## B'Mareh HaBazak Volume VII Teshuva 112

###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:1
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:1)

**בנימין, ישראל, טבת תשס"ז**


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:2
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:2)

**קיב. העדפה של העסקת פועלים יהודים**


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:3
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:3)

**שאלה:** ביישוב בהרי בנימין, שבו אני מתגורר מאז הקמתו, הקפדנו שהעבודות הנעשות ביישוב יעשו דווקא על-ידי פועלים יהודים (פרט למקרים בודדים שבהם הוכנסו גויים לעבודה, בדרך-כלל מחוסר ברירה קיצוני).


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:4
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:4)

דבר זה נעשה הן משום שרצינו לתמוך באנשי עמל יהודים, שמצבם הכלכלי בדרך-כלל אינו שפיר, ואם יישובים כמונו לא יפרנסו אותם – מי יפרנסם? והן בעיקר משום שלפרנס את הגויים הסובבים אותנו ולחזק את ידיהם ואת אחיזתם בארץ הקודש, כשהם רוצים לנשלנו – הרי זה הפך רצון ה' והפך מטרתנו בהקמת היישוב, ליישב את ארץ הקודש (נוסף לזאת ישנו השיקול הביטחוני, שכבר ראינו בעבר ביישובים רבים כי פועלים גויים שהוכנסו ליישוב היו שותפים למעשי איבה ולפעולות טרור).


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:5
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:5)

לאחרונה פנו חלק מהתושבים בבקשה לערוך דיון ציבורי בעניין זה ולשנות את המצב, ונימוקם שההקפדה להעסיק רק יהודים פוגעת בפיתוח היישוב, וממילא ביישוב הארץ, וזאת הן משום שקל יותר למצוא פועלים ערביים והן משום שהתשלום שהם דורשים הוא בדרך-כלל נמוך יותר ממה שדורשים יהודים (וממילא, אם ישלמו פחות על כל פרויקט ביישוב יוכלו לבצע יותר פרויקטים ולקדם יותר את היישוב). המתנגדים לכך אומרים כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים, וכי ראשית יש לבצע "סור מרע" – היינו לא לחזק את ידי שונאי ישראל בארצנו, ואפילו אם הדבר יאט את התפתחות היישוב.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:6
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:6)

והנה לא אלמן ישראל, וברור כי לתורת ישראל יש דברים ברורים בעניין, וכמו שמצאנו ב"אהבת חסד" לבעל ה"חפץ חיים" (פרק ה הלכה ו) ובמקומות נוספים. נודה לכת"ר על הדרכתכם בנדון.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:7
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:7)

**תשובה:** קודם כל, נדגיש כי הרב המקומי – המרא דאתרא וועד היישוב הם האחראים על עסקי הציבור של היישוב, וכל החלטה חייבת להתקבל על-ידם ועל דעתם, כמי שנתמנו לכך. מתוקף תפקידם הם גם יכולים לשקול לשם שמים מהי טובת היישוב, לכן נתייחס לשאלותיך רק באופן כללי, ואין לראות בכך פסק הלכה ליישוב שלכם.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:8
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:8)

כמו כן, אם קיימת מחלוקת ביישוב בנושא – אין לפסוק הלכה לפני שמיעת שני הצדדים.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:9
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:9)

א.	במקרה שניתן לקבל אותה סחורה מהיהודי כמו מהגוי, כתוב בתורה: "או קנה מיד עמיתך", ודרשו חז"ל (ספרא פרשת בהר): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה וכו' – לימדה תורה דאם באת לקנות – קנה מיד עמיתך, וכן למכירה וכו'", היינו שכשיש לפני האדם אפשרות לקנות מגוי או מיהודי, התורה מצווה עליו לקנות מאחיו היהודי.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:10
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:10)

נחלקו הפוסקים בהיקפו של דין זה. יש שאמרו שאין חובה לקנות מיהודי אלא במקרה שהמחיר שהוא מציע גבוה אך מעט מזה של הגוי¹. ויש שאמרו שעד תוספת של שתות יש חובה לקנות מהיהודי². ויש שאמרו שאין למצווה זו שיעור³⁴ .

footnotes:
¹ "אהבת חסד" (א פרק ה הלכה ו-ז).
² מרן הגר"ש ישראלי (שו"ת "חוות בנימין" א סי' כב). טעמו הוא שעד שיעור שתות ישנה מחילה, ומימלא יש לומר שהתורה חייבה לכתחילה למחול על ההפרש כדי להחיות את אחיו.
³ הראשון לציון הרב עוזיאל (פסקי הגבצ"ח עוזיאל לשאלות הזמן, סי' מח).
⁴ ועיין עוד אריכות בעניין זה בשו"ת "חבל נחלתו" לרב יעקב אפשטיין (ב סי' סז).


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:11
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:11)

יש להוסיף שמעבר לחיוב לקנות מיהודים הנדרש מהפסוק הנ"ל, ישנן סיבות נוספות המחייבות העדפה להעסיק פועלים יהודיים⁵:

footnotes:
⁵ עיין שם אות ו.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:12
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:12)

1.	בהעסקת פועלים יהודיים מתקיימת מצוות צדקה, שמונעת מהם להזדקק לבריות.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:13
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:13)

2.	חיזוק יישוב ארץ קדשינו על-ידי אחינו בני ישראל.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:14
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:14](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:14)

3.	אי-חיזוק אחרים, המנסים לנשלנו מארץ קדשינו.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:15
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:15](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:15)

ממילא בנדון דידן, בכל תחום של בנייה שרק ניתן להעסיק בו יהודים– מצווה להתאמץ לעשות כן.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:16
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:16](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:16)

ב.	במקרה שלא ניתן להשיג אותה הסחורה מיהודי, אין חובה לקנות מהיהודי דווקא⁶. על כן אם יתברר שאין קבלנים יהודים המסוגלים לבצע פרויקטים של בנייה המאפשרים פיתוח הולם של המקום, אין חובה להעסיק פועלים יהודיים דווקא, ולעכב בשביל כך דבר הנצרך לפרט או לכלל.

footnotes:
⁶ כל יסודה של מצווה זו הוא שכל אדם מישראל צריך להרגיש כלפי אחיו מישראל כאחיו ממש, וממילא במקרה ש"אחיו" מוכר את הדורש לו – עליו לקנות אצל אחיו, אף אם מחירו יקר יותר (כך מבואר בדברי הרב עוזיאל שם). אבל פשיטא שלא נאמר שבשביל זה הוא יקנה דבר שונה ממה שהוא צריך.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:17
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:17](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:17)

אלא שכאן יש לדון במקרה שהנוכרים הם ערבים, ולא נוכרים מחוץ למדינה – אם אין בזה משום החלשת אחיזתנו בארץ. וכך כתב הרמב"ן (השמטות לספר המצוות מצווה ד): "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם 'והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ'". מעתה יש לומר שכשמסייעים לנוכרי השייך לאומה עוינת להישאר בארץ על ידי המצאת פרנסה– יש בזה משום ביטול "ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות"⁷.

footnotes:
⁷ לא נכנסנו לדיון בטענה של חלק מכוחות הביטחון, כי ערבי שיש לו פרנסה הסיכוי שיעסוק בטרור קטן יותר. לטיעון זה יש השלכה על עניני פיקוח נפש שגם אותה יש לקחת בחשבון.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:18
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:18](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:18)

נמצא שבבניית יישוב על-ידי פועלים ערביים ישנה התנגשות בין שני עניינים: א. יישוב ארץ ישראל, בצורה חיובית. ב. שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות. מפשטות דברי הרמב"ן, שכלל את שני העניינים הללו תחת מצווה אחת, נראה לומר שעיקרה של מצווה זו היא שבפועל ניישב את הארץ, רק שיישוב אמיתי של הארץ כולל הרחקת גורמים עוינים ממנה, החולקים על זכותנו על הארץ ומנסים לנשלנו – ממילא כאשר מתנגשות הדרכים להגיע למטרה, שהיא ישיבת ארץ ישראל, עלינו לשקול מהי הדרך המציאותית להגיע למטרה זו. ובנדון דידן נראה שמבחינה מציאותית יש להעדיף את קיום מצוות יישוב הארץ על-ידי בניה בפועל, אף אם זו כרוכה בהעסקת פועלים ערבים, מכמה סיבות:


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:19
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:19](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:19)

א.	אין בהמצאת פרנסה לערבים אלא דרך עקיפה של "עזיבת הארץ ביד האומות". במציאות של היום, הערבים כבר נמצאים, ויש להסתפק אם קשיי פרנסה יגרמו להם לעזוב את הארץ או להיפך, להתקומם בנו, ועל-ידי זה לרפות את ישיבתנו בארץ הקודש, חלילה.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:20
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:20](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:20)

ב.	במציאות של היום, אם אתם לא תפרנסו את הערבים יש לשער שהם ימצאו אחרים שיפרנסו אותם.


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:21
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:21](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:21)

ג.	פיתוח היישוב בו אתם גרים, מוטל בעיקר על כתפיכם, ואין באפשרות גורמים אחרים ליטול אחריות זאת, ולכן יש להעדיף את המצווה המוטלת עליכם בייחוד. (את המצווה להעסיק יהודים, ניתן לקיים גם על ידי אנשים אחרים ובמציאויות אחרות).


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 112:22
[B'Mareh HaBazak Volume VII 112:22](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/112:22)

נמצא שכיום הדרך לקיים מצוות ישוב הארץ היא על-ידי בניית הארץ בפועל, אף אם בכך נגרר באופן עקיף חיזוק ישיבתם של הגויים הנמצאים פה.