## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 111

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:1)

**כגון.** וה"ה גבינה של עובד כוכבים וכיוצא בו אפילו איסור שיש לו עיקר בדאורייתא כ"כ הרשב"א:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:2)

**רבה.** כתב הנ"י דאפשר לענין איסורי משהו החמורים לא אמרינן שאני אומר אפילו באיסורי דרבנן בפחות מרוב. ופר"ח חולק:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:3)

**החתיכות.** כ' הש"ך אפילו אם החתיכות ראויות להתכבד דגם זה אינו אלא מדרבנן וה"ה בב' חתיכות וב' קדרות או ב' חתיכות וקדרה א' נמי מותר אפילו בחה"ל דהא מ"מ ה"ל ספקא דרבנן לקולא גם נראה דכאן מיירי דהשתי חתיכות היו ניכרות בפ"ע קודם נפילתן איזה מהן של היתר ואיזה מהן של איסור דאי נתערבו תחלה חד בחד א"כ כיון דאתחזק איסורא בב' חתיכות כל אחד ואחד דיינינן ליה כגופו של איסור ותו לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא כמ"ש בדיני ספק ספיקא דין כ"א ופר"ח חולק:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:4)

**דרבנן.** כתב הט"ז ולכאורה יש להקשות על מ"ש בסימן זה דאם ספק נפל איסור דאורייתא מותר בשיעור דרבנן וזה סותר הכלל שאמרנו בסי' ס"ו ס"ד שבזה אין אנו מקילין אלא הוי כודאי דאורייתא ולק"מ דכאן ההיתר מכח שאני אומר לא נפל כלל איסור זה קיל טפי:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:5)

**אבל.** כ' הש"ך דזה לא מיירי אלא בשתי קדרות אבל בב' חתיכות וקדירה א' אפילו חתיכות האיסור רבה על הקדרה מותר וא"ל בחתיכה א' וב' קדירות היכא משכחת לה שיהא האיסור מרובה על ההיתר דאי ידעינן שהאיסור הוא רוב נבדוק בקדרה של היתר י"ל דמשכחת לה שפיר כשקדם וסלק האיסור קודם לכן (ובנה"כ תירץ עוד בענין אחר ע"ש) מיהו הרא"ה חולק וס"ל דאפילו בב' קדרות שרי אפילו האיסור רבה על ההיתר משום ספיקא דרבנן לקולא ע"ש עכ"ל (וט"ז מיישב בענין אחר):


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:6)

**שיתבטל.** כלומר במין במינו דוקא סגי ברוב לחוד כדבסמוך ס"ד. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:7)

**במינו.** כתב הט"ז ה"ה מין במינו ואינו מינו דאמרינן סלק שאינו מינו כאילו אינו ומינו רבה עליו ומבטלו (כדלעיל סי' צ"ח):


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:8)

**ששים.** זה מיירי בחה"ל שמדרבנן לא מהני ס' מ"מ כאן בספק הקילו. ט"ז:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:9)

**שתיהן.** הטעם כיון שאתה אוסר עכ"פ א' מהן מאי חזית דאסרת להאי דילמת איפכא וע"כ שתיהן אסורות [הרשב"א] וע"ל סימן ק"ץ סמ"ג ולפ"ז משמע להדיא דאפילו ב' קדירות ההיתר אינן שוות אלא אחת מהן קטנה ואחת גדולה אין בידינו להתיר הגדולה ולומר האיסור לתוך הקטנה נפל. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:10
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:10](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:10)

**מותרות.** כ' הטור ואין חילוק בין אם שתי הקדירות של אדם אחד או של שני בני אדם והקשה הב"ח אמאי לא אמרינן דב' הקדירות מצטרפין לבטל כשהן של אדם אחד כדלקמן ס"ס זה ותירץ הש"ך דלא מיירי כלל הכא מדין צירוף ואפשר דמיירי הכא בהנך גווני דלא מהני לקמן צירוף וכתב עוד דנ"ל עיקר כרמב"ן דבשל שני בני אדם ובאו לשאול בזה אחר זה תולין להקל אפילו אין בשום א' מהן לבטל וכל זה דוקא באיסור דרבנן אבל באיסור דאוריית' לא אמרינן שאני אומר דספיקא דאוריית' לחומרא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:11
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:11](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:11)

**השני.** כתב הב"ח דבזה קמ"ל דאפילו באיסור דאוריית' שרי והשיגו עליו הט"ז וש"ך דזה כלל גדול שאין אנו אומרים שאני אומר באיסור דאוריית':


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:12
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:12](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:12)

**אסורות.** ואין אומרים למקום שנפל האיסור האחרון נפל גם הראשון אלא דינו כמו נפל איסור ואינו ידוע להיכן נפל. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:13
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:13](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:13)

**מצטרפות.** כתב הש"ך דבאו"ה כתב לחד תירוצא דוקא שאין באחד מהם לבטלו רק בשתיהן אבל יש באחד מהם לבטלו ואין בשני לבטלו אין אומרים בזה שהוא מותר מחמת שנכנס בספק שהרי אותו שיש בו כדי לבטל לא נכנס בספק כלל ונראה ברור דאפי' למאי דקי"ל חנ"נ בכל האיסורים אפ"ה מצטרפות דלא אמרי' חנ"נ אלא היכא דידוע להיכן נפל אבל כאן דלא ידעינן אמרינן רואין כאלו היו מעורבים בתחלה בשעת נפילה ונכנס הכל בספק עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:14
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:14](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:14)

**עתיד.** כתבו הט"ז וש"ך ונראה דאפי' באדם א' אם ידוע בבירור שאינם עתידים להתערב כגון שא' של בשר והב' של חלב או שיש בא' דבר מתיקות ובשני דבר קיוהא כחומץ או בכה"ג אינם מצטרפין:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:15
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:15](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:15)

**להתיר.** כ' הט"ז וז"ל ולי נראה לתמוה על זה הפסק שכל מה שנכנס בספק מצטרף לבטלו אמאי פסק לעיל סי' ק"ה סט"ו ואם אין ידוע אם נגע בכולן כולן אסורות אמאי לא נימא דכולן מצטרפות לבטל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:16
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 111:16](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/111:16)

**שיערבנו.** והט"ז חולק ע"ז ופסק שאף אם לא נתערבו כיון שמן התורה מותר ע"י ביטול ברוב רק מדרבנן צריך ס' וכיון שיש ספק לאיזה נפל ונכנסו שניהם בספק שניהם מצטרפין לבטל ומותר כ"א בפ"ע כיון שעתידי' להתערב חשבינן כאילו כבר נתערבו עכ"ל (וע' כ"ג):