## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 172

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:1)

**דסורא.** והטעם בב"י בשם הרמב"ן שבמשכנתא דסורא אין אחריות המלוה עליו ואם שטפה נהר אינו נוטל כלום אלא פירות שעושה ואינו יכול לכופו לפרוע חובו לא מזו ולא משאר נכסים משא"כ במשכנתא סתם שהאחריות עליו ואם רצה תובע חובו ממנו ואם שטפה נהר גובה משאר נכסים והש"ך כ' דמשמע טעם ההיתר הוא בשביל שכותב כך בשטר ולפ"ז אפילו יש כח ביד המלוה לגבות חובו כשירצה מותר מיהו דעת המחבר נראה דלעולם בעינן שלא יהא כח בידו לגבות מחובו כלום:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:2)

**מועט.** אפילו פחות מכדי שיעור שדה אחוזה שהוא לזרע חומר שעורים סלע ופונדיון לשנה. ב"י וד"מ:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:3)

**לסלק.** כ' הש"ך ואפילו יש כח ביד המלוה לגבות חובו שרי כיון דהוא בנכייתא וע"פ זה הוא המנהג ודלא כדכתב הלבוש ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:4)

**ספרים.** כ' הט"ז צ"ע דלמה סמך רמ"א על דעה זו כיון דבח"מ סי' ע"ב הביא הב"י תשובת הרשב"א וכן המרדכי דאסור בלא נכייתא ור"ק הוא ולכל הפחות היה לו להביא בל' י"א להחמיר והש"ך כתב שלא נעלם מעיני הרב דברים אלו וכמ"ש בד"מ לכך סיים וטוב להחמיר לעשות בנכייתא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:5)

**כשאחריות.** פי' שכותב לו אחריות על שאר נכסיו דאז אם יתקלקל המשכון מיד יש לו משכון אחר אבל כשלא כתב לו אחריות על שאר נכסיו אע"פ שאם יתקלקל המשכון גובה משאר נכסיו מ"מ כיון שאין לו מיד משכון אחר שרי. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:6)

**אסור.** וכ' הט"ז ומ"מ לא הוי אלא אבק רבית:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:7)

**מנכין.** שכיון שזה מוחה עליו שלא יאכל גזל הוא ואם צריך שיאמר זה דוקא בב"ד או לא כתב ב"י ב' דעות בזה ומשמע דוקא היכא דהוי א"ר הוא דמנכינן ליה היכא דמיחה אבל היכא דאפילו א"ר נמי לא הוי כגון בנכייתא באתרא דמסלקי כיון דשרי אע"ג דמיחה לא מנכינן ליה עד דמייתי זוזי ובאתרא דלא מסלקי ובנכייתא ושלים זמניה וזה אוכל אחר זמנו בנכייתא כמו שהיה אוכל בתחלה זה מותר אע"ג דלא כתב ליה אכול בנכייתא כ"ז שתמשוך זו בידך כ"כ הב"י בשם הרשב"א וכתב הש"ך וא"ל ממ"ש המחבר בח"מ סי' ע"ד ס"ג חוב דמשכונו דקאכיל מיניה פירות באתרא דלא מסלקי אם רצה אינו מקבל המעות קודם הזמן אלא א"כ מניח לו הפירות לאכול וסתם הרב כדבריו דהתם ה"ק דמחייב להניח לו לאכול בשומא ומנכינן ליה דמי כולי פירי כמה דשיימי ליה ב"ד מיהו דעת כמה פוסקים דקודם זמן הסילוק אינו יכול למחות ולא מנכינן ליה כיון דהוא באתרא דלא מסלקי ונראה לי דספיקא דדינא הוא והמע"ה עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:8)

**לשכרה.** כ' הלבוש מיהו נ"ל שצריך שלא יתנה בכך בשעת ההלואה וכ"ז במשכנתא דסורא אבל משכונא אחרת אפי' אם אדם אחר שכרה אסור ואם התנה כן הוי ר"ק ודלא כהלבוש וגם הט"ז השיג על הלבוש ע"ש וכ' רבינו ירוחם ואותן המקומות שנותנין מעות על הבתים במשכונא וב"ה דר בו בשלו ואין המלוה מחזיק לעולם בבית ואדם אחד מתחייב למלוה בדבר קצוב בכל שנה כ' מורי הרד"א דאם אותו שמחייב עצמו עושה כן מדעת עצמו מותר אבל אם עשה בשליחות הלוה אסור והוי ר"ק לכ"ע עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:9)

**שאוסר.** דעיקר ההיתר הוא מאחר שמקבל עליו אחריות מש"ה כל שהאחריות בטל אין כאן היתר וטעם המתירין משום דס"ל דההיתר הוא מטעם דכתב לו כך בשטר או משום שאין כח ביד המלוה לגבות חובו. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:10
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:10](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:10)

**אינה.** כ' הש"ך דהוא ט"ס וצ"ל נפדית לחצאין דהיינו דהמלוה מחויב לקבל החצי מ"מ יאכל המלוה כל הפירות כמ"ש בח"מ בסי' ע"ד ס"ד:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:11
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:11](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:11)

**אסור.** אפילו בנכייתא דבמאי קני פריטי אין כאן נסכא אין כאן וכ"כ בעל העיטור וכ' הט"ז ונ"ל דהיינו שאין אומר אלא לשון משכון לחוד אבל אם אומר למלוה תחזיק בשדה ותקנה אותה בחזקה להיות לך קנוי לפירותיה והוא החזיק כן מותר בנכייתא כ"ש במשכנתא דסורא עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:12
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:12](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:12)

**מנהג.** כ' הש"ך צ"ע דהב"י לא כתב כן אלא במשכנתא דסורא אבל לא בנכייתא דדי למתירים בנכייתא והבו דלא לוסיף עלה:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:13
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:13](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:13)

**הולכים.** ובמקום שנוהגין שאם לא יפדנו לזמן ידוע כגון בתחלת כל שנה ושנה שוב לא יפדנו אותה שנה איכא פלוגתא בין הפוסקים אי דינן כאתרי דמסלקי או לא וכ' הב"י דכל הפוסקים ס"ל דהוי כאתרא דלא מסלקי:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:14
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:14](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:14)

**נתבארו.** בסי' ס"ז ס"ב ובסי' קע"ה סנ"ז נ"ח ובסי' רע"ח סס"ג:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:15
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:15](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:15)

**בדמים.** כ' הש"ך פי' בדמים אלו של דמי ההלואה או שיוסיף לו מעט ומ"מ הוא שוה יותר (ומוזיל גביה מחמת ההלואה) אסור דלא כדמשמע מהרב המגיד דכל שפסק דמים ידועים בשעת הלואה אע"פ שאינו שוה יותר אסור ומ"מ יש להחמיר לכתחלה וכ' הב"ח דהאי אסור פי' דהוי א"ר וע"ל סי' קע"ד וכתב הלבוש אע"ג שבמשכון אין דינא דבר מצרא שהמלוה קודם להמצרן מ"מ בהלואה זו שאמר לא תמכרנה אלא לי בשויה נ"ל שאינו דוחה המצרן דאל"כ ה"ל הנאת דחיית המצרן רבית גביה והשיג עליו הט"ז דלא דק כלל דמה רבית שייך כאן דהא אין הלוה נחסר כלום ומביא כמה ראיות לזה דמותר ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:16
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:16](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:16)

**שיחזיר.** אפי' היה על הקונה לפדותו מותר לפי שבדיניהן הרי הוא כמכירה עד שיהא נפרע ולא יהיה יפה כחו מכח העובד כוכבים וכשפודה אותו הרי המלוה כחוזר ומוכרו לו. ש"ך בשם הפוסקים:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:17
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:17](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:17)

**מותר.** דזה דמי למשכנתא דסורא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:18
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:18](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:18)

**כשהמס.** כ' הש"ך דלשון הר"ב מגומגם בזה דמבעה"ת שהוציא ממנו הרב דין זה מבואר דכשהמס מוטל על גוף הקרקע אע"פ שהמלוה אוכל הפירות מותר ללוה לשלם המס שהרי הקרקע שלו הוא אבל כשהמס מוטל על הפירות כגון שהאדון נוטל עישור בתבואה וכיוצא בו אסור כי פרע הלוה לאדון אא"כ פורע מפירות השייכים למלוה והט"ז כ' דהכי פירושו של דברי הרב דאם נתינת המס במעות ממילא שייך המס מגוף הקרקע דהוא של הלוה דהא לא זבי ליה בנכייתא אלא הפירות הגדילים בה על איזה זמן וע"כ חייב הלוה ליתן אותו המס מן הדין:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:19
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 172:19](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/172:19)

**השכר.** היינו אם המלוה היה דר בו בנכייתא וכה"ג דלא היה אפי' א"ר אלא הוי כמכירה הרשב"א וכתב הט"ז דצ"ע דבתשובת הרשב"א הוזכר שקיבל עליו הלוה אחריות ולמה לא זכר רמ"א כאן שקבל עליו אחריות דהא לא שייך בכאן לומר אחריות ט"ס הוא ולכך פסק להלכה אם לא קיבל עליו אחריות בפירוש לא ישלם לו רק הממון שהלוהו בלא נכוי אע"פ שהוכרח לשלם שכר דירה ואין בזה משום אחריות ט"ס (ובנה"כ כ' דאין דבריו מוכרחים די"ל דכיון דהנכייתא הוי כמכירה לגבי פירות הוי כמכירה ממש ואמרינן אחריות ט"ס הוא):