## B'Mareh HaBazak Volume II Teshuva 64

###### B'Mareh HaBazak Volume II 64:1
[B'Mareh HaBazak Volume II 64:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20II/r/64:1)

**בואנוס איירס, ארגנטינה Buenos Aires, Argentina**


###### B'Mareh HaBazak Volume II 64:2
[B'Mareh HaBazak Volume II 64:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20II/r/64:2)

סיון תשנ"א


###### B'Mareh HaBazak Volume II 64:3
[B'Mareh HaBazak Volume II 64:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20II/r/64:3)

**סד. לימוד תורה לגברים בגילוי ראש**


###### B'Mareh HaBazak Volume II 64:4
[B'Mareh HaBazak Volume II 64:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20II/r/64:4)

**שאלה:**
האם מותר ללמד תנ"ך לכיתה שבה הגברים יושבים בגילוי ראש?


###### B'Mareh HaBazak Volume II 64:5
[B'Mareh HaBazak Volume II 64:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20II/r/64:5)

**תשובה:**
בעניין שיעור תנ"ך לגברים שאינם חובשים כיסוי ראש: לימוד תורה, מעיקרא אסור שיעשה בגילוי ראש¹ ויש לבקש מן הגברים המשתתפים בשיעור לחבוש כיפה לראשם¹. רק במצבים מיוחדים שאפשר להגדירם כצורך השעה, כגון כדי לקרב יהודים לתורה והן יעדיפו שלא להשתתף בשיעור, אם יצטרכו לכסות בו את ראשם, ויפסידו קשר מינימלי זה ליהדות ולתורה יש להתיר². ועם זאת יש להקפיד שהיושבים בגילוי ראש לא יקראו בעצמם מן הספר פסוקים שיש בהם אזכרות, בכדי שלא יוציאו שם שמים בראש גלוי³.

footnotes:
¹ שו"ע (אורח חיים סי' ב, ו) וב"משנה ברורה" (ס"ק יב, ושם סי' צא, ג). עצם כיסוי הראש בגבר אין לו מקור הלכתי מובהק, והוא מוגדר כמידת חסידות, ואף על פי כן קבעו אחרונים שכיום, כשהדבר הוקבע כמנהג, הרי זה חובה גמורה, ואסור להתפלל וללמוד בראש מגולה; עיין שם (סי' ב) במשנה ברורה (ס"ק יא) וב"מגן אברהם" (סי' צא ס"ק ג). ראה מה שכתב הרב א"י הכהן קוק ב"אגרות ראי"ה " (ח"ב אגרת שצב עמ' נא), שיש להסיר בכל עוז המנהג המקולקל ללמוד תנ"ך בבתי-הספר הלא-דתיים בראש מגולה.כאשר באה הבקשה לחבישת כיפה בדרכי נועם ובחיבה, תוך הסברת העניין היא עשויה להתקבל בנקל.
² מלשון הרב (לעיל) משמע שהוא מנהג מקולקל, אך אינו איסור מוחלט, וכן משמע מנושאי הכלים לשו"ע בסי' צא הנ"ל; וכן פסק בשו"ת "יביע אומר" (ח"ו אורח חיים סי' טו אות ז); וראה גם "תחומין" (ח"י עמ' 256) בשם שו"ת "שאילת משה", וגם בתשובת הראי"ה המובאת שם נראה שהרב מתיר זאת בדיעבד.
³ כפי שפסק מרן בשו"ע (אורח חיים סי' צא ג).