## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 109

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/109:1)

**ש"מ שאומר.** אבל בריא לא מהני אפילו קנין דמטבע לא נקנה בחליפין:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/109:2)

**העליונה.** ואם נוטלתן משום מתנה אינה צריכה שבועה כנה"ג בשם הרשב"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/109:3)

**מכתובתה.** בח"מ סי' רנ"ג ס"ח הכריע הרמ"א כסברא הראשונה ע"ש ועיין במהר"ם אלשיך סי' י"ב ובמהרי"ט סי' קי"ב:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer 109:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/109:4)

**מותו.** ל"ד בשעת מותו רק החילוק הוא בין מתנה למכר. דבמכר אינו מתבייש הלוקח להתנות לכן לא זכה. אבל המקבל מתנה הוא מתבייש לשאול שיתן לו הכל. לפ"ז מה שמחלק כאן בין אם נתן לו בשעת מותו לבין אם נתן לה בשעת הנשואין לא תליא מילתא שנותן לה בשעת מותו אלא מה שנותן לה בעת הנשואין הוי כמכר דהיא מוכרת את עצמה לו ואינה מתביישת לומר תכתוב לי הצמידים בפ"ע. ומה שנותן לה שלא בשעת הנשואין הוי מתנה ומתביישת לפיכך הכל בכלל עיין ח"מ ב"ש: