקיומה במעשה, מה שלא הי' במקרה דנן.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:21
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:21](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:21)

**ג.** והמשיכו לדון בזה האחרונים:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:22
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:22](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:22)

בס' "ברכי יוסף" (לחיד"א זצ"ל אבה"ע סי' א, ס"ק י"ז) כ' בזה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:23
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:23](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:23)

... ולא אכחד דלבי מהסס דיש קצת לדחות (הראי' מהסמ"ק שהביא הב"ש כנ"ל) דהא לשון ההגהה דסמ"ק הנזכר כך היא: מש"ז של איש אחר קפדינן, כי היכי דקפדינן אהבחנה גזירה שמא ישא אחותו מאביו. והרבנים הנזכרים פשיטא להו דמ"ש גזירה שמא ישא אחותו מאביו קאי אאם בא לה ש"ז של איש אחר דרך סדין. ויש לדחות דדילמא האי דקאמר גזירה שמא ישא אחותו מאביו לא קאי אמאי דקמן, אלא סירכא דלישנא דגזירת הבחנה הוא דיהבי טעמא בש"ס... וזהו שאמר "כדאיתא ביבמות". ולעולם בנדון זה דדרך סדין לא קאמר גזירה שמא ישא אחותו מאביו. ... ורצונו לומר דהכא הגם שלא שייכא גזירה שמא ישא אחותו מאביו - ואין אב (כלומר, שאליבא דאמת בזה אין לו יחוס אב כלל). מ"מ יש להקפיד בדין עירובא זרע הבא ממק"א. באופן שאינה ראי' חותכת, דיד הדוחה נטוי', דהכא ל"ש גזירה שמא ישא אחותו מאביו ממש, אלא דנקיט מאי דאתמר גבי הבחנה. עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:24
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:24](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:24)

**ד.** ויוצא מדבריו, שאם אמנם מתשו' רבינו פרץ שמובא בסמ"ק מבואר שדין ממזרות אין בעיבור מאמבטי' [באשת איש שקלטה זרע מאדם אחר כמו שהעתיק משם לשונו שמשום זה לא מצינו קפידא שתשכב אשה נדה ע"ג סדין ששכב עליה בעלה שמא יקלט הזרע ויהי' בן הנדה. דודאי אין לחוש דליכא ביאת איסור ועבירה והולד כשר. דאל"כ לא מצינו ידינו ורגלינו בביהמ"ד, דודאי בן סירא היתה הורתו בענין זה וכו'. ע"כ דאין אפילו חשש ממזרות, כשהזרע עצמו הוא כשר, והממזרות באה עליו מצד ביאה אסורה של איסור עריות, כגון אשת איש וכיו"ב]. מכל מקום עדיין יש מקום לפקפק אם נשמר היחס של בן ואב כלפי בעל הזרע בכה"ג שקליטת הזרע לא היתה בדרך כל הארץ, אלא דרך אמבטיה. ומכיון, שאותו פקפוק קיים באשר להפרי' ע"י זרע שנקלט במבחנה והועבר משם ע"י זריקה לרחם אשתו של בעל הזרע. דבכה"ג הולד הוא בבחינת "ואין אב". וזה לא רק לענין קיום פו"ר (כפי שמאריך שם אח"ז) אלא גם בכל עיקר ההתיחסות אחר האב.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:25
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:25](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:25)

**ה.** כן מצדד בס' בני אהובה (לבעל התומים זצ"ל בפ' ט"ו ומה' אישות הל' ו') שאין אשה נפסלת גם כשקלטה זרע פסול באמבטי', כיון שלא היתה כאן ביאה אסורה. ומוכיח זאת מהסוגיא דחגיגה הנ"ל שמסיק שם שמותרת לכהן מצד תלינן דבאמבטי' עיברה. וקשה שמ"מ הרי יש לחוש שמא מזרע פסול נתעברה. וזה לפי מה שתוס' שם (ד"ה בתולה) פירשו שהבעי' היתה גם אליבא דר' יהושע דס"ל באשה מעוברת גם כשאומרת לכשר נבעלתי, דלא מפיה אנו חיים ואסורה לכהן, ומכש"כ לכה"ג. אלא מוכח מזה שגם אם הי' מזרע פסול אין האשה נפסלת, כיון שלא היתה כאן ביאה שאוסרתה. [אלא שחזר ודחה הראי', דהרי בא להתירה גם מצד דנבעלה בהטי', שאין עמה איבוד בתולים, שמ"מ קשה בכה"ג שנבעלה ממש ודאי לדעת ר' יהושע נפסלה. אא"כ נוכרח לומר דמיירי במקום שלא היו פסולים, לחשוש מהם. ומ"מ מסיק "נראה מפשטא דלישנא דכשרה לכהונה במקום פסולים"].


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:26
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:26](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:26)

**ו.** ומדברי האחרונים ניתן להביא עוד, דמסוגיות הש"ס ניתן להוכיח דבאמבטי' (וכיו"ב, בנדון שלנו בדרך של מבחנה) שאין בזה יחוס הבן לאב:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:27
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:27](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:27)

1. ב"בני אהובה" הנ"ל מקשה בהא דאמרו במשנה יבמות (כ"ב, א) ובנו הוא לכל דבר. ובגמרא שם: לאתויי מאי - ומסיק לאתויי ממזר. ולמה לא אוקי לה לאתויי בנתעברה באמבטי, אע"כ שבזה באמת לא ייחשב כבנו. ודחה די"ל דבזה לא ניתן להוכיח שהוא זרעו, שמא עוד אחר הטיל זרעו באמבטי'. אך באמת זה תמוה, שהרי ניתן לפרש באמבטי שברשות היחיד של הבעל והאשה, והרי בכה"ג ודאי הוי כמו כל בעל ואשה שאין אנו מסופקים דילמא לאו אביו הוא דאזלינן בתר רובא (חולין י"א).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:28
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:28](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:28)

2. כן הוקשה לטו"א (חגיגה שם) מסוגיא דיבמות (דף י') דלא מצי משכח"ל פוטרות צרותיהן ב"אמו", מפני שזה לא יצויר אלא בגוונא דאיסורא וב"דאי לא קתני". והרי יתכן בכלה שנתעברה מחמיה באמבטי' דלא היתה ע"י ביאה אסורה. ומשכח"ל ג"כ באופן כנ"ל שגרו באותה דירה, באופן שאין מתעורר ספק שמא מאחר נתעברה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:29
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:29](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:29)

3. בס' דברי מלכיאל (ח"ד סי' צ"ז וק"ז) מהסוגיא דיבמות (צ"ז, ב): אח הוא וברי הוא, אחתי' אנא דדראי על כתפאי. ועוד שם בזה כמה דוגמאות שנאמרו שם רק בעכו"ם שבישראל הרי זו ביאת עריות. אך לפי הנ"ל דמוכח, שבנתעברה בכה"ג שלא היתה ביאה אסורה משכח"ל גם בישראל, אמאי קבע בפסקנות שזה לא יתכן כ"א בעכו"ם. וכל אלה הקושיות תתיישבנה, אם נסיק שבכה"ג שלא הי' בדרך ביאה, כשם שאין בזה משום איסורי עריות, כן אין בזה גדר ייחוס, והוי כמו שנולד מבלי התייחסות אחר האב, לא רק לענין קיום פו"ר, כי גם לענייני יחסי קורבה שמתהוים בין האב ליוצא חלציו, רק בנתעברה האשה בדרך כל הארץ, ולא דרך אמבטי או מבחנה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:30
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:30](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:30)

**ז.** מסקנת הדברים: ספק גדול קיים בולד שנולד בדרך מבחנה, אם יש לו התייחסות אחרי אביו. ומכל מקום דבר ברור הוא שאין על הולד תורת פסול, כל שהפסול נובע מביאה אסורה. אכן אם הזרע הוא של פסול, כגון ממזר וכיו"ב, פסול זה אין בדין שיפקע וא"כ, אשה שקבלה זרע מבעלה דרך מבחנה, ספק התייחסותו לאב בעל הזרע בעינו עומד, אם כי איסור אין בזה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:31
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:31](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:31)

כל זה אמור אם הזרע נכנס למעי האשה בעוד בעל הזרע חי. ולא כן הדבר בזרע מוקפא שנכנס למעי האשה לאחר מות האיש בעל הזרע, וכמו שיבואר להלן בע"ה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:32
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:32](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:32)

**ח.** כי הנה ראיתי בעתון "הצופה" תחת כותרת: "פסק הלכה של גדולי הרבנים" (מבלי שפורט מי הם "גדולי הרבנים" האלו) שנאמר בו: "ילד שיוולד מזרע מוקפא - זכאי לירושת האב". וההמשך בזה הלשון:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:33
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:33](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:33)

"ילד שיוולד מזרע מוקפא לאחר מות אביו, יהי' זכאי לקבל את ירושת האב, גם אם יחלפו עשרות שנים והירושה כבר חולקה בין אחרים - כך קובע פס"ד תקדימי שניתן בימים אלה ע"י מספר רבנים, שביקשו לשמור על עילום שמם, לאחר שנדרשו לסוגיה זו על ידי מנהלי בי"ח גדול בארץ.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:34
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:34](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:34)

... הרבנים פסקו, כי הילד יהיה זכאי לירושה עפ"י דין תורה. ועל שאר היורשים יהי' להתחלק עמו בירושה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:35
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:35](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:35)

הרבנים ביקשו לשמור על עילום שמם שכן חששו מתגובת הרחוב החרדי מכך שנתנו לגיטימציה לתרומת זרע והקפאתו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:36
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:36](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:36)

אין הבדל בין ילד שנולד כתוצאה מיחסים נורמליים לבין ילד שנולד מהקפאת זרע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:37
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:37](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:37)

מבחינה תורשתית, הילד הוא צאצאו הישיר והטבעי של אביו, וההקפאה לא גורמת שום שינוי" וכו' עכ"ל הידיעה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:38
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:38](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:38)

איני יודע מי הם שפסקו כזאת. ולענ"ד זוהי טעות בהוראה, שאף אם אמנם אין שום יסוד להבחין בין זרע טרי לבין זרע מוקפא, אולם נ"ל שגם אם ייפסק כמסקנת הב"ש הנ"ל, שיש לו ייחוס לאב, גם אם לא הי' בדרך ביאה, כדרך כל הארץ, מ"מ משמת בעל הזרע והלך לעולמו, שוב נקטע היחס עמו, ולא יתייחס הולד אחרי הבעל הזה. וזה כפי שיבואר להלן.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:39
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:39](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:39)

**ט.** הנה בנובי"ק (א"ע סי' ס"ט) הביא קושיא בהא דקיי"ל דימי הבחנה שצריכה האשה להמתין אחרי מות הבעל צ' יום מיום המיתה, דאמאי לא אצרכינן להמתין עוד ג' ימים לקליטה (ברכות ס', א) שהרי יתכן שלא יקלט הזרע עד סוף זמן הקליטה א"כ יצטרכו צ"ג יום.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:40
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:40](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:40)

וחידש בזה הנוב"י, שאם בשעת מיתת הבעל טרם יקלט הזרע, אין זה בנו ליבום, דקרינן בזה "ובן אין לו", כיוון שבשעת מיתה עדיין לא נקלט הזרע. ומשום זה מתיבם ממנ"פ, ולא צריך להמתין יותר מצ' יום, שאם אכן נקלט, הרי צ' יום יהי' ניכר העבור. ואם לא נקלט שמשום זה באמת לא יהא עיבורה ניכר, כי אז שפיר מייבם. וכ' בזה שאם אמנם לגבי כל הדברים ייחשב בנו, אך לייבום - לא. עכ"ד.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:41
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:41](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:41)

**י.** ובס' קרן אורה (סוף פ"ט דיבמות) השיגו בזה"ל: דינו תמוה, מאוד, דהיכן מצינו יבום שלא במקום נחלה וזה הבן יורשו ואחיו מייבם. ועוד דהא כל מ' יום לאו ולד הוא אלא מיא בעלמא, ואפ"ה לאו בת חליצה וייבום היא. ואע"ג דבתרומה מותרת, דבתרומה מותרת, כדאיתא לעיל ס"פ אלמנה, היינו משום דזה בכלל מתים כחיים, דבתרומה בעינן שיהי' הולד קיים, ולא קודם שנוצר ולא אחר שמת. אבל לענין יבום, כל שיש שסופו להיות לו זרע, או שהיה לו ואח"כ מת, לאו בת יבום היא. והכל משם דרכיה דרכי נועם ודו"ק עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:42
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:42](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:42)

**יא.** ותמיהתו עצומה, שלא רק "היכן מצינו וכו'" שהרי מקרא מלא הוא ביבם, "יקום על שם אחיו" - לנחלה. ואיך ניתן להפריד בין יבום לנחלה. אך גם בל"ז הרי לפי היסוד הנקוט שגם אם נולד הבן אחר מות האב, אם ממ"ש "ובן אין לו" - עיין עליו, ואם ממש"נ "ולא ימחה שמו" - פרט לזה שאין שמו מחוי אין שם דין יבום (עי' יבמות ל"ה, ב) גם בכה"ג אין שם יבום, כיון שזה עומד להקלט. להתפתח; שהרי שכנ"ל, גם בשכבר נקלט, כהערת ה"קרן אורה", עדיין אינו אלא בגדר "מיא בעלמא"; וא"כ אין בעצם כל הבדל בין שכבר נקלט בפועל, בין שטרם נקלט, ואך נמצא במעי האשה ויקלט. כל זה נראה ברור, ומה שקבעו חז"ל צ' יום לקליטה, אין זה אלא משום דלא חיישינן למיעוטא ורוב זרע נקלט מיד.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:43
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:43](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:43)

**יב.** אכן כל זה הוא בשהזרע נמצא במעי האם ועומד להקלט, מבלי כל צורך בפעולה נוספת. ולא כן הדבר בזרע שנמצא בשעת מות הבעל מחוץ לגוף האשה במצב של קפאון, שרק באופן מלאכותי ע"י פעולות הנדרשות להוציאו ממצב זה ולזווגו עם הביצית שבמעי האשה (אם זו אשתו לשעבר ואם זו אשה אחרת) שמבלי פעולה זו לעולם לא יוולד, בזה הדין "ובן אין לו" נשאר לעולם, ואין לו מאז שום ייחוס אל המת.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:44
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:44](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:44)

דאי אפשר לומר, שבכה"ג ייחשב כבן המת, ויפקע אז ממנה דין יבום, דכאן הרי יש לדרוש בכיוון הפוך את הדרשה דגמרא "דדרכי נועם", דאין זה דרכי נועם מאחר שבשעת מות הבעל לא הי' לו בן, ולא הי' עומד להיות לו בן (אם לא ייעשה מעשה, כנ"ל) שממילא חל עליו דין יבום, כשעברו על האשה צ' יום של הבחנה, אם איתא שאם אח"כ יעשה מעשה בזרע המוקפא, ויוכנס למעי אשה ויתפתח לולד, דאז יפקע למפרע זיקת היבום ויהיו הבנים ממזרים, והאשה תצא מהיבם, כדין מיובמת בטעות. הרי ודאי דקרינן בזה "דרכיה דרכי נועם" ואין זה דרכי נועם להוציא מהיבם ולעשות בניה ממזרים. כשם שמטע"ז עצמו מסיק בגמרא שאם במות הבעל הי' בן קיים, ומכוח זה הותרה לשוק, שאם אח"כ מת הבן, אין זה דרכי נועם שתצטרך להזקק אז ליבום. וע"כ אמרינן בזה שעשו מתים כחיים (יבמות פ"ז, ב). וכדפי' רש"י שם:... הלכך על כרחך "בן אין לו" בשעת מיתה קאמר והרי יש לו. עכ"ל, וכמו כן נאמר גם בהא דניד"ד: על כרחך "בן אין לו" בשעת מיתה קאמר, והרי אין לו. ואמרינן בזה, שמשעה שמת ואין כאן "בן", ואפילו לא בכח - דהיינו כשהאשה במצב של אפשרות הריון, חל בה דין יבום, ולידת בן בכה"ג גם כי יעשה מעשה כנ"ל ע"י הקלטת זרע המת, אינה מפקעת דין היבום, ויקום על שם אחיו לנחלה כדין יבום, כי ולד זה לא יתייחס על שם בעל הזרע שממנו הופרה. ואין הולד יכול לרדת לנחלה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:45
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:45](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:45)

**יג.** וכזה למדנו (מס' ב"ב ק"ט, א): דכיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו, לענין נחלה נמי וכו'. וכן כתבו התוס' (שם, דף קט"ו) ד"ה בן הבן שכשם שמתפרש הכתוב שנאמר ביבום "ובן אין לו" שה"ה הבת, כן הוא מתפרש בענין נחלה. וע"כ אין שום סתירה מיבום לדיני נחלה, כי לא שם בן עליו, והיינו שאינו מתייחס אחרי האב, כיון שלא הי' עומד להולד, בדרך הרגילה, בשעת מיתת האדם שממנו לוקח הזרע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:46
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:46](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:46)

וכך מצינו (יבמות כ"ב, א-ב) דילפינן מהדדי דיני אחוה מדיני בן ובת, דלענין יבום. היינו, כשם שיש דין "בן" על ממזר, כן יש לו דיני אחוה. ומכאן שכשם שאין קורים לו "בן" לענין יבום, כן אין הוא נקרא אח לענין יבום. ודרך הלימוד זה מזה הוא, שאם יש לו ייחוס, הרי זה כזה, ושאם אינו בן, אינו אח. וא"כ מכש"כ לענין המושג "בן" עצמו שאם אינו "בן" לענין יבום אינו בן לשום דבר אחר, ואינו נחשב קרוב לענין שום דבר, כולל דיני עריות, דהיינו אחוה, וכל כיו"ב, כי אין לו שייכות לאב ולא למשפחתו לשום ענין. שכן דיני משפחה למדים מדיני יבום, ולא ניתן להפריד בין זה לזה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:47
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:47](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:47)

וממילא ברור שולד שנולד מזרע מופקא אחרי מות בעל הזרע, אין לו שום יחס קרבה למשפחת האיש שממנו בא הזרע המוקפא. והיורשים כדין ירשו, ואין הולד יכול לתבוע חלקו בירושה. זהו מה שנראה לנו נכון וברור. והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 128:48
[B'Mareh HaBazak Volume IV 128:48](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/128:48)

* * *