## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 165

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/165:1)

**ומשפשף.** היינו שנטל שניהם כאחד ע"ל סי' קס"ב ס"ד עט"ז ומ"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/165:2)

**ניגוב.** ואם שכח לברך עד שנטל ידיו יברך מתחלה ענט"י ואח"כ א"י ד"מ. עיין מ"א וע"ל סי' ז' ס"ק ח':


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 165:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/165:3)

**לדבר.** ורש"ל כתב שהוא יוהרא לנהוג כן אלא אדרבה יטול תחלה ויהיה נזהר מלדבר וילמדו אחרים ממנו. וכתב הט"ז עליו ואין דבריו כדאי לדחות דברי הרא"ש. ותו כתב רש"ל דד"ת לא הוי הפסק. גם זה לא מסתבר דיש לחוש דילמא משכא ליה שמעתתא ויבא לידי היסח הדעת ט"ז וכ"כ הב"ח. ומ"א כתב דמ"ש כאן שלא לדבר היינו שלא יהיה מדבר שום עסק וענין אחר דהוי הפסק אבל שיחה בעלמא ב' או ג' תיבות לא הוי הפסק וכ"ש כששואלין לו דבר שמותר להשיב הן או לאו ע"ש: