## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 490

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:1)

**הענין.** דהיינו וידבר משה את מועדי ה'. וכתב בשל"ה יש לעשות ביום שני בסעוד' איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:2)

**אין.** לפי שאינו מחויב לאכול פת ע"ל סי' קפ"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:3)

**את.** וכתב המ"א ומכאן ראיה שאין לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב בברכת המזון בחו"ה ע"ש ושמעתי שביו"ט שחל להיות בשבת שי"א הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי העולם. ח"י:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:4)

**אין.** ועכשיו המנהג לומר את יום מקרא קודש וכן הסכמת האחרונים:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:5)

**הרביעי.** קאי אחה"מ. וא"א קדיש עד אחר שקר' הרביעי שנשלם מנין הקרואים. ב"י:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:6)

**האחרון.** פי' בז'. מילה בשמיני אומרים יום ליבשה מה שאין כן בשאר ימים טובים דאין אומרים יום ליבשה אא"כ חלו בשבת לבוש סי' תקפ"ד ומנהגים. ואם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חול המועד מפני שאומרים שיר השירים באותו יום ויום ליבשה אומרים קודם שירה חדשה. ואם חל יום אחרון בשבת אומרים יוצר של שבת חול המועד ומהפכין בי"ח לומר הפיוט של יום ז' ואם יש בו מילה אומרים יום ליבשה קודם שירה חדשה עמ"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:7)

**היתה.** כי תחיית המתים יהא בניסן וגוג ומגוג בתשרי ע"כ מפטירין בניסן העצמות היבשות. ובתשרי בוא גוג. טור:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:8)

**בחתימה.** רק חותם מקדש השבת אבל בשבת חה"מ של סוכות מסיים והזמנים משום דחלוקים במוספין חמיר טפי מ"א. והב"ח נתן טעם דחול המועד סוכות גומרין הלל ואין דומה לר"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim 490:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/490:9)

**שלא.** וכן הסכמת האחרונים. וסיים הט"ז כל המברך על מגילות אלו הוא ברכה לבטלה וכן פסק בע"ז וח"י דלא כקצת האחרונים עמ"א וט"ז: