## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 215

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:1)

**ירושלים.** שהיא סוף ברכות שהם מדאורייתא שהטוב והמטיב דרבנן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:2)

**אמן.** במדרש איתא כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת השם חייב לענות אמן ולכן עונין אמן אחר הרחמן בבה"מ. מ"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:3)

**אחר עכו"ם.** אבל חיובא ליכא ט"ז ע"ש ועיין מ"א ואף שהעכו"ם כוונתן לע"א מ"מ חושב וכו' כמ"ש ס"ס קנ"ו:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:4)

**בשעה שלומד.** אבל גדול בשעה שלומד אומר בלא שם. מ"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:5)

**עונים אחריהם.** ומ"מ אינו יכול להוציא הגדול:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 215:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/215:6)

**לשוא.** ואסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור בברכה אחת. ומה"ט אסור לשוח בין שחיטה לשחיטה. ובשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יוכל להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה להשלים ק' ברכות של"ה. ומהר"ם גלאנט"י סי' ל"ח כתב דבשבת יוכל לצוות לבני ביתו שלא להניח לפניו כל הפירות בבת אחת. וכנה"ג בשם ספר הזכרונות אוסר להרבות בברכות אפי' אם מצוה שלא יביאם לפניו ע"ש ועיין מ"א: