## B'Mareh HaBazak Volume VII Teshuva 7

###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:1
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:1)

**קנטקי, ארה"ב,				 אייר תשס"ו**


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:2
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:2)

**ז. הורשע בפלילים, נשיאת כפים וכיבודים בבית הכנסת**


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:3
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:3)

**שאלה:** אדם בקהילתי הורשע בפלילים, על עברות גנבה ומרמה. מה דינו, אם הוא כהן, לעניין עלייה לתורה ונשיאת כפיים על הדוכן? האם צריך והאם מותר למנוע ממנו כיבודים נוספים בבית הכנסת?


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:4
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:4)

**תשובה:** יש לדון בשאלתך משלוש בחינות:


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:5
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:5)

א.	עלייה לדוכן: כהן חייב לעלות לדוכן ולברך את ישראל אף אם הוא בעל עברה¹, אלא אם הוא הרג נפש או שהוא נשוי לאשה שאסורה לו מפני כהונתו².

footnotes:
¹ כך מבואר בירושלמי (גיטין פ"ה ה"ט): "שלא תאמר איש זה מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו. אמר הקב"ה: וכי הוא מברכך? לא, אני מברכך, שנאמר 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'". וכן פסק שו"ע (או"ח סי' קכח סע' לט), עיין שם ב"משנה ברורה" (ס"ק קמד) ובשער הציון (ס"ק קיב).
² שו"ע (שם סי' קכח סע' לה וסע' מ), ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה ח)


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:6
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:6)

ב.	עלייה לתורה: מותר להעלות לתורה בעלי עברה³. כהן בעל עברה יכול לעלות עליית "כהן" ו"לוי", אלא אם נשא אשה שאסורה לו מפני כהונתו⁴.

footnotes:
³ אגרות משה" (או"ח ג סי' יב ואו"ח ב סי' נא), "יחווה דעת" (ב סי' טז), "משיב מלחמה" (ב סי' קז). ועיין עוד ב"במראה הבזק" (א תשובה ז) וב "במראה הבזק" (ג תשובה ה).
⁴ שו"ע (או"ח סי' קכח סע' מ), ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה ט).


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:7
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:7)

ג.	שליח ציבור: אין לשלוח לפני התיבה מי שעבר עברה, אלא אם חזר עליה בתשובה גמורה⁵.

footnotes:
⁵ "ברכי יוסף" (שו"ע או"ח סי' נג) הביא את תשובת הרמב"ם (מובאת ברדב"ז סי' ב אלפים עח), הכותב שאין להעביר חזן קבוע ממשרתו, אלא אם עבר עברה בפני עדים שהעידו עליו בדבר זה, ולא חזר בתשובה, אבל אם יצא קול בלי עדות – אין להעבירו ממשרתו. כעין זה מובא בשו"ע (שם סי' נג סע' כה, ואכמ"ל). אולם כל האמור הוא כדי לפטר אדם ממשרתו הקבועה, ולכתחילה אין ממנים אלא חזן נקי מעברות, וכפי שכתב השו"ע (שם סע' ד): "ש"ץ צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון? שיהא ריקן מעבירות, ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו, ושיהיה עניו ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב, ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים". והוסיף הרמ"א (שם סע' ה): "מי שעבר עברה בשוגג, כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה – מותר להיות ש"ץ. אבל אם עשה במזיד – לא, דמ"מ יצא עליו שם רע קודם התשובה". אולם האחרונים, ראה ב"משנה ברורה" (שם סי' נג ס"ק כב) וב"כף החיים" (ס"ק טוב) חלקו בזה על הרמ"א, והסיקו שאין דבר העומד בפני תשובה אמיתית, ולכן החוזר בתשובה ממעשיו הרעים מותר למנותו לשליח ציבור לכתחילה. ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה  ו).במהרש"ל (שו"ת סימן כ) פסק שתנאים אלו שלא ייצא עליו שם בילדותו מעכב רק בתענית, ולכן ברגע שהחזן איננו רשע ניתן למנותו, ועיין בבאר היטב (שם בסימן נג)


###### B'Mareh HaBazak Volume VII 7:8
[B'Mareh HaBazak Volume VII 7:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20VII/r/7:8)

אף-על-פי שבאופן כללי אין להחמיר יותר מן הדין⁶, על הרב המקומי לשקול בזהירות את פסקיו בנושא זה. מצד אחד, הרב רשאי להשתמש בסנקציות כנגד עוברי עברה גם כשהשיקול הוא חינוכי וציבורי. מצד שני, ההימנעות ממחלוקת ומהרס הקהילה גם היא חייבת להילקח בחשבון. אם עובר העברה הוא בעל מעמד גבוה בקהילה, צריך להיזהר ממצב שחוסר תגובה למעשיו יחשב כחנופה, שהיא איסור חמור.

footnotes:
⁶ אכן, גנבה ומרמה הן עברות חמורות, אבל לצערנו הן אינן מהוות "חציית קווים אדומים" של הקהילה היהודית, כמו נישואי תערובת, שבהם מחמירים יותר משום מיגדר מילתא. ועיין בשו"ת ב"מראה הבזק" (ח"א תשובות ז ח ח"ג תשובה ה ח"ו תשובה ח).