## Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 83

###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:1
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:1](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:1)

**בבגד.** וה"ה אם מעמיד הדג נגד השמש ורואה בו קשקשים קטנים מותר. ש"ס:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:2
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:2](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:2)

**מתאימות.** כתב הש"ך משמע אם הם רק מתחברות יפה מותר וא"צ שיהא נראה מתוך חיתוכן שהכל הוא דג א' וכ' בפרישה דאבדיקה זו יכולין לסמוך גם בזמן הזה וע"ל סימן ק"א ס"ט:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:3
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:3](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:3)

**ביחד.** פי' הש"ך דאפ"ה לא נאסרו החתיכות הכשרות משום דציר דגים דרבנן ותלינן שאחר שנמלחו עירבן יחד ומ"מ אם כולן מלוחות יחד השאר אסורות ולא אמרינן מדהנך דאית בהו קשקשים מותרים מסתמא גם השאר הוא ממין זה אלא הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא והציר אסור מ"מ וע"ל סי' קי"ד ס"ט:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:4
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:4](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:4)

**ושדרה.** פירוש דתרתי בעינן:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:5
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:5](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:5)

**יחד.** כתב הט"ז משמע אפילו מונחים עדיין במליחתן והיינו שלא נשרו יחד יום שלם אבל אם נשרו יחד יום שלם ה"ל כבוש כמבושל ואסור והיינו שהציר עולה על שניהם ונראה דאפילו ספק אם נשרו יום שלם אסור כמ"ש ר"ס ק"ה וכסברא זו קי"ל דבדיעבד שרי כמ"ש רמ"א אח"כ ומ"ש המחבר דאף על פי שמונחים בכלי א' מותר מיירי אפילו נוגעים זה בזה ודלא כהב"ח:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:6
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:6](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:6)

**בחבית.** הטעם דאמרינן מסתמא נמלחו כך מתחלה ביחד וכתב בת"ח דאם יש ששים מן הטהורים נגד הטמאים קונין לכתחלה ולא מחזיקים איסור שמא היו הטמאים יותר ומכר מהם ופסק בד"מ דאין חילוק בין ציר דגים לציר נבלה דאסור מדאורייתא לעולם בטל בס':


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:7
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:7](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:7)

**לפשפש.** כתב הש"ך ול"ד לסימן א' בהגה"ה דאע"ג דרוב מוחזקין הם בשחיטה אין לסמוך לכתחלה על החזקה במקום דיכולים לברר דהכא אין אנו מתירין הדגים מכח חזקה אלא אדרבה אמרינן מהיכא תיתי יהא כאן איסור עכ"ל (ובס' של"ה כתב דמדברי הרמ"א משמע דבהערינ"ג מותר בכל ענין אפילו נמצא טמאים בתוכן אבל מהרש"ל חולק ע"ז ופסק דאפילו ס' לא מהני בזה ע"ש ד' ע"ה):


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:8
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:8](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:8)

**בהערינ"ג.** כלומר שמותרים כשמונחים יחד מלוחים מ"מ בשריה אחר מליחה אין חילוק בין שאר דגים להערינ"ג שהרי עינינו רואות שמי הציר עזין וחזקים ומבליעין בודאי וגרע טפי מציר המעורב במים דלא חשיבי כרותח לעיל ס"ס ע':


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:9
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:9](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:9)

**רואים.** כלומר שאלו נשרו אבל אי חזינן לפעמים בבית עובד כוכבים ששרה אותן כך לא מחמירין ליזהר דאימר אקראי בעלמא הוא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:10
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:10](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:10)

**להתיר.** כ' הש"ך דמהרש"ל פסק דאף במלוחים אסור עד ס' אפילו דיעבד ואין כן דעת כל הפוסקים גם לא נהגו כן ופשוט הוא דאם נשרו יום שלם דהיינו מע"ל דאף דיעבד אסור ואפי' אי איכא לספוקי אם מונחים כך שרוים מע"ל אסור לפי מאי דקי"ל דכבוש אסור מן התורה (וצ"ע מאחר שנראה לעין שהציר חריף וחזק למה לא מקרי כבוש בכדי שיתן על האש ויתחיל להרתיח):


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:11
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:11](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:11)

**מלוחים.** כתב הט"ז דהאי מלוחים לאו דוקא דבאו"ה ליתא אלא כך כ' שם מיהו סתם דגים לית בהו שמנונית:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:12
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:12](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:12)

**לחומרא.** וכתבו הט"ז וש"ך דאם יש ספק אי אית בהו שמנונית או לאו אזלינן לקולא ודוקא במליחה אבל בכבוש ומבושל אפי' ליכא שמנונית אסור מדאורייתא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:13
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:13](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:13)

**להחמיר.** וסיים בת"ה שם ומ"מ אי אשכח מדינה דלא נהוג להחמיר אין למחות בידם:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:14
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:14](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:14)

**כולכית.** כתב הש"ך דלפירש"י ושאר מפרשים כולכית הוא מין דג קטן שגדלה מאליה בציר דגים טהורים ואם יש שם ציר דגים טמאים אין הכלכית נתגדל בו והרמב"ם ושאר פוסקים פי' דכלכית הוא דג טהור דכיון שיש בציר דג א' קטן טהור אנו מחזיקין הציר בטהור ומדברי המחבר נראה דתופס עיקר פי' הרמב"ם ונראה דבזה"ז פשיטא דאין לסמוך אפרש"י שהרי אין אנו מכירין אותו המין עכ"ל:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:15
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:15](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:15)

**פתוחות.** והטעם דאדם עשוי ליקח מזה ומזה הלכך דמי כמעורבות:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:16
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:16](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:16)

**אסור.** והטעם איתא בש"ך דכיון דגופן מעורב בצירן גזרינן דאי שרי' צירן אכלי גופן אבל החתיכות שניכרים שהם טהורים מותרים דלא אסרינן להו מפני שבלעו מציר דציר גופיה מדינא שרי אלא דאסרינן משום גזרה. וכתב עוד אף שהמחבר הביא דעה זו בשם יש מי שאומר מוכרח הוא כן בש"ס:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:17
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:17](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:17)

**מהמומחה.** [עיין פר"ח] כתב הש"ך בשם הרב המגיד ומה שלא סגי כאן באומר של דג פלוני ואנו מכירין שהוא טהור כמו בעוף לקמן סי' פ"ו ס"א משום שהדגים המלוחים באים מארץ מרחק ומצי לאשתמוטי טפי מביצי עוף. וכ' עוד דמדברי המחבר משמע לכאורה דאף בשלא נימוח לא מהני כשאומר מדג פלוני וטהור הוא אבל דעת כל הפוסקים דכשהן שלמים מהני כשאומר מדג פלוני וטהור הוא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:18
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:18](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:18)

**עובד כוכבים.** כתב הש"ך דמדברי רמ"א שכתב או עובד כוכבים משמע אפילו אם נימוחו נאמן העובד כוכבים והוא נגד כל הפוסקים ע"ש ובט"ז כתב באמת דאין העובד כוכבים נאמן אלא כשהם שלימים וה"ה נמי דמהני אם אומר של עוף פלוני ואנו מכירין אותו שהוא טהור נאמן כמ"ש לענין ביצה בסי' פ"ו:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:19
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:19](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:19)

**בכשרות.** פי' דאז נאמן בין בקרבי דגים בין בעוברי דגים בין שלימים בין נמוחים אפילו אינו אומר כלום אבל ודאי אם שני ראשיהם כדים וחדים אפילו אומר אדם שהוחזק בכשרות שהוציא אותו מדג פלוני אינו נאמן שמכחיש את התורה:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:20
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:20](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:20)

**אדומים.** הטעם משום שהקדמונים חקרו בדבר ומצאו שאין באדומים שום טמא:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:21
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:21](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:21)

**במעי.** פי' אע"פ שלא ראינו שבלעו:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:22
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:22](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:22)

**טהור.** כתב הש"ך ול"ד למים שהבהמה שותה מהם דאמרינן לעיל ר"ס פ"א דאסור דשאני התם דלחלוחית הגוף מתערב בהם מיהו בנמצא בבית הרחם לדעת הש"ך גם כן מותר ולדעת הט"ז אסור לדעת רש"י אלא דאין חוששין לדעה זו משום דרוב המשריצים משריצים במינם ולכך מותר בנמצא בבית הרחם דאמרינן דג עייל דג נפיק:


###### Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:23
[Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 83:23](https://torahapp.org/share/book/Ba%27er%20Hetev%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/83:23)

**אסור.** כתב הט"ז בשם הטור דלא חשיב כמעוכל כיון שהוא שלם ופי' דכל שלעסו בשיניו ובלעו מקרי מעוכל אבל כשבלעו שלם אע"פ שעכשיו מרוסק קצת לא חשיב כמעוכל ונ"מ מזה לחטה הנמצאת בזפק העוף בפסח דלא חשיבה כמעוכלת אע"פ שנתרסקה קצת (ועיין בא"ח סימן תס"ז דיש מתירין בחטה דחשיב כמעוכל) וכ' הש"ך מיהו בנמצא שיצא לחוץ שרי דחשיב כמעוכל והוי כעפרא בעלמא: