## B'Mareh HaBazak Volume IV Teshuva 114

###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:1
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:1](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:1)

מונטוידיאו, אורוגואי, כסלו, ה'תשנ"ז


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:2
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:2](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:2)

**קיד. קבורה בקומות.**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:3
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:3](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:3)

**שאלה**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:4
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:4](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:4)

אודה לכם אם תואילו להחכימני בנושא קבורה בקומות, כיצד נוהגים בשנים האחרונות בארץ, מה דעתכם להלכה?


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:5
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:5](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:5)

**תשובה**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:6
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:6](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:6)

מועצת הרבנות הראשית לישראל התירה קבורה בקומות ע"פ הצעתם של שני אדריכלים (פונגר ושגיב) בתנאים מסוימים. ההצעה נתקבלה כדי לפתור את מצוקת המחסור בקרקעות לצרכי קבורה בארץ.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:7
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:7](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:7)

מצ"ב נוסח ההחלטה, (נספח א), וכן מאמרו של מו"ר הגר"ש ישראלי ומשא ומתן בהלכה עם רבה של ירושלים הרב שלום משאש ועם רבה של נתניה הרב ח. ד. שלוש, (נספח ב).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:8
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:8](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:8)

מדברי מרן הגר"ש ישראלי עולה כי המבנה בקומות צריך להיות בנוי בצורה כזו שיחשב בסופו של דבר מערת קבורה, עי"ש.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:9
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:9](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:9)

* * *


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:10
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:10](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:10)

**נספח א:**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:11
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:11](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:11)

החלטה


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:12
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:12](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:12)

לאחר ששמענו את מצוקת הקרקע לצרכי קבורה בארץ והצעת האדריכלים אורי פונגר וטוביה שגיב לבנות בי"ק לגובה הקרקע, כפי שהיא מצורפת בזה, הוחלט:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:13
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:13](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:13)

באופן עקרוני אין מניעה מצד ההלכה לקבורה כאמור לעיל, היינו מבנה בי"ק בתוך גבעת עפר קרקע עולה, ובתנאים דלקמן.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:14
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:14](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:14)

1. שהדבר יעשה בהסכמת חברה קדישא מקומית ובאישור הרב המקומי.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:15
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:15](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:15)

2. בהסכמת המשפחה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:16
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:16](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:16)

3. אחרי הקמת המבנה יובא הדבר לאישור הרבנות הראשית לישראל שתוודא שהכל הוקם לפי ההוראות, ורק אח"כ משרד הדתות יאשר זאת סופית.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:17
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:17](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:17)

4. אין לעשות שום שינוי מהתוכנית המצורפת בזה כאמור לעיל אלא בהסכמת מועצת הרבנות הראשית לישראל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:18
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:18](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:18)

ויהי רצון שיקויים בנו: "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפול" (ישעיהו כ״ו:י״ט) "ובלע המת לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר" (ישעיהו כ״ה:ח׳) אכי"ר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:19
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:19](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:19)

* * *


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:20
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:20](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:20)

**נספח ב:**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:21
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:21](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:21)

**בנין לבית קברות ע"ג הקרקע**¹

footnotes:
¹ "חוות בנימין" ח"א סי' כד.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:22
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:22](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:22)

הוגשה הצעה לרבנות הראשית לתכנן סדר קבורה חדש ושונה מהנהוג, נוכח התמלאות בתי הקברות הסמוכים לערים, והצורך לאתר מדי פעם מקומות חדשים, המרוחקים ממקומות יישוב, מה שמכביד על סידור ההלויות וכו'.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:23
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:23](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:23)

ההצעה הוגשה ע"י אדריכלים ותכנה להקים מבנה רב קומות של משטחים זה על גבי זה, כשכל משטח מחולק לקברים ע"י קירות בטון, באופן שעי"ז יהיה אפשרי להגדיל פי כמה את שטח הקבורה. בכל קבר ניתן להציע מתחת לנפטר אדמה כנדרש, וכן יהי' ניתן לכסותו באדמה ולסגור את הקבר במכסה מתאים ובמצבות כפי הנהוג.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:24
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:24](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:24)

הוגשה הצעה מעובדת, מתוכננת לפרטיה, עם דגמים וציורים ודברי הסברה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:25
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:25](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:25)

יש צורך לברר אם ההצעה ניתנת להתקבל ע"י הרבנות הראשית מבחינת ההלכה, ובמדה מסוימת גם מבחינות אחרות. עיינתי בדבר, וזה אשר העליתי בע"ה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:26
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:26](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:26)

א. איתא בגמרא (סנהדרין דף מ"ו, ב) והועתק בס' תורת האדם לרמב"ן זצ"ל (בהוצ' שעוועל עמ' קי"ז): א"ר יוחנן משום רשב"י רמז לקבורה מן התורה מנין, ת"ל כי קבור תקברנו, מכאן רמז לקבורה מן התורה. פירוש, קבורה בקרקע קאמר. ולהאי מלין את מתו ממש עובר בל"ת דגמר מתלוי גופא, וריבויא דתקברנו לגניזת קרקע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:27
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:27](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:27)

והתם תנן: א"ל שבור מלכא לרב חמא קבורה מדאורייתא מנא לכו, אישתיק ולא א"ל ולא מידי. אמר רב חמא בר יעקב אימסר עלמא בידא דטפשאי, איבעי ליה למימר "כי קבור". ודחינן - דעביד לי' ארון, לימא ליה - "תקרברנו", לא משמע ליה - לשבור מלכא אלמא ארון לאו קבורה היא.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:28
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:28](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:28)

נמצאנו למדים, שהעושה ארון למת ומניחו בבית קברות אינה קבורה, ובכלל מלין מתו הוא ועובר עליו. ואם עשה ארון וקברוהו בקרקע, אינו עובר עליו. אעפי"כ יפה היה לקברו בארץ, דקבורת ארץ ממש מצוה כצוואתו דרבי ואפילו בחו"ל. ע"כ לשון הרמב"ן.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:29
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:29](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:29)

וזה שכתב "שיפה לקברו בארץ", הוא עפי"מ שהביא שם לעיל מתשו' רב נטרונאי גאון שכ': וזה שנותנים עליו עפר, הוא "ואל עפר תשוב", ומביא שם עוד מירושלמי (כלאים ט, ג) "בצוואת דרבי - - - תהא ארוני נקובה לארץ", פי' שיטלו דף תחתון שבארץ וישכיבוהו על הארץ, שקבורת קרקע - מצוה, ולא תימא מחמת חביבותא דארץ ישראל, אלא אפילו בחו"ל דכתיב "ואל עפר תשוב" ע"כ. דברי הרמב"ן הללו הובאו בטושו"ע (יו"ד ס' שס"ב):


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:30
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:30](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:30)

- - - הנותן מתו בארון, ולא קברו בקרקע עובר משום שמלין את המת אלא צריך לקברו בקרקע. ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו. מ"מ יפה לקברו בארץ, דקבורת ארץ ממש - מצוה, אפי' בחו"ל


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:31
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:31](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:31)

והועתקו לשו"ע שם: הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום מלין את המת, וכו'.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:32
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:32](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:32)

פשוט הדבר, זה שכתב הטור ובעקבותיו השו"ע שעובר "משום מלין המת" כוונתו - נוסף על ביטול המצוה של "קבור תקברנו" שנדרש כנ"ל לחיוב קבורה בקרקע דוקא, שאיסור ההלנה הוא תולדה מהא שלא נתקיימה בזה מ"ע דקבורה, משום כך, יש בזה גם משום "מלין המת", ומצות קבורה אינה מתקיימת אלא ע"י גניזה בקרקע, כלשון הרמב"ן שהו"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:33
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:33](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:33)

וזה שאמרו "דקבורת ארץ ממש - מצוה" שנלמד מצוואתו של רבי, שיש ענין בהשכבתו על הארץ, אינו ממצות הקבורה בקיום המ"ע ד"קבור תקברנו", שלא אמרו בזה אלא שיפה לקברו בארץ". ומה שנקטו לשון "מצוה" אינו אלא מיסוד צוואתו של רבי, ועיקר המצוה דקבורה היא "גניזה בקרקע" דוקא, ואילו קבורה בארון, גם אם ישימו בתחתיו עפר ג' או אפי' ו' טפחים, אין זו קבורה, וממילא עוברים גם על איסור הלנת המת כל יום, נוסף על ביטול המצוה דאורייתא של קבורה. ואין ביטול מצות הקבורה מפני שהמת מושם בארון, שהרי כשקוברים את הארון באדמה, מקיימים שפיר המצוה דאורייתא, אלא שיפה יותר שיטלו דף תחתון אוו ינקבוהו (כצוואת רבי). אך אין זה לעיכוב וכנ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:34
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:34](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:34)

ונקט הרמב"ן בלשונו "שהעושה ארון למת ומניחו בבית הקברות, אינה קבורה" ללמדנו שגם בכה"ג שמניח הארון, אפילו בכה"ג שהארון נקוב מלמטה ומונח על גבי האדמה - בבית הקברות, לראותו כתלוש ולבסוף חברו, לא מהני מידי, ונחשב כאילו אינו קבור כלל, עם כל התוצאות הכרוכות בזה, כי לא "אל עפר תשוב" קובע את מצות הקבורה, אלא הגניזה בעצם הקרקע. וכל שזה לא נעשה לא נתקיימה הקבורה כלל ועיקר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:35
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:35](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:35)

ב. שאין בהנחת המת על גבי קרקע שייכות לעצם מצות קבורה יש ללמוד גם ממה שנאמר בדברי חז"ל בקבורתם של צדיקי עולם כמובא ברש"י עה"ת (במדבר כ, כו) במיתתו של אהרן, וחוזר ע"ז רש"י גם בסילוק של מרע"ה (דברים לב, נ): "א"ל הכנס למערה ונכנס; א"ל עלה למטה ועלה וכו'. ומקורו במדרש (ילק"ש), וממשיך: כיון שיצא (משה ואלעזר) נסתמה המערה. הרי שעיקר הקבורה היותו גנוז באדמה (במקרה האמור - במערה) ואעפ"י שהוא שכוב על גבי מטה, כלשון שאמרו: עלה למטה נמצא שגניזתם במערה, וסתימת פי המערה, היא היא הקבורה. וכן עולה מתיאור הגמרא (ב"ב דף נח) על כניסתו של ר' בנאה למערת קבורת אברהם אבינו. והרי באבות נאמרה בהם קבורה, וכמו שאמרו בגמרא בזה (סנהדרין שם): "מדאיקבור צדיקיא" ופירש"י שם: אברהם יצחק ויעקב. גם מזה אנו למדים שאין הנחת המת ע"ג הקרקע קובעת הקבורה אלא דוקא הגניזה בתוך הקרקע, וזה מתקיים גם בשימת הנפטר במערה, וגם על גבי מטה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:36
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:36](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:36)

ג. שמא יאמר האומר, אין הדברים אמורים אלא בארון המונח ע"ג קרקע, שבזה עדיין אין עליו דין מחובר (אם כי פשוט הדבר, שחיבור ממש לקרקע לא שייך, כי גם בנין, ואפילו אם נחפור לו יסודות באדמה, גם היסוד עצמו אינו מחובר ממש רק עומד על גבי אדמה). אך המתבאר מהסוגיות בסנהדרין שם שדין קבר נלמד מהשואה לע"ז ושכל שלגבי ע"ז דינו כתלוש, כן הוא בנין קבר, ועל כן גם שימת מת בבית, גם אם יאטמוהו מסביב, אין מתקיימת בזה מצות קבורה. כך למדנו שם (דף מז, ב): החוצב קבר לאביו וכו', ומעמידה זאת הגמרא בקבר בנין שרק בכה"ג נאסר בהנאה כדין תלוש לבסוף חיברו, שדינו כתלוש (כמו לענין ע"ז) ופירש"י: "בקבר בנין שבנאו למעלה מן הקרקע". והיינו שעצם הקבורה היא בקבר החצוב בתוך הקרקע (כלשון הברייתא החוצב קבר) אלא שבונה על גביו בנין למעלה. וכן פירש שם להלן (דף מח, א): נפש שבנאו - בנין שעל הקבר. והיינו שקבורת המת היא בתוך הקרקע עצמה, והנפש היינו בנין שעל גבי מקום הקבורה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:37
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:37](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:37)

ד. ויעוין עוד ביד רמ"ה שפירש שם מה שאמר ו"קבר בנין": פירוש שחצב קבר בקרקע, ואח"כ ציפה תוכו בנין, ונמצא המת נקבר בתוך הבנין דאיתסרו להו הנהו אבנים בתלוש בהזמנה וקבורה - דתלוש ולבסוף חיברוהו תלוש, ע"כ. גם לפירוש זה הקבורה היא בקרקע, אלא שמפרש שמה שאמרו "קבר בנין" היינו שבתוך הקבר החצוב באדמה עשה ריצוף אבנים. והן נאסרו מדין תלוש ולבסוף חברו, שדינם כתלוש למרות שהן נתונות בתוך הקרקע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:38
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:38](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:38)

(ונ"פ שגם רש"י מודה שבה"ג נאסרים האבנים כדין תלוש, אלא שלשון הגמרא "קבר בנין" משמע לי' יותר כדפירש שהבנין הוא על הקבר ולא בתוכו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:39
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:39](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:39)

וראיתי מילתא דתמיהא לענ"ד בס' חלקת יואב (ח' יו"ד מהדו"ק סוף סי' ל"א) שדייק מרש"י הנ"ל שפירש קבר בנין שבנה על הקרקע, דאילו תלוש ולבסוף חיברו בתוך הקרקע דינו כמחובר. ותמוה שלא ראה מש"כ ביד רמ"ה ההיפך מזה. וכאמור, אין כל הכרח לומר דרש"י פליג בזה כי דין קבר כדין ע"ז, כמבואר, ואינו ענין לדברים אחרים. אך גם לדידו י"ל, שכל כהאי גוונא דניד"ד שחלק מהמבנה הוא בתוך הקרקע וחלקו למעלה, שהחלק שעל הבנין המתנשא על גבי האדמה דינו כתלוש, אעפ"י שיסודותיו באדמה, שהרי כך היא ההלכה בענין ע"ז שהבנין נאסר כדין תלוש, גם בכה"ג שיש לו יסודות בנויים בקרקע, וא"כ ה"ה בנין דקבר דמינה יליף, כנ"ל).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:40
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:40](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:40)

חוזר ונשנה על קבורה בבנין שע"ג הקרקע


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:41
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:41](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:41)

ראיתי מה שכ' בנידון ידידי הרב הגאון כמוהר"ר שלו' משאש שליט"א הרב הראשי לירושלים, ותמיהני שלאחר שראה מה שכתבתי וציינם בדבריו, מסיק ההיפך מזה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:42
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:42](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:42)

ואחזור בקצרה על הראיות הברורות שכשאין שמים את המת בתוך הקרקע לא נתקיימה מצות קבורה ועוברים על האיסורים הכרוכים בזה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:43
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:43](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:43)

א.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:44
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:44](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:44)

1. רש"י דף מ"ו ב' ד"ה או:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:45
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:45](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:45)

כי היכי דתיהוי לי' כפרה בהטמנה זו שמורידים ומשפילים אותו בתחתיות. וזה מוכרח, דאל"כ משו"מ יש לו כפרה ע"י הקבורה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:46
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:46](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:46)

2. רש"י דף מ"ז ב' דס' קבר בנין (וזוהי אוקימתא הגמרא במ"ש החוצב קבר) שבנאו למעלה מן הקרקע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:47
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:47](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:47)

בס' חלקת יואב (ח' יו"ד מהדו"ק סו"ס ל"א) דייק מלשון רש"י ש"בנאו למעלה מן הקרקע" ולא כ' שבנאו בתוך הקרקע היינו במקום שחצב (כדפי' הרמ"ה), דס"ל לרש"י דאותו חלק שנמצא בתוך הקרקע לא נאסר, אעפ"י שהי' קודם תלוש, ותלוש ולבסוף חברו דינו כתלוש לענין ע"ז, ולמת שהוקש לע"ז, דס"ל דבכה"ג נתבטל לקרקע ושוב אין עליו דין תלוש כלל. ומ"מ הן לשון הברייתא הוא "החוצב קבר", שהוא ברור שחצב בקרקע, וכיון שהמדובר לפ"ז לאסור רק את מה שעולה מעל לקרקע, לשם מה היתה צריכה הברייתא לומר שחצב הקבר, הרי זה אינו מעלה ואינו מוריד לגבי האיסור שעל פני הקרקע, אלא ע"כ משום דקבורה אינה אלא בקרקע עצמה. וזה בהתאם למש"כ רש"י לעיל בדף מ"ו ב' הנ"ל. אלא שכפי שכבר ציינתי בדברי תמוה שלא הזכיר את היד רמ"ה שאומר בפירוש ההיפך, שגם מה שבתוך הקרקע, היינו שחצב הקבר וריצפו באבנים שבאו מבחוץ, ג"כ בכלל תלוש ייחשב. (וזה כנראה מפני שמקום החציבה לא הי' מספיק איתן שהי' סלע הבא בידים (ב"ב י"ז ב') וכתבתי שאין הכרח שגם רש"י פליג על הרמ"ה בזה, ואולי זהו שהוקשה עלי', כיון שהמדובר על חציבה שמשמעותו שהוא באבן, א"כ מאי האי שהוצרך לרצפו, על כן פירש שהמדובר על נדבכים נוספים למעלה. ומ"מ ברור שלשון חציבה היינו בקרקע עצמה, ומוכרח שקבורה אינה אלא בתוך הקרקע ולא למעלה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:48
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:48](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:48)

3. ברש"י דף מ"ה א' ד"ה נפש בנין שעל הקבר... לכשימות יקבר בו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:49
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:49](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:49)

אם כן הקבר הוא בקרקע אלא שעל גביו מתנשא הבנין והוא הנפש, ולכשימות יקבר למטה באדמה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:50
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:50](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:50)

וגם אלמלא רש"י, המובן נפש הוא בהכרח משהו שמשמש כציון לקבר ולא לקבר עצמו. כ"ה לשון הירוש' (שקלים פ"ב ד) משם רשב"ג: אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הם זכרונם. ואין המובן נפש אלא על גבי הקבר, ולזה אמרו שצדיקים אינם זקוקים לזה. וכ"כ בב"ר (פ' פ"ב, י) על הפסוק ויצב יעקב מצבה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:51
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:51](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:51)

ר' נתן אמר מותר המת יבנה לו בית על קברו וכו'. תני רשב"ג אין עושין נפשות וכו' כמו בירוש'.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:52
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:52](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:52)

ובמת"כ שם מתקן הגירסא גם בדברי ר"נ:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:53
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:53](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:53)

ה"ג יבנה לו נפש על קברו. נפש פי' הערוך בנין שבונים על הקבר ובלשון מקרא - ציון הרי לנו שבכל מקום שמדובר על קבורה הוא בתוך הקרקע ולא מעליה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:54
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:54](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:54)

ב.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:55
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:55](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:55)

התוס' דף מ"ו ב' ד"ה קבורה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:56
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:56](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:56)

אבל למת (אית) לו בזיון, אם (אינו) שוכב על המטה בכבוד.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:57
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:57](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:57)

וברור שהפירוש הוא שמש"כ "ששוכב על המטה בכבוד" מבלי שיקברו, הכוונה שישאר על מטתו ויאטמו הבית מסביב, שאל"כ מה כבוד הוא לראותו שהוא מת ונרקב ונבקע (לשון רש"י שם ד"ה משום בזיונא).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:58
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:58](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:58)

ג.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:59
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:59](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:59)

לשון הרמב"ן שהעתקתי שם:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:60
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:60](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:60)

"שהעושה ארון למת ומניחו בבית הקברות אינה קבורה".


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:61
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:61](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:61)

ואין החיסרון מפני שהוא בארון (כפי שציינתי) שהרי אם קובר את הארון בקרקע אינו עובר כפי שכ' שם בא"ד, וכן לא חילק בין ארון עץ לארון אבן, וגם לא חילק בין שנקובה בארץ לאינה נקובה, וכ' מילתא פסיקתא שהנחת הארון בבית הקברות אינה קבורה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:62
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:62](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:62)

ודבריו אלה הועתקו בטור ובשו"ע (יו"ד סי' שס"ב).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:63
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:63](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:63)

והנה כב' הרה"ג הנ"ל רואה דברים שונים בנמוק"י, ואני מתפלא שבעצם הם הם הדברים שברש"י. הנה ז"ל הנמוק"י:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:64
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:64](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:64)

בקבר בנין, שבנה למעלה מן הקרקע דכוותה בע"ז וכו' דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש וכו'. אבל חפר קרקע אינו נאסר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:65
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:65](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:65)

ומזה רוצה לדייק שנמוק"י מפרש קבר בנין, שקבר באותו בנין שהוא למעלה מן הקרקע. אבל הרי זהו לשון רש"י ממש שהעתיק הנמוק"י. וזה קאי על האמור החוצב קבר לאביו, שכנ"ל ברור שהמדובר על בנין שמעל לקבר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:66
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:66](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:66)

ומה שמסיים "אבל עפר קרקע עצמו אינו נאסר", שמזה רוצה לדייק שאילו לעיל המדובר כשלא חפר הקבר בקרקע, אבל זוהי טעות, שזה מתייחס לאמרו ברי"ף בנידון:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:67
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:67](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:67)

התם בקבר בנין עסקינן אבל קבורה דחפירה דליכא עליה בנין, לא מתסרא, מ"ט קרקע עולם היא.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:68
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:68](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:68)

והדברים מכוונים לענין המחלוקת שבין רבינו ישעי' לרא"ש בטויו"ד סי' שס"ב והו"ד בקצרה שם בשלה"ג, שנחלקו בקרקע שמכסים בו את המת, שהי' תלשו ולבסוף נתחבר עם קרקע עולם, אי נאסר בהנאה כדעת הר"י, או לא. שדעת הרי"ף לחלק בין בנין שעל גבי הקבר שנאסר לבין "קבורה דחפירה דליכא עלי' בנין". היינו הקרקע עצמה שעל גבי המת, למרת שלפני כן היתה תלושה, מעכשיו שחזרה ונתחברה, הוי כדין קרקע עולם.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:69
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:69](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:69)

וזה ציין בשלה"ג הנ"ל שכ' בראש דבריו על מש"כ הרי"ף אבל קבורה דחפירה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:70
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:70](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:70)

ובקבר דחפירה איכא פלוגתא דרבנו ישעי' והרא"ש ובנו ז"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:71
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:71](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:71)

וז"ל השיטה מהר"ר יהונתן הו"ד בסו"ס חמרא וחיי וז"ל:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:72
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:72](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:72)

ובפי' הירא"ף ז"ל משמע דכל חפירה שאין הבנין בולט על הארץ, ואעפ"י שאיננו עפר כבר היה מטולטל ממקומו, כיון שהחזירוהו לאותו בור עצמו קרקע עולם מקרי, וכמחובר הוא ואינו נאסר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:73
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:73](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:73)

והם הם הדברים שבנמוק"י שבא להבחין, בהתאם לדברי הרי"ף, בין הבנין שעל גבי הקבר, לבין העפר שעל המת בקבר עצמו, שזה חוזר להיות בדין קרקע עולם. (וע"ע במש"כ במחלקותם להלן סי' כה).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:74
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:74](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:74)

אבל אין לזה כל שייכות למה שרוצים להכניס בדבריו שקבר בנין הוא שקובר בבנין שעל הקרקע, ואין זה אלא כמבואר ברי"ף שמחלק בין הבנין שעל הקבר, לבין הקבר עצמו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:75
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:75](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:75)

ומעתה כך מתפרש גם מה שהובא מהאו"ז שכ':


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:76
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:76](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:76)

החוצב קבר של בנין למת שמת לו לקוברו שם ולא חפר בקרקע אלא בנה ע"ג קרקע בנין של כתלים לשום שם מתו דלאו מחובר הוא.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:77
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:77](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:77)

שאין הכוונה שישים המת על גבי הקרקע בתוך הבנין, שא"כ אין נופל בזה לשון החוצב קבר, אלא בא למעט את מה שמביא שם בהמשך דבריו המחלוקת אם העפר עצמו שהיתה בו תפיסת ידי אדם נאסר לאחר שהוחזר ונתחבר העפר על העפר, וז"ל שם:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:78
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:78](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:78)

וי"מ דהיינו דוקא שלא היתה בו תפיסת ידי אדם אלא שחפרו בכותלי המערה והכניסו שם את הקבר, כי אז העפר שעל גבי הקבר הזה מחובר ולא הוסר שם בידי אדם. אבל קברות שלנו שחופרים בקרקע ומשליכים העפר לחוץ ומכניסים שם את הקבר ושוב משליכין את העפר ע"ג הקבר אסורה מפני שיש בו תפיסת ידי אדם, וכו'.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:79
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:79](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:79)

וחזר והעיר בזה שלדעתו אין בזה איסור, דלא דמי למה שמצינו בענין ע"ז באשירה ואילן: שמא היינו דוקא באשירה ואילן דקרקע דלאו מחובר הוא, אבל עפר ע"ג עפר דמחובר גמור הוא, דילמא שרי. אע"ג דהיתה בו תפיסת ידי אדם ונ"מ מזה להתיר בצידי בית הקברות שלא כנגד הארון וכו'.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:80
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:80](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:80)

ונראה שגם איהו מודה שהעפר שע"ג הארון ממש כיון שלא נתחבר עם העפר שלמטה שיש עליו תורת תלוש, ולא נסתפק אלא בעפר שבצידי הארון, כי הוא חור ממש ונתחבר.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:81
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:81](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:81)

ולפ"ז הקדים שמה שמבחינים בין קבר של בנין לקבר שבקרקע עצמו, הוא כשההטמנה של הארון היא בכוך שלשם זה אין מזיזים את העפר, דאז רק הבנין שע"ג הוא שנאסר, כי הוא תלוש ממש ייחשב (כמו אשירה ואילן בע"ז), ואילו בחפירת עפר, שחוזרים ומחזירים אותו למקום, יש לומר שמה שבצידי הארון לא נאסר, כי חזר ונתחבר עם עפר של קרקע עולם.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:82
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:82](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:82)

אין איפוא בדברי האו"ז חידוש הלכה שכאילו מותר לקבור בתוך בנין שדינו כתלוש, ואין שום דעה החולקת שניתן כאילו לקבור בבנין מעין זה. ואילו היה היתר בדבר זה, ושלא כהתוס' שהבאנו לעיל שמפורש בו שבית אטום והמת נשאר בו שוכב על מטתו, אין זו קבורה כלל, כי אז הרי גם אם מעמיד הארון על הקרקע בבית הקברות, הרי ע"ז ג"כ תורת קבורה, מה שמפורש ברמב"ן והו"ד בשו"ע שאין ע"ז תורת קבורה כלל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:83
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:83](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:83)

[ועפ"י המבואר במחלוקת הראשונים לענין עפר שהיתה בו תפיסת ידי אדם והוזמן לצורך המת, דלדעת רבינו ישעי' תורת תלוש עליו ונאסר גם לאחר שהוחזר למקומו, ניתן אולי ליישב מה שהערנו ב"חלקת יואב" שדייק דעת רש"י שבנין בתוך הקרקע תורת מחובר עליו ולא ציין שדעת הרמ"ה היא להיפך. דמבואר שם ביד רמ"ה שדעתו כרבינו ישעי' הנ"ל, ולפ"ז פשוט דלדעתו בנין שבתוך הקרקע ודאי דינו כתלוש. משא"כ רש"י, יתכן שס"ל כאידך שיטה שקרקע מתחבר לקרקע שתחתיו, ובאו"ז שם מבואר דהוא, הדין אבנים ע"ג אבנים, ולכן הבנין שבתוך המקום שנחצב תורת מחובר עליו, ורק הבנין שעולה ע"ג הקרקע דין תלוש עליו כמו בענין ע"ז, וכנ"ל]


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:84
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:84](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:84)

זאת תורת העולה, שלכל הדעות אין קבורה אלא בהטמנה בקרקע, "שמורידים ומשפילים אותו בתחתיות", כלשון רש"י שהו"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:85
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:85](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:85)

אכן אם יערימו עפר מסביב לבנין לפחות בעובי אמה במקומות של הפסגה למעלה. וידחסו אותו שלא יסחף ברוח ובגשם ועי"ז יהפך מעין גבעה, שלפ"ז יהיה ניתן לראות הבנין בגדר מערת קבורה, דבכה"ג שהעפר נתחבר לקרקע עולם והפך לחלק מן הקרקע, דגם לענין איה"נ לא יאסר אעפ"י שנבנה ונעשה הכל לצורך קבורה, כיון שנעשה הדבר עבור אלה שהינם בחיים באותה שעה, אין כאן חלות הזמנה לצורך המת, יש מקום לראות זאת כקבורה במערה שבהר, שבכה"ג אין פסול, והר"ז בגדר קבורה כנדרש מההלכה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:86
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:86](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:86)

(וכן, כמובן מאליו, אם ייעשה כל הבנין בתוך חפירה עמוקה, באופן שיש בקבורה משום הורדה והשפלה לתחתיות יש מקום להתיר. אך נראה שהדבר קשה לביצוע מבחינה מעשית).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:87
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:87](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:87)

והנלע"ד כתבתי.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:88
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:88](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:88)

**התכתבות**


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:89
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:89](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:89)

באותו נושא השיב מו"ר הגר"ש ישראלי על מאמרו של הרה"ג ח.ד. שלוש (ברקאי ד', 146 ואילך).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:90
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:90](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:90)

הרהמ"ח, אחרי שמאריך בדברי הגמרא והראשונים, מסיק בפשיטות:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:91
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:91](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:91)

גדולי הפוסקים הר"ח, הרי"ף והרמב"ם והרא"ש לא כתבו שקבורה בארון יש בה איסור בל תלין, ושחייב מן התורה לקבור המת בקרקע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:92
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:92](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:92)

יוצא מן הכלל הוא הרמב"ן שסובר שקבורת המת בקרקע הוא מן התורה והשו"ע (הטור והב"י) משום מה נגררו אחריו, כלשונו:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:93
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:93](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:93)

וכ"כ הטור: אר"י מנין לקבורה מהתורה, פירוש שצריך לקוברו בקרקע, נראה שסובר כהרמב"ן.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:94
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:94](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:94)

עוד מוסיף שבעצם גם הרמב"ן גופיה לא כתב שצריך לגנוז את הארון בתוך האדמה. ומסתמך על זה שלפני דבריו העתיק לשון רב נטרונאי שכ' בתשובה לשאלה:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:95
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:95](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:95)

"...והמנהג שקוברים אותו בארון ונותנין עפר על עיניו ועל פניו... וכיון שנותנים בגובה טפח שהוא כיסויו של הארון על העפר, חוזרים ונותנים עפר הרבה עד שנעשה גל בגובה אמה אחת או יותר".


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:96
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:96](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:96)

ועפי"ז מסיק הרהמ"ח:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:97
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:97](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:97)

"הרי שאין צריך להטמין את הארון בתוך האדמה..." ולפ"ז גם הרמב"ן שהביא דברי רב נטרונאי לא התכוין בדבריו לומר שצריכים להכניס את הארון בתוך האדמה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:98
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:98](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:98)

ולפי דבריו, הן צדק אותו גוי - שבור מלכא שאין בעצם חובת קבורה בקרקע, לכל הפחות לרוב רובם של גדולי הפוסקים פרט לרמב"ן, ובעצם גם הרמב"ן עצמו רואה את הקבורה בארון כקבורה נאותה, אלא שנותנים עליו עפר בגובה אמה. שתרופתו עפר היא שנא' כי עפר אתה ואל עפר תשוב.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:99
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:99](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:99)

אך קשה להבין מה מצא בדברי רב נטרונאי שאין צריך להטמין את הארון באדמה, והוא לא ענה אלא כנגד השואל שהשיב: להטיל טיט על פניו יש בזיון בדבר ואין ראוי לעשות כן, אולם לא נשאל כלל, ואף לא הי' צריך להשיב שכן הדבר מובן מאליו וידוע שאת הארון מורידים לתוך הקבר, ולא נשאל אלא על המנהג שבתוך הארון טרם שמכסים אותו בלוח מטילים טיט על פניו, וע"ז השיב מה שהשיב ומש"כ "וחוזרים ונותנים עפר הרבה עד שנעשה גל כגובה אמה ויותר" הרי פשוט הכונה שאחרי שמכניסים את הארון באדמה מערימים עליו עפר, עד שנעשה גל מעל לשטח פני הקרקע בגובה אמה או יותר. וזה כפי שאכן נהוג כיום. אבל מאן דכר שמיה שהארון נשאר על פני הקרקע אלא שעל הארון נותנים עפר. שא"כ (הואיל ולא הזכיר כלל שסביב לארון ג"כ מערימים עפר) על ידי הגשם והרוח בקלות יגרף העפר מעל הארון וישאר גלוי, והעפר כלא היה. אבל מה זה שייך למש"כ הרמב"ן בנוגע לסמך הקבורה בקרקע, שגם הוא הסכים להתיר לקבור בארון כמו שכתב במפורש:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:100
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:100](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:100)

ואם עשה ארון וקברו אינו עובר עליו, אעפי"כ יפה הוא לקוברו בארץ. עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:101
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:101](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:101)

מה שאסר במפורש, וכן הוא בשו"ע הוא מש"כ:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:102
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:102](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:102)

נמצאנו למדים שעושה ארון למת ומניחו בבית קברות אינה קבורה ועובר משום בל תלין.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:103
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:103](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:103)

ונשוב עתה לעיקר דבריו ומה שדייק וחידש שהגוי אכן קלע לנקודת האמת, שאין בכלל חובת קבורה למת מן התורה, ובראש וראשונה של המחזיקים בדעה זו הוא הר"ח שללפי שמצטט ממנו מסיים:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:104
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:104](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:104)

וקיי"ל מצוה זו מדרבנן היא.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:105
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:105](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:105)

והנה לפני זה הר"ח מביא שני לשונות של ר' יוחנן, והלשון השני רמז לקבורת המת מן התורה מדכתב תקרבנו, ופירש הר"ח "ללמד שחייב מן התורה לקבור המת" וכן כתב שמה שאנו דורשים מתקברנו לקבורה בארץ מן התורה "לא משמע לי' למלכא". וזה בדיוק כפירש"י, א"כ הרי בפשטות דרק הגוי הוא דלא משמע לי' לדרוש מה "דדרשי אנן", אבל לדידן אכן קבורת המת בקרקע מן התורה, ולא כפי שחשב כנראה שבור מלכא שדי בשימתו בארון. וא"כ איך מסיק הר"ח בפשיטות בתכ"ד שקיי"ל שזה מדרבנן, דלפ"ז הרי גם אנן ס"ל כוותיה דשבור מלכא. ואם יש לו לר"ח איזה נימוק לדחות את דברי ר' יוחנן הללו, איך לא נמנע מלהביאו לפנינו, מלבד שאין זה נוסח מקובל לפסוק במקום שיש בו מחלוקת, בנוסח "וקיי"ל" אלא נאמר הלשון "הלכה כפלוני" וכיו"ב.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:106
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:106](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:106)

והנה הנימוק שמציע לפנינו הרהמ"ח הוא דתרי לישני שבר"י: לישנא קמא דדריש מקרא דתקברנו לרבות שאר מתים לחייב איסור הלנה בשאר מתים, ואידך דדרשי מקרא דתקברנו לענין חיוב קבורה, פליגי אהדדי בהא. דללישנא קמא הלימוד הוא רק לענין איסור הלנה ולא על חיוב קבורה, ואילו אידך לישנא מפרש לה לחייב קבורה בשאר מתים, ול"ק פליג עלה, וכיון דבמשנתנו נאמר איסור הלנה דשאר מתים, והוא ע"כ מהאי קרא, א"כ סברה כלישנא קמא, וממילא דאין הלכה לחייב קבורה מן התורה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:107
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:107](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:107)

ועפ"ז סובב הולך דהרי"ף והרא"ש לא העתיקו אלא ל"ק, א"כ ש"מ דכל הני סברי דחיוב קבורה אינו מן התורה (והטור שהעתיק הלכה כרמב"ן, לפ"ז פליג על אביו הרא"ש מבלי שהזכירו אפילו). אך לפ"ז הן יפלא בעינינו שלשון זה שדורש ממש"כ תקברנו לרבות שאר מתים, לא על ענין חיוב קבורה כלשון הכתוב, אלא דקאי על מה שנאמר לפני כן איסור בל תלין, דע"ז הוא דבא לרבות שאר מתים לאיסור. וע"ז ישראל השואל, היאך ומשו"מ נפרש הריבוי שבפשטותו יש בו לרבות משהו בנוגע לקבורה, וזה כלשון השני שמפרש באמת שבא לרבות חיוב דקבורה בשאר מתים, ואילו לישנא קמא, משום מה מואס בדרשה כפשטה ומפרש לה דוקא לענין איסור הלנה שנאמר בכתוב לפניו?!


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:108
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:108](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:108)

אך האמת יורה דרכו של"ק לטיפויי אתא, היינו שס"ל דקרא דריבוייא דשמעינן מ"תקברנו" לרבות שאר מתים, מתיחס על הכתוב כולו, הן על קבורה והן על איסור הלנה, ותרתי שמע מינה שבא הכתוב להשוות מכל וכל איסור ההלנה וחיוב הקבורה, כשם שהוא במי שנתחייב מיתה, כן הדבר בכל אדם; וכן נוקט בפשיטות בלח"מ (פי"ב מאבל ה"א) שכ' בין השאר: - - - ללישנא קמא דר' יוחנן דאית ליה דקרא דקבור תקברנו מריבוי דרשינן אפילו שאר מתים והמלין מתו עובר בלא תעשה, ליכא בעיא (אי מצי אמר לא תקברוני) דכיון דהוא מצוה מן התורה לקבור מתו לאו כל כמיני' לומר שלא יקברוהו. עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:109
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:109](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:109)

ומעתה פשוט שלא הוצרך הרי"ף והרא"ש להביא לישנא בתרא, שהרי דבריו כלולים בל"ק, דמרבינן אפילו איסור הלנה. ומובן מאליו שלחייב קבורה בכל אדם הוא מן התורה. וזהו גם שהוצרך הרמב"ם להביא להלכה (בט' מסנהדרין) כשמדובר על איסור הלנה על העץ של המחויב לכך, הוסיף שדין זה הוא גם בכל המתים, היינו שאעפ"י שאין כאן הלנה על התלי' אלא התעכבות מלקוברו, אעפי"כ נתרבה בכתוב זה; ואילו בקבורה שאין שינוי בזה בין מי שנתחייב מיתה (לאחר שהורידוהו מהתליה) לבין אחרים, לא הוצרך לכתוב כאן, והביאו במקומו (פי"ב א) שהקבורה מצוה שנ' כי קבור תקברנו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:110
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:110](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:110)

והנה הלח"מ (פי"ב מאבל הנ"ל) נתלה במ"נ בלשון השני של ר' יוחנן "רמז לקבורה מן התורה" דס"ל האי לישנא דקבורה מדרבנן, ואין לה אלא רמז בתורה. אכן הר"ח לא כך דעתו, שהרי כן הוא לשונו בזה: איכא דאמרי אר"י רמז לקבורת המת מן התורה מדכתיב תקברנו שאין תקברנו אלא ללמד שחייב מן התורה לקבור את המת, היינו שלדעתו גם לישנא בתרא אינו חולק שמצוה מן התורה לקבורה, ולא נחלק אלא לענין אי איתא נמי בל"ת דהלנה מה"ת, והיינו דס"ל דריבויא "תקברנו" אין ליחסו אלא לענין חיוב הקבורה, ולא קאי ארישא, דהאיסור הוא להלינו על העץ, ול"ש כלל לגבי שאר מתים, ואילו ל"ק ס"ל דג"ז הריבוי, ועפי"ז כ' דתקברנו לריבויא חיוב קבורה לא משמע לי' למלכא, היינו שהגוי לא הי' מקבל שמריבוי זה יש ללמוד חיוב קבורה בקרקע. אך לדידן ודאי דרשינן כן בכל המתים, דאין בזה פלוגתא כלל, א"כ הרי לא יתכן כלל לומר דאחר שהביא הר"ח את כל זה יסיים, דקיימא לן דאין קבורה אלא מדרבנן, דהיינו כשאלתו של השבור מלכא.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:111
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:111](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:111)

ע"כ פשוט הדבר שאין הר"ת "וק"ל" (הרהמ"ח העתיק וקי"ל עם יו"ד באמצע, ולא היא) כמו שדימה הרהמ"ח דרצה לומר "וקיימא לן" שבא לפסוק הלכה כשבור מלכא, אלא יתפרש "וקאמר לך" או "וקאדחי ליה" היינו שהולך על שבור מלכא, שהוא יכול לדחות שלעולם אין זו מצוה מן התורה, ולא עלה על דעת הר"ח לפסוק הלכה שקבורה דרבנן, כשם שלא מצינו שום פוסק נגד מה שפסק בשו"ע, שחיוב קבורה בקרקע הוא מן התורה. ובזה אזלו כל דברי הרהמ"ח במה שהאריך בזה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:112
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:112](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:112)

עוד כ' בא"ד במה שהבאתי מש"כ הרמב"ן:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:113
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:113](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:113)

אלמא ארון דלאו קבורה הוא. נמצאנו למדים שעושה ארון למת והניחו בבית הקברות אינה קבורה ועובר משום בל תלין.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:114
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:114](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:114)

שלפ"ז גם כשהוא נקוב למטה ומונח ע"ג קרקע בביה"ק לא מהני.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:115
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:115](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:115)

וכתב ע"ז "שאינו נראה דהרמב"ן כתב כן על צוואתו דרבי וכו'".


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:116
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:116](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:116)

הרי הרמב"ן עצמו כ' שאם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו (אעפי"כ יפה הוא לו לקוברו בארץ) נמצא שאין העיכוב מצד שהוא נתון בארון (אם כי להידור יש לנהוג לנקוב הארון, כמבואר בהא דרבי) א"כ פתיחת הארון כלפי מטה אינו משפיע. נמצא שהחסרון במניח הארון על הקרקע בביה"ק דלא יצא חובת קבורה אינו מצד שאינו פתוח למטה, דפתח זה אין לו ערך רק להידור בעלמא, באופן שכך לי שיש לו נקב למטה או שאין לו.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:117
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:117](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:117)

ומה שטוען נגד מה שהסקתי דמת המוטל בבית אף אם יאטמוהו מסביב, אין מתקיימת מצות קבורה דדינו כתלוש, הרי הדברים מבוססים על מש"כ התו' (סנ' מ"ו ב ד"ה קבורה) "דמת אין לו בזיון אם שוכב על המטה בכבוד" דודאי הכוונה כשאטמו את הבית דאל"כ הרי בזיון גדול לו למת כשמתבקע לעין כל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:118
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:118](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:118)

וא"כ הדיון על מי שאמר לא תקברוני, היינו כשרצה לשכב על מטתו לאטום הבית, ואפ"ה אינה קבורה רק מצד אי נימא דקבורה משום כפרה ובזה שומעים לו. (ומה שהוקשה לו למחבר, איך מהני לעשות נגד מצות התורה, עי' ביד רמ"ה שביאר יפה).


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:119
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:119](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:119)

עוד כתב לפרש דעת הר"ח (לפ"מ שנקט דס"ל דאין חיוב קבורה מן התורה). דלישנא קמא סבר דתקברנו בא לאסור להלין שאר מתים אבל לא לחייב שאר מתים בקבורה, דאפשר לשורפן וקבור תקברנו לאו דוקא קבורה, דקרא נקט מנהג העולם שקוברים, וכמו שדחתה הגמרא כמה ראיות "משום מנהגא" (ומה שתירצה הגמרא דליעבד לי' ארון ותכריכים לא שמיע לי' הוא כדי להשיב לאותו גוי, ומה שהגוי ידחה) וכתב: "ולא יהא דבר זה זר בעיניך כי כך מבאר הלח"מ את הבעיא וכו'" עכ"ל.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:120
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:120](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:120)

אכן זר ומוזר מה שעולה על דעת הרהמ"ח מה שלא עלה אפילו על דעתו של גוי, לדחות דברי חכמים. ומה שתלה עצמו בלח"מ, תלה בוקי סריקי בלח"מ שלא אמר אלא שאין קבורה מן התורה, דמן התורה סגי בשימה בארון או בבית ולאטמו באופן שלא יראוהו מבוזה וכדכתבו התוס', אבל שריפת המת כגרועים שבגויים, מאן דכר שמיה.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:121
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:121](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:121)

במסקנת דבריו כ' דאם:


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:122
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:122](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:122)

יהיד הארון בתוך גבעה מלאכותית או טבעית של עפר באופן שיהיה הארון מוקף עפר חשיב קבר מעליא לכו"ע.


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:123
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:123](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:123)

הנה בגבעה טבעית לא הי' ס"ד לאסור, שהרי זוהי קבורה של גדולי עולם כמו שהבאתי. ואף אם תהי' גבעה מלאכותית כשעפר מספיק מוערם עליו הדבר נוטה להיתר, אך יש לעשות זאת באופן שיהא ע"ז דמות גבעה, לא רק קצת עפר שיכסה הבנין, ולא דנתי בזה


###### B'Mareh HaBazak Volume IV 114:124
[B'Mareh HaBazak Volume IV 114:124](https://torahapp.org/share/book/B%27Mareh%20HaBazak%20Volume%20IV/r/114:124)

* * *