## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 56

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:1)

**הקדיש.** כתב בספר חסדים מעשה בחסיד א' שראה לחסיד אחד במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו ובברכת מגן אבות וביתגדל ע"כ ובספר מטה משה סי' תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם על מצחו וא"ל מפני מה אירע לף כך א"ל מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:2)

**למברך.** מברך בקמץ תחת הבי"ת ופת"ח תחת הרי"ש. לעלם בקמץ תחת העי"ן. של"ה. ולעלמי בו' עי' ב"י והבאר היטב אשר לפני כתב לעלמי בלא ו' בשם כוונות האר"י ז"ל ואינו כן ע"ש. יתברך בלא ו'. די ברא ב' תיבות. מן כל ברכתא עיין בכוונת וביד אחרן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:3)

**קדיש.** איש"ר עדיף טפי מקדושה ומודים ע"כ אם שמע קדיש וקדושה או מודים וא"א לו לענות שניהם יענה איש"ר. באר שבע וכ"כ בתשובת שי למורא סימן ט' וכתב המ"א נ"ל דאם יש שתי בתי כנסיות לפניו בעיר באחד מגיעים לקדושה ובאחד לקדיש שאחר י"ח ילף ויענה קדושה כי שם ישמע גם כן קדיש אתר התפלה עיין סי' ק"ט. ואם התחיל לענות קדושה לא יפסיק בו לענות איש"ר. פרי חדש סי' קכ"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:4)

**קדיש.** בד"מ כתב שמהרי"ל לא היה עומד לקדיש אף כל קדיש שתפסו מעומד היה נשאר עומד עד אחר איש"ר וכ"כ השכנה"ג אני נוהג נמי כמהרי"ל עיין סי' נ"ח וכ"כ בספר כוונות דהאר"י וז"ל שם מה שנראית מהירושלמי שצריך לקום בעניית איש"ר טעות הוא כי אינו מהירושלמי ממש רק חכם א' עשאה ע"כ ועיין מ"ש המ"א ובכוונת איתא שם הג"ה וז"ל מה שמורי ז"ל היה נוהג הוא כי בכל הקדישים של אחר העמידה דשחרית מנחה ערבית היה נשאר עומד. ובשל תתקבל ושל חזרת ס"ת היה עונה ואח"כ היה יושב ע"ש. ועיין בספר נגיד ומצוה. ומהר"י סרוק ז"ל כתב דבקדיש ערבית של שבת יש לעמוד:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:5)

**כח.** והאר"י ז"ל לא היה רוצה לאומרו וכמעט הוא מגמגם ואומר שאינו מהתיקונים וכתב המ"א ולכן אין לאומרו בין ישתבח ליוצר או בין גאולה לתפלה ובכל מקום שאסור להפסיק של"ה וב"ח. החזן חוזר ואומר אמן יש"ר אף שכבר אמר ואמרו אמן תשובת דרכי נועם חלק א"ח סי' י"ח. ועיין בתשוב' נאמן שמואל סי' א'. אבל בשיורי כנה"ג כתב דלאו שפיר עביד אלא דהש"ץ חוזר לענות יש"ר ולא אמן יש"ר דהוי כעונה אמן ב' פעמים. עיין סימן ס"א סעיף י"ב בהג"ה ובמש"ש. ועיין הלק"ט ח"א סי' ט"ז:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:6)

**יתברך.** ובכוונות חשיב ה' אמנים דצריך לפנות בקדיש וכ"כ היד אהרן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:7)

**לעילא.** כתב ט"ז שמעתי רבים טועים בשעה שהש"ץ אומר ברוך הוא עונים גם הם תיבות אלו בריך הוא לעילא וזה ודאי חירוף הוא דמשמע דמברך רק לעילא ולא לתתא ח"ו אלא יש להם לומר גם מכל ברכתא ושירתא. ובשל"ה כתב שיאמר עד דאמירן בעלמא וכ"כ בכוונות: אבל המ"א כתב ול"נ מנהג הקדמונים עיקר שהיו אומרים עד יתברך בלבד ע"ש הטעם: