## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 125

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:1)

**עומד.** כ"כ הרמב"ם. והטור כתב שרישומו ניכר משמע אפילו אינו עומד הוי כתב עיין ב"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:2)

**פסול.** ל"ד פסול אלא הגט בטל מדאורייתא. ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:3)

**אינו גט.** אם נותן גט שנדפס כשר בדיעבד הרמ"ע מפאנו סי' צ"ג. וכ"כ הפר"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:4)

**כך.** דכיון שאינו עושה מעשה בגוף האות שנשאר אלא גורד ובזה נעשה האות וס"ל חק תוכות אבל היכא שעדיין צריך לכתוב ולהוסיף אחר שגרד ומחק כדי לשוייה אות אין זה חק תוכות. ואם נפל מעט דיו יוכל להוסיף דיו ולעשות מדיו שנפל ומדיו שהוסיף יו"ד או וא"ו ולא הוי חק חוכות אע"ג דתחלת האות הוא ע"י הדיו שנפל מ"מ כל שצריך לסייע לגמר האות כשר כ"כ הב"י. כתב הב"ש אם פסול כתב האות ועדיין לא נגמר וגו' הכשר כשר ויש לדחות ע"ש. והפר"ח כתב דיש לפסול בפשיטות ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:5)

**גוויל.** הטעם דאין האות נראית יפה כשהאותיות דבוקות. אבל ע"פ הדין כשר דיבוק בגט. ונ"מ מזה אם כתב איזה אות ואינו מוקף גויל למטה כשר לכ"ע. דאז האות נראית יפה. מיהו הרא"ש לא כתב טעם זה אלא כתב סתם נהגו להחמיר שיהא מוקף גויל י"ל הטעם דעושין לכתחלה כעין ס"ת לפ"ז אפי' למטה בעינן מוקף גוויל. וכתב המגי"ד דוקא כשהתינוק יוכל לקרותו אז כשר לדעת המכשירים אבל כשאין התינוק יוכל לקרותו לכ"ע פסול. ולדעת המחמירים אפי' אם התינוק יוכל לקרותו פסול כ"מ מסמ"ג ומהריב"ש סי' נ"ו עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:6)

**יגרור.** ואין זה חק תוכות דהא אין נוגע בגוף האות:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:7)

**להפריד.** לדעת רמ"א אין תקנה אלא בג' אופנים. א' כשהוא עת הדחק. ב' ברצון הבעל. ג' דוקא קודם החתימה ר"ל קודם שנכתב כדת משה וישראל. ולפי מ"ש לע"ל דאיירי כאן דוקא שהתינוק יוכל לקרותו. לפ"ז צריך ישוב מ"ש הרמ"א בסמוך בסעיף ט"ז אם רגלי הה"א וקו"ף נוגעים בגט כשר במקום עיגון. וצ"ל דשם איירי שכבר ניתן הגט. מיהו הב"י כתב אם כבר ניתן הגט כשר אפילו בלא עיגון או כשיש עיגון ולא ניתן וכ"פ בתשובת מהר"ם פדוואה סי' קכ"ד ובתשובת מ"ב סי' צ"ב. ואם עדיין לא חתמו העדים כשר אפי' בלא דחק ועיגון וכן עיקר. ואז טוב לתקן כיון דכשר ע"פ הר"ן בלא תיקון יותר טוב לתקן מפני מראית העין ואם עדיין לא חתמו יש לתקנו אפילו בלא עיגון והיינו כשהבעל מצוה לתקן. וענין דביקות מחלקים הב"ח וט"ז בין אם נדבק קצת לבין אם נדבק כל האות. ובח"מ פסק דתליא הכל בקריאת התינוק ע"ש ועיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:8)

**בידו.** ובדיעבד בשעת הדחק כשר ח"מ ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:9)

**דיו.** משמע מדאוריית' בטל. אפי' אם נפל טפת דיו אחר שנגמר האות. ואין חילוק בין אם האות לחה או יבשה ב"ח. ואם רוצה לגרד כל האות אין יוכל משום דאסור להיות גט בשום מחק או טשטוש. אפי' בין אות לאות משום חשש זיוף. מיהו במקום עיגון יש תקנה בכל הטעות אפי' טעות גמור יוכל לגרד ולכתוב אפילו לדידן דאין מקיימין שום מחק מ"מ כשר בשעת הדחק אע"ג שהרגיש בטעות אחר שנכתב כל הגט יוכל למחוק הטעות ולכתוב. אע"ג שכתב שלא כסדר אין עיכוב בגט אלא בתפילין אבל בגט כשר וכ"פ הט"ז. ובחתימת העדים אם אירע טעות באיזה אות מותר אפי' לכתחלה למחוק כל האות ולכתוב על המחק ואם כבר חתמו העדים בגט אין תקנה לתקן בגט דהא עכ"פ העדים חתמו בפסול הסכמת אחרונים. ואם נפלה טפת שעוה על האות או בתוך האות אע"פ שהאות אינה נכרת יוכל לגרר השעוה ולסלק' ואין כאן חק תוכות פר"ח וכ"כ מ"א בא"ח סימן ל"ב:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:10
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:10](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:10)

**ניכר וכו'.** הח"מ הקשה אם הכוונה להחמיר לכתחלה לא היה צריך לכותבו דהא כבר כתב לעיל דאין להפריד האותיות אם נוגעים ומשמע אף שהאותיות ניכרין היטב אין להפרידן ואם בנגיעה אות לאות מחמירין לכתחלה מכ"ש בטפת דיו על האות. ואם הכוונה להחמיר אף בדיעבד זה לא נמצא בתשו' מהרי"ק ע"ש ועיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:11
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:11](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:11)

**סי' ל"ב.** לא ידעתי לאיזה כוונה כתב לעיין שם. דהא התיקון שמבואר שם לגרוד כל החרטום וא"צ למחוק כל המ"ם זהו לא מהני כאן. דהא בגט אסור לעשות שום גרד מחק וטשטוש ואפי' אם זבוב משך קצת דיו אסור למחקו והכל הוא משום חשש זיוף. וי"ל דנ"מ במקום הדחק ועיגון דמותר למחוק כמו שכתבתי למעלה. ואשמעינן אם נמחק החרטום לבד כשר. אבל חק תוכות אפי' במקום עיגון אינו גט כמ"ש לעיל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:12
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:12](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:12)

**באבר.** אע"ג דמשרטט מבחוץ מ"מ נראה קצת מבפנים ב"י. מיהו נראה אם כבר נכתב אין קפידא ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:13
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:13](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:13)

**שיטין.** משום גט עולה י"ב עיין תוס' ריש גיטין:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:14
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:14](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:14)

**שיטה** **י"ג.** כתב הד"ם אותן ב' שורות יהיו רחבים כמו שיטה אחת דכל מה שאנו יכולים לקרב העדים אל הגט אנו מקרבים:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:15
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:15](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:15)

**קודם.** כדי שלא יפסוק בין הכתיבה להנתינה. מיהו בדיעבד או במקום הדחק י"ל דאין קפידא ב"ש ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:16
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:16](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:16)

**רחוקה.** עיין ב"י וד"מ מבואר בכל הני דינים בסי' זה במקום עיגון ועדיין לא ניתן הגט או בדיעבד שכבר ניתן הגט ואינו במקום עיגון כשר. וכן מ"ש בסמוך אם כתב בצד השער במקום עיגון כשר וכן הוא בכל הסי' ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:17
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:17](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:17)

**רחבו.** הטעם כדי שיהיה כדין ספר ונראה דיש קפידא בדבר כמו בשרטוטין עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:18
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:18](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:18)

**לחוץ.** ה"ה אפי' רוב אות ב"ח. ובמקום עיגון ושעת הדחק יש להקל אפילו נכתבו כמה אותיות חוץ לשיטה ח"מ ב"ש ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:19
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:19](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:19)

**טשטוש.** משום חשש זיוף. וכתב הד"מ יזהר שלא ירד שום זילוף או שום לכלוכית על הקלף משום כשכותבים עליו נראה כמחוק. וכשיפלו גשמים על הכתב אין נותנים הגט דנעשה שחור והוי כדבר שיוכל לזייף. ולא יכתבו על המחוק מטעם הנ"ל אע"ג דעפ"י הדין מותר לכתוב ע"ג דבר שיוכל להזדייף כמ"ש סימן קכ"ד ס"ד והיינו אם עידי מסירה לפנינו מ"מ לכתחלה יש לזהר כי שמא ימותו ע"מ וכן אם זבוב מושך האות לא ימחוק. ואל יהיה בין תיבה לתיבה. בין אות לאות שום דבר מחוק ודבר שיוכל לזייף לכן אין כותבין ע"ג דבר גרד. וכבר כתבתי במקום עיגון כשר. כתב הד"מ אם ניקב בצד האות ולא באות כשר. ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:20
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:20](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:20)

**בדיעבד.** כלומר אפי' תינוק דלא חכים יוכל לקרותו דכל שאין צורת האות עליו כמו שנמסרה למשה בסיני אין שם אות עליו. ח"מ ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:21
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:21](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:21)

**עיגון.** כלומר אם כבר נתן הגט כן לאשה בלי הפרדת סכין ותיקון ויש כאן עגון אם נצרך גט אחר כשר במקום הדחק. ואם עדיין לא ניתן הגט מ"מ במקום דחק יתקן ויתן הגט ח"מ ב"ש. כתב בתשובת מ"ב סי' נ"ב אפילו קודם חתימת העדים אינו יוכל לתקן אא"כ במקום עיגון אע"ג דבדבקות האותיות יוכל לתקן קודם החתימות אפי' בלא עיגון כמ"ש לעיל שאני דיבוק ה"א וקוף שהוא תיקון בגוף אותיות עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:22
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:22](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:22)

**יתקן.** נראה אף דתינוק אין יוכל לקרותו כלל או בטעות אחר אפי' טעות גדול כגון שינה שמן יוכל למחוק מה שכתב בטעות ויכתוב מה שצריך לכתוב עיין לעיל ס"ק ט':


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:23
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:23](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:23)

**סי' (קנ"ד) [קכ"ו]** **סעיף מ"ח.** דשם כתב דאפי' בתורף יש להכשיר בעיגון:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:24
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:24](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:24)

**כדמ"ו.** הטעם שלא יהיה מחוסר מעשה אחר גמר הכתיבה קודם הנתינה. ויוכל לתקן אפילו אינו שעת הדחק כיון דליכא תיקון כ"כ ולא דמי לפירוד אותיות עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:25
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:25](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:25)

**חתימה.** אבל לאחר חתימה אין מועיל שום תיקון דבר הצריך תיקון כיון שנחתם בפסול. וכשמתקן צריך הסופר דוקא לתקן כי הוא שליח הבעל ולא אחר ח"מ:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:26
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:26](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:26)

**בכה"ג.** כלומר בתינוק דלא חכים יוכל לקרותו וזה איירי לאחר החתימה ממילא אין תקנה אלא בדיעבד ובמקום עיגון. אבל קודם חתימות העדים יתקן אפילו בלא עיגון כמ"ש רמ"א לפני זה אם צריך לתקן כגון שלא נוגעים וכו' יתקן. משמע אפילו בלא עיגון וכ"כ בסדר מהר"ם דיבוק אותיות או נגיעת הההי"ן או קופי"ן אפי' קודם החתימה אין לתקן אא"כ במקום עיגון. אבל אם אינו נוגע שפיר מה שראוי ליגע יש לתקן קודם החתימה אפי' בלא עיגון. ועיין בא"ח סי' ל"ב שם מבואר אם לא היה נוגעין היודי"ן דינם שוה לתיקון אותיות דבוקות. גם מבואר שם אם כתב במקום צדי"ק נו"ן יו"ד גרע טפי עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:27
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:27](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:27)

**עיגון.** דלא גרע מחסרה כל האות דיש להכשיר בטופס כ"כ ב"י סי' קכ"ו. ח"מ:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:28
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:28](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:28)

**בטופס.** לאפוקי אם שם הבעל הוא ישראל אז הוי תורף ועיין ח"מ. וכן אם שני תיבות נקראים כתיבה אחת בטופס כשר בחורף פסול ד"מ:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:29
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:29](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:29)

**של יו"ד.** היינו כפופה שבצד השמאל נוגע אבל היו"ד גופה אינו נוגע מש"ה מכשיר כאן. אבל כשהיו"ד בעצם נוגע פסול ואין להכשיר בלא עיגון עיין ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:30
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:30](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:30)

**בלבול.** עד שאפשר שיקרא ממנו ענין אחר הרי זה פסול כנ"ל ואינו בטל הואיל ונקרא ענין גירושין ויש בו משמעות גירושין אבל אם מחמת העיקום וכו' נשתנה הענין ואין בו משמעות גירושין כלל הרי זה אינו גט כלל. הרמב"ם:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:31
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:31](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:31)

**הצדדים.** ואגודה כתב תינוק היודע האותיות ואינו יודע לצרף התיבות. ותוס' פרק המגרש כתבו היודע לקרות אותה התיבה:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:32
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:32](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:32)

**שימשוך** **וכו'.** ב"ח סי' זה וסי' ק"ל ס"ה הביא ראיות ברורות שבזמן חכמי החלמוד אינן מעורין וכך נוהגין. בכל שאר מלכיות אינן כותבין כלל מעורה לכן אפי' שלא במקום עיגון אם טעה וכתב שיטין שאינן מעורין א"צ לכתוב גט אחר כלל ונותן גט זה לאשה לכתחלה ע"ש וכ"כ כנה"ג דף קמ"ג ע"ב ע"ש. וב"ש כתב דלדידן דאין כותבין ע"ג דבר שיוכל לזייף צריך לערות כדי שלא אתי לזייף בין שיטה לשיטה ע"ש. כתב בסדר הגט יעקם הנו"ן של פיטורין קצת לימין כדי שיוכל להאריך הלמ"ד של ישראל למעלה שלא תגע בנו"ן פשוטה ותהיה ג"כ אותה שיטה מעורה ע"ש. וכתב הד"מ ומזה יש לדקדק שכל השיטות יהיו מעורות וכן נוהגין. ואני אומר דיש לדחות הראיות של הב"ח דאפשר לומר נמי בזמן חכמי התלמוד היה מעורות. דהיינו מקצת הגט היו מעורות ולא כל שיטה ושיטה כלדידן. א"כ לפ"ז אינו ראיה מהך דשייר מקצת הגט וכו' מה שהביא הב"ח ע"ש. דלאו כל שורה ושורה הי' צריכין להיות מעורה רק מקצת הגט ממילא לא איכפת לן אם אין שיטה שבסוף דף הראשון מעורה עם השיטה שבראש דף השני מאחר שבשאר שיטין היה מעורות. והראיה מה שהביא מדף כ' ע"ב ל"צ דמעורה ע"ש. ג"כ אינו ראיה לפ"ז. די"ל דתרצן משני ל"צ דמעורה ר"ל שכלן השיטין היו מעורין. ומדוייק שם לישנא דמקשן שהקשה ותיפוק ליה דספר א' אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים וכו'. ויש לדקדק מה שנים ושלשה הא הגט בעי י"ב שיטין. וי"ב ספרים הל"ל אלא ודאי דצריך להיות מעורה במקצת הגט. מש"ה הקשה רק דהוי שנים או שלשה. והשיב התרצן ל"צ דמעורה ר"ל דכולה מעורה עיין ודו"ק. ובזה יהיה דברי כנה"ג דף קמ"ג ע"ב ג"כ בטילין ומבוטלין ע"ש. א"כ לפ"ז י"ל אם לא עירה כלל י"א דפסול אם לא במקום עיגון. רק אם מקצת הגט השיטין היו מעורות ומקצת השיטין לא היו מעורות א"צ לכתוב גט אחר כלל אפי' בלא עיגון:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:33
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:33](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:33)

**לחלל ד'.** דאז נשתנה האות ונעשה ה"א. וה"ה בשאר אותיות אם נשתנו. אלא בדלי"ת מסתמא משתנה ח"מ ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:34
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:34](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:34)

**בגט.** מיהו במקום עיגון או בדיעבד כשר אפילו אינו מקויים כיון דאיכא עידי מסירה. ועיין ב"י איזה נקרא תורף. וזמן נקרא ג"כ תורף ב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:35
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:35](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:35)

**קרוע.** עיין בתשובת מ"ב סי' כ"ג אפילו אם קרוע לתוך האות והוא מטורף כשר לכ"ע ליתן לה הגט לכתחלה כשאינו קרוע שתי וערב. והיינו כשהאות אינו משתנה ומ"מ למעשה אין להקל שלא במקום הדחק אם נקרע תוך האות. ועי' בש"ך ח"מ סימן נ"ב ס"ק ז' מש"ש. ופר"ח כאן חולק עליו ע"ש. ועיין תשובת מהר"ן ששון סימן למ"ד ועיין כנה"ג:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:36
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 125:36](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/125:36)

**קנה.** ואין נוהגין כן. והרוצה להחמיר אין שומעין לו דלא אתי להוציא לעז על גיטין ראשונים. אבל בקולמוס של ברזל יש להקפיד כמ"ש לעיל סעיף ד':