## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 216

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:1)

**בחלופיהם.** (והיינו שהחליפם בד"א אסור אותו הדבר אחר) כתב הרא"ש דוקא להמחליף אסורים אבל לאחר מותרים וכן אם החליפם אחר מותרים להנודר והר"ן אוסר בכל ענין דמשוי ליה כהקדש ומיהו היכא דלא אמר אלו כ' הר"ן דמותר בהחליפן אחר ע"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:2)

**בגידולי.** בדבר שאין זרעו כלה והב"ח כ' דהרמב"ם והרא"ש והטור לא אסרי גידולי גידולין אלא בקונם מה שאני אוכל או טועם מהן והכי נקטינן עכ"ל אבל הט"ז והש"ך חולקין עליו ופסקו כהמחבר:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:3)

**מותרים.** כתב הט"ז דבאשר"י פ' הנודר מן הירק בפסקיו כתב ואפי' בחילופי חילופיהן אסור ותימה על הב"י שלא ראה הך דהרא"ש עכ"ל (ובנה"כ השיג עליו וכתב דט"ס הוא בפסק הרא"ש ע"ש):


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:4)

**פלוני.** כלומר של איש פלוני אבל אם אמר פירות של מין פלוני כגון קונם תאנים או ענבים עלי כיון שאסר עליו כל המין לא עשאם עליו הקדש שלא נתכוין אלא מאכילת אותו המין ומ"ה לא מיתסר בחילופיהן ובגידוליהן כן הוא בר"ן ודלא כהלבוש עכ"ל הש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:5)

**אפילו.** כתב הט"ז וא"ל יבטל האיסור בגידולין שרבו עליו שהרי הוא דבר שיל"מ שהרי לנדר יש התרה בפתח או בחרטה ובזה מתורץ נמי למה לא יהא מותר מטעם זה וזה גורם עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:6)

**ידיך.** כתב הש"ך וא"ל הא מעשה ידיך דבר שאין בו ממש הוא דאיכא לאוקמי באומר קונם ידיך למעשיהן א"נ מעשה ידי אשתו לאחר שתעשה דבר שיש בו ממש הוא מיהו כתב הר"ר יונה דלא מיתסר אלא בכנגד מעשה ידיה שאם אשתו טחנם ואפאם ומכרה לחם להיות מעות שכנגד טחינה ואפייה שלה וכנגד חטים שלו עכ"ל הר"ן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:7)

**שמכרן.** דוקא לאחר אבל מכרן לנודר עצמו אסור שהרי הוא נהנה מביתו שמכחו בא לו כ"כ הריב"ש:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:8)

**ובנאו.** משמע אבל קנה לגמרי בית אחר מותר שלא היתה כוונתו אלא על בית שהיה לו בשעת נדר הן שיהיה כן או ישתנה אבל לא על בית אחר לגמרי ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:9)

**חלציו.** כלומר בית אביך שאמר היינו יוצאי חלציו ולפ"ז אם מכרו מותר אלא דמ"מ אסור לילך ליוצאי חלציו ומ"מ יש לגמגם על הר"ב דבתוס' ובמרדכי לא משמע כן אלא באמר ע"מ שלא תלכי לבית אביך אבל לשון קונם בית אביך כו' י"ל דאבית ממש קאמר דאילו איוצאי חלציו לא שייך לומר שאני נכנס בו אלא שאני הולך עכ"ל הש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:10
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:10](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:10)

**לעולם.** כתוב בתשו' מהרי"ל על הבן המדיר עצמו מנכסים אלו אפי' כשאמר לביתך זה אסור בו אפילו אחר מות הנודר מדקאמר זה מה לי אבוה ומה לי אחר אי משום דראוי ליורשו בחייו נמי צריך לו לכמה ענינים ליהנות משל אביו עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:11
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:11](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:11)

**שנפל.** דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או אחרון הלכך יש להחמיר כשתי הלשונות והיש מי שמתיר וכו' ס"ל דלביתך ל' ראשון דייקא ולא זה והיש מי שאוסר כו' ס"ל דלישנא בתרא דהוא זה עיקר ט"ז וש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:12
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:12](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:12)

**אסור.** (משמע אפי' שלא אמר בחיי ובמותי אסור). ונראה דאם נפל וחזר ובנאו מותר כדלעיל ס"ה וכן אם אמר קונם לכשיצא מרשותי אינו יכול לאסרו דצריך להתחיל האיסור בעודנו ברשותו. ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:13
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:13](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:13)

**מותר.** אבל אם נפל ובנאו אסור כיון שאמר ביתי ועדיין ביתו הוא כדלעיל ס"ד ש"ך:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:14
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:14](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:14)

**משמע.** כתב הש"ך לפ"ז לאו דוקא מת אחד מהם דה"ה שניהם חיים יכול לעשות ברשות אחד מהם (כיון דטעמא הוא דקיי"ל כרבי יונתן עד שיאמר יחדיו וכ"מ לקמן סי' רכ"ח סעיף מ' ובתשובת הרא"ם כתב שצריך דוקא רשות שניהם) דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ופוק חזי מאי עמא דבר במי שקיבל עליו ב' דיינים שאין דן יחידי מהם וכ"ש בנדון זה עיין שם ועיין בסי' רכ"ח ס"מ:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:15
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:15](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:15)

**המשודכת.** כתב הש"ך דמצא בבדק הבית שהגיה במקום ולא ישא המשודכת ולא ישא אחרת עליה וכן משמע מל' תשובת הרשב"א ולפ"ז מותר להכניס המשודכת וא"כ דברי הרב צ"ע וכתב הט"ז ולפי מ"ש בסי' ר"ח ס"ה דאם אמר לשון שמשמעו שלא יעשו נשואין וכו' ה"נ הוי כן דבלשונו תליא מילתא כפי החילוק דלעיל עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:16
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:16](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:16)

**מותרת.** כתב הש"ך תימא דאמאי כתב סתם דמותרת הא לעיל ס"ו מספקא לן אי תפוס ל' ראשון או אחרון א"כ אם אמר זה יהיה אסור לעולם וצ"ע ובט"ז כ' שבטורים ישנים לא כתב אלא ככרי ולא זה וכן הוא בהדיא באשר"י וכן עיקר דאלו אמר ככרי זה הוה דינו כמו לבית זה בס"ז עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:17
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:17](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:17)

**בתבשיל.** כתב הש"ך נראה דהיינו מסתמא אבל אם היה הטעם יין או בשר קשה לו וכה"ג אזלינן בתר כונתו ואסור בטעמן כדלקמן סי' רי"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:18
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 216:18](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/216:18)

**טעם.** ואם יש ישראל אחר שרשאי לטעום יכול לסמוך עליו ואם אין כאן אחר משערין בס' מיהו כ"ז שלא במינו אבל במינו אפי' באלף לא בטיל ש"ך: