## Bach, Yoreh De'ah ###### Bach, Yoreh De'ah 336:1:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:1:1) תנא דבר"י ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות בפ' החובל (בבא קמא דף פ"ה) וכתבו התוס' וא"ת והא מרפא לחודיה שמעינן ליה וי"ל דהוה אמינא הני מילי מכה בידי אדם אבל חולי הבא בידי שמים כשמרפא נראה כסותר את גזירת המלך קמ"ל דשרי עכ"ל והא דאמר קרא בדברי הימים (ב' י"ו) אצל אסא וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים דמשמע דאסור להתרפאות מיד הרופא במכה הבאה בידי שמים. י"ל דלפי שלא דרש בה' כלל כי אם ברופאים בלבד לכך נענש אבל אם בטח בה' שישלח לו רפואה ע"י הרופא מותר לדרוש ברופאים אפי' במכה הבאה בידי שמים וכך נהגו בכל גבול ישראל: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:2:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:2:1) ומ"ש שלא יאמר מה לי לצער הזה וכו' הוא מדברי הרמב"ן בספר ת"ה דף י"ב ובא לתת עוד טעם נוסף על מ"ש התוספות דאיצטריך קרא למכה בידי שמים משום דנראה כסותר את גזירת המלך וקאמר עוד דאיצטריך קרא למכה בידי שמים כדי שלא יאמר שמא אטעה וכו': ###### Bach, Yoreh De'ah 336:3:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:3:1) ומ"ש שכן אין דרכן של בני אדם ברפואות וכו' בפ' הרואה (ברכות דף ס') פירש"י וז"ל כלומר לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים עכ"ל וא"כ שמא כך יאמר אדם בלבו לפיכך אמר הכתוב ורפא ירפא אלא דקצת קשה דמשמע שאין זה אמת מה שיאמר כך בלבו ובפ' הרואה לשם משמע להדיא דכך הוא האמת: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:4:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:4:1) ומ"ש ואם לא נתעסק בה כלל ה"ז שופך דמים פי' אם לא נתעסק בה כלל במקום שאין גדול ממנו ובספר ת"ה כתוב ואם נתעסק בה וכו' ואמתעסק בה במקום שיש גדול ממנו קאי ולענין הדין תרוייהו איתנהו דזה וזה שופכי דמים הם כ"כ ב"י: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:5:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:5:1) ומ"ש ואם ריפא שלא ברשות ב"ד והזיק חייב בתשלומין וכו' כ"כ בספר ת"ה דאף ע"ג דהתורה נתנה רשות לרופא כשהוא בקי לרפאות אפ"ה אם טעה אף בשוגג והזיק חייב בתשלומין כמו דיין שמצוה עליו לדון ואפ"ה אם טעה תייב בתשלומין על הדרכים הידועים בו וכשם דהתם אם דן ברשות ב"ד פטור אף כאן פטור מדיני אדם וכו': ###### Bach, Yoreh De'ah 336:6:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:6:1) ומ"ש ואם המית ונודע לו ששגג גולה על ידו וכו' כתב מהרש"ל נראה בעיני דאיירי שמת מיד אחר הרפואה דאל"כ איכא למימר קירב מיתתו ע"י אכילה ושתייה או ע"י נענוע וכו' דלא גרע משחט בו שנים וכו' ודו"ק עכ"ל: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:7:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:7:1) ומ"ש ומ"מ א"צ נימנע וכו' לאו דוקא דאיסורא נמי קעביד אם נמנע ולא נתעסק כלל כיון שאין גדול ממנו והוא בקי וה"ז שופך דמים כמ"ש בתחלת סימן זה: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:8:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:8:1) ובן מיבעיא וכו' ע"ל בסימן רמ"א: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:9:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:9:1) ולענין שכר הרופא וכו' עד דליחי בהדך כל זה בת"ה בראיות ע"ש דף י"ג י"ד: ###### Bach, Yoreh De'ah 336:10:1 [Bach, Yoreh De'ah 336:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bach/s/Yoreh%20De%27ah/r/336:10:1) מי שיש לו סממנין וכו' שכל מ"ע וכו' אין מוציאין ממון מידו ולא מפקיעין ממנו חיוב שלו כצ"ל וכך הוא בספר ת"ה והוא מלשון התלמוד כאן בהפקעת הלוואתו פ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ג) והכי פירושו לא מיבעיא שאם כבר קבל הרופא שכרו שקצבו לו והרי הוא בידו דאין מוציאין ממון מידו לומר אין לך אלא שכרך כך וכך והמותר תחזור אלא אפי' לא קבל כלום אלא שקצבו לו ונתחייבו לו בכך וכך לפי שלא היה מתרצה בפחות ואם כן עכשיו לאחר גמר הרפואה באים להפקיע מחיוב שנתחייבו כנגדו לומר אין לך אלא שכרך כך וכך והמותר לא ניתן אלא צריך לשלם לו כל מה שנתחייבו בו מקודם כי חכמתו מכר לו והיא אין לה דמים כי שוה היא כל כסף ולא דמי לסממנין שיש להם דמים דאין לו אלא דמיהם והא דקאמר שאין זה כדין ריבית וכו' כלומר אע"ג שמצות עשה דאם כסף תלוה את עמי נמי רמיא אכולי עלמא וזה לא רצה לקיימה אלא בממון שקצב לתת לו ריבית ומוציאין מידו אפי' כבר נתן הריבית דשאני התם דכתב לן קרא יתירא וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דליחי בהדך כדאיתא פ' איזהו נשך (סוף בבא מציעא דף ס"א) אמר ר"נ בר יצחק מ"ט דר"א דריבית קצוצה יוצאין בדיינין דאמר קרא וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי אבל בעלמא דליכא קרא לא. והרב בהגהתו לש"ע כתב ולא מפקיעין מידו חיוב שלהן נמשך אחר לשון הדפוס שנדפס חיוב שלה והגיה שלהן במקום שלה ושארי ליה מאריה כל זה טעות: