## Badei HaAron; Sheviit Siman 1

###### Badei HaAron; Sheviit 1:1
[Badei HaAron; Sheviit 1:1](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:1)

**כיצד תתחדש חובת השביעית מדאורייתא?**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:2
[Badei HaAron; Sheviit 1:2](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:2)

**שאלה**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:3
[Badei HaAron; Sheviit 1:3](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:3)

יסודות רבים בהלכות שביעית בנויים על בסיס העיקרון ששביעית בזמן הזה מדרבנן, מכיוון שרוב עם ישראל אינו גר בארץ ישראל. האם בשל ההתבוללות הקשה הקיימת ביהדות בחו"ל, אנחנו לא עומדים לפני מציאות חדשה שבה השביעית תחול כחיוב מהתורה?


###### Badei HaAron; Sheviit 1:4
[Badei HaAron; Sheviit 1:4](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:4)

**תשובה**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:5
[Badei HaAron; Sheviit 1:5](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:5)

בשאלה זאת יש לברר תחילה שתי סוגיות מהותיות: מה המקור לכך ששביעית בזמן הזה מדרבנן? ומה הדרך בה תתחדש השביעית מהתורה? משתי שאלות אלו ניתן ללמוד גם את ייחסנו הראוי להתבוללות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:6
[Badei HaAron; Sheviit 1:6](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:6)

**שביעית בזמן הזה מדרבנן**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:7
[Badei HaAron; Sheviit 1:7](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:7)

**יסודות הסוגיה**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:8
[Badei HaAron; Sheviit 1:8](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:8)

על יסודות הדין ששביעית בזמן הזה מדרבנן ביסס מרן הרב קוק את היתר המכירה. במבוא לספר שבת הארץ הוא מפרט בבהירות רבה את יסודות הסוגיה. בסימן זה נתמצת את עיקרי הדברים. המקור לכך ששביעית בזמן הזה מדרבנן מובא בבבלי גיטין (לו ע"א) ומועד קטן (ב ע"ב):


###### Badei HaAron; Sheviit 1:9
[Badei HaAron; Sheviit 1:9](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:9)

... אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא, דתניא: רבי אומר: (דברים ט"ו, ב) "וזה דבר השמיטה שמוט" - בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:10
[Badei HaAron; Sheviit 1:10](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:10)

בבלי, גיטין לו ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit 1:11
[Badei HaAron; Sheviit 1:11](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:11)

בגמרא זאת מפורש שלדעת רבי שביעית "בזמן הזה" מדרבנן, אולם לא מבואר מהי הגדרת ה"זמן הזה" ומדוע אינה נוהגת מן התורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:12
[Badei HaAron; Sheviit 1:12](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:12)

דברי אביי הובאו בהקשר של שני דינים שונים: במסכת מועד קטן הובאו הדברים ביחס להיתר להשקות את השדה משום הפסד בשביעית, ובמסכת גיטין הובאו הדברים ביחס לתקנת פרוזבול. לפי הבנת אביי, לדרשת רבי הן שמיטת כספים והן שמיטת קרקעות אינן נוהגות מדאורייתא בזמן הזה, וזה מה שאיפשר להלל לתקן תקנה שתפקיע את המצווה. ומכיוון שהלל חי בזמן הבית השני, אנו למדים מדברי אביי שגם בזמן בית המקדש השני שמיטה נהגה רק מדרבנן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:13
[Badei HaAron; Sheviit 1:13](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:13)

**רש"י** בגיטין מבאר מדוע שמיטה אינה מדאוריתא:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:14
[Badei HaAron; Sheviit 1:14](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:14)

בשביעית בזמן הזה - והלל כרבי סבירא ליה דאמר שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן הוא. ואע"ג דהלל בבית שני הוה, סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא. ודאמרינן בערכין (לב ע"ב) 'מנו יובלות לקדש שמיטין' מדרבנן קאמר...
בזמן שאי אתה משמט קרקע - כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:15
[Badei HaAron; Sheviit 1:15](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:15)

רש"י, גיטין לו ע"ב


###### Badei HaAron; Sheviit 1:16
[Badei HaAron; Sheviit 1:16](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:16)

בדברי רש"י רואים שיכולות להיות שתי סיבות לדברי אביי ששמיטה בזמן הזה מדרבנן: האחת בגין ביטול "קדושת הארץ", והשנייה בגין הזיקה בין מצוות שמיטה ליובל.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:17
[Badei HaAron; Sheviit 1:17](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:17)

שני יסודות אלו מפורשים ב**ירושלמי** שביעית:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:18
[Badei HaAron; Sheviit 1:18](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:18)

אמר ר' חונה: קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא, כמאן דאמ' מעשרות מדבר תורה והלל מתקין על דבר תורה? 
אמר רבי יוסי: וכי משעה שגלו ישראל לבבל לא נפטרו מן המצות התלויות בארץ והשמט' כספים נוהג בין בארץ בין בח"ל ד"ת? חזר רבי יוסי ואמר: "וזה דבר השמיטה שמוט" בשעה שהשמיטה נוהגת דבר תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה, ובשעה שהשמיטה נוהגת מדבריהן השמט כספים נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהם...


###### Badei HaAron; Sheviit 1:19
[Badei HaAron; Sheviit 1:19](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:19)

ירושלמי, שביעית פ"י ה"ב


###### Badei HaAron; Sheviit 1:20
[Badei HaAron; Sheviit 1:20](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:20)

לפי דברי הירושלמי יש להשוות את הדיון בשביעית לדיון במעשרות. הכלל במעשרות הוא שבשעה שגלו ישראל לבבל "נפטרו מן המצות התלויות בארץ" (בדומה למה שראינו בסיפא של דברי רש"י). אולם בהמשך הירושלמי מובא הסבר שני, שגם אם לא נפטרו מן המצוות התלויות בארץ כשגלו לבבל, עדיין בזמן הזה שביעית מדרבנן:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:21
[Badei HaAron; Sheviit 1:21](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:21)

תמן אמרין אפי' כמאן דאמר מעשרות דבר תורה מודה בשמיטה שהיא מדבריהן דתני וזה דבר השמיטה שמוט רבי אומ' שני שמיטין הללו שמיטה ויובל בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהגת דבר תורה פסקו היובילות שמיטה נוהגת מדבריהן אימתי פסקו היובילות יושביה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה היו עליה אבל היו מעורבבין שבט יהודה בבנימן ושבט בנימן ביהודה יכול יהו היובילות נוהגין תלמוד לומר יושביה לכל יושביה נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה בטלו היובילות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:22
[Badei HaAron; Sheviit 1:22](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:22)

ירושלמי, שביעית פ"י ה"ב


###### Badei HaAron; Sheviit 1:23
[Badei HaAron; Sheviit 1:23](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:23)

לפי הדרשה השנייה שבירושלמי יש תלות בין דין יובל לדין שביעית, וכאשר לא חל דין יובל לא חל דין שביעית. וביחס ליובל מוסכם על כולם שאינו נוהג אלא בשעה שישראל יושבים בנחלתם, כל שבט בנחלתו. הירושלמי מדגיש שברגע שגלו שנים וחצי השבטים (בסוף בית ראשון) בטלה המצווה מדאורייתא וכל החיוב הן של השביעית והן של היובל בבית שני אינו אלא מדרבנן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:24
[Badei HaAron; Sheviit 1:24](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:24)

**שיטות הראשונים**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:25
[Badei HaAron; Sheviit 1:25](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:25)

לאור שני פירושים אלו נחלקו גם הראשונים. בעל ספר**התרומה** (הלכות ארץ ישראל) כתב ששמיטה בזמן הזה דרבנן כיוון שקדושה שנייה, כלומר הקדשת הארץ בימי עזרא – בטלה:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:26
[Badei HaAron; Sheviit 1:26](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:26)

ולא מבעיא (קדושת) [קדושה] ראשונה קדושת יהושע בטלה לעניין תרומה ומעשר לאחר חורבן בית ראשון, שהרי ר' מאיר אכל עלה של ירק בבית שאן, וגם ר' התיר בית שאן אע"פ שהיתה קדושה בקדושת יהושע כדאיתא פ"ק דחולין משמיה דהכי הילכתא דמעשה רב'. וגם ר' יוחנן אמר במדרש רות וכן [ר'] יהושע בב"ר רבה פרש' ויחי וכן בירושלמי דשביעי' משגלו נפטרו וכשעלו בימי עזרא קבלו עליהן חיוב מעשרות מאיליהן והסכים הקב"ה על ידם, אל' קדושת [יהושע] בטלה. ולא תימא מכל מקום קדושת עזרא לתרומה ומעשר קיימת לעולם אף בזמן הזה כדתנ' סדר עולם דתניא ראשונה ושנייה יש להם שלישית אין להם אלא הלכה דאף קדושת עזרא בטלה ובזמן הזה לא קדשה כלל לחיוב תרומות ומעשרות שהרי אמר ר' יוחנן גבי שתי קופות אע"פ שלא רבו חולין על התרומה דתרומה בזמן הזה דרבנן וכדמתרץ על פ' אלו עוברי' ופ' אילו מינין הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן משמע דהכי קים להו ולא קאמ' וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:27
[Badei HaAron; Sheviit 1:27](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:27)

ספר התרומה, הלכות ארץ ישראל³³

footnotes:
³³ כך הנוסח בכתב יד לונדון כפי במובא בספר "ספר התרומה לרבנו ברוך ב"ר יצחק הלכות ארץ ישראל – נוסח כת"י לונדון 518" בהוצאת מכון התורה והארץ, תשס"ח. וראה שם ליד הערות: נד, קכג, קפ, רכח, רל.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:28
[Badei HaAron; Sheviit 1:28](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:28)

לדעת ספר התרומה קדושה ראשונה בטלה, ואף קדושה שנייה ש"קבלו עליהן... והסכים הקב"ה על ידם" בטלה, ולכן מסקנתו היא שתרומות מעשרות ושביעית בזמן הזה מדרבנן, כשאר מצוות התלויות בארץ. בדרכו של בעל ספר התרומה נקטו ראשונים נוספים ביניהם **בעל העיטור** (ח"א, אות פ), וכן נראה דעת **ר"י** בתוספות (יבמות פב ע"ב ד"ה ירושה), **ר"ש (**שביעית ו, א), **סמ"ג** (עשה קלג), תשובות **אור-זרוע** (חלק א, סימן תשס), **רשב"א**ו**ריטב"א** (יבמות פב ע"ב), **תשב"ץ** (ח"ג קצט), ו**מרדכי**(הלכות ארץ ישראל³⁴).

footnotes:
³⁴ הלכות ארץ ישראל מתוך "מרדכי הארוך", הלכות ארץ ישראל הודפסו עפ"י תשעה כתבי יד, בכתב העת מוריה שנה טו, יא-יב. אולם חובה לציין שהתחלת הדברים הם העתקת לשונו של בעל התרומה, ומסתבר שאין זה חלק מדברי הרב מרדכי בן הלל עצמו אלא תוספת שהועתקה מספר התרומה כפי שמצוי לרוב בספר זה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:29
[Badei HaAron; Sheviit 1:29](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:29)

לעומתם פוסק**הרמב"ם** שקדושה שנייה קדשה לעתיד לבוא ולא בטלה בגלות בית שני (תרומות א, ה): "כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא". אף על פי כן סובר הרמב"ם שתרומה בזמן הזה מדרבנן בלבד:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:30
[Badei HaAron; Sheviit 1:30](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:30)

התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד, ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונ' וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית, לא כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא חייבה אותן מן התורה, וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה.
רמב"ם, תרומות א, כו


###### Badei HaAron; Sheviit 1:31
[Badei HaAron; Sheviit 1:31](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:31)

כלומר, הרמב"ם מכריע שאכן תרומה בזמן הזה מדרבנן, אך לא משום שבטלה הקדושה אלא משום שלא היתה "ביאת כולכם". דין ביאת כולכם נלמד מהפסוק "כי תבואו" האמור ביובל, ולדעת הרמב"ם משפיע גם על תרומה (שהרי למעשה תרומה תלויה בשביעית, שהרי לפי שנות השביעית נקבעים המעשרות). ביחס לשביעית ויובל כותב הרמב"ם:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:32
[Badei HaAron; Sheviit 1:32](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:32)

(ח) משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות, שנאמר: "וקראתם דרור בארץ לכל ישביה" - בזמן שכל יושביה עליה; והוא שלא יהיו מערבבין שבט בשבט, אלא כלן יושבים כתקנן. 
בזמן שהיובל נוהג בארץ - נוהג בחוצה לארץ, שנאמר: "יובל היא" - בכל מקום, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. 
(ט) ובזמן שהיובל נוהג - נוהג דין עבד עברי, ודין בתי ערי חומה, ודין שדה חרמים, ודין שדה אחזה, ומקבלין גר תושב, ונוהגת שביעית בארץ, והשמטת כספים בכל מקום, מן התורה. 
ובזמן שאין היובל נוהג - אין נוהג עבד עברי, ולא בתי ערי חומה, ולא שדה אחזה, ולא שדה חרמים, ואין מקבלין גר תושב, ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם, וכן השמטת כספים בכל מקום מדבריהם,³⁵ כמו שבארנו.

footnotes:
³⁵ נוסח זה הוא הנוסח שמובא בכל כתבי היד ובמדרש הגדול אולם בגרסת הדפוסים הישנים נכתב: "ובזמן שאין היובל [נוהג] אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ, והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם כמו שביארנו" לפי גרסה זאת ביאר הכסף משנה שלדעת הרמב"ם רק שמיטת הכספים מדרבנן ואילו שמיטה רגילה מדאורייתא. הרב קוק (שבת הארץ, מבוא, פרק ב) האריך לטעון כנגדו בהבנת פשט הרמב"ם. אולם לפי הגרסאות המדויקות ברור שצודק הרב קוק ולדעת הרמב"ם שביעית בזמן הזה מדרבנן (ראה הערת שנויי נוסח במהדורת פרנקל). דברי הרמב"ם המשובשים הובאו במקומות רבים ועל פיהם כתב בעל ערוך השלחן (ערוך השלחן העתיד, טו, ה-י) ששביעית בזמן הזה מהתורה ויצא בתוקף (שם, י) נגד היתר המכירה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:33
[Badei HaAron; Sheviit 1:33](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:33)

רמב"ם, שמיטה ויובל י, ח-ט


###### Badei HaAron; Sheviit 1:34
[Badei HaAron; Sheviit 1:34](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:34)

בדברים אלו רואים שלא זו בלבד שיש תלות ב"ביאת כולכם", אלא אפילו אם כל ישראל בארצם כל זמן שאינם יושבים בנחלת שבטיהם בטל היובל ועמה השביעית ומצוות נוספות. מכלל הדברים מבואר שלדעת הרמב"ם "קדושת הארץ" לא בטלה, אולם "חיוב שביעית" בזמן הזה מדרבנן מאז ביטול היובלות בבית ראשון.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:35
[Badei HaAron; Sheviit 1:35](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:35)

בנוסף לשתי שיטות אלו הובאו בראשונים עוד שתי דעות: א. דעת הראב"ד בהשגות על הרי"ף ששביעית בזמן הזה היא מנהג חסידות. ב. דעת הרמב"ן ששביעית בזמן הזה מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:36
[Badei HaAron; Sheviit 1:36](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:36)

וכך כותב **הראב"ד**:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:37
[Badei HaAron; Sheviit 1:37](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:37)

ראיתי שכתב הרב ז"ל ענין פרוזבול והסוגיא כולה ולא ידעתי אם הוא סובר שנוהג השמטת כספים בזמן הזה או שמא למי שנוהג מדת חסידות ומשמט כרבה או כרבנן דבי רב אשי ור' חייא בר אבא ונ"ל דהני כולהו מדת חסידות קא עבדי דהא קי"ל כרבי דדריש דבר השמטה שמוט והשתא ודאי אין יובל נוהג לא בארץ ולא בחו"ל לא מן התורה ולא מדרבנן שהרי אין יושביה עליה ואין שם ב"ד תוקעים ואין עבדים משתלחים והנך מעכבי כדאיתא בר"ה ואמרי' בקדושין אלא הכתיב בארץ ההיא בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחו"ל בזמן שאין הדרור נוהג בארץ אין וכו'. והא למאי איצטריך [היכי] ס"ד שלא יהא נוהג בארץ ויהא נוהג בחו"ל אלא ודאי ה"ק אפי' בזמן שיושביה עליה אם אינו נוהג בארץ כגון שלא תקעו ולא שלחו אינו נוהג בחו"ל אפי' יהיו שם ב"ד וכ"ש השתא...


###### Badei HaAron; Sheviit 1:38
[Badei HaAron; Sheviit 1:38](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:38)

השגות הראב"ד על הרי"ף, גיטין יט ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit 1:39
[Badei HaAron; Sheviit 1:39](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:39)

הרי"ף הביא את הסוגיה בגיטין העוסקת בפרוזבול, אך לא כתב בבירור מה הדין. וביאר הראב"ד שכל הנהגת חכמים "זכר לשביעית" היא רק מצד מדת חסידות. לפי פירוש רדיקלי זה אין שום חובה לנהוג שביעית בזמן הזה אלא ממידת חסידות. וכן כתב גם **הרז"ה בתשובה** (המובאת בספר התרומות שער מה, אות ד). וכן כתב **הרמ"א** (חושן משפט סז, א) ביחס לשמיטת כספים כי"א וכמקור למנהג: "שעליהם סמכו במדינות אלו, שאין נוהגים דין שמיטה כלל בזמן הזה".³⁶ מקורות קדומים נוספים שהתגלו בדורות האחרונים ורואים בהם שיטה זאת הם **המאירי**במגן אבות (ענין טו) ובבית הבחירה (גיטין לו ע"ב), **שו"ת הרשב"ש** (סימן רנח) בשם בה"ג, ר"י אלברצלוני, ר"י בן יקר ובעל העיטור.³⁷

footnotes:
³⁶ הרב קוק האריך לבאר שניתן לסמוך על דעה זאת לפי העקרון שסמוכים על "דעת יחיד בשעת הדחק", אולם מעיקר הדין ברור שלא כל דעה שנאמרה יכולה להחשב כדעת יחיד, מאידך במקרה זה ברור שמעיקר הדין אין לסמוך על דעה זאת, אולם הבאת הדעה ברמ"א מאפשרת להתייחס אליה כדעת יחיד שניתן לסמוך עליה בשעת הדחק.
³⁷ בשנת תשל"ג הובאו בפירוט שיטות אלו בקונטרס בשם "וזה דבר השמיטה", החתום בשם "אחד הרבנים בארץ", שכפי הידוע לי כתבו הרב מנחם מנדל כשר.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:40
[Badei HaAron; Sheviit 1:40](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:40)

מנגד, **הרמב"ן בספר הזכות**חלק על הראב"ד מכל וכל וכתב ששביעית בזמן הזה מהתורה. בתחילה דוחה הרמב"ן את שיטת הראב"ד ומוכיח שוודאי שנהגו בזמן חז"ל לשמור שביעית, לכל הפחות מתוקף חיובה מדרבנן:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:41
[Badei HaAron; Sheviit 1:41](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:41)

אנו רואים לחכמי בבל אחרונים לרב אשי ולרבנן דדריה שהיו לאחר הזמן הנזכר בכמה שני דורות והיו נוהגין בהשמטת כספים ומה שהשיב מדת חסידות היתה להם שאלמלא תקנת חכמים היא או דברי תורה אי זה חסידות יש בדבר להשמיט כספים ולנעול דלת בפני לווין בכיוצא בזה אמרו כל שאינו מצווה בדבר ועושה נקרא הדיוט.
ספר הזכות, גטין יח ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit 1:42
[Badei HaAron; Sheviit 1:42](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:42)

לדעת הרמב"ן, העובדה שחכמים שמטו חובות לאחר גלות הסנהדרין, מוכיחה שאין מדובר במידת חסידות, אלא בעיקר הדין, שאם לא כן מנהגם נחשב למעשה "הדיוט", ומוסיף הרמב"ן:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:43
[Badei HaAron; Sheviit 1:43](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:43)

... ומקריבה דרב אסי שדן לו ר' יוחנן בה שמיטת כספים ולא עוד אלא שהחמיר בה ואמר וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה אלמא נוהג הוא מן הדין ולא עוד אלא שהדברים מראין שהוא דבר תורה דאילו בשל דבריהם מדמין ועושין מעשה, וכן בדין דרבי יחידאה הוא ולית הלכתא כוותיה ולענין קדושת הארץ נמי קי"ל קדושה ראשונה ושניה יש להן שלישית אין להן הלכך אפי' בזמן חורבן תורה הוא ואפי' למי שתלה אותם בקדושת הארץ וחזינא ליה לאביי הכא ובמשקין דמוקי כרבי ורבא פליג עלה בתרוייהו ומוקי כרבנן.
שם


###### Badei HaAron; Sheviit 1:44
[Badei HaAron; Sheviit 1:44](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:44)

הרמב"ן מתייחס לדברי ר' יוחנן שהובאו בבבלי (גיטין לז ע"א) ובירושלמי (שביעית פ"י ה"א) ביחס לשמיטת חוב בשטר שיש בו אחריות נכסים. ר' יוחנן מבאר את המשנה ששטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט חובו בשמיטת כספים, אולם כשבא לפניו מקרה למעשה הוא פסק שיש לשמט, והנימוק שהוא מביא היה: "וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה".³⁸ ממשפט זה דייק הרמב"ן שר' יוחנן סבר שחובת השמיטה היא מדאורייתא, שהרי אם השמיטה הייתה רק מדרבנן למה נמנע ר' יוחנן מלהכריע בין הדינים מסברתו? על פי זה טוען הרמב"ן שכיוון שרבי הוא יחיד ו"חכמים דרבי" הם רבים ולדעתם שביעית בזמן הזה מהתורה, יש לפסוק כחכמים, וכן לדעתו הכריע רבא בסוגיה.

footnotes:
³⁸ יש פער בין הגירסאות בין הבבלי לירושלמי אולם בשניהם ברור שר' יוחנן פסק נגד שיטתו מטעם העיקרון: "מפני שאנחנו מדמין נעשה הלכה" וזה עיקר הוכחתו של הרמב"ן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:45
[Badei HaAron; Sheviit 1:45](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:45)

אולם, יש להעיר שגם הרמב"ן עצמו כתב בחידושיו למסכת מכות (ג ע"ב, ד"ה גמרא הא): "ועוד דאמרינן שביעית בזמן הזה **מדרבנן**". לכן מסתבר לפרש שבספר הזכות עיקר דחייתו היא כנגד שיטת הראב"ד ששביעית בזמן הזה ממידת חסידות, אולם להלכה למעשה הוא לא חלק על רוב הראשונים ששביעית בזמן הזה מדרבנן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:46
[Badei HaAron; Sheviit 1:46](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:46)

כשיטתו של הרמב"ן (בספר הזכות) ביאר **הכסף משנה**את דברי הרמב"ם, לדעתו הרמב"ם הכריע ששביעית בזמן הזה מדאורייתא ורק שמיטת כספים היא מדרבנן. אולם, כפי שציינו לעיל, פירושו מתבסס על גרסת הרמב"ם שבדפוסים, אך בכל כתבי היד מפורש שדעתו ששמיטת הקרקע בזמן הזה מדרבנן ותלויה ביובל. מעבר לכך, גם בגרסה זאת אין הכרח לפרש כך, וכך מסכם את הדברים הרב קאפח:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:47
[Badei HaAron; Sheviit 1:47](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:47)

כ"ה נוסח ההלכה בכל כתבי היד שברשותי. וברור איפוא כי שמיטת קרקע כלומר איסור עבודה וגזרת ספיחין וקדוש פירות וכדומה הכל מדרבנן... וכל מאמצי הכסף משנה להכריח דשביעית בזמן הזה לענין עבודת קרקע וכו' הם מן התורה, אינם מובנים. ומעתה כל ספק שיתעורר בפירות שביעית הוי ספקא דרבנן ולקולא.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:48
[Badei HaAron; Sheviit 1:48](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:48)

פירוש הרב קאפח על הרמב"ם, שמיטה ויובל י, ט (הערה י)


###### Badei HaAron; Sheviit 1:49
[Badei HaAron; Sheviit 1:49](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:49)

יש שכתבו שגם לדעת הרא"ש שביעית מהתורה, וכך ניתן לדייק ב**תוספות רא"ש** (מועד קטן, ד ע"א, ד"ה אלא) אולם ברא"ש על מכות (פרק א, סימן ג) מפורש להיפך שגם דעתו היא ששביעית בזמן הזה מדרבנן.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:50
[Badei HaAron; Sheviit 1:50](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:50)

לסיכום דברי הראשונים, ראינו שלדעת רוב הראשונים הלכה כדברי רבי: ששביעית בזמן הזה מדרבנן. זאת משני טעמים אפשריים: או משום שבטלה "קדושת הארץ" השנייה (**ספר התרומה**), או משום ששביעית תלויה ביובל, והיובל תלוי ב"ביאת כולכם" ובישיבת כל שבט בנחלתו (**רמב"ם**). לדעת **הראב"ד** ו**הרז"ה**שמיטה בזמן הזה היא רק מ"מידת חסידות", ולעומתם לדעת **הרמב"ן** (בספר הזכות) וה**כסף משנה**(ברמב"ם) שביעית בזמן הזה מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:51
[Badei HaAron; Sheviit 1:51](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:51)

**שיטות האחרונים**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:52
[Badei HaAron; Sheviit 1:52](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:52)

**מרן הרב קוק** האריך במבוא לשבת הארץ שהלכה למעשה היא ששביעית בזמן הזה מדרבנן. מעבר לכך הוא כותב שכיוון שמדובר בדין דרבנן, והרמ"א (חושן משפט סז, א) אף הביא כסניף את דעת הראב"ד, יש להחיל על כך את הכלל שסומכים על דעת יחיד בשעת הדחק ובמקומות מסוימים ניתן לסמוך על הראב"ד ולהתייחס לשביעית כמידת חסידות בלבד. לשיטתו ניתן לצרף את דברי הראשונים שהובאו לעיל. צירוף דעת הראב"ד והרז"ה כסניף להקל נמצא גם בדברי **הרב יוסף ענגל** באוצרות יוסף, (שביעית בזמן הזה, עמ' 40, 93), שביאר את מקורו של הרז"ה בדברי התרגום, שמהם עולה שהשביעית תלויה במניין בית הדין ובלעדיו השביעית אינה נוהגת אלא ממידת חסידות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:53
[Badei HaAron; Sheviit 1:53](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:53)

מעבר לכך, מוכיח הרב קוק שהעמדת הגמרא את הדרשה בשמו של רבי איננה משום שחכמים חולקים עליו, אלא רק משום שהוא היה בעל השמועה של דרשה זו, ולכו"ע בזמן שאין היובל נוהג אף השביעית היא מדרבנן. בנוסף מבאר הרב קוק את הסוגיה במועד קטן, שרבא שביאר שמותר להשקות בית השלחין בגלל שזה לאוקמי אילנא, לא חלק על דברי אביי בעצם הדין ששביעית בזמן הזה מדרבנן, אלא רק על כך שהיתר ההשקיה במשנה רחב יותר, והשקיית בית השלחין מותרת גם כשחיוב שביעית הוא מהתורה.³⁹

footnotes:
³⁹ ביסודות דיני מלאכה ראה בהרחבה לקמן סימן ד.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:54
[Badei HaAron; Sheviit 1:54](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:54)

גם **החזון איש** הכריע למעשה שיש להתייחס לשביעית בזמן הזה כחיוב מדרבנן, כשיטת הרמב"ם, וכך לשונו:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:55
[Badei HaAron; Sheviit 1:55](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:55)

נראה דלענין שביעית בזה"ז יש לסמוך שהוא מדרבנן, שזו דעת הרמב"ם כיון שפסק כרבי וכן משמע בל' הר"מ פ"י ה"ט [ובכ"מ נדחק שם] והא דכ' בפ"ד הכ"ה דנוהג שלא בפני הבית אין ראי' דהא כתב כן גם בתרומה וזו נראה דעת הראב"ד פ"י ה"ו שכ' שמנין זמן הזה הוא זכרון שביעית של תורה, אמנם בפ"א הי"א כ' דהוא דאוריתא וכ"כ פ"ד הט"ו וזו דעת הרשב"א יבמות פ"ב ב' דפסק כמ"ד לא קדשה לע"ל וכן הסכים המ"מ [אבל דעת רמב"ן בס' הזכות שם דשביעית בזה"ז מה"ת בין בקרקע בין בכספים].
חזון איש, שביעית סימן ג, ח


###### Badei HaAron; Sheviit 1:56
[Badei HaAron; Sheviit 1:56](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:56)

**הגרש"ז אוירבך** (מעדני ארץ, סימן יב) הכריע גם הוא ששביעית בזמן הזה מדרבנן:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:57
[Badei HaAron; Sheviit 1:57](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:57)

והנה עיקר טעמו של הסה"ת מבואר דהוא משום דסובר שקדושת עזרא לא היתה אלא לשעתה ולא לעתיד לבוא, וכיון שכן נראה דכן אמנם דלאו יחידאי הוא בשטה זו ואיכי נמי רבוואתי דסברי הכי ה״ה העיטור בח״א סוף אות פ׳; והר"י ביבמות פ״ב ע"ב; והר״ש בריש פ"ו משביעית בתירוץ ב׳; וגם הסמ״ג הביא שטה זו של הר״י בכמה מקומות; וגם האו״ז בתשו' סי' תש"ס כתב דטעמא דתרו"מ בזה״ז דרבנן הוא משום דבטלה קדושת הארץ, וכן סברי נמי הרשב"א והריטב״א שם ביבמות וגם התשב״ץ בח"ג סי' קצ"ט עיי״ש שהאריך בזה. מ"מ פשוט הוא דאנן לא נקטינן הכי וקי"ל כהרמב"ם וכראב״ד דקדושה שניה לא בטלה, וכמבואר ברמב"ם ובשו"ע דהא דתרו"מ בזה"ז אינו אלא מדבריהם הוא רק משום דליכא ביאת כולכם אבל לא משום דבטלה הקדושה בזה"ז, וכיון שכן אי אפשר כלל להשוות א״י לסוריא ולומר דבזה״ז יש קנין גם בא"י...
מעדני ארץ, סימן יב, [א]


###### Badei HaAron; Sheviit 1:58
[Badei HaAron; Sheviit 1:58](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:58)

לדעתו יש להכריע שהטעם לכך הוא כדעת הרמב"ם (שהכל תלוי בחיוב יובל) ולא כטעמו של ספר התרומה (שבטלה קדושה שנייה).


###### Badei HaAron; Sheviit 1:59
[Badei HaAron; Sheviit 1:59](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:59)

וכן נראה שדרך רוב הפוסקים להתייחס לשביעית בזמן הזה מדרבנן, ולקדושת הארץ מדאורייתא. ובשעת הדחק גדולה ניתן לצרף את שיטת הראב"ד שהכל ממידת חסידות, וזאת בגלל שמדובר על דעת יחיד ולא בדעה דחויה, שהרי כאמור הרמ"א מביא אותו כסניף להלכה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:60
[Badei HaAron; Sheviit 1:60](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:60)

**התנאים לחידוש חיוב השמיטה מהתורה**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:61
[Badei HaAron; Sheviit 1:61](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:61)

עד כה ראינו שלרוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, לפי שאין יובל נוהג, כיוון שאין מציאות של כל יושביה עליה. כעת יש לברר מהם התנאים לכך שיתחדש חיוב השמיטה מהתורה. לצורך בירור זה יש להתבונן בשתי סוגיות: **א.** חישוב מניין השמיטין והיובלות ומועד חלותם. **ב.**למ"ד קדושה שנייה קידשה גם לעתיד לבוא, ורק היובל והשמיטה אינם מדאורייתא בגלל "ביאת כולכם" – האם כאשר תהיה "ביאת כולכם" יהיה צורך במעשה של קידוש הארץ בשלישית על כל תנאיו?


###### Badei HaAron; Sheviit 1:62
[Badei HaAron; Sheviit 1:62](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:62)

**כיצד נקבע מתי זמן השמיטה**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:63
[Badei HaAron; Sheviit 1:63](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:63)

במסכת ערכין (יא ע"ב - יג ע"א) מבואר שהתחילו למנות שמיטין בבית ראשון לאחר ארבע עשר שנים של ירושה וישיבה, אולם כשגלו מן הארץ בטלה קדושת הארץ והפסיק המניין, רק כאשר חזרו לארץ לאחר שבעים שנות גלות התחילו למנות שמיטין מהתחלה (ונחלקו בגמרא מתי בדיוק התרחש חידוש המניין). לאור זאת, יש לדון האם כאשר יתקיימו התנאים לחיוב השביעית מהתורה, יש צורך להתחיל מחדש את מניין היובלות והשמיטות, או שמא יש להמשיך את הרצף מימי בית שני.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:64
[Badei HaAron; Sheviit 1:64](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:64)

שאלה נוספת העומדת בפנינו היא האם שנת היובל נכללת במניין השנים לשמיטה, או שמא שנת היובל אינה כלולה בהם. אם היובל כלול בשנות השמיטה משמעות הדבר היא שמחזור כל יובל ויובל הוא של ארבעים ותשע שנים, והשנה החמישים, שנת היובל, היא למעשה גם השנה הראשונה למניין מחזור היובל הבא. ואם היובל אינו כלול בשנות השמיטה, אזי מחזור כל יובל ויובל הוא של חמישים שנים, ושנת היובל היא שנה נוספת שאיננה כלולה במחזור שנות השמיטה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:65
[Badei HaAron; Sheviit 1:65](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:65)

**בברייתא בראש השנה** מובאת מחלוקת רבי וחכמים בשאלה זאת:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:66
[Badei HaAron; Sheviit 1:66](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:66)

תלמוד לומר יובל היא שנת החמשים - שנת החמשים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת. ורבנן: שנת חמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: שנת חמשים עולה לכאן ולכאן. קא משמע לן דלא.
בבלי, ראש השנה ח ע"ב- ט ע"א


###### Badei HaAron; Sheviit 1:67
[Badei HaAron; Sheviit 1:67](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:67)

לדעת רבי שנת החמישים היא השנה הראשונה של השביעית הבאה, ואילו לדעת חכמים היא שנה עודפת והשנה הראשונה לשביעית מתחילה רק שנה אח"כ. מחלוקת זאת מובאת גם בתוך הסוגיה בערכין (יב ע"ב).


###### Badei HaAron; Sheviit 1:68
[Badei HaAron; Sheviit 1:68](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:68)

להלכה נחלקו הגאונים במחלוקת זו. וכך מתאר הרמב"ם את השתלשלות הדברים:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:69
[Badei HaAron; Sheviit 1:69](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:69)

(ג) שבעה עשר יובלים מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו. ושנה שיצאו בה, שחרב הבית בראשונה - מוצאי שביעית היתה, ושנת שש ושלשים ביובל היתה; שארבע מאות שנה ועשר שנים עמד בית ראשון. 
כיון שחרב הבית בטל מנין זה, משבטלה הארץ, ונשארה הארץ חרבה שבעים שנה. ונבנה בית שני, וארבע מאות ועשרים עמד. ובשנה השביעית מבנינו עלה עזרא, והיא הביאה השניה. ומשנה זו התחילו למנות מנין אחר, ועשו שנת שלש עשרה לבנין בית שני שמטה, ומנו שבע שמטות, וקדשו שנת חמשים; אף על פי שלא היה שם יובל בבית שני, מונין היו אותו כדי לקדש שמטות. 
(ד) נמצאת למד, שהשנה שחרב בה הבית באחרונה, שתחלתה מתשרי שאחר החרבן בשני חדשים, שהרי מתשרי הוא המנין לשמטים וליובלות - אותה השנה מוצאי שביעית היתה, ושנת חמש עשרה מן היובל התשיעי היתה. 
ולפי חשבון זה, שנה זו, שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחרבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למנין שטרות, שהיא שנת שש ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה - היא שנת שמטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל. 
(ה) אבל כל הגאונים אמרו שמסרת היא בידיהם איש מפי איש, שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חרבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות בלבד, בלא יובל; וכן משחרב באחרונה, לא מנו שנת חמשים, אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החרבן. וכן עולה מתלמוד עבודה זרה כפי חשבון זה, שהוא קבלה. 
(ו) ושנת השמטה ידועה היא ומפרסמת אצל הגאונים ואנשי ארץ ישראל, וכלן לא מנו אלא לשני חרבן, משליכין אותן שבע שבע. ולפי חשבון זה תהי שנה זו, שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחרבן, מוצאי שביעית. ועל זה אנו סומכין, וכפי חשבון זה אנו מורין לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים; שהקבלה והמעשה - עמודים גדולים בהוראה, ובהם ראוי להתלות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:70
[Badei HaAron; Sheviit 1:70](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:70)

רמב"ם, שמיטה ויובל י, א-ג


###### Badei HaAron; Sheviit 1:71
[Badei HaAron; Sheviit 1:71](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:71)

כלומר לפי הרמב"ם מניין השנים שלאחר החורבן שונה בתכלית ממניין השנים בזמן הבית, ולכן המניין שאנחנו מונים כיום איננו קשור לקדושת עזרא אלא לתקנה שלאחר הבית למנות שביעית ללא יובלות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:72
[Badei HaAron; Sheviit 1:72](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:72)

כאמור לעיל, לשיטת הרמב"ם שביעית מדרבנן בגלל שאין יובל, והיובל לשיטתו הוא שנת החמישים שאינה בכלל שנות השמיטה, ממילא ברור שלא תיתכן לדעת הרמב"ם מציאות ששביעית תנהג מדאורייתא ובכל זאת לא ימנו שנות יובל.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:73
[Badei HaAron; Sheviit 1:73](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:73)

**האם צריך קידוש מחדש בביאת כולכם**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:74
[Badei HaAron; Sheviit 1:74](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:74)

לאור זאת יש לדון האם לשם חידוש קיום מצוות היובל והשמיטה יש צורך בקדושה שלישית, וממילא גם לאיפוס והתחלה מחדש של מניין שנות היובל והשמיטה; או שמא מכיוון שקדושה שנייה קידשה גם לעתיד לבוא וכל החיסרון הוא ב"ביאת כולכם" אין צורך בקידוש מחודש וממילא גם אין צורך במניין מחודש של שנות היובל והשמיטה, וברגע שיהיו רוב יושביה עליה יחול החיוב מדאורייתא על שנת השמיטה שתחול לפי המניין המקורי שמנה גם שמיטין וגם יובלות (אע"פ שבמהלך שנות הגלות התקבל בפועל מנהג הגאונים שלא למנות את היובלות בפני עצמם).


###### Badei HaAron; Sheviit 1:75
[Badei HaAron; Sheviit 1:75](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:75)

בפשטות הדברים גם בדבר זה ברורה דעת הרמב"ם, וכך הוא כותב ביחס ליובל:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:76
[Badei HaAron; Sheviit 1:76](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:76)

וכן לעתיד לבוא, בביאה שׁלישׁית, בעת שׁיכנסו לארץ - יתחילו למנות שׁמטין ויובלות ויקדשׁו בתי ערי חומה ויתחיב כל מקום שׁיכבשׁוהו במעשׂרות, שׁנאמר: "והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשׁר ירשׁו אבתיך וירשׁתה" (דברים ל,ה) - מקישׁ ירשׁתך לירשׁת אבותיך: מה ירשׁת אבותיך אתה נוהג בחדושׁ כל הדברים האלו, אף ירשׁתך אתה נוהג בה בחדושׁ כל הדברים האלו.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:77
[Badei HaAron; Sheviit 1:77](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:77)

רמב"ם, שמיטה ויובל יב, טז


###### Badei HaAron; Sheviit 1:78
[Badei HaAron; Sheviit 1:78](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:78)

הרמב"ם כותב במפורש, שכדי לחדש בארץ את היובל יש צורך במניין מחדש, ולכאורה הוא מתייחס גם לקידוש מחדש שהוא בעצם קידוש שלישי שיעשה בביאה שלישית. ואכן **הרב קוק** כתב בפשטות שלשיטת הרמב"ם רק במניין מחדש שיתקיים בביאת גואל תחודש השביעית מהתורה:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:79
[Badei HaAron; Sheviit 1:79](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:79)

...הוא הלכתא למשיחא, שהרי אם נאמר דשביעית בזמן הזה דרבנן הלא אינה עתידה לחזור ולהיות מה"ת אלא בביאת המשיח, בביאה שלישית, שאז כשישובו אליה כל יושביה יתחילו למנות יובלות, כד' הרמב"ם (פי"ב הט"ז)...


###### Badei HaAron; Sheviit 1:80
[Badei HaAron; Sheviit 1:80](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:80)

שבת הארץ, מבוא, ד


###### Badei HaAron; Sheviit 1:81
[Badei HaAron; Sheviit 1:81](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:81)

כלומר הרב קוק מבין שהיחס לשביעית כחיוב מהתורה הוא "הלכתא למשיחא" שהרי לפי תיאור הרמב"ם חידוש היובל יקרה לאחר ביאת המשיח בביאה שלישית וחזרת כל יושביה עליה. הרב קוק מוסיף שהדבר מוכח גם לאור בעיית מניין השנים:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:82
[Badei HaAron; Sheviit 1:82](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:82)

וביחוד אי אפשר כלל לומר, שתהי' שביעית של שביתת הארץ בזה"ז מן התורה לדעת הרמב"ם, לפי מנהג חשבוננו. שהרי כך כתב בפ"י ה"ג: ... דבריו אלה הלא מראים ברור שהוא פוסק כחכמים, ששנת חמשים אינה עולה מן המנין, ומוכרח הדבר למנות יובלות כדי לקדש שמיטין... ופסק הרמב"ם לדינא דלא כר"י, א"כ איך הסכים אח"כ למנין הגאונים, שבזמן הזה אין מונים יובלות בפ"ע בשלמא אם שביעית בזמן הזה דרבנן בודאי יש לומר, דכיון שאין זה רק זכר עשו זכר לשביעית ולא עשו זכר ליובלות...
שבת הארץ, מבוא, ה


###### Badei HaAron; Sheviit 1:83
[Badei HaAron; Sheviit 1:83](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:83)

הרב קוק מתייחס כאן לדבריו של הכסף משנה שלפי דעת הרמב"ם שביעית בזמן הזה מהתורה, והוא מאריך בדחיית דבריו. מתורף דחייתו ניתן לדייק שאי אפשר לחדש את השמיטה ללא מניין מחודש, שהרי כפי שראינו לעיל, הרמב"ם פוסק כחכמים ששנת היובל נמנית בנפרד משנות השמיטה וחיוב השביעית מהתורה תלוי בחידוש היובל, אם כן ללא חידוש ותיקון מניין השמיטין והיובלות לא ייתכן חיוב שביעית מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:84
[Badei HaAron; Sheviit 1:84](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:84)

לסיכום, אנו רואים שהרב קוק הבין בדעת הרמב"ם שכדי שתתחדש מצוות השביעית מהתורה יש צורך ב"ביאת כולכם", בקידוש מחודש ובמניין מחודש של שנות השביעית. בהמשך דברי הרב קוק מבואר שיש צורך בבית דין הגדול כדי לחדש את מניין שנות היובל, וממילא הפיכת השביעית לחיוב דאורייתא תלויה גם בחידוש בית הדין הגדול.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:85
[Badei HaAron; Sheviit 1:85](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:85)

אולם, בסוגיה זאת נחלקו שנים מגדולי האחרונים. דעת **הגר"ח סולוביצ'יק** כדעת הרב קוק, שלמרות שקדושת עזרא היה לה תוקף של תורה, ורק מצוות התלויות ביובל הן דרבנן בגלל שחסר בהן גדר "ביאת כולכם", אף על פי כן מכיוון שהגדרת "ביאת כולכם" נקבעת רק ברגע החלת הקדושה, לכן גם אם יגיעו רוב ישראל לארץ לא יחולו מאליהם שביעית ויובל מדאורייתא ללא קדושה מחודשת של "ביאה שלישית":


###### Badei HaAron; Sheviit 1:86
[Badei HaAron; Sheviit 1:86](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:86)

...על כן שפיר מיירי הרמב"ם גם במקומות שקדש עזרא בירושה שניה, ומ"מ שפיר פסק דלעתיד לבוא יקדשו את הארץ ויתחייבו בתרומות ומעשרות ויתחילו למנות שמיטות ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה, ואף על גב דבהלכה דלעיל מינה פסק שכבר עשו כן בימי עזרא שקדשה לעתיד לבוא, כיון דכל הני דקחשיב נעשה חיובן ע"י שתי הירושות ביחד, דמשניהם ביחד נשלמה ירושת הארץ וקדושתה בביאת כולם, וכמו שנתבאר.
חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם, שמיטה ויובל יב, טז


###### Badei HaAron; Sheviit 1:87
[Badei HaAron; Sheviit 1:87](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:87)

לפי ר' חיים, לשיטת הרמב"ם, לאחר ביאה שלישית יתחילו למנות שנות שביעית מחדש, וכל זאת רק לאחר שיקדשו מחדש את הארץ, שאם לא כן גם אם תהיה "ביאת כולכם" לא תתחייב השביעית מהתורה. ר' חיים ממשיך לבאר את מחלוקת הראב"ד והרמב"ם:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:88
[Badei HaAron; Sheviit 1:88](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:88)

נמצא, דהא דמנו יובלות לקדש שמיטין בבית שני, אם היה זה מדבר תורה או מדבריהם, פליגי בזה הרמב"ם והראב"ד, דלדעת הראב"ד דבשמיטות ויובלות ותרומות ומעשרות לא בעינן ביאת כולכם, ונהגו תרומות ומעשרות בירושה שניה מדבר תורה, א"כ בעל כרחך דהא דמנו יובלות הוא ג"כ מדבר תורה... משא"כ לדעת הרמב"ם דסובר דבעינן בשמיטות ויובלות ביאת כולכם, ועדיין לא נשלמה דין ירושת הארץ לענין שמיטות ויובלות, וא"כ ממילא דלית בה כל דין מנינא דיובלות כלל, ... והנה לעיל בפ"י פסק הרמב"ם כרבנן דשנת החמשים אינה עולה למנין השמיטין, ומונין יובלות לקדש שמיטין בין בבית שני ובין לאחר החורבן, ושוב כתב בשם הגאונים שמסורת בידם דלאחר החורבן אין מונין אלא שמיטות בלבד, וכתב שעליהם יש לסמוך, והראב"ד חולק שם... הרמב"ם לטעמיה דס"ל דהשלמת הירושה שניה היא בירושה שלישית לענין מנינא דשמיטות ויובלות, וע"כ הוי אז זמן ביאה והתחלת מנין של יובלות, אבל לדעת הראב"ד דכבר נשלמה הביאה בירושה שניה, והמנין קיים לעולם מדבר תורה, א"כ הרי צריך להיות קיים גם בירושה שלישית המנין שהותחל מביאה שניה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:89
[Badei HaAron; Sheviit 1:89](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:89)

ר' חיים מבאר כאן שלשיטת הרמב"ם מניין השנים שאנו מונים היום, שאיננו כולל את שנת החמישים, נובע מכך שבביאה שלישית תתחדש הספירה, ואז יתחילו למנות גם את שנות היובל, ורק אז תהפוך השביעית והיובל לחיוב דאורייתא. בדבריו מבואר מדוע קיבל הרמב"ם את מנהג הגאונים שלא למנות בזמן הזה את שנות היובל, אף שלדעתו הלכה כחכמים שיובל שנה בפני עצמה היא, שכן מניין זה הוא זמני – והוא עתיד להתבטל לכשתהיה ביאה שלישית. לעומתו, לדעת הראב"ד קדושת עזרא מחילה חיוב על היובל מיד כשיש רוב יושביה עליה, ואין צורך בקידוש שלישי. ואכן הראב"ד לא קיבל את שיטת הגאונים, ולדעתו אף בימינו יש לחשב את שנות השמיטה לפי חישוב מחזורי שנים של חמישים שנה, הכוללים גם את שנת היובל (בניגוד למקובל בימינו).


###### Badei HaAron; Sheviit 1:90
[Badei HaAron; Sheviit 1:90](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:90)

כנגד זה תלמידו של ר' חיים, **הרב איסר זלמן מלצר,** האריך לטעון שאין צורך לחדש את מניין השנים בקדושה שלישית, והוא מבאר את דברי הרמב"ם המפורשים כך:


###### Badei HaAron; Sheviit 1:91
[Badei HaAron; Sheviit 1:91](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:91)

ולפי"ז מה שכתב הרמב"ם בהל' שמיטה ויובל שלעתיד לבוא בביאה שלישית יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות אין הכונה שיהי' צריך קדושה מחדש, דהא באמת סבר דקדושת עזרא קידשה לעתיד לבוא, אלא דחסר ביאת כולכם לכן ע"כ כונתו שממילא יקדשו בתי ע"ח והיינו שהיא הבטחה מד' שהגאולה השלישית יהי' בה ביאת כולם ויתחייבו בתרומות ומעשרות ויהי' נוהג דין בתי ע"ח ויובל.
אבן האזל, בית הבחירה ו, טז


###### Badei HaAron; Sheviit 1:92
[Badei HaAron; Sheviit 1:92](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:92)

הרב מלצר מתייחס באריכות לדברי ר' חיים, והוא חולק על ההבנה שיש צורך בקדושה שלישית, שהרי זה גוף המחלוקת בין הרמב"ם לבעל התרומה. ואכן, דברי הרב מלצר בעניין זה מסתברים ויש לחלק ולומר כדבריו, שכוונת הרמב"ם על קידוש ערי חומה איננו קידוש מחדש מבחינה מהותית, שהרי קדושה שנייה לא בטלה. אולם, עם זאת הוא לא מבאר כלל כיצד ניתן 'לזַכּות את השטר לבי תרי' – כיצד ניתן לפסוק שמניין השמיטות כגאונים (כפי שאנו מונים כיום), וגם לפסוק שיובל שביעית ותרו"מ יחשבו למצוות מדאורייתא מיד כשיהיה רוב יושביה עליה ללא מניין מחודש.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:93
[Badei HaAron; Sheviit 1:93](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:93)

לכן נראה שעל אף שבפשט הרמב"ם נראה שאין צורך **בקדושה שלישית**, עם זאת ודאי יש צורך **במניין שלישי** שלא יכול להיעשות מעצמו, וחידוש המניין הריהו כעין קידוש מחדש, וכדברי הרב קוק ור' חיים. ומסתבר שחידוש המניין יכול להתבצע רק ע"י בית הדין הגדול היונק את כוחו מעם ישראל, ולא ע"י חבורת רבנים המגדירה את עצמה כבית דין הגדול.⁴⁰ מעבר לכך, בית דין הגדול יצטרך להתמודד עם השאלה הקשה – כיצד ניתן לחדש את היובל כאשר במציאות ימינו עם ישראל יושב בארצו בלא חלוקה לשבטים. בעיה נוספת לא פשוטה היא כיצד להתייחס להתבוללות, והאם ביאת **כולכם** מתייחסת גם ליהודים שהתבוללו בגולה.

footnotes:
⁴⁰ שלא כגוף המכנה עצמו "סנהדרין" הפועל כיום בירושלים, שאינו נציג של עם ישראל, וודאי שאין בסמכותו לחדש מניין שמיטים ויובלות כפי שהוא פרסם ביום כ"ו במרחשוון תשע"ה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:94
[Badei HaAron; Sheviit 1:94](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:94)

**ההתבוללות**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:95
[Badei HaAron; Sheviit 1:95](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:95)

הדרישה המהותית כדי לחדש את היובל והשביעית הינה "ביאת כולכם", אולם דרישה זאת מחייבת אותנו להתמודד עם השאלה המעשית כיצד ניתן להתייחס לכל עם ישראל בזמן שחלקו התבולל ומתבולל? מפי הגר"א נבנצל שמעתי שההתבוללות אינה יכולה לצמצם את העם היהודי, שהרי כל אשה מתבוללת ילדיה יהודים, ולענ"ד גם בשאלה זאת יש צורך בהארה ממרום איך להתמודד עם ההתבוללות לאורך הדורות? אין ספק שעל שאלות אלו יוכלו להשיב רק בית דין בעל סמכות של סנהדרין, וה' יאיר עינינו.⁴¹

footnotes:
⁴¹ במשנה בסנהדרין (קי ע"ב) עוסקים בחזרתם העתידית של עשרת השבטים ובביאור המשנה שהם אינם עתידים לחזור. לכאורה היה אפשר לדייק שהתבוללותם של עשרת השבטים הוציאה אותם מכלל עם ישראל. אולם בגמרא ביבמות (יז ע"א) מובאים שני הסברים מדוע ניתן להוציאם מכלל עם ישראל: לדעה אחת כל הבנות הצטרעו (כלומר ההשגחה העליונה פטרה את הבעיה ללא צורך בשינוי הלכתי וללא זה זרעם היה נחשב חלק מעם ישראל), ולדעה השנייה "עשו אותם כגויים", כלומר היה בסמכותם של חכמים לעשותם גויים. אולם, למעשה אי אפשר לדייק מכאן שאדם יוצא מכלל ישראל בהתבוללותו, וודאי שלא כך תופסת ההלכה לגבי יהודי מתבולל שרוצה לחזור לקרב ישראל. לכן ודאי שגם שאלה כבדת משקל זאת – כיצד להתייחס לנשמות ישראל האבודות – אינה מסורה לכל בית דין, וללא ההכרעה בשאלה זאת לא ניתן לחדש את מניין היובלות והשמיטות.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:96
[Badei HaAron; Sheviit 1:96](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:96)

סוגיה זאת משפיעה גם על יחסנו המהותי ליהדות חו"ל וליהודים שהתבוללו. דומה כי הציונות הגאולית העלתה על נס את עניין העלייה לארץ ישראל. עיקר סדר יומה עסק במישור הלאומי – העברת מוקד היהדות מהגולה לארץ ישראל כתנאי למימוש הגאולה. דרך זו גרמה לאדישות מסוימת ביחס להתבוללותם של יהודי חו"ל, מכיוון שנוצר רושם מוטעה כביכול דווקא ההתבוללות היא זו שמקרבת אותנו אל הגאולה השלמה על ידי העלאתה את אחוזי היהודים בארץ ישראל ביחס ליהודי התפוצות. מנגד, ניצבה דרכו של הרבי מנחם מנדל מלובביץ' זצ"ל, אשר שלח את שליחיו הרבים לחפש כל ניצוץ של יהודי להצילו ולהחזירו ליהדות, מתוך הכרה שההתבוללות רק מרחיקה אותנו מהגאולה השלמה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:97
[Badei HaAron; Sheviit 1:97](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:97)

אין ספק שחידוש היובל לא יכול להיעשות רק מרצוננו להגיע לגאולה שלמה, אלא בשילוב ההפנמה את חשיבותם של סגולת עם ישראל כולו, ושל קדושת ארץ ישראל. סוגיה זאת של חידוש השביעית מדאורייתא מחייבת אותנו לשלב בין הדרכים – הגלות לא תסתיים ללא ההתייחסות שלנו לכלל עם ישראל, אך מאידך גם ללא הבאתם לארץ. כמובן אין זה בא לקדש את הגלות, אך מאידך אפשר לומר שההתעלמות מהגלות ומההתבוללות של העם היהודי לא רק שאינה מקרבת אותנו לגאולה אלא אף מרחיקה אותה מהישג ידנו.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:98
[Badei HaAron; Sheviit 1:98](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:98)

**סיכום**


###### Badei HaAron; Sheviit 1:99
[Badei HaAron; Sheviit 1:99](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:99)

**א.** מוסכם על כמעט כל גדולי הפוסקים ששביעית בזמן הזה מדרבנן, למרות שקדושה שנייה לא בטלה, מכיוון שחיוב השביעית תלוי בחיוב היובל, וכל עוד היובל אינו נוהג לא תתחדש השביעית מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:100
[Badei HaAron; Sheviit 1:100](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:100)

**ב.** על מנת שיתחדש היובל יש לבטל את מניין שנות השמיטה הנוהג בימינו בקבלה מדברי הגאונים (שמחושב לפי מחזורים של שבע שנים), ולהתחיל במניין מחודש הכולל את שנות היובל (לפי מחזורים של חמישים שנה).


###### Badei HaAron; Sheviit 1:101
[Badei HaAron; Sheviit 1:101](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:101)

**ג.** ללא חידוש מניין השנים, שהוא מעין "קידוש" מחודש, לא תהפוך שנת השמיטה למצווה מדאורייתא. וכיוון שאנו סופרים את שנת השמיטה לפי מנהג הגאונים, יש להכריע כדברי הרב קוק ור' חיים סולוביצ'יק ש"ביאת כולכם" איננה יוצרת 'חידוש אוטומטי' של חלות היובל והשמיטה מדאורייתא. לכן אין מקום להסתפק האם שביעית בזמן הזה כבר חלה מדין תורה, אלא הדיון הוא רק בשאלה כיצד ניתן לחדש באופן יזום את השביעית מהתורה.


###### Badei HaAron; Sheviit 1:102
[Badei HaAron; Sheviit 1:102](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:102)

בנוסף לכך, ישנן עוד שאלות שאי אפשר להכריע בהן ללא דיון וסמכות של בית הדין הגדול: א. חידוש היובל ללא חלוקת נחלות לפי שבטים. ב. מהו היחס ליהודי חו"ל שהתבוללו, ועד כמה דורות לאחור הם נחשבים ליהודים, כך שנוכל להחליט שהגיע עת "ביאת כולכם".


###### Badei HaAron; Sheviit 1:103
[Badei HaAron; Sheviit 1:103](https://torahapp.org/share/book/Badei%20HaAron%3B%20Sheviit/r/1:103)

לכן למעשה, שביעית בזמן הזה מדרבנן לדעת כמעט כל הפוסקים, דבר שמשפיע על סוגיות רבות בפסיקה בהלכות שמיטה, ורק אם יקום בית דין הגדול היונק את כוחו מכלל ישראל, ויחדש את מניין שנות היובל והשמיטה, ויתמודד עם מציאות היובל והנחלות במציאות המודרנית, ואם השאלה כיצד להתמודד עם ההתבוללות יהדות חו"ל ומיהו יהודי – רק אז תחודש השביעית מהתורה. ואין ספק שעל שאלות אלו יוכלו להשיב רק בית דין בעל סמכות של סנהדרין, וה' יאיר עינינו.