## Bach, Yoreh De'ah

###### Bach, Yoreh De'ah 230:1:1
[Bach, Yoreh De'ah 230:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/230:1:1)

כתב רב אלפס וכו' עד סוף הסימן הכל בפסקי הרא"ש פ"ד נדרים ורצונו לומר דבפ"ד נדרים פליגי בה אמוראי רב אסי קאמר אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה ושאר אמוראים פליגי וקאמרי דפותחין בחרטה והכי הילכתא כמ"ש ריש סימן רכ"ח דמדינא סגי בחרטה מעיקרא וא"צ שימצא לו החכם פתח לומר אדעתא דהכי מי נדרת וקאמר רב אלפס השתא דחזינן דאינשי מקילין בנדרים אנו אין מתירין נדרים אלא ע"י פתח קרוב לדרב אסי דאמר אין חכם מתיר אלא כעין ד' נדרים כלומר ע"י פתח דוקא דכשהותר ע"י פתח דומה לנדר טעות מעיקרא והוי כעין ד' נדרים נדרי זרוזין וכו' דכתב רבינו ריש סימן רל"ב דאינן נדרים וה"נ כשניתר ע"י פתח נמצא שנדרו טעות וכאילו לא היה נודר כלל אבל בחרטה בלא פתח אין להתיר עכשיו וא"ת מאי קרוב לדרב אסי דקאמר הלא כדרב אסי בעינן למיעבד דוקא בפתח ולא בחרטה ונראה דר"ל אפילו היכא דלא אשכחו ליה פתח וכדאיתא התם בעובדא דרב סחורה דא"ל רב נחמן נדרת אדעתא דהכי א"ל אין אדעתא דהכי אין כמה זימנין איקפד וכו' והכי איתא נמי עובדא בר"ש ב"ר וברבי ישמעאל ב"ר יוסי וכיון דליכא פתחא לנדרא צריך לפתוח בו בחרטה מעיקרא כדי להתיר נדרו וקאמר רב אלפס דאפ"ה עבדינן קרוב כדרב אסי דהיינו דצריך לעשות מן החרטה פתח דלאחר שאומר לב"ד שמתחרט מעיקרו א"ל אילו ידעת שתתחרט כלום נדרת והוא אומר לא ואז מתירין לו וכל זה כדי שיהא דומה לנדר טעות כעין ד' נדרים והרב בהג"ה ש"ע כתב שכך נהגו האידנא ולפע"ד דהיינו דקאמר רב אלפס קרוב לדרב אסי עבדינן וכדפרישית ועי"ל דרב אלפס הוי קשיא ליה בהא דרב אסי ל"ל למימר כעין ד' נדרים לא היה צ"ל אלא אין חכם רשאי להתיר ע"י חרטה אלא על ידי פתח והיה מפרש רב אלפס דרב אסי ה"ק דאף ע"י פתח אין להתיר אלא ע"י פתח דמוכחן וברירן טובא דהכל יעידו דבוודאי אדעתא דהכי לא היה נודר והו"ל כעין ד' נדרים אבל לא בשאר פתחים דלא מוכחין ולא ברירן כ"כ דע"י פתח כזה לא הוי כעין ד' נדרים וקאמר רב אלפס אנן השתא קרוב לדרב אסי עבדינן דאין להתיר אלא ע"י פתח ולא חרטה אלא דאפי' ע"י פתח דלא מוכחי וברירן ולא הוי כעין ד' נדרים נמי מתירין והיינו קרוב לדרב אסי:


###### Bach, Yoreh De'ah 230:2:1
[Bach, Yoreh De'ah 230:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/230:2:1)

ומ"ש וכתב עוד דלא מזדקקי רבנן וכו' פירוש דבשבועות החמירו יותר דאין להתיר אפי' ע"י פתח אלא בדאית ביה תקנתא או מצוה וכו' ובעינן נמי מילי דמוכחן וברירן קרוב לדרב אסי וכו' כלומר אע"פ דלא מוכחן וברירן טובא כעין ד' נדרים אלא קרוב לזה אבל בחרטה א"נ פתח בעלמא לא עבדינן אי לא מוכחא וברירן כל עיקר דאילו בנדרים לא החמירו כל כך דפתח בעלמא נמי עבדינן אפי' לא מוכחא וברירן כל עיקר דהיינו נמי קרוב לדרב אסי אבל בשבועות החמירו בתרתי דבעינן תקנתא או מצוה ובעינן נמי ע"י פתח דמוכחי וברירן קרוב לדרב אסי והשתא ניחא דאצל נדרים כתב בסתם קרוב לדרב אסי ואצל שבועות קאמר במילי דמוכחן וברירן קרוב לדרב אסי וכו':


###### Bach, Yoreh De'ah 230:3:1
[Bach, Yoreh De'ah 230:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/230:3:1)

כתב רב האי וכו' פי' דבנשבע בספר תפלות ושאר ספרי קודש שבידו אע"פ שאינו נשבע בתורה ואינו מזכיר השם אפ"ה אין לו התרה כיון דנקט בידו חפץ ואין בנשבע בשם א"נ בס"ת אפי' אינה בידו נמי אין לו התרה מפני חומר השם והס"ת וכתב מהר"ם מ"ץ אע"ג דרב האי גאון כתב דאין להתיר שום שבועה בשם או בתורה אין נראה למהר"ם אלא חומרא הוא וה"ר אלחנן כתב שהר"ר שמעון משנ"ץ כתב שיש להתיר פי' שבועה וכתב וכמדומה לי שגם ה"ר פלטיאל היה מתיר וכ"כ רבינו יוסף ט"ע שיש להתיר שבועה ואביאסף כתב ויש מרבותינו שכתבו אחרי שר"ת ור"י היו מתירין שבועות וכן מקצת שאר רבותינו היו מתירין שבועות א"כ י"ל שלא נתפשטה חומרא של רבינו האי ברוב ישראל עכ"ל. כתב הרב בהג"ה ש"ע י"א כל מי שנשבע שלא לעשות איזה דבר כגון שנשבע שלא למכור חפץ פלוני ועבר ומכרו אין במכירתו כלום הואיל ועבר על שבועתו עכ"ל והיא ממ"ש בהג"ה מרדכי בשבועות אכן בח"מ סוף סימן ר"ח פסק בסתם דהמקח קיים ולשם הארכתי בזה בס"ד ומסקנתי דנראה מדעת הרב דכתב כאן בלשון י"א שאינה הלכה פסוקה אלא דיש לחוש לה שלא להוציא מיד המוחזק ועיין שם: