## Bach, Even HaEzer

###### Bach, Even HaEzer 135:1:1
[Bach, Even HaEzer 135:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:1:1)

העדים שנותנין הגט לפניהם צריכין לקרותו וכולי מימרא דרבינא בפ"ב סוף (דף י"ט) הני בי תרי דיהיב גיטא קמייהו צריכי למיקרייה והתוס' והרא"ש העלו מתוך הסוגוא חילוקי הדינים כמו שכתבם רבינו ומביאו ב"י ופירש"י הני בי תרי עידי מסירה משמע דאעפ"י דהיו שם עידי חתימה אם לא קראוהו כלל לא תינשא ולרבינו הרא"ש ע"פ דעת התוס' לעיל בסימן קל"ג דאינו גט בעידי החתימה בלא עידי מסירה פשיטא דהכא כשלא קראוהו הוה ליה כאילו לא היה שם עידי מסירה והולד ממזר ואפי' לא אמר הבעל שנתן לה שטר בעלמא ואם כן צריך לומר דרבינו אשמועינן הכא לרב אלפס ודעימיה דהגט כשר בדיעבד בעידי חתימה כשהגט יוצא מתחת ידה דהכא שלא קראוהו ונאבד והבעל מערער שלא נתן אלא שטר בעלמא לא תינשא ואם נישאת לא תצא דכיון שא"ל בפני עדים הא לך גיטך מהימן הוא שנתן לה גט בעידי חתימה ושוב אינו נאמן לומר שהיה שטר בעלמא ולפיכך לא תצא מיהו דוקא שאמר תחלה שהיו שם עידי חתימה אבל אם לא היו עליו עידי חתימה והני בי תרי לא קראוהו כלל א"כ ודאי אפילו הוא נאמן שהיה גט ולא שטר בעלמא מ"מ כיון דאין שם עדים כלל בשעת נתינה אין כאן גט והולד ממזר מיהו צריך ליישב סוגיית התלמוד לשיטת התוס' והרא"ש דבלא היו שם עידי מסירה הולד ממזר דהא היכא דלא קראוהו כלל אין כאן עידי מסירה ואפ"ה לא תצא וצריך לומר דס"ל לתוס' דדוקא היכא דאין שם עידי מסירה כלל הוא דאינו גט והולד ממזר אבל היכא דאיכא עידי מסירה אלא דלא קראוהו והבעל אמר הא לך גיטך כיון דהבעל נאמן מדינא במ"ש בתחלה שהוא גיטא ואיכא עידי מסירה אע"ג דלא תינשא לכתחלה בגט זה כיון שאמר שטר בעלמא נתן לה ועידי מסירה לא קראוהו מ"מ אם ניסת לא תצא כיון דמדינא נאמן במ"ש תחילה ועיין בדברי הר"ן במ"ש בזה: ומ"ש ואם קראוהו אחר הנתינה ולא לפניה הוי גט וכולי כ"כ התוס' והרא"ש ובמקצת נוסחאות מספרי רבינו כתוב איפכא ואם קראוהו קודם נתינה ולא לאחריה וגם זה דין אמת כמו שכתוב באשיר"י:


###### Bach, Even HaEzer 135:2:1
[Bach, Even HaEzer 135:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:2:1)

והרמב"ם כתב ואפי' אמר הבעל גט כשר היה ה"ז ספק מגורשת בפ"א כתב כן ולטעמיה אזיל שכתב לשם מקודם דבאין שם עידי מסירה אלא עידי חתימה ונתנו בינו לבינה ה"ז כשר הואיל ועדים שבו כשרים והגט יוצא מתחת ידה אלא דאם נאבד הגט אינו כשר וכ"כ ה"ר ירוחם דבדלא קראוהו כלל ונשרף או נאבד ה"ז ספק מגורשת והקשה ב"י דבספק מגורשת אפי' אם ניסת תצא וה"ר ירוחם כתב לשם דבדלא קראוהו כלל אם ניסת לא תצא וכשלא קראוהו ודאי אינו בידה אלא נאבד דאל"כ הרי קורין אותו עכשיו וה"ל קראוהו לבסוף ואין זה קשיא כלל דאף ע"פ דהגט בידה אם העידי מסירה מתו או הלכו למ"ה הרי לא קראוהו וכיון שהגט בידה ויש עליו עידי חתימה יש להקל טפי דלא תצא משא"כ בנאבד ונשרף דאינו בעולם:


###### Bach, Even HaEzer 135:3:1
[Bach, Even HaEzer 135:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:3:1)

ומ"ש ואם הגט בידו וכולי פי' דלאחר שנתן לה הגט בלא קריאה לפניה אמר שהחליפו ומראה הגט בידו אז נאמן הוא שנתן לה שטר בעלמא ולא תינשא לכתחלה כדלקמן:


###### Bach, Even HaEzer 135:4:1
[Bach, Even HaEzer 135:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:4:1)

נתן לה נייר חלק וכולי מימרא דשמואל שם וע"פ דברי התוס' דבדלא בדקו הנייר נמי ספק מגורשת ומיירי דקריוה בי תרי מעיקרא ולאחר נתינה הוא נייר חלק דאיכא למיחש דבשעת נתינה כבר היו האותיות נבלעות ואינו גט או שמא היו נפלטות בשעת נתינה אך קשה דאפי' אי בדקיניה ולא פליט ניחוש שמא בשעת נתינה היו נפלטות דהא קודם נתינה היו נפלטות וקראוהו ושמא לא נבלעו אלא לאחר הנתינה ומאי קאמר אין כאן חשש גירושין וצ"ע:


###### Bach, Even HaEzer 135:5:1
[Bach, Even HaEzer 135:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:5:1)

וכתב הרמ"ה ואם נשרף וכולי לכאורה משמע דרבינו ס"ל דהרמ"ה חולק אמ"ש תחילה כדברי תוס' אלא אף בלא בדקו הנייר אין חוששין כלל וס"ל להרמ"ה כהרשב"א שחולק על התוס' ומביאו ב"י ואף ע"פ שה"ל לרבינו לומר והרמ"ה כתב וכולי דרכו לפעמים שלא לדקדק בלשון הזה אבל יותר נראה נכון כמו שכתב מהרש"ל וז"ל דדוקא בדלא בדקו הנייר חוששין מאחר דאפשר לבדוק אבל היכא שנשרף או נאבד דליכא תקנה למיבדקא אין חוששין כלל עכ"ל ולפי זה גם הרמ"ה סבירא ליה כדעת התוס' וחולקים על מה שכתב הרשב"א להקל בדלא בדקו הנייר אלא שהרמ"ה מחלק להקל בנשרף ונאבד:


###### Bach, Even HaEzer 135:6:1
[Bach, Even HaEzer 135:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Even%20HaEzer/r/135:6:1)

זרק לה כתב בפני עדים וכו' גם זה שם עובדא דרב נחמן ומ"ש ונמצא ב' או ג' מזוזות שם מחלק תלמודא בין אישתכח חדא דאינו גט ובין אישתכח תרתי ותלת דחוששין שמא הגט גררוהו עכברום וא"כ הוי ספק מגורשת וכיון דרבינו מפרש בחדא דאינו גט בדלא קראוהו ה"נ בב' וג' דהויא ספק מיירי בדלא קראוהו אבל בקראוהו דהוי גט ואישתכח ב' וג' דאיכא תרתי למעליותא ה"ז גט ודאי דה"ל כקראוהו קודם נתינה ולא לאחריה דנשרף או נאבד דתינשא לכתחילה כדלעיל בסי' זה דמה שנמצא מזוזה אין זה ריעותא כיון דאישתכח ב' וג' מיהו קשה דא"כ בלא קראוהו ואישתכח ב' וג' דהוי ספק מגורשת ואפי' ניסת תצא ולעיל בנאבד ולא קראוהו כלל אם ניסת לא תצא ומאי שנא ולהרמב"ם ניחא דגם בנאבד ולא קראוהו כלל ה"ז ספק מגורשת אבל לרבינו דמחלק ביניהם קשיא וצריך לומר דלא דמי נאבד ודאי דליכא אלא חששא דשמא גררוהו עכברים שזה חששא רחוקה קצת הילכך מחמרינן ביה טפי: